מילת מפתח: תלמידים בעלי צרכים מיוחדים
מיון:
נמצאו 21 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    סקירה זו מבקשת לעסוק במעמדם של מזדקנים וזקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), לבחון את מאפייניהם הבריאותיים, הרגשיים, החברתיים והקוגניטיביים, לאתר את דרכי ההערכה, המדידה והאבחון של אוכלוסייה זו ולדון בצרכיה השונים. מטרתה היא ליצור מסד מבוסס-ראיות לאיתור אוכלוסייה זו ולבחון דרכי תמיכה וטיפול מגוונות, הנותנות מענה לצרכים ולמאפיינים המיוחדים שלה. נקודת המוצא התאורטית של סקירה זו משלבת בין הגישה ההומניסטית ובין הגישה החברתית למוגבלות לצורך איתור, הערכה וטיפול באוכלוסייה זו.הסקירה כוללת ידע מחקרי לצד ניסיון קליני ומעשי מישראל וממדינות נוספות, במיוחד ארה״ב, אנגליה, אוסטרליה ואירלנד. בחינת סלי השירותים השונים המיועדים לאוכלוסייה זו, מיהותם של הגופים הממשלתיים והחוץ-ממשלתיים המעניקים את השירותים ותהליכי גיבושה של מדיניות חברתית העוסקת באוכלוסייה זו עשויים לשמש את קובעי המדיניות בהתוויית מדיניות המותאמת לצרכיה המיוחדים. מדיניות שתביא בחשבון את ההיבטים השונים בסקירה תהלום עקרונות יסוד של הומניזם ודמוקרטיה והיא עשויה לקדם את רווחתה של אוכלוסייה זו באופן אפקטיבי ומתמשך.

  • לינק

    הספר הוא אסופת מחקרים חדשים המציגים היבטים שונים הנוגעים לעולמם של ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים. כל המחקרים עוסקים במושגים שילוב והכלה. הספר פונה לקהל יעד של חוקרים ושל אנשי מקצוע הפועלים בשדה החינוך המיוחד, שימצאו בו ידע תאורטי עדכני וייחשפו למגוון שיטות עבודה עם תלמידים וסטודנטים עם צרכים מיוחדים. אנו מקווים שהספר ישמש מנוף לאיסוף של ידע בתחום החינוך המיוחד שייטיב את עולמם של ילדים ובוגרים עם מוגבלויות (שונית רייטר, עירית קופפרברג, יצחק גילת).

  • סיכום

    מאמר זה מתאר מטה-אנליזה מקורית שבחנה את השפעתה של מדיניות מכילה על הישגי התלמידים ללא צרכי חינוך מיוחד. מטה-אנליזה זו מתייחסת ל-47 מחקרים במספר מדינות שפורסמו בין 1985-2015. המאמר מדגים השפעה חיובית קטנה שיש למדיניות זו על הישגי התלמידים ויכולה לבסס תמיכה במדיניות זו.

  • תקציר

    המחקר בוחן את התפיסות של מורי שילוב בישראל ביחס למעמדם ולתפקיד שהם ממלאים ביישום הכלת ילדים בעלי מוגבלויות. ארבע תפיסות נמצאו על הרצף החל מאי-מציאת ה"מקום" המתאים עבורם ועד מילוי תפקיד מרכזי ביישום הכלה בשיתוף פעולה עם כל סגל ההוראה ותחושה של אחריות משותפת עבור החינוך של כל התלמידים בבית הספר. הממצאים מראים שהתפיסה האחרונה עשויה להעיד על הכלה אותנטית שכבר קיימת בשטח ועל האפשרות שמנהיגות מתאימה יכולה להוביל ליישומה (Gavish, Bella, 2017).

  • לינק

    בספר זה הכותבות מציעות דרך הוראה על פי מודל "מעגל ההפנמה", מודל המאפשר מסגרת מובנית של הוראה משמעותית ורלוונטית הן לתלמידי החינוך המיוחד הן לתלמידי החינוך הרגיל. הספר מתמקד בדרכי חינוך והוראה שפותחו עבור תלמידים עם לקויות מורכבות בדרגות חומרה שונות, כגון: לקות קוגניטיבית, שיתוק מוחין, נכות גופנית, לקויות על רצף האוטיזם, הפרעות נפשיות והתנהגותיות, לקויות למידה ולקויות חושים מורכבות. תלמידים אלו לומדים במגוון מסגרות חינוך, מקצתם במסגרות נפרדות של החינוך המיוחד, כמה מהם במסגרות המשולבות כחטיבות בבתי ספר רגילים ואחרים משולבים פרטנית בכיתות הרגילות. כיווני הוראה אלה, שפותחו עבור לומדים עם צרכים מיוחדים, התגלו כמתאימים ורלוונטיים ליישום הן בכיתות משולבות הן בכיתות רגילות (פנינה שביט ושונית רייטר).

  • תקציר

    המאמר מציג תוכנות חופשיות של טכנולוגיה מבוססת מחשב אשר ניתן להשתמש בהן כדי לתמוך בתלמידים עם מוגבלויות – כמו גם בכותבים מתקשים אחרים – בטרום תהליך הכתיבה, דרך תהליך הכתיבה וכלה בסיום תהליך הכתיבה. קיימים מוצרים רבים המיועדים לכתיבה מבוססת מחשב הכדאיים לרכישה, אולם מאמר זה מספק אפשרויות עבור מורים ועבור צוות בית ספר המנסים לאזן בין הצרכים של התלמידים לבין תקציב בית הספר (Bouck, Emily C.; Meyer, Nancy K.; Satsangi, Rajiv; Savage, Melissa N.; Hunley, Megan, 2015).

  • סיכום

    העבודה היום-יומית מול עשרות תלמידים והוריהם מעמידה בפני המורים סוגיות אתיות רבות, שלא תמיד ברור כיצד לפתור אותן. למי פונים כשתלמיד מספר על אב מכה? האם יש להתערב כשמתעורר חשש לניצול תלמידה הסובלת מפיגור? ומה עושים עם נער שסיפר לכם "בסוד" שהוא מעשן חשיש? מחברות הספר החדש "אתיקה בחינוך המיוחד" מבקשות לספק מענה לשאלות הללו – גם למורי החינוך הרגיל (תמירה גלילי).

  • לינק

    הספר לא חושך לא אור עוסק באופן מקיף בנושאים הקשורים לאיכות החיים של תלמידים וסטודנטים עם ליקויי ראייה ועיוורון בישראל. בספר תמצאו סקירה, פרשנות, ביקורת וחלופות המוצעות למערך התמיכה המורכב הקיים בישראל עבור הלומדים, החל בלידה ועד ההשתלבות במוסדות להשכלה גבוהה. הספר כולל פרק אשר נכתב בסיוע האגף לתלמידים עם ליקויי חושים ובו מוצג לראשונה מודל העבודה הייחודי של האגף – המודל המחוזי. עוד תמצאו בספר את מסמך ההנגשה המעודכן, המציע התאמות והנחיות להנגשת בתי הספר וסביבתם. כמו כן מוצעות תכניות לימודיות-חברתיות עבור תלמידים ועבור סטודנטים עם ליקויי ראייה ועיוורון ותכניות לימוד של הנושא עבור תלמידים שבכיתתם משתלב תלמיד עם ליקויי ראייה ועיוורון. בספר מוצגים גם ממצאי מחקרים אחרונים בתחומים הללו ופרק המציג בהרחבה את הפן הרפואי ואת החדשות האחרונות הקשורות לטיפול בליקויי ראייה ולמעקב אחריהם. רוב המידע הקיים בספר אינו מצוי ברשת האינטרנט, לא בעברית ולא באנגלית (איתי הס).

  • תקציר

    כאשר הלמידה המקוונת ממשיכה למשוך תשומת לב ולשגשג כחלופה הלגיטימית להוראה בכיתה, מוסדות החינוך ומדריכים מקוונים ניצבים מול האתגר של בניית אמון הסטודנט בסביבות למידה מקוונות. המאמר הנוכחי מציג ניסיון לפנות לאתגר על ידי זיהוי הגורמים הטכניים והחברתיים שעשויים להשפיע על תפיסת הסטודנטים לגבי האמינות של קורס מקוון ושילוב של גורמים למסגרת עבודה טכנית חברתית שניתן לתקף אותה באופן אמפירי (Wang, Ye Diana, 2014).

  • לינק

    ספר זה מציג אוסף של דילמות אתיות אופייניות שנלקחו מהמציאות שאתה נפגשים מורים בעבודתם החינוכית. כל שער עוסק בדילמה שונה ומתייחס לסוג אחר של לקות כגון: תפקוד נמוך, הפרעת קשב וריכוז, שיתוק מוחין ואוטיזם. הדילמות עוסקות בגבולות האחריות שבין טובת הפרט לבין טובת הקבוצה, הגבולות הראויים לגבי הקרבה הפיזית שבין מורה לבין תלמידיו, קונפליקט נאמנויות בין המחויבות לצוות לבין המחויבות לתלמידים, התנגשות בין ערך המצוינות לבין ערך השילוב, קונפליקט בין שמירה על צנעת הפרט לבין רווחתו החברתית, וקונפליקט בין חובת הדיווח לבין הטיפול המיטבי (ג'ודי גולדנברג, דבורה ורדיגר, מרים לרנר, עידית פסטרנק).

  • תקציר

    המאמר משרטט את תמונת המצב של מדיניות משרד החינוך לאור התפתחות הידע המחקרי והמעשי בתחום לקויות הלמידה בשנים האחרונות ומציב קווי מתאר לעיצוב מדיניות עתידית, בהתייחס להשלכות החוק לזכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות העל-תיכוניים, ותוך התבססות על השינויים המקצועיים שפורסמו על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית במאי 2013. קווי מתאר אלו מהווים בסיס לעבודתה של ועדה מקצועית שמונתה על ידי שר החינוך והמנהלת הכללית של המשרד, לקביעת עקרונות בסיס לבניית תשתית למדיניות עתידית בתחום לקויות למידה (יהודית אל-דור).

  • תקציר

    בשנים האחרונות התעורר צורך בסקירה עדכנית של המחקר הגנטי והנוירו-ביולוגי עם מחקר פסיכולוגי-התפתחותי וחינוכי בלקויות למידה. מאז התפרסם המאמר "לקות למידה" – מודל נוירו-התפתחותי" (מרגלית וטור-כספא, 1998) חלו התפתחויות במחקר, במדיניות החינוכית ובמציאות הבית ספרית בישראל ובעולם. המאמר מציג בקיצור את השינויים בהמשגה ובהגדרות ומדגיש את התיקוף של המודל הנוירו-התפתחותי, בהתבסס על תוצאות עדכניות במחקר. הסקירה תתמקד בחקר התפקודים הניהוליים מחד גיסא ובוויסות העצמי מאידך גיסא כתחומי לקויות אופייניים לתלמידים עם לקויות הלמידה (מלכה מרגלית).

  • לינק

    ביקור בבית הספר היסודי "בית אק שטיין" באבן יהודה, המיועד לתלמידים עם הפרעות רגשיות. המנהל, עופר מרבך: "קורים פה תהליכים שבבית ספר רגיל אין להם שום סיכוי". זה בית ספר כמו כל בית ספר אחר. הילדים שלנו מוציאים תעודת בגרות, נוסעים לפולין בתיכון, הולכים לגדנ"ע, ואלה שיכולים גם הולכים לצבא. בדרך כלל הם יוצאים מהמפגש עם תחושות אחרות מאלה שהגיעו עמן, ומתחיל קשר המבוסס על אמון. ללא אמון הדדי בינינו ובין ההורים לא נוכל להצליח". ( אור סופר).

  • לינק

    מאמר זה בא להציג את ה"סיפור" של תכנון לימודים ותכניות לימודים בישראל לתלמידים עם מוגבלויות. שנים רבות למדו תלמידם אלה במסגרות מופרדות ונבדלות במערכת "החינוך המיוחד", וזה למעלה מ-30 שנה רבים מהם לומדים במסגרות המשולבות באופנים שונים בתוך החינוך הרגיל. בעשור האחרון, תכנון לימודים במדינת ישראל במסגרות המיוחדות ובמסגרות המשלבות מבוסס על הערכים שהאגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך מקדם. סיור זה נבנה על מספר מקורות: (1) ניתוחים של מסמכי תכניות לימודים שהתפרסמו בשנים האחרונות; (2) תמלילי שישה ראיונות עומק מובנים למחצה עם בעלי תפקיד בכירים, בעבר ובהווה, מן האגף לחינוך מיוחד ומן האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך; (3) שני ראיונות עומק עם בעלי תפקיד שעסקו בפיתוח חומרי למידה בגופים שהיו קשורים לאגף לחינוך מיוחד ולאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך ו-(4) עיון במסמך מדיניות פנימי שנכתב באגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במסגרת מהלכים קוריקולריים של האגף לחינוך מיוחד ( גלעדה אבישר וציפי באב ) .

  • לינק

    ילדים עם בעיות תקשורת, בהגיעם לגיל בית הספר, עומדים בפני מכלול של דילמות חדשות. יש חשיבות רבה לכך שההורים, אנשי המקצוע והמחנכים יהיו מודעים לאתגרים אלו ויתנו סיוע לילדים בהתמודדותם עם הקשיים. ספר זה מציג בפני המטפלים השונים מודלים מגוונים לטיפול בילדים בגילאי בית הספר ומקנה להם את הידע הדרוש על מנת לעזור לילדים בשלב חשוב זה של החיים. הספר כולל פרקים על המעבר למסגרת חינוכית חדשה, הפרספקטיבה של ההורים, סוגי טיפול שונים (אינטראקטיביים, התנהגותיים, קוגניטיביים וחינוכיים), קידום מיומנויות תקשורתיות וחברתיות, חינוך מיני-חברתי וטיפול תרופתי. מומחים מדיסציפלינות שונות מציגים רעיונות מעשיים המיועדים לאפשר לילד לחוות את שנות בית הספר כשנים של העמקת בטחונו העצמי והעצמת כישוריו הרגשיים,החברתיים והלימודיים ( עורכת-סוזן לוינגר).

  • לינק

    מנהל מעצב שילוב: תפיסות מנהל בית הספר כלפי שילוב תלמידים עם צרכים ייחודיים משפיעות על גישתם של כלל המורים בבית הספר לנושאגישה חיובית של מנהלי בתי הספר כלפי שילוב תלמידים עם צרכים ייחודיים מובילה לגישה דומה גם מצד מורי בתי הספר ולתפיסה חיובית של האקלים הבית– ספרי. מחקר שערך ד"ר איתי הס ממכללת לוינסקי מבליט את חשיבות עמדות המנהלים כגורם מעצב בתחום זה.במסגרת המחקר, הועברו שאלוני עמדות כלפי השילוב ל– 38 מנהלים ו– 195 מורים מ– 38 חטיבות ביניים ובתי ספר תיכון בארץ, המשלבים תלמידים עם צרכים ייחודיים. בנוסף, הועברו למורים שאלונים על תפיסת האקלים הבית ספרי.

  • לינק

    המחקר בחן את עמדותיהם הגלויות והסמויות של 257 מורים כלפי תלמידים עם צרכים מיוחדים. עמדות מורים עשויות להשפיע מכרעת על התנהגותם כלפי תלמידים אלה ועל הצלחת שילובם וקידומם. עמדות מורים כלפי תלמידים דורשות בירור סמוי ועקיף, משום שעמדות שליליות במיוחד עלולות שלא להיחשף בבדיקה גלויה וישירה מסיבות של רצייה חברתית או של קושי של המורה להודות בהן אף בפני עצמו. במחקר נעשה שימוש בשאלון מטפורותאסוציאטיביות המכיל 80 מטפורות מ 8- תחומי תוכן. כל נבדק בחר 8 מטפורות עבור המושג "תלמיד עם צרכים מיוחדים" או עבור המושג "תלמיד", ובניתוח סטטיסטי נערכה השוואה בין העמדות לפי שלושה פרמטרים: חום/קור, גבריות/נשיות, העדפה/אי-העדפה, מהירות/אטיות. ראיונות חצי מובנים סייעו לפרש את הנתונים. הממצאים הראו שתלמיד עם צרכים מיוחדים מועדף הרבה פחות על ידי המורים, מרתיע במידת- מה, ונתפס כאטי, כקולני וכבולט, אך גם כפגיע וכעדין וכמי שנחוצים לו הגנה, חום ודאגה. מוצע להגביר את הפעולות לשינוי עמדות המורים ובייחוד מן ההיבט הרגשי, ולהמשיך לעקוב אחר שינוי העמדות באמצעות מדידות סמויות ( רחל טלמור, אסיה שרון, אורלי קיים).

  • לינק

    בית-ספר אילנות פיתח לאורך השנים גישה ייחודית לשילוב אוכלוסיות תלמידים המוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. לפי גישה זו תקופת שהותו של התלמיד בבית-ספר אילנות היא הכנה להמשך חיים חברתיים, נורמטיביים ככל שניתן. לשם כך הוא מאורגן כמסגרת הנותנת מענה המשלב מיקוד פרטני ומיקוד קבוצתי לכלל התלמידים, מכיתה א' ועד כיתה ט'. גולת הכותרת של התכנית הם מסלולי הצלחה הנבנים לכלל התלמידים כבר בכיתה א'. מסלולי ההצלחה מבוססים על חוזקות התלמידים, אך תכליתם ארוכת טווח: לנתב את המשאבים המושקעים בתלמידים להצלחה הנראית ממשית באופק. תקופת חינוכם בביה"ס הינה אימון לחיים כבוגרים בחברה. מושם דגש על חוזקות היכולות לנבא הצלחה בחיים משמעותיים כבוגרים והשתלבות מיטבית במסגרות המשך.

  • לינק

    זהו מסמך המסכם סקר של רשות ממשלתית (Ofsted ) לפיקוח ולהערכה בבריטניה שעקב אחר המסע של מורים מאז הכניסה להכשרה ועד סוף השנה הראשונה להוראה בשאלת הכשרתם להתמודד עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. נסקרו 16 תכניות הכשרה ו-70 בתי ספר ורואיינו 100 מתמחים ומורים מתחילים. בסקר שלפנינו נמצאה חולשה מרכזית במעקב אחר המורים מתקופת ההתמחות והלאה. כיום האחריות לכך מוטלת על המוסדות האחראיים על התוכניות עד שהם מתקבלים למשרה הראשונה, לאחר מכן – היא עוברת לבית הספר ולרשויות המקומיות ( Ofsted, (2008).

  • לינק

    מאמר זה מתאר מודל טיפולי-ייחודי המשלב מורה–מטפל, שמטרתו להתמודד עם בעיות סוציאליזציה אצל תלמידים עם צרכים מיוחדים, ולפתח בתלמיד מודעות לרגשותיו ,למחשבותיו ולהתנהגותו. כמו כן, נועד המודל לסייע לו לרכוש כלים למיקוד, שליטה, בקרה, וויסות וארגון תפקודי- רגשי. דרך העבודה המתוארת במאמר זה מבוססת על אירועים יום יומיים בשגרת בית הספר ובכיתה ועל מצבים תפקודיים- רגשיים של התלמידים, המעובדים ע"י מחנכת הכיתה והמטפל הכיתתי – במסגרת שני "שיעורים טיפוליים" שבועיים המתקיימים באופן קבוע בכיתת הלימוד לאורך השנה. מתכונת ה"שיעורים הטיפוליים" המתוארת במאמר מציעה מודל טיפולי- חינוכי ייחודי בדרך הפעלתו, המבקש לגשר על הפערים בין "העולם הטיפולי" המתקיים בחדר הטיפול שמחוץ לכיתה, לבין המציאות והדינאמיקה המתרחשת בתוך הכיתה ( עופר תמנע).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין