מילת מפתח: תכנון הוראה
מיון:
נמצאו 72 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    המחבר מתייחס להרצאתה של דפנה קולר (Daphne Koller), אחת משני המייסדים של Coursera, בכנס TED. המחבר אמנם משבח את דפנה קולר ואת עמיתיה על פיתוח קורסי ה-MOOCs המקוונים הפתוחים להמון. מאחר וכל ניסיון להפוך את הידע של חלק מהמומחים המובילים בעולם לזמין לכל אחד ללא תשלום הוא מאמץ מצוין. אולם המחבר מתנגד לטענות המטעות שעלו בהרצאתה של דפנה קולר (Tony Bates, 2012).

  • לינק

    מאמר משמעותי עבור מורים המתכוננים ליישם למידת חקר בכיתות הלימוד שלהם. המאמר מונה את השיקולים הפדגוגיים שיש לקחת בחשבון בעת תכנון שלבי למידת החקר ( כגון גורם הזמן , הזיקה לפרויקטים חינוכיים אחרים של הכיתה , התאמה גילאית ועוד) . יש חשיבות רבה לתכנון מוקדם הכולל סיעור מוחין שיקדים את תהליך למידת החקר בכיתה על מנת למצות את תחומי העניין של התלמידים . לאחר מכן מונה המאמר את השלבים הנכונים ליצירת למידת חקר משמעותית של התלמידים .

  • לינק

    הניסיון לקדם יום ארצי בארה"ב המוקדש כולו ללמידה מתוקשבת בכל בתי הספר הולך וצובר תאוצה שם. האירוע המתוכנן נקרא Digital Learning Day והיזומה באה כמה וכמה ארגונים ועמותות, ארגוני הורים וגם בתמיכה נמרצת של משרדי החינוך בחלק ממדינות ארה"ב. יום הלמידה המתוקשב הארצי הראשון מתוכנן ל1 בפברואר 2012 והוא יתבטא במאמץ כלל –ארצי במדינות ארה"ב להקדיש באותו יום את המרב ללמידה מתוקשבת פעילה. הרעיון הוא לא רק להבטיח תנאי תשתית של למידה מקוונת פעילה באותו יום אלא יותר מכך לכונן שינוי בשיטות ההוראה הפדגוגיות והדידקטיות ובדרכי הלמידה .

  • לינק

    במסגרת הפרויקט של המכללה האקדמית נתניה קיים " מרכז תקשורת הוגנת " שלושה קורסים סמסטריאליים ניסויים לסטודנטים מתקדמים, יהודים וערבים, במכללה האקדמית נתניה ובמכללות להכשרת מורים אורנים ולוינסקי בשנת הלימודים 2010-2011 . מדריך זה הוא תוצאה של לקחי הקורסים הללו. מטרתו לסייע למורים ולמרצים לקיים סדנאות, שיסייעו לתלמידים להבין את תפקודה של התקשורת בסיקור קונפליקטים וביניהם הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהקנות מיומנויות חיוניות לצריכה מושכלת וביקורתית של תקשורת ( לאה מנדלזיס , מירה פוירשטיין) .

  • סיכום

    הכותבים מתארים במאמר היבטים מרכזיים של תכנון, יישום והערכה ראשונית של תוכנית חדשנית להכשרת מורים לתיכון (כיתות ו' – י"ב). הכותבים התמקדו במאמצים המשותפים של הסגל במחלקות החינוך הכללי והחינוך המיוחד להכין את מורי העתיד בתיכון להשתמש בהוראה מכילה(inclusive) כדי להיענות לצרכים המיוחדים של ילדים בכיתה המשלבת. המיזם השיתופי שנבדק כאן הגדיר והדגים מספר דרכים שבהן מורים חדשים יכולים ליישם כשירויות באמצעות שותפויות מקצועיות. הפרקטיקות הטובות ביותר כוללות את יכולת המורה לחפש ולהשתמש במגוון שלמקורות כדי להבטיח למידה של כולם. השיתופיות בין הכשרה כללית לבין הכשרה לחינוך מיוחד קידמה את הוראה בקורסים המתודיים ואת הלמידה של המתכשרים בתחום המדובר. המאמץ הקולבורטיבי ראוי לבחינה ולמחקר נוספים ( Frey, T., Andes, D., McKeeman, L. A. & Lane, J. J. (2012).

  • לינק

    איכות המורה נמצאת במרכז הדיון הציבור והחינוכי כיום, כשקריאות לרפורמה של תוכניות להתפתחות מורים נשמעות לרוב. אין מחסור בפעילויות הנענות לקריאות מסוג זה. יש תוכניות רבות של הכשרה, קליטה והתפתחות מקצועית, השונות זו מזו ומציגות מגוון גדול, או כדברי הכותבים קרנבל, של אפשרויות. אולם אפשרויות אלה קיימות במערכת (או בלא-מערכת) שהקוהרנטיות בה נמוכה. במאמר הכותבים מתארים ממדים בהם ניתן לבחון את השונות העומדת בפני מחנכים ומנסים להציע דרכים לשינוי השיטה, להיענות למבקרים ולהציג מערכת התנסויות מקצועית קוהרנטית עבור מורים כדי לשפר את ההוראה ( Wilson, S., Rozelle, J.J., & Mikeska, J.N).

  • סיכום

    הצגת הספר כקורס המקוון המושלם עשויה להיראות מעט יומרנית. העורכים – Orellana, A., Hudgins, T. L., & Simonson, M.-מודעים היטב שאין דבר כזה הקורס המושלם, למרות כותרת הספר. העורכים מודים שהקורס המקוון המושלם הוא "פנטזיה" (עמוד 10), אבל הם גם טוענים שאפשר להתקרב לשלמות מעין זו. זו נקודת הפתיחה להבנת התוכן של הספר, מבנהו, בחירת הנושאים ועבודת המחקר המוצגת בו, ואת התרומות יקרות הערך של המומחים, שכולם תורמים למגוון של התוכן ולעושרו. הדבר הראשון שעורכי הספר מבהירים הוא שכדי שקורס מקוון יהיה מצוין, עליו לעקוב אחר תכנון המונחה על-ידי סטנדרטים של איכות. רק אז אנו יכולים לדבר על קורס מקוון טוב ( Marta Ruiz-Corbella).

  • לינק

    מאמר זה מציג מודל תיאורטי של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה, גישה לשיפור הלמידה שמקורה ביפן. המודל התיאורטי כולל ארבעה מאפיינים של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה (חקירה, תכנון, לימוד לגבי המחקר ורפלקציה) ושלושה נתיבים שבאמצעותם חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה משפר את ההוראה: שינויים בידע ובאמונות של המורים; שינויים בקהילה המקצועית; ושינויים במשאבים של הוראה ולמידה. לכן המודל מציע שפיתוח הידע והקהילה המקצועית של המורים (לא רק מערכי שיעור להוראה משופרים ) הם מכניזמים לשיפור למידה בתוך חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה. נעשה שימוש במודל התיאורטי כדי לבחון את "שביל הניתן לביקורת" (auditable trail") של הנתונים ממקרה של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה מצפון אמריקה, המניב הוכחה לכך שעבודה של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה השפיעה על כל אחד משלושת הנתיבים (Catherine Lewis, Rebecca Perry and Jacqueline Hurd).

  • לינק

    רשימה מועילה של שחר עוז בבלוג שלו. שחר עוז הצליח למצוא רשימה שבאמת חשוב לזכור ולהדגיש לכל מי שמפתח חומרי למידה. כותב שחר עוז : "אני רואה ברשימה הזו משהו גדול הרבה יותר מתחום הלמידה. אני משתמש בנקודות הללו בכל פרויקט שאני מפתח, בין אם זה משחק, אפליקציה או אתר אינטרנט, שהרי בסך הכול מדובר בהבנה הבסיסית של מי קהל היעד שלך והתאמת המוצר שלך אליו."..

  • לינק

    מחקר זה משווה את התפיסות של תכנון שיעורים אפקטיבי, שנאספו במשך שלוש שנים מקורס בשם "שיטות לביה"ס התיכון" (Methods of Secondary Education) שנלמד ב- New York State institution שקיבל הסמכה מה-NCATE. רשימות של אנקדוטות, הקלטות וידאו של שיעורים של פרחי הוראה וראיונות עם מורים חדשים (novice teachers) חשפו שש מלכודות נפוצות שמורים נופלים לתוכן בעת פיתוח ראשוני של חוויות הלמידה. מתוך מטרה להכליל ממצאים אלה למורים ברמות ניסיון שונות, המחברים ראיינו מערך של פרחי הוראה הנמצאים בשנת הוראה ראשונה או שנייה, תוך שהם מחפשים אחר המאבקים הנפוצים בעת תכנון השיעורים ( Karrie A Jones, Jennifer Jones, Paul J Vermette).

  • לינק

    זהו מחקר תלת-שנתי שנערך באנגליה ועקב אחר מהלך הלמידה של מתכשרים להוראה בתוכנית הכשרה חד-שנתית לבעלי תואר אקדמי ובמהלך שתי שנות העבודה הראשונות שלהם כמורים מתחילים. תכנון הוא חלק חיוני בבסיס הידע הדרוש למורים מתחילים(Calderhead, 1996 ). מתכשרים להוראה חסרים את הידע ההקשרי שיש למורים מנוסים. ללא ידע זה, וללא הבנה של תכנון כתחזית של אירועים/תגובות/ תשובות מראש, קשה לצפות את הדרכים בהן מה שתוכנן יתפתח בשיעור. הדבר מסביר את הדומיננטיות של מערכים כתובים ככלי בידי מורים מתחילים. הם לא מבינים כי התכנון הכללי, הקצר של מורים מנוסים מבטא את הידע הרב שיש כבר ברשותם(Leinhardt, 1988). הציפייה שסטודנט או מורה מתחיל מגיע לבית הספר כשהוא בעל יכולות תכנון גבוהות שגוייה, כפי שמראה מחקר זה ומחקרים אחרים. ככל שההתנסות הקונקרטית רבה כך יכול המורה ליצור טיפולוגיות, החוזרות ומשתנות כל הזמן, לצורך תכנון ההוראה (Mutton, T., Hagger, H., & Burn, K).

  • לינק

    איכות ההוראה היא המפתח לקידום ההישגים הלימודיים, הערכיים והמוסריים בבית הספר. מורים איכותיים הם מורים אפקטיביים ומעוררי השראה, הלהוטים לשוחח על הכשלים שהציגו במהלך ההוראה ולשנות את דפוסי ההוראה שלהם. שינוי בדפוסי ההוראה הוא דרישה מרכזית כדי ליצור שיעורים אפקטיביים, להעלות את רמת ההישגים ולהגביר את תחושת ההצלחה והמסוגלות של כלל התלמידים. מאמר זה מעלה מספר תובנות מרכזיות מתוך חדר הכיתה. ניתוח התנהגויות ההוראה מאפשר הבנה ראשונית של חלק מהן והתמקדות בשימור או בשיני הנדרש. המאמר מתבסס על מאות תצפיות הוראה שנערכו בעשר השנים האחרונות בבתי ספר יסודיים, בחטיבות ביניים ובבתי ספר על יסודיים ברחבי הארץ ( גוטרמן, קובי).

  • לינק

    הסיקור של מאמרים ומחקרים בתחומי הלמידה בחינוך מתמקד בעיקר בפלטפורמות מתוקשבות ( כגון MOODLE ואחרים) או כלים דיגיטאליים , בעוד המחקרים מצביעים על כל כי איכות התכנים בקורס המתוקשב היא בדרך כלל יותר משמעותית מאשר הפלטפורמה המתוקשבת. על רקע זה מציג המאמר מודל חדשני להגברת יעילות הלמידה המתוקשבת באמצעות תכנים פעילים ומפעילים יותר. המודל של שילוב תכנים אותנטיים ומפעילים יותר הוצע במקור לקורסים מתוקשבים של מקומות עבודה , אך הוא תקף באותה מידה גם לקורסים מתוקשבים בחינוך ( Stoyanov, T).

  • לינק

    כותבת המאמר היא מורה לשעבר ופרופסור בביה"ס לחינוך ולתכנון הוראה באוניברסיטת קנט באוהיו. היא מציעה בקיצור כמה אסטרטגיות הוראינ מועילות למורים. תלמידים מגיעים לכיתה עם רעיונות, תפיסות ואמונות פרטיים משלהם. אולם עולמם הפנימי לא פעם מתנגש עולם הידע המדעי הנלמד בכיתה. האסטרטגיות החינוכיות המסורתיות לעיתים תכופות אינן יעילות בשינוי הרעיונות השגויים של התלמידים. שיטת Conceptual Change Instruction נועדה על מנת להמיר תפיסות מדעיות שגויות בקרב תלמידים ברעיונות תקפים מדעית. כל אחת מן האסטרטגיות המוצעות במאמר משלבת בין ניסיון לתקשורת, ובכך יוצרת מערך שיעור אקטיבי, במהלכו מטילים ספק התלמידים בהנחותיהם המוקדמות והשגויות, וכן מפתחים רצון להבין לעומק רעיונות חשובים נוספים. כך, שיטת Conceptual Change Instruction מסייעת לתלמידים לפתח גישה מדעית יותר, ובזאת מכשירה את הקרקע לבנייתם של רעיונות נוספים ( Khourey-Bowers, Claudia).

  • לינק

    התיאוריה של עומס קוגניטיבי בלמידה מורכבת משני נדבכים עיקריים : צבירת מידע פיסיולוגית ועיבוד מידע קוגניטיבי שהיא ביסודה פעולה תרבותית של התמודדות עם קליטת מידע ותכנים. מתיאוריה זו משתמעים שני מבנים הרלבנטיים ללמידה מתוקשבת ותכנון הוראה מתוקשבת : זיכרון פעיל והתמודדות עם המטלה מבחינת זיכרון טווח ארוך. הנחת היסוד של תיאורית העומס הקוגניטיבי היא שזיכרון פעיל של הלומד במהלך ההתמודדות עם מטלה לימודית הוא משאב קוגניטיבי מוגבל יחסית ולכן יש לתכנן הן המטלה הלימודית ויותר מכך את המטלה הלימודית המקוונת בהתאם. יתרה מזו , יש לתכנן את המטלה הלימודית כך שתישאר יותר בזיכרון לטווח ארוך של הלומד ורק מקצתה תישאר בזיכרון הפעיל קצר המועד. בעת תכנון למידה מקוונת יש לבצע מבחינה טכנולוגית כמה וכמה פעולות אשר יש בהם כדי להקל על זיכרון הטווח הארוך של הלומד, כגון : השמעת קריינות של המטלה או התכנים במקביל להצגת המטלה בטקסטים באתר הקורס או הצגת תמונות מסוימות הקשורות לחומרי הלמידה. השילובים הנכונים של מדיות שונות במהלך הלמידה המקוונת באתר הקורס יש בהם כדי להשפיע על התמודדות עם עומס קוגניטיבי ואנשי הלמידה המתוקשבת צריכים להיות מודעים וערים לכך ( John Sweller).

  • לינק

    הסביבה החינוכית החדשה שפותחה ע"י צוות "יד ושם" מתמקדת בשחזור חיי היהודים שחיו בעיר סלוניקי שביוון בתקופה שלפני השואה, במהלכה ולאחריה. קהילת יהודי סלוניקי ביוון היא מהעתיקות שבקהילות אירופה. ערב מלחמת העולם השנייה מנתה קהילת סלוניקי כ- 55,200 יהודים, שהיוו שני שלישים מכלל יהודי יוון. את השואה שרדו 1,950 יהודים, כארבעה אחוזים מיהודי סלוניקי. סביבה חינוכית זו שפתחה ע"י צוות "יד ושם" מציגה מקרה מבחן בעזרתו יוכלו מורים ותלמידים למצוא דוגמא כיצד ניתן לשחזר חיי קהילה בעזרת מגוון חומרים. מיועד לתלמידי החטיבות העליונות.

  • לינק

    מתכשרים להוראה מביאים התנסויות חינוכיות קודמות ואמונות על הוראה, למידה, ילדים ותרבות אל ההכשרה. השפעות חזקות אלה בונות את ניסיונותיהם הראשוניים בתכנון ההוראה. כדי לאתגר את סכמות החשיבה שלהם יש לחשוף את האמונות והעמדות הקיימות של המתכשרים. פרקטיקה רפלקטיבית בהכשרת מורים נמצאה כחיונית בכיוון זה והיא תורמת לצמיחה מקצועית וללמידה (Posner,2000) ולפיתוח תרבותי של פדגוגיה רלוונטית (Howard, 2003 ). מסתבר שרוב הדגמים של תכנון הוראה אינם כוללים את מרכיב הרפלקציה של מורים באורח מפורש וגלוי. רפלקציה היא מרכיב חשוב בתכנון ההוראה ולא רק חלק מהערכה מעצבת. מיקוד כזה עשוי לשרת שינויים במערכי שיעור מתוכננים אך לא בביצוע ההוראה. שימוש ברפלקציה המבוססת על וידיאו בשילוב עם ניתוח של רפלקציות כתובות ודיון במתאם או בקשר בין פעולות המתכשרים לבין מה שהם חושבים על הוראה טובה הוא צעד נוסף בגישה המוצעת על תפקיד הרפלקציה כחלק מתהליך תכנון ההוראה. המאמר מציג את הרעיון שרפלקציה הינה חלק אינטגרלי של תהליך תכנון של הוראה כחלק מדגם שפתחו הכותבים (Brantley-Dias & Calandra, 2007.). הדגם מורכב משני חלקים ועניינו טיפול בצרכי מתכשרים שאין להם ידע בתכנון וברפלקציה ( Brantley-Dias, L., Calandra, D.B ) .

  • לינק

    המאמר דן בסוגיה פדגוגית שנבחנת בתקופה האחרונה בכמה וכמה מדינות והיא לקראת יישום אפשרי בחטיבות ביניים במקומות שונים בעולם. יחד עם זאת, שינוי כזה ממעלה שנייה אינו פשוט והוא צפוי להיתקל בהתנגדויות. המחקר הנוכחי מדווח על תפיסות ועמדות של מורים בחטיבות ביניים לגבי יישום של יחידות הוראה אינטגרטיביות בכיתות הלימוד בכיתות ז'-ט. המחקר התנהל בדרום אפריקה שם נבחנת הסוגיה של הוראה אינטגרטיבית בחטיבות הביניים. לכאורה, רואים המורים בהוראה אינטגרטיבית של תחומי דעת בכיתה אתגר פדגוגי , אך ממצאי המחקר מלמדים שמרבית המורים בשדה מתנגדים לתפיסה של העברת יחידות לימוד אינטגרטיביות בכיתות הלימוד. פחות משליש המורים שרואיינו במחקר היו פתוחים להוראה אינטגרטיבית של כמה תחומי דעת בכיתה ( Devika Naidoo).

  • לינק

    סקירה מעניינת על השינויים במעמדו של המורה במדינות המערב מאז מלחמת העולם השנייה. המאמרון בבלוג מסכם את עיקרי דבריו של Professor Frank Crowther מאוניברסיטת קווינסלנד בניו-זילנד. אחת הנקודות המעניינות לגבי השינוי במעמד המורים מאז שנות ה-70 אינה קשורה כלל לבעיית השכר (שמרבית מדינות המערב השתפר משמעותית) אלא לעליית משקלן של תכניות הלימודים הלאומיות. אלו דחקו את המורים ממרכז הבמה בכיתה והפכו את המורים לטכנאי ביצוע של תכניות לימודים, כאשר מרחב ההחלטה שלהם מבחינת תכנון הלימודים וההוראה נותר מצומצם למדי. ההפעלה של תכניות לימודים מרכזיות במדינות כמו אנגליה ובניו זילנד תרמה רבות להפחתת מעמדו של המורה ופגמה ביכולתו ליזום בעצמו ולהיות יצירתי . מה שדרוש היום יותר מתמיד זה מורה יצירתי אך תכניות לימודים המרכזיות מונעות במידה מסוימת אפשרות כזו . אגב, מערכת החינוך בניו זילנד קיבלה לאחרונה את עמדתו של פרופסור Crowther וערכה ביזור בכל מערך תכנון הלימודים במדינה.

  • לינק

    מחקרים מגלים כי שילוב הומור בקורסים בכלל ובקורסים מתוקשבים בפרט מוסיף רבות להצלחת הקורסים ולעניין של הלומדים בחומר. על רקע זה נעשה ניסיון ממוחשב מעניין בטייוואן לפתח מערכת מתוקשבת ניסיונית ללמידה מרחוק אשר יש בה רכיבים מתוקשבים המדמים דמויות וירטואליות המעוררות רגשות, בעיקר הומר, תוך כדי אינטראקציה של הסטודנטים עם חומרי הלמידה בקורס והמטלות המקוונות. הדמויות הוירטואליות המשובצות בקורס המתוקשב מעוררות תגובות רגשיות של הסטודנטים ומגבירות את העניין בחומר , אם ע"י הומור ישיר ואם ע"י הזדהות של הלומד עם התגובות של הדמויות הוירטואליות המעוררות הומור עקיף בקטעים שונים של הקורס המתוקשב (Chin-Yeh WANG, Shu-Yu KE, Hui-Chun CHUANG, He-Yun TSENG ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין