מילת מפתח: תכנון הוראה
מיון:
נמצאו 72 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    המאמר מציג סקירת-על של מחקרים שבחנו תוכניות התפתחות מקצועית למורים. מדובר במחקרים אקספרימנטליים על תוכניות התפתחות מקצועית למורי גן-י"ב בארה"ב (התפיסה היא שהוראה היא תלוית-תרבות; בארה"ב אין קוריקולום לאומי) מאז 1975. לדעת הכותבת ייחודה של הסקירה בהשוואה לסקירות אחרות בנושא זה היא בהתבססותה על שני היבטים בתיאורית הפעילות שלהן: א. תכני הרעיונות המרכזיים שבתוכניות; ב. הפדגוגיות הנקוטות בתוכניות. בסקירות הקיימות ההתייחסות הייתה לרוב למאפיינים מבניים (משך, אינטנסיביות, טכניקות ההוראה וכדו'), שהיוו קווים מנחים לבניית תוכניות איכותיות (Kennedy, M).

  • לינק

    ד"ר קן ביין (Bain) הוא היסטוריון, חוקר ואיש אקדמיה ותיק, אשר חקר הוראה במשך עשרות שנים, בייחוד בספרו מה עושים מורי המכללות הטובים ביותר. ביין התמקד ב-100 מרצי מכללות בארה"ב, במגוון רחב של מוסדות ודיסציפלינות. בראיון עמו הוא מתאר מה המרצים הטובים ביותר יודעים ומבינים אודות הוראה, כיצד הם מתכוננים אליה, מה הם עושים בכיתה שהוא שונה, מה חשוב, וכיצד הם בודקים את ההתקדמות שלהם ומעריכים את מאמציהם? (Claudio Sanchez).

  • תקציר

    מאמר זה עורך חקר מקרה של מורה מתחיל תחת הרקע של הרפורמה בתכנית הלימודים החדשה.חקר מקרה זה מתאר בעיקר ארבעה אירועים מרכזיים בהתפתחות המקצועית של מורה מתחיל בהתבסס על המושג הוראה רפלקטיבית במהלך שנת הוראה אחת (Ying, Guo ; Yu, Zhan , 2014).

  • לינק

    המאמר דן בשימוש בשיטות להשתתפות גמישה בתכנון של פעילויות בגן ילדים הנתמכות על ידי טכנולוגיה. המאמר מתאר את פרדיגמת התכנון האוניברסלי עבור למידה (universal design for learning (UDL) ואת היישום שלה לפעילויות בכיתה. מספר מונחים ומושגים המרכזיים לניהול השתתפות גמישה מוגדרים, ביניהם פעולה, ביטוי, ומעורבות. לאחר מכן, ניתן מדגם של צעדים שהוצעו עבור תכנון שיעור תוך שימוש בתכנון אוניברסלי עבור למידה (UDL) ובהשתתפות גמישה (Parette, Jr., Howard P. and Blum, Craig, 2014).

  • סיכום

    פרופ' שמעון עמר, העומד בראש מכללת "אוהלו" בקצרין שברמת הגולן, משוכנע שבתי הספר פועלים לפי תפישות מיושנות שאינן מתאימות לתהליכי הגלובליזציה ולשינויים המואצים והתדירים בסביבה ובטכנולוגיה. זה שלוש שנים שצוות חוקרי חינוך ואנשי טכנולוגיה בראשותו של עמר עמל על מיזם חדש ויומרני, שניתן לו השם "פדגוגיה אחרת". הפרויקט שבו שותפות גם החברות הבינלאומיות סטילקייס ואינטל, הוא הוליסטי, ובמרכזו מודל המשלב בין תפישות חינוכיות מתקדמות, הטמעה של שיטות הוראה ועבודה חדשניות ושינוי אדריכלי של סביבת העבודה והפעילות בבית הספר. השנה החל הפיילוט של הפרויקט, שבו מטמיעים את המודל של הפדגוגיה האחרת, ותלמידים החלו להתנסות בו ( תמירה גלילי).

  • לינק

    במחקריהן בחנו מחברות המאמר מה חושבות מורות מנוסות להוראת ספרות בחטיבת הביניים בזרם הממלכתי על חשיבותן של מטרות ההוראה המוצהרות להוראת הספרות. הן בחנו אלו מטרות נתפסות בעיניהן כחשובות יותר, לעומת החשיבות שמייחסים להן מתכנני התוכנית ואלו דרכי הוראה הן נוקטות, על פי דיווחיהן, כדי לממש את המטרות החשובות בעיניהן. נראה, כי ההעדפות של המורות נקבעות גם לפי שיקולים נוספים, שאינם קשורים רק לתוכניות הלימודים ולדרישות הפורמליות, אלא לתלמידים אשר ניצבו לנגד עיניהן כאשר מילאו את השאלון. ( יעל פויס, נעמי דה-מלאך).

  • סיכום

    מסקירת הספרות עולה, שאם אנו חפצים בהטמעת תוכנית הלימודים במתמטיקה בהצלחה עלינו להקפיד שהיא תעלה בקנה אחד עם עמדותיהם של המורים. מכאן עולות השאלות הניצבות בבסיסו של מחקר זה: 1) כיצד תופסים אנשי החינוך המתמטי והמורים למתמטיקה את הידע הדרוש למורה למתמטיקה בבית-הספר היסודי על תוכנית הלימודים כדי שיוכל למלא את תפקידו בצורה מיטבית? 2) כיצד תופסים מורים למתמטיקה את תרומתם ליצירת ידע בתוכניות לימודים? ( דבורה גורב, ראיסה גוברמן).

  • לינק

    מודל ה"כיתה ההפוכה" תופס תאוצה בכיתות סביב העולם. נאמר ונכתב הרבה על התועלת והיתרונות של הכיתה ההפוכה במהלך השנה, לכן במהלך שלושת השבועות האחרונים של בית הספר החליט המחבר להתנסות עם מודל הוראה זה ולהפוך את כיתת המתמטיקה שלו. באמצעות אפליקציית Explain Everything באייפד שלו, הוא יצר סדרה של סרטונים שהתלמידים צפו בהם לפני הגעתם לבית הספר. בכיתה התאפשר לו לנצל את זמן ההוראה העודף ואת ההתרגשות שלהם לשתף את הידע שהם קיבלו מצפייה בסרטונים שהוא יצר, והוא ניסה למשוך את תלמידיו למשימות מתמטיות בסדר גבוה ( Nikolaos Chatzopoulos).

  • לינק

    מיומנויות המאה ה-21, "פדגוגיה דיגיטלית", "מחשב לכל ילד", ועוד פרויקטים רבים נועדו לקדם את הלמידה המתוקשבת במערכת החינוך. הרציונאל מאד ברור – בעולם מתוקשב כל כך מערכת החינוך אינה יכולה לדרוך במקום, ועליה להתאים את עצמה ולהכשיר את תלמידיה לעולם שמתנהל בצורה מקוונת. עם זאת, כל מי שמצוי בתחום יודע שהמצב בשטח רחוק מלהיות מספק. בבתי ספר רבים אין ציוד מתאים; גם בבתי ספר מצוידים – לא תמיד נעשה בו שימוש בעל ערך; גם כאשר יש שימוש פדגוגי מתקדם בציוד, בדרך כלל מדובר על מספר מצומצם של מורים שאינם משפיעים על התרבות הבית ספרית. בסקירה מוצגות טעויות מרכזיות שנעשות בתהליכים של הטמעת התקשוב בבתי הספר.

  • לינק

    המחקרים האחרונים על העברת הידע של מצגות פאורפויינט מגלים כי מרצים או מורים המשתמשים במצגות אינם בהכרח תורמים מבחינה קוגניטיבית להעברת ידע מהזיכרון קצר המועד לזיכרון המגובש יותר בטווח הארוך. מתברר כי הלומדים זוכרים רק 4 שקפים מתוך מצגת ממוצעת של 20 שקפים. ממצאים אלו מוכיחים שוב כי מצגות פאורפוינט הן אמצעי יעיל לבקרה ולניהול התכנים מבחינת המרצים/מורים ופחות מבחינת הלומדים.

  • לינק

    כאשר המורים רוצים לקדם למידה משמעותית אבל מביאים "בעיה" לפתרון לתלמידינו, הם למעשה מקיימים את תהליך הלמידה במקומם. והבעיה שאנחנו מביאים כבר מנותקת מהקשר הרלוונטי לעולם התלמידים- ולכן משעממת ולא מעוררת סקרנות. זו בוודאי לא הדרך הטובה ביותר לקדם את התלמידים שלנו במאה-ה-21 להיות לומדים לאורך כל חייהם (אין להם ברירה, הם חייבים להיות כאלה). התלמיד צריך להיות חופשי משיפוטיות וביקורת שלנו המורים ולקבל חופש מלא בחיפוש. תשומת הלב של התלמיד צריכה לעלות מדרגה בערנות ובסקרנות לסביבתו. הדמיון בין חשיבה עיצובית למה שאנחנו קוראים 'עבודת חקר' רב.אכן, עיצוב מתחיל בחקר, ומקדם מאוד למידה משמעותית שבמהלכה הלומד בונה מודלים לפתרון של בעיות מגוונות ( לימור ליבוביץ) .

  • לינק

    מה קורה כאשר מערך השיעור המקורי של המורה משתבש במהלך ההוראה בכיתה ? תופעה שעשויה לקרות למורים גם ותיקים במהלך ההוראה בכיתה. סרט וידאו מדגים בצורה יעילה כיצד מורה לשפה ולשון אנגלית בביה"ס אמריקאי מנסה להתמודד עם מערך שיעור אשר השתבש וכיצד יש לתכנן אחרת את עקרונות ההוראה הפעילה בלמידה בקבוצות תוך שימוש מושכל במיפוי מושגי והפעלה מושכלת של קבוצות הלמידה . כלומר , כיצד ליצור פיגומים ותמיכה ללמידה הפעילה בכיתה וכיצד להימנע מיצירת מורכבות יתר כבר בתחילת השיעור .

  • לינק

    המחברים סוקרים את הספר " Language Curriculum Design" מאת Nation and Macalister, המציע גישה שיטתית שבה יכולים להשתמש מורים ובעלי עניין אחרים. ספר זה מתאר כיצד לאמץ, לתכנן, להתאים, להעריך ולסקור את תכנית הלימודים באמצעות מספר חקר מקרים ובאמצעות המשימות שנמצאות בסוף כל פרק (Harumi Kimura & George Jacobs, 2010).

  • לינק

    האם פרחי הוראה יכולים להשתמש בתיאורית וריאציה (שהיא למעשה, תיאורית למידה והתנסות, המסבירה איך לומד יכול להגיע לראיית, הבנת, או התנסות כפי שהם משתקפים בניסיון), לצורך תכנון וסקירה של שעורים? פרחי ההוראה למדו לתואר בחינוך בשפה האנגלית (שאינה שפת אימם), שאחד מסממניה היה הוראת עמיתים, ושיתוף פעולה של המורים בתכנון, הוראה ורפלקציה על שעורים ( Keith Wood) .

  • לינק

    ספר זו הוא בן 446 עמודים אשר עוסקים בנקודת מבט מאוד מעניינת: חקר מתמשך של המרחב בו טכנולוגיה ופדגוגיה נפגשים. למרחב, בין אם פיזי או וירטואלי, יכול להיות השפעה משמעותית על למידה. מרחבי לימוד מתקדמים ומשתנים באופן אשר משפיע על ציפיות הלומדים מדי יום ( ינאי זגורי) .

  • לינק

    במסגרת יישום המתווים החדשים בהכשרה להוראה נאלצו המכללות האקדמיות לחינוך לערוך שינויים בתכניות הלימודים: הן צמצמו את מספר שעות הלימוד המוקדשות להכשרה המעשית והכניסו שינויים בתכנים ובהיקף של הלימודים העיוניים בחינוך. קורסים נוספו, אחרים בוטלו וסילבוסים נכתבו מחדש. לשינויים אלה יש השלכות על העבודה של המדריכים הפדגוגיים והמרצים במדעי החינוך, יותר מאשר על עבודתם של מורי הדיצסיפלינות. נראה לנו כי מעורבות אנשי הסגל במכללות האקדמיות לחינוך בהכנת התכניות החדשות ותמיכתם במהלך זה חשובות להצלחת יישום המתווים החדשים ( ב. פרסקו, נ. פייגין, ר. טלמור, ר. לידור, ח. קופרמינץ ) .

  • לינק

    אחת היוזמות הברוכות הנלוות לתכנית התקשוב הלאומית בחינוך היא ההפקה של מגזין דיגיטאלי חודשי על ידי מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. מדובר על עלון מידע אינפורמטיבי למורים ולאנשי חינוך המדווח על פריטי מידע חדשים שנוספו לפורטל החינוכי המקיף של משרד החינוך . במגזין הדיגיטלי של חודש נובמבר 2012 יש עדכונים בתחומי הדעת הבאים : אנגלית, מדע וטכנולוגיה , מתמטיקה, ערבית , חינוך לשוני-עברית, "מולדת , חברה ואזרחות , גיאוגרפיה.

  • לינק

    מאמר זה דן בשאלה, מדוע נושאים מדעיים מסוימים נחשבים כמציגי מכשולים ללמידה ומציע למורים איסטראטגיות אנליזה ועיקוף בעיות אלה. הוא קובע את הטבע של התפיסה השגויה של התלמיד ונותן מספר איסטראטגיות לחשוף אותן ולעורר את התלמיד לחשיבה חוזרת לגבי אמונותיו במערכות. הוא מציג את תפקיד המורים בתיקון התפיסות השגויות האלה על ידי התייחסות וחשיפת הסיבות שגרמו ליצירתן ( Metz B, Gooding J) .

  • לינק

    הוויכוח בין אנשי חינוך לגבי חשיבות מטרות ההוראה ממשיך להתנהל בתקופה האחרונה בפרסומים שונים וגם באינטרנט. עד כה היה מקובל לחשוב כי עיצוב מיומן של מטרות הלמידה עבור כל שיעור ושיתוף הלומדים במטרות הם דרך אחת שנועדה לתת לתלמידים את הכיוון שהם זקוקים לו. המטרות שאומרות לתלמידים מה הם צריכים ללמוד, עד כמה טוב הם צריכים ללמוד זאת, ובאיזה אופן הם יציגו את הלמידה מכוונות את השיעורים. אנשי חינוך בעלי השראה וחשיבה מקורית כגון John T. Spencer מטילים ספק בנחיצות ובקיבעון של מטרות ההוראה עפ"י הנחות אלו. ספנסר אינו מאמין בהיצמדות של המורים למטרות ההוראה או מטרות השיעור.

  • לינק

    מאמר זה מציג סקירה של המושג "תכנון אוניברסאלי ללמידה" (Universal Design for Learning) ושל עקרונותיו, מיישם את המושג תכנון אוניברסאלי ללמידה להוראה והערכה בכיתה של לומדי אנגלית בתיכון, ומציע כיצד ניתן להחדיר את "התכנון האוניברסאלי ללמידה" לתכניות הכשרה עבור מורים לבתי הספר התיכוניים (Lopes-Murphy, Solange, 2012).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין