מילת מפתח: תכונות אישיות
מיון:
נמצאו 15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • סיכום

    לעתים קרובות נשמעת מפי מומחים לחינוך ולמדעי החברה הטענה לפיה החברה האמריקנית, לפחות על פי מספר פרמטרים, נמצאת בעיצומו של תהליך הידרדרות מוסרית (Norman, 2017). אף על פי ששיעור האלימות הולך ופוחת ומלחמות הופכות לנחלת העבר, האמריקני הממוצע מרוכז יותר בעצמו, תורם פחות לחברה הכללית וידע מוסרי בסיסי אינו עוד מנת חלקם של ילדים (Smith, Christoffersen, Davidson, & Herzog, 2011). מה ניתן לעשות?

  • תקציר

    מאמר זה טוען שהכרחי לאמץ גישות גמישות יותר למנהיגות המערבות דרכים חדשות של למידה והתנהגות. ביחס לכך, המאמר חוקר את המושג הפרדוקסלי של "יכולת שלילית" (Negative capability) ואת הערך הפוטנציאלי שלו להגברת מנהיגות בית-ספרית בנסיבות של אי-ודאות, שינוי ומורכבות (Clarke, Simon, 2016).

  • לינק

    מאמר זה בוחן את דיוקנו ואת תפקידיו של מנהל בית הספר הרצוי כפי שתופס אותו הסגל החינוכי בשלושה בתי ספר יסודיים ממלכתיים, עירוניים. המורות, חברות הסגל, משרטטות את דיוקן המנהל הרצוי בעיניהן ואת תפקידיו. מנהל בית הספר ותפקידיו נבחנו ונסקרו מזוויות ומהיבטים שונים במחקרים בינלאומיים וישראליים. אולם, תפיסות הסגל החינוכי את דיוקן המנהל הרצוי כמעט שלא נחקרו. מהממצאים עולה דיוקן המנהל הרצוי הכולל שני רכיבים עיקריים: תכונות אישיות וסגנון ניהול. בין התכונות האישיות בולטת העוצמה המיוחסת ליכולת התקשורתית, לרגישות וליחסי האנוש. סגנון הניהול המועדף על המורים ממזג בין סגנון שיתופי לבין סגנון מעצב (נירית רייכל).

  • תקציר

    מחקר זה זיהה שהמאפיינים של המורה הם אינדיקטורים של כריזמת הוראה ואז פיתח שאלון להערכת הוראה בהתבסס על אינדיקטורים אלה. הניתוח הסתכם באינוונטר של כריזמת הוראה בכיתה במכללה, בן 23 פריטים, הכולל ארבעה גורמים: ידע, תכונות אופי, טכניקות הוראה והומור (Yun-Chen, Huang; Shu-Hui, Lin, 2014).

  • לינק

    במאמר זה מתואר נייר עבודה של ה-OECD לגבי יצירתיות מהווה התחלה לעבודה כיצד אנו יכולים להגדיר, לפתח ובחינוך ולהעריך את "המיומנות" הזו שאנו מכנים יצירתיות. המאמר מתאר אב-טיפוס של כלי הערכה שפותח. כלי ההערכה מיועד לפרק את היצירתיות לחמש נטיות עיקריות ולאחר מכן לחלק נטיות אלה לשלושה תתי-הרגלים (Mark Gleeson, 2013).

  • לינק

    מאמר זה הוא מאמר ביקורת על על הספר "איך ילדים מצליחים" מאת Paul Tough. המחבר טוען בספרו כי מיומנויות לא קוגניטיביות, כגון: התמדה, שליטה עצמית, סקרנות, מצפוניות, כוח סבל וביטחון עצמי, מכריעות יותר להשגת הצלחה מאשר אינטליגנציה (Annie Murphy Paul, 2012)

  • לינק

    לומדים נבדלים ביניהם במאפיינים אישיים כמו מטרות, צרכים, ידע קודם, יכולות קוגניטיביות וסגנונות למידה (Graf, 2009). אם כך, הרי שעל אף שלמידה מתוקשבת פותחת הזדמנויות למידה חדשות לכולם, מתברר כי מאפיינים אישיים של חלק מהלומדים אינם מאפשרים להם לנצל את ההזדמנויות האלה במלואן, ובמקביל – מאפיינים אישיים מסוימים מסייעים ללמידה מתוקשבת מוצלחת. המאמר הנוכחי מנסה לאתר בלמידה המתוקשבת אינטראקציות בין השונות במאפייני לומדים, כמו תכונות אישיות, לבין משתנים מצביים, כמו מאפייני סביבות למידה ושיטות הוראה. בהתאם לזאת. הצורך להביא למודעות של אנשי חינוך את הקשר בין תכונות אישיות לבין ביצועים לימודיים והתנהגויות הוא מהותי יותר בסביבות למידה מתוקשבות מאשר בלמידה המסורתית (Bayram, Deniz & Erdogan, 2008), בעיקר בשל המרחק הפיזי-הגיאוגרפי, העדר ההיכרות האישית והאי-נראות, המאפיינים קורסים מתוקשבים רבים (בלאו, אינה ועזי ברק).

  • לינק

    גיא לוי ממט"ח כתב לאחרונה בבלוג שלו מאמרון מעניין על דמותו של ג'ורג' מקֶנָה (George McKenna) במערכת החינוך בארה"ב, מנהל ביה"ס ומנהיג חינוכי שמדבר על Personalizing Public Education על חברות, על אחווה, על אהבה שהם חלק בלתי נפרד מהיות אדם מורה, מחנך. הטכנולוגיה במאה ה-21 היא אכן מרכיב חיוני ביותר לצמצום פערים בחינוך, לנטיעת תקווה בליבותיהם של תלמידים רבים להצלחה בחיים, להחזרתם של בני נוער רבים למסלול הלימודים לאחר שנשרו מבית הספר, למתן מענה ויחס אישי לכל תלמיד בכל מקום וכל הזמן… אבל היא כנראה רק שניה לקשר האישי בין המורה והתלמיד – לאהבה, לאחווה ולחברות.

  • סיכום

    תכנית הקליטה למורים מתחילים שהחלה בשנת 2002 הוותה שינוי מרכזי ראשון בטיפול במורים מתחילים בסקוטלנד. מאמר זה מציג תיאור של השינויים הללו במסגרת ההתפתחויות בתיאורית החונכות בהקשר רחב יותר. הטענה היא שהאיכויות האישיות של החונך (induction supporter ) במהלך הכניסה להוראה מרכזיות להתפתחות של יחסי חונכות יעילה. הדעות של הסטודנטים, הם המתמחים לעתיד, מתארות מאפיינים מועדפים של חונכות יעילה. (Rippon, J. H., Martin, M)

  • סיכום

    רפלקציה היא מושג בסיסי בהכשרת מורים. תהליך הרפלקציה מתואר לעיתים קרובות במונחים של דגם מעגלי. במאמר זה, המחברים מסבירים כיצד ניתן להשתמש בדגם כזה לתמיכה ברפלקציה של המתכשרים להוראה על מצבים פרקטיים בבית הספר, ועל התנהגויותיהם, המיומנויות והאמונות שלהם. הכותבים מציעים צורה אחרת של רפלקציה על ידם "core reflection". המיקוד ברפלקציה זו עולה בקנה אחד עם הדגש הקיים כיום בפסיכולוגיה החיובית על התייחסות לחוזקות של אנשים יותר מאשר לחולשותיהם. (Korthagen , F., Vasalos, A)

  • מאמר מלא

    מחקר זה דן בדמותם של שלושה דיוקנאות מורים בעיני סטודנטים להוראה: המורה האידיאלי, מורה המורים ודיוקנם של הסטודנטים להוראה כמורים, על רקע סקירת הדיוקנאות השונים של המורה בספרות המחקר ובהגות. המחקר בוחן את תפיסת דמויות אלה בקרב שתי תת – קבוצות של סטודנטים להוראה: פרחי הוראה במכללה אקדמית להכשרת מורים ומורים -סטודנטים, המשלימים תואר ראשון במכללה להכשרת מורים או במכללה אזורית המחקר העלו, כי קיימות שתי קטגוריות -על מרכזיות בתפיסת דיוקנאות המורים אצל הסטודנט להוראה: האחת – תכונותיו האישיות, והאחרת – הידע שלו, הדיסציפלינרי והדידקטי. בעיני פרח ההוראה, קטגוריית -העל הבולטת בדיוקן המורה האידיאלי היא תכונותיו האישיות. התכונה הבולטת פחות בדמותו של המורה האידיאלי היא ההשכלה הכללית ורוחב האופקים. תכונתו של המורה האידיאלי כסוכן חיברות, המקדם נושאים חברתיים, אינה מוזכרת כלל. לטענתם, שיפרו הסטודנטים במהלך ההכשרה את תכונותיהם כמורה "אמפתי וקשוב", "בעל ידע בשיטות הוראה" ו"מנהיג ", אך כמעט ולא שיפרו את הידע הדיסציפלינרי שלהם ואת השכלתם הרחבה (נירית רייכל ,שרה ארנון )

  • תקציר

    המחקר בדק את הקשר בין משתני הרקע האישי והמקצועי ותפיסת הקונטקסט הבית ספרי לבין העמדות בחינוך (שמרנות ופתיחות) בקרב מורים ערבים בבתי-ספר יסודיים בישראל. אוכלוסיית המחקר כללה מורים משלוש העדות העיקריות של האוכלוסייה הערבית בישראל – מוסלמים, נוצרים ודרוזים, וייחודו הוא בכך שסוגיה זו טרם נחקרה במגזר זה. (אחמד עזאם)

  • תקציר

    מטרת המחקר לאסוף עדויות ונתונים אמפיריים לבדיקת הרשימות בשדה של מודל פירמידת הניהול בקרב מנהלי בתי ספר. זהו ניסיון לאשש או להפריך את קיומן ההנחות שביסוד המודל בהקשר לתהליכי הניהול הבית ספריים. (יעל פישר, יצחק פרידמן)

  • תקציר

    המחקר מתמקד במרכיבי הידע הפרקטי והאישי של פרחי ההוראה בתחום הוראת המקרא ובחשיפת תרומת המכללה להכשרה לעיצובו של ידע זה. המחקר מבקש להאיר את ההתמודדות של הסטודנטיות עם הוראת פרשיות מקראיות טעונות. שאלות המחקר עסקו בהשפעת הפרופיל האישיותי, החינוכי וההשכלתי של הסטודנטית, על הוראתה את ספר בראשית, על הדילמות הערכיות והתיאולוגיות השזורות בו וחלקה של הכשרת המורים בעיצוב הפרופסיונלי של סטודנטיות אלו. בין מטרות המחקר: אפיון ייחודו של ספר בראשית ומוקדי הקושי שבו, ניתוח תכנית הלימודים לאור מוקדי קושי אלה, בחינת קשיי הסטודנטיות בהוראת הספר, בדיקה אם המכללה מכשירה את הסטודנטיות להתמודד עם קשיים אלה וכן הצעת דרכי פתרון אפשריים בהקשר זה. (מיכל אונגר)

  • תקציר

    המחקר עוסק בגורמים אישיים ומוסדיים שנמצאו קשורים לעמדות חינוכיות ולהצלחה בלימודים אצל מתכשרים/ות להוראה בדואים/ות ויהודים/ות, במהלך הכשרתם. (דיתה פישל)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין