מילת מפתח: תיאוריות
מיון:
נמצאו 127 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    תאוריות קונספירציה (ת"ק) אינן נחלתן של תימהונים בלבד. דונלד טראמפ נבחר לתפקידו על רקע תאוריות קונספירציה שהוא עצמו הפיץ. נוכח הקלות הבלתי נסבלת של הפצת שמועות ברשתות החברתיות ובדיית ראיות דוקומנטריות לכל טענה — האם עלינו להיאבק בתופעה זו כמו שעושהמערכת החינוך בצרפת? (נתן אודנהיימר).

  • תקציר

    הכשרת המורים, כדיסציפלינה, נמצאת תחת ביקורת מתמשכת מצד גופים ממשלתיים ומחקריים לגבי איכות ההכנה המקצועית והיעדר בסיס מחקרי חזק. המחברים משיבים לביקורות מסוג זה באמצעות התייחסות לאפשרויות של בחינה נוספת של מחקר הפרקטיקה ושל פרקטיקת המחקר הן בהכשרת המורים הראשונית הן בהכשרה המתמשכת (Miles, Rebecca; Lemon, Narelle; Mathewson Mitchell, Donna; Reid, Jo-Anne, 2016).

  • לינק

    חדשנות מערערת (משבשת) הוא תיאור של תהליכי פיתוח, בתחומים שונים, בינהם גם חינוך, אשר מממשים פוטנציאל לשיבוש הסטטוס קוו הקיים בשדה נתון. החדשנות המשבשת נתפסת לרוב כחדשנות פורצת דרך אשר על כן מערערת על השווקים המבוססים על הפיתוחים הקודמים. בסקירה המרתקת שנכתבה ע"י עמי סלנט יש גם התייחסות לשאלה האם התפתחות הקורסים המקוונים מסוג MOOC הם בגדר חדשנות מערערת? (עמי סלנט).

  • סיכום

    תיאוריות אישיות-מעשיות (personal practical theories) נבנות מתוך התבססות על אמונות, התנסויות, ערכים ותפיסות ביחס למהותה של הוראה טובה. קיומו של חזון וייחוס ערך רב להוראה משפיעים משמעותית על הזהות, ההתמדה והמחויבות של המורים. מאמר זה מתמקד באמונות האישיות-מעשיות של 84 מתכשרים להוראה בפינלנד והתפתחותן במהלך תקופת ההכשרה (Maaranen, K., Pitkaniemi, H., Stenberg, K., & Karlsson, L).

  • סיכום

    בפרק זה מבקשים המחברים להציג כמה מן התמורות שחלו בעשורים האחרונים של המאה העשרים בחשיבה התאורטית העומדת ביסוד שיטות המחקר במדעי החברה בכלל ובחקר החינוך בפרט. לאחר הצגה קצרה של הפוזיטיביזם, לצורך הנגדה בלבד, מתארים המחברים את הגישות השונות בחשיבה הסוציולוגית שהביאו, כל אחת בדרכה, להתגבשות התפיסה הפרשנית. מהלך תאורטי זה החל כבר בראשית המאה העשרים והגיע לכלל הבשלה בשנות השישים והשבעים של אותה מאה. עם ההבשלה וההתבססות של תפיסה זו, היא התקשרה עם זרמי מחשבה דומים בדיסציפלינות אחרות וקיבלה אצל רבים את הכינוי "קונסטרוקטיביזם". מסורות מחשבה קרובות, ולעיתים מנוגדות, הביאו בעשורים שלאחר מכן להתפתחותן של תפיסות נוספות שכינוייהן הרווחים הם ה"תפיסה הביקורתית" ו"התפיסה הפוסט-מודרנית". יש המצביעים על זרמי משנה גם בתוך אלו, או אף על זרמים עצמאיים כגון פמיניזם, קוויריות ופוסט-קולוניאליזם. הכינוי הכולל לגישות השונות הללו, שמשתמשות במתודולוגיה האיכותנית, הוא ה"פרדיגמה הפרשנית במחקר חברתי" והן מבססות את רציונל השימוש במתודולוגיה זו מזוויות ראייה שונות (שמחה שלסקי ומרדכי אריאלי).

  • סיכום

    הקשר המחקר המוצג במאמר הוא מגמת התביעה המודגשת לאחריותיות בחינוך בארה"ב לפיה מורים נדרשים לתוצאות למידה מהירות הנמדדות בדרך כלל במבחנים, וגם חווים סנקציות בתהליך זה. מחקר זה נערך בקרב קבוצות מורים במסגרות של עמיתות "אוניברסיטה – בית ספר" ומצביע על השפעות שונות ולעתים בלתי הוגנות כלפי המורים ובתי הספר שסביבות האחריותיות השונות יוצרות. המחקר תורם להבנות קיימות על למידה מקצועית של מורים בהקשר של רפורמות פוליטיות חינוכיות קיימות. ספציפית, הוא מחזק את הנרטיב של אחריותיות עתירת סיכון והשפעותיה על ההוראה ובהן: צמצום קוריקולרי, הוראה למבחן או המבחן כתוכנית הלימודים ועוד (Jacobs, J., Burns, R.W., & Yendol-Hoppey, D).

  • סיכום

    המאמר שואל מהו יופי ומדוע הוא נחוץ לנו, ודן בשאלות אלה מתוך הסתייעות במגוון הוגי דעות (אפלטון, קאנט ומאסלו). בדיונו הוא מתמקד ביופי כ״סדר ללא סדר״, כ״תכליתיות ללא תכלית״, ביחס בין אוניברסליות לאינדיבידואליות בחוויה האמנותית וביופי כמעצב וכמחנך את הנפש (רות לורנד).

  • תקציר

    ספרו החדש של אלן הסה (Alan J. Hesse), מעביר את תאוריית הברירה הטבעית והאבולוציה בצורה מהנה, קלה להבנה ובפורמט קומי לכל הגילאים. הספר מציע לקוראים הצצה למסעו של דרווין אל איי הגלאפגוס, תוך עמידה על תיאור המאפיינים ההכרחיים של מסע זה. לקראת סוף הספר ולאחר תיאור מפת המסע, נדונים עקרונות הברירה הטבעית, באמצעות דוגמאות הלקוחות מסיפור המסע. נאמן לפורמט ספרי הקומיקס, הספר מציע גרפיקה הומוריסטית ודיאלוגים לצד העובדות המדעיות (Alexandra D. Owens).

  • לינק

    שדה המחקר של רכישת שפה שנייה התרחב יותר ויותר בשנים האחרונות, והעלה סוגים שונים של תיאוריות חדשות. תזה זו מסכמת סוגיות עיקריות של חוקרים מקומיים וזרים בתחום זה מאז שנות התשעים של המאה העשרים לפי מסגרת מושגית של מחקר השפה השנייה, ולאחר מכן ממיינת הישגים יחסיים מנקודות התייחסות של תיאוריה חברתית-תרבותית (Wang, Shuangshuang , 2015).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לספק הבנה חדשה הנוגעת לפער בין התיאוריה לפרקטיקה בהכשרת מורים. נמצא נמצא כי המשתתפים מאמינים יותר במקורות ידע המונעים מבחינה פרקטית מאשר במקורות מבוססי-תיאוריה לגבי הוראה ולמידת התלמיד. נמצא גם כי הם מונעים ללמידה מהפרקטיקה יותר מאשר ללמידה מהתיאוריה בהכשרת מורים (Braten, Ivar; Ferguson, Leila E., 2015).

  • תקציר

    התיאוריות של סגנונות הלמידה מציעות שאינדיבידואלים חושבים ולומדים היטב בדרכים שונות. אלו אינם הבדלים ביכולת אלא בהעדפות עבור עיבוד סוגים מסוימים של מידע או עבור עיבוד מידע באופנים מסוימים. אם זה נכון, לתיאוריות של סגנונות הלמידה יכולות להיות השלכות חשובות עבור ההוראה משום שהישגיות התלמיד תהיה תוצר של אינטראקציה בין ההוראה לבין הסגנון של התלמיד (Willingham, Daniel T.; Hughes, Elizabeth M.; Dobolyi, David G., 2015).

  • תקציר

    ביצוע בו-זמנית של מספר משימות (multitasking) והפרעות (interuptions) נחקרו תוך שימוש במגוון שיטות בתחומים מרובים (כגון המדעים הקוגניטיביים, מדעי המחשב ומדעי החברה). מגוון זה מוביל לתובנות משלימות רבות. אולם, הוא גם מאתגר את החוקרים להבין כיצד ניתן לשלב בצורה הטובה ביותר רעיונות נפרדים לכאורה כדי לקדם את התיאוריה וכדי לעדכן את התכנון של המערכות האינטראקטיביות. לפיכך קיים צורך בפלטפורמה כדי לבחון כיצד ניתן לשלב בין הגישות השונות להבנת הביצוע בו-זמנית של מספר משימות וההפרעות על מנת לספק תובנות העולות על סכום החלקים שלהן (Janssen, Christian P.; Gould, Sandy J.J.; Li, Simon Y.W.; Brumby, Duncan P.; Cox, Anna L. , 2015).

  • תקציר

    מאמר זה מספק ניתוח של תיאוריית הפעילות (Activity Theory) של שתי פעילויות למידה אינטראקטיביות המונעות על ידי הסטודנט כדי לחקור את ההנחות שקבוצות מעין אלה יכולות ללמוד באופן אפקטיבי בהיעדרו של המורה. ניתוח מעין זה ממשיג משימות למידה כאובייקטים מובנים המניעים פעילות פדגוגית ( Westberry, Nicola; Franken, Margaret, 2015).

  • סיכום

    ידע קודם של מורים מעצב מה ואיך הם לומדים מהתפתחות מקצועית. חשיבות מיוחדת יש לידע פרקטי של מורים, שאותו הם בונים מתוך העשייה ההוראתית היומיומית שלהם. ניתוח הדרך שבה ידע פרקטי של מורים משפיע על שינוי ההוראה בעקבות השתלמויות של התפתחות מקצועית דורש מיקוד בשאלה כיצד הידע הפרקטי מתפתח באקולוגיה הרחבה של עבודת המורה, וכיצד הוא משפיע על קבלה וביצוע של רפורמות חינוכיות (Cobb, et al., 2003). המציאות היא שרפורמות חינוכיות עכשוויות דורשות תיאום ועקביות בין מרכיבים רבים של מערכות מורכבות, ובהן גם המרכיב של ההתפתחות המקצועית (Jackson & Cobb, 2013). כותבי המאמר השתמשו בספרות המחקרית העוסקת בהתפתחות מקצועית של מורים למדעים מגן עד י"ב (NRC, 2013) כדי להבין ולהסביר מתי וכיצד השתתפות בהתפתחות מקצועית עשויה להשפיע על החלטות מורים בהקשר של יישום רפורמות (Allen, D. C, Penuel, W.R).

  • תקציר

    במאמר זה, המחברים טוענים שהכשרת המורים צריכה לעבור שינוי יסודי לגבי הידע והמומחיות של מי לוקחים בחשבון בהכשרה של מורים חדשים. תוך שימוש בכלים שסופקו על ידי התיאוריה לפעילות היסטורית תרבותית (cultural historical activity theory) והתיאוריה של דמוקרטיה דיונית (deliberative democracy theory), המחברים טוענים שעל ידי עיצוב מחדש של מי ייחשב כמומחה, וחשיבה מחדש על האופן שבו הסטודנטים להוראה וסגל ההוראה חוצים גבולות מוסדיים כדי לשתף פעולה בין קהילות ובין בתי ספר, התכניות להכשרת מורים יכולות לחקור את האתגרים שלהן ולהמציא פתרונות חדשים כדי להכין את המורים שהתלמידים שלנו זקוקים להם (Zeichner, Ken; Payne, Katherina A.; Brayko, Kate, 2015).

  • לינק

    מאמר זה סקר באופן ביקורתי תיאוריות ששימשו לאחרונה כדי לתמוך בעבודה אמפירית לגבי עולמות וירטואליים בחינוך. בייחוד, הוא העריך באיזה אופן מנגנוני הלמידה של תיאוריות אלה ברי-יישום ללמידה המבוססת על העולם הווירטואלי. זוהו אחד-עשר תיאוריות מתוך שמונים מאמרים. ארבעה מנגנונים של למידה נמצאו כברי-יישום לעולמות הווירטואליים: שתלמידים לומדים באמצעות רפלקציה, אינטראקציות מילוליות, פעולות מנטליות, והתנסויות מתווכות (Swee-Kin Loke, 2015).

  • לינק

    בקרב מדענים קיים קונצנזוס בדבר חשיבותה של תורת האבולוציה כעמוד תווך במדעי החיים ובמדע בכלל. עם זאת, במדינות רבות קיימת מחלוקת פוליטית רבת שנים בדבר הכללת הנושא בתכנית הלימודים המחייבת בבתי הספר, והמדיניות בנושא שונה ממדינה למדינה, ואף משתנה בהתאם לחילופי שלטון. המסמך הנוכחי סוקר את מקומה של תורת האבולוציה בתכנית הלימודים המחייבת בישראל, בהשוואה לתכניות לימודים מקבילות במדינות נבחרות בעולם (איתי אשר).

  • תקציר

    בעוד שהטכנולוגיה הדיגיטלית עשויה לסייע בחינוך לאזרחות, היא גם דורשת פדגוגיה מסוג מסורתי יותר, כזו המאופיינת על ידי אינטראקציות ניסיוניות ומוחשיות בין מורים ותלמידים. המחברים עושים שימוש בתיאוריה פדגוגית, תיאוריה דמוקרטית, פסיכולוגיה אבולוציונית, ומדעי המוח כדי להדגיש את החשיבות המכרעת של אינטראקציות ניסיוניות ומוחשיות אלה, ואת הקשר שלהן לאתגר של דמוקרטיה בת-קיימא בזמננו (Tarrant, Seaton Patrick; Thiele, Leslie Paul, 2014).

  • תקציר

    מחקר זה מתאר את הפעילויות ואת ההשפעות של פעילויות אלה על החיבור בין התיאוריה לבין הפרקטיקה, כמו גם המלצות של בעלי העניין העיקריים הנוגעים לפעילויות בקורסים "ספרות של הוראה ולמידה 2" "והוראה ולמידה של מתמטיקה" בתכנית להכשרת מורים לבית הספר היסודי באוניברסיטת וושינגטון שבסיאטל. פעילויות אלה מספקות לפרחי ההוראה הבנה של הידע לגבי שיטות ההוראה, כיצד לנהל שיטות הוראה בכיתות אמיתיות, כיצד לבצע רפלקציות לגבי הפרקטיקה שלהם, וכיצד לשפר את ההוראה שלהם (Unver, Gulsen, 2014).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על מחקר הבוחן אינטראקציות בדיונים א-סינכרוניים של הוראה מרחוק של סטודנטים לתארים מתקדמים בהוראת אנגלית לדוברי שפות אחרות (TESOL), תוך התמקדות בהשפעה של הבניית ידע שיתופית כפיגום. נעשה שימוש בשתי תיאוריות משלימות: התיאוריה החברתית-תרבותית והבלשנות הפונקציונלית המערכתית (Delahunty, Janine; Jones, Pauline; Verenikina, Irina, 2014).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין