מילת מפתח: תולדות החינוך
מיון:
נמצאו 28 פריטים
פריטים מ- 21 ל-28
  • לינק

    כדאי לעשות אתנחתא קצרה מטכנולוגיה ומחשבים ומורכבות יתר בחינוך ולהביט אחורה בנוסטלגיה לעבר גני הילדים הראשונים בא"י . התפתחות גן הילדים בארץ עדיין לא נחקרה ולכן ליקטנו כמה מקורות מידע ראשוניים בנושא. גן ילדים הינו "המצאה" חדשה. מאות שנים היה מקובל כי ילדים הולכים ישר לבית הספר. ובקרב היהודים ל"חדר". בתחילת המאה ה-19 החלו לקום באירופה מוסדות לימוד ראשונים לבני 4-5 ובשנת 1837 הם כונו על ידי המחנך הגרמני פרידריך פרבֶל גן ילדים. במושבות העלייה הראשונה בארץ ישראל ביפו ובירושלים, פעלו בתי ספר עבריים, ובזאטוטים לא טיפל איש מלבד אמותיהם. גן הילדים שהוקם בראשון לציון נחשב לגן העברי הראשון בארץ ובעולם. אותו גן שהוקם בשנת תרנ"ח לא היה גן ממש, אלא מעין "מכינה" לבית הספר. התפקיד העיקרי של ה"מכינה" הזו היה להקנות לילדים. ענת סקילי בסרט מיוני 2011 על גן הילדים הראשון ברחובות בו דיברו עברית, והילדים שלמדו עברית למדו את ה הורים בבית עברית.

  • לינק

    מורה רנה אמרה שאנחנו יכולים: המסע שעשינו תלמידי ואני בשנות החמישים בדרך לישראל – רנה שפירא. מורה שהיתה לפרופסור לסוציולוגיה חוזרת אל חוויות וסיפורים משנות ההוראה שלה במעברות. כרמל, 314 עמ'. זהו סיפורו של מפגש שראשיתו בשנות החמישים בישראל המתהוה, בגליל, בעמק ובירושלים, והמשכו בשנות האלפיים בתל אביב. המפגש הוא בין המחברת, המורה רנה, שכמורה צעירה יצאה ללמד במעברות, לבין תלמידיה, שהיו אז עולים מארצות מוצא שונות. פסיפס סיפורים אישיים מכמירי לב, שיחות אישיות וקבוצתיות, מסמכים ומכתבים, הנעים בין קרבה של שותפים לתקופה בראשיתית וריחוק של מי שמתבוננים בדברים ממרחק הזמן. הסיפור סוחף את הקורא אתו לתוך עולמם וחייהם של הדוברים. הספר נוגע בנושאים חשובים למערכת החינוך ולחברה הישראלית בכללותה: פלורליזם, כור היתוך, דימוי מגדרי, דרכי חינוך, תנועות נוער, סובלנות הדרה, אלימות, קבלת האחר ואימוצו והשתלבות בחברה הישראלית.

  • לינק

    את המסע בעקבות לוחמי החינוך של "הילד במרכז" יש להתחיל בסוף המאה התשע עשרה עם הופעת החינוך העברי בארץ ישראל. "ניסיונות ליישם חינוך פרוגרסיבי בארץ", מסביר פרופ' יובל דרור, היסטוריון של החינוך וראש בית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב, "נעשו כבר בבתי הספר החדשים בראשית הציונות ובשלהי התקופה העותמאנית. אפשר להגדיר שלושה גלים בתולדות החדשנות החינוכית בארץ: א. בתי הספר במושבות העלייה הראשונה והשנייה ב. בתי הספר של זרם העובדים, ובמרכזם החינוך הקיבוצי, בתקופת המנדט ומעט אחריה. ג. ניסיונות חינוכיים שנעשו למן שנות השבעים של המאה העשרים". בראיון עם פרופסור יובל דרור נסקרים גם הנושאים הבאים: מה קרה לחדשנות החינוכית לאחר קום המדינה? כמו כן במאמר ראיון עם ד"ר עדנה ענבר, על פרופסור משה כספי ותרומתו לחינוך הפתוח?

  • לינק

    בית הספר מהווה חלק כל כך בלתי נפרד מחיינו עד שקשה לתאר אותם בלעדיו. מעטים האנשים שלא בילו בו כמה שנים, ורוב קוראיו של מאמר זה אף עובדים בו. אולם הצצה אל העבר מלמדת שלאורך רובה של ההיסטוריה האנושית היה בית הספר שונה מאוד ממתכונתו המוכרת והיה נחלתם של מעטים בלבד. הנטייה לראות את השהות בבית הספר כרכיב הכרחי בחינוכו של כל אדם היא תוצר של הדורות האחרונים. במאמר , שהתפרסם ב"הד החינוך" מנסה ד"ר טל גלעד להבין כיצד הלך בית הספר ותפס מקום כה מרכזי בתרבות של ימינו. מהסקירה הקצרה עולה שאף על פי שמוסדות שעיקר עיסוקם היה הפצת התרבות הכתובה קיימים כבר משחר ההיסטוריה, הקשר בינם ובין בית הספר המודרני רופף בלבד. ספק אפילו אם נכון לראות את בית הספר המודרני כממשיכם. מה שברור הוא שבית הספר כפי שאנו מכירים אותו היום הוא תולדה של תנאים היסטוריים מיוחדים. בית הספר במתכונתו הנוכחית נועד לענות על צרכים חברתיים, פוליטיים וכלכליים מוגדרים, ובראשם הצורך בשליטה חברתית. בית הספר הותאם לדרישותיה של החברה המודרנית כפי שבאו לידי ביטוי במאה התשע עשרה ובמאה העשרים. אולם לנוכח השינוי שחל בדרישות אלה, שינוי שאת ניצניו אנו כבר רואים היום, אין מניעה שבית הספר המוכר לנו, כמו רבים ממוסדות הלימוד שקדמו לו, יאבד את מקומו לטובת מוסד לימודי אחר שמותאם טוב יותר לצרכיה המשתנים של החברה ( טל גלעד) .

  • תקציר

    נקודת המוצא של מחקר זה היא בעיקרה היסטורית-חברתית, גם ההקשרים החינוכיים מתמקדים בצד ההיסטורי חברתי יותר מאשר בצד הפדגוגי. נשוא המחקר העיקרי של עבודה זו הוא תלמודי התורה הציוניים. המחקר בודק האם מערכת חינוכית זו היא רק העצמה של הצד התורני בחינוך, או שהיא מהווה יצירה חינוכית חדשה הנובעת מהשקפת העולם הדתית המתבדלת של חוגי החרד"ל. בחינת התופעה כוללת עמידה על השקפת העולם של מוסדות אלו, ברור מאפייניהם ואיפיון קבוצות משנה בתוכם. (מטי דומברובסקי)

  • תקציר

    המחקר מתאר את הדרכים וההיקף שבהם עברה תורה צורות של הלשון העברית ממעבדתם של החוקרים באקדמיה אל ספרי הלימוד המשמשים את הכיתות הגבוהות של בית הספר התיכון בארץ במהלך היובל הראשון לקיום המדינה. התיזה שהמחקר מבקש להוכיחה היא שהתפתחות המחקר המדעי בלשון בתחום תורת הצורות השפיעה ומשפיעה על תכניות הלימודים ועל ספרי הלימוד בתחום זה. המחקר בודק באלו נושאים השפיע חקר הלשון יותר ובאלו פחות, מהם השינויים העיקריים שחלו בתכניות הלימודים ובספרי הלימוד בעקבות השפעה זו, ומהי ההשפעה של השינויים הללו על החינוך הלשוני. (רחל רוזנר)

  • תקציר

    עבודה זו סוקרת את תהליך שילובו של החינוך הגופני כדיסציפלינה במערך הלימודים בבתי הספר היהודיים החדשים בארץ ישראל מסוף המאה ה-19 ועד קום המדינה. (טליה בן ישראל)

  • תקציר

    המחקר בחן השפעות של שינוים חברתיים על מערכת הכשרת המורים, כפי שהן באות לידי ביטוי בתכניות הלימודים בהכשרת מורים לאורך השנים. מטרות העבודה היו בנייה ופיתוח של סכימה לזיהוי שינויים בתכנית לימודים וזיהוי השינויים שהתרחשו בתכניות אלה תוך עמידה על מהותם. (לאה שגריר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין