מילת מפתח: תוכניות תקשוב ארציות
מיון:
נמצאו 47 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    בקורסים האחרונים אותם העברתי למורים ומורות מבתי ספר בישראל הדגמנו בפניהם טכנולוגיות חדשניות ושיטות פדגוגיות חדשניות להפעלות מתוקשבות של תלמידים באמצעות מחשבים ניידים. להפתעתי, למדתי מהמורות כי הבעיה המרכזית שלהם באימוץ המודל החינוכי המתוקשב שהצעתי הם ההורים. "המודל החדשני שהצעת לנו, מחייב אותי להיאבק מול ההורים על מנת לשכנעם לתמוך בתהליך ואין לי כוח למאבקים מולם", העירה המורה יפעת, "אני גם לא בטוחה שאקבל גיבוי ממנהלת ביה"ס לכל אורך הדרך" (עמי סלנט).

  • לינק

    הסקירה, אשר נכתבה ע"י עמי סלנט, בוחנת את הגורמים לכישלון ההטמעה של טאבלטים במערכות חינוך בארץ ובעולם. ניתוח גורמי הכישלון בארה"ב וגם בישראל מלמדים כי מרבית המורים בחו"ל ובישראל ראו בטאבלטים פלטפורמה לספרים דיגיטליים ולא אמצעי לאתגור התלמידים ליצירת תוצרים דיגיטליים, ליצירתיות ולשיתופיות. במתכונת הפדגוגית הקיימת בישראל (וגם בחו"ל) יש פער בין תוכניות הלימוד הקיימות בבתי הספר היסודיים ובחטיבות לבין תפיסת ההפעלה הפדגוגית הגמישה הנדרשת על ידי המורה בכיתה. כל עוד פער זה לא ייפתר ע"י תוכניות לימוד חדשניות והרחבת האוטונומיה למורים בבתי הספר, אין סיכוי בשנים הקרובות שנראה כניסה מאסיבית של אייפדים/טאבלטים ללמידה פעילה ומשולבת בכיתה. אבל יבוא יום, אם זה בעוד עשור או בעוד שני עשורים, שהטאבלטים יהיו חלק בלתי נפרד מההוראה והלמידה (עמי סלנט).

  • תקציר

    בשנת הלימודים תשע"א הושקה "תוכנית התקשוב הלאומית- התאמת מערכת החינוך למאה ה-21", המבוססת על תקשוב מקיף ופדגוגיה חדשנית. מטרות המחקר היו להעריך את מידת המוכנות לשינוי בקרב מורים בבתי ספר המשתתפים בתוכנית התקשוב הלאומית, ולבחון את הקשר בין התאמת ערכי היחיד והארגון למוכנותם של המורים לשינוי. כמו כן, עקב ייחודה של הרפורמה הנחקרת, שבה על המורים לאמץ טכנולוגיה חדשה במטרה לפתח פדגוגיה חדשנית, נבדקו הקשרים בין תפיסות לגבי השליטה המוקדמת בישומי תקשוב וההתנסות בתקשוב בבית הספר לבין מוכנות המורים לשינוי, בנוסף נבדקו הקשרים בין מאפייני הרקע הכללי והמקצועי של המורים למוכנותם לשינוי (גילת כהן, גלית ברנשטוק).

  • סיכום

    בעקבות הכישלון של תכנית התקשוב בלוס אנג'לס גם מחוז החינוך Miami-Dade בפלורידה על תכנית התקשוב של הצטיידות טאבלטים לתלמידים בבתי הספר. תכנית התקשוב של אספקת טאבלטים לתלמידים במחוז Miami-Dade הייתה מהנרחבות בעולם והייתה אמורה לספק טאבלטים ל300 אלף תלמידים במחוז הענק. ביטול המיזם המתוקשב במיאמי צפוי להשפיע גם על מחוזות חינוכיים נוספים ברחבי ארה"ב .

  • תקציר

    בשנים האחרונות מוביל משרד החינוך תכנית תקשוב לאומית "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- " שמטרתה ליישם למידה דיגיטלית מתקדמת בבתי הספר בישראל. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים הן ביחס לשימושים הטכנולוגיים שלהם והן ביחס לתפיסותיהם כלפי השינוי. מתודולוגיית המחקר הייתה משולבת איכותנית. וכמותית. במחקר השתתפו 1035 מורים מבתי ספר יסודיים שהצטרפו לתכנית בשנים 2010-2011 . המורים ענו על שאלון חצי סגור שנבנה לצרכי המחקר. עיקרי הממצאים מעלים כי מבין הכלים והשירותים הטכנולוגים השונים עליהם דיווחו המורים בלט במיוחד השימוש בכלי המחשות ויזואליות ויישומי תוכן דיגיטלי. הממצאים מלמדים שמרבית המורים משתמשים בטכנולוגיה כתוספת להוראה -למידה קיימת, ולא מיישמים שינוי עמוק המוביל מעבר מהוראה מסורתית אל הוראה-למידה דיגיטלית מתקדמת (נגה מגן-נגר, אברום רותם, תמר ענבל-שמיר, רוני דיין ).

  • לינק

    מאמרון מאיר עיניים ועתיר תובנות של ג'יי הורויץ. "אחרי הכישלון החרוץ של חלוקת מכשירי iPad לכלל התלמידים במחוז של לוס אנג'לס, לא צריך להיות ידען גדול בענייני חינוך כדי להבין שמחוזות אחרים ייזהרו מאד לפני שהם יאמצו תכנית דומה. , הכישלון שבחלוקת מכשירי ה-iPad בלוס אנג'לס מתגמד לעומת הכשלון החינוכי שבא לביטוי בהמשך האחיזה בתפיסה כזאת.

  • לינק

    המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך ממשיך באופן נמרץ ושיטתי בקידום מיזם הספרים הדיגיטליים במערכת החינוך בישראל . ההיערכות האחרונה דווחה באתר למינהל מדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בחודש נובמבר 2013 .קווי ההיערכות העיקרית הם עפ"י הודעת המינהל "כשירות לציבור, מעמיד אגף טכנולוגיות מידע לרשות ספקי הספרים הדיגיטליים בתכנית הניסוי פלטפורמה למתן תמיכה בתהליך ההטמעה עבור מורים, הורים ותלמידים על מנת לקדם ולהקל בהטמעת התהליך" ..

  • לינק

    אם יש מדינה בעולם שם מתפתח החינוך המתוקשב בצורה נרחבת , אז , ללא ספק זו פלורידה בארה"ב . בשנה האחרונה הם פיתחו תכנית עצמאית ללמידה מקוונת לבחינות בגרות מקוונות באינטרנט . התכנית המקוונת אושרה באופן רשמי ע"י מחלקת החינוך של פלורידה לטובת בתי הספר המקוונים שם . קדמו לכך הנחיות של המושל ריק סקוט שהובילו לידי חקיקה . התכנית המקוונת מופעלת באמצעות אוניברסיטת פלורידה. למיזם הוקצבו 15 מיליון דולר רק לשנת 2014 ( Waters, John K ).

  • לינק

    רוב המחקרים מצביעים על כך שלמרות המאמצים המושקעים בשילובן של טכנולוגיות חדשניות ומגוונות, ברבים מבתי הספר בישראל ובעולם, תרבות ההוראה והלמידה כמעט ולא השתנתה. במקביל, רוב המחקרים המשקללים את השפעת הטכנולוגיות על תרבות מערכת החינוך, מדגישים את האכזבה מהשינוי שחוללו הטכנולוגיות – במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את העלויות הנלוות הגבוהות. לא ניתן לקיים כיום מערכת חינוך מודרנית שלא תשלב טכנולוגיות בלמידה ובהוראה, אלא ששילוב זה מחייב הפעלת מערכת נרחבת של שיקולי דעת מעמיקים, שבלעדיהם עלולה ההטמעה להיכשל ( יורם עשת) .

  • לינק

    במסגרת יישום תוכנית התקשוב "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- שהחלה ב 2010 נמדדה מידת היישום של תפוקות התוכנית, להן נדרשים בתי הספר. במאמר זה מוצגת מידת היישום של תפוקת שילוב ICT בהוראה-למידה-הערכה (הל"ה) , ונבחנו השינויים במידה זו בין שני מחזורי הפעלה של 200 בתי הספר שהחלו ב 2010 (פעימה ראשונה) ו 564- בתי ספר ( פעימה שניה) בשנת 2011- בהתאמה. ממצאי הבדיקה מעלים כי בשנה השנייה לתוכנית אחוז בתי הספר בהם המורים מלמדים שיעור חינוך לשוני, מתמטיקה או מדעים בסביבה מתוקשבת, לפחותפעם בשבוע, גבוה יותר באופן מובהק מאשר בשנה הראשונה לתוכנית ( אברום רותם, נגה מגן נגר , רוני דיין ) .

  • לינק

    פוסט זה מסכם כנס באוניברסיטה הפתוחה שמטרתו המרכזית הייתה לבחון מה קרה עם התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 מאז שיצאה לדרך, ולבדוק כיצד מתקדמת החדשנות המערכתית לקידום הנושא. שיר ( בוים) שוורץ כתבה סקירה מועילה ומעניינת של מספר הרצאות עיקריות שהתקיימו במהלך הכינוס באוניברסיטה הפתוחה ( שיר בוים-שוורץ).

  • לינק

    ללמידה שיתופית מקוונת בבתי ספר נודעת כיום חשיבות רבה מבחינת טיפוח מיומנויות המידע של התלמידים ומבחינת השבחת למידת העמיתים. אחד מבתי הספר היסודיים בישראל שמצטיין בתחום הלמידה השיתופית המתוקשבת הוא ביה"ס "חופי הגליל" בקיבוץ גשר הזיו ( ביה"ס יסודי אזורי) . במסגרת התאמת דרכי ההוראה למאה ה-21 ( תכנית התקשוב החינוכית ) תורגלו תלמידי כיתות ד'-ו' בביה"ס "חופי הגליל " בהפקת תוצרי למידה תוך שיתוף פעולה ביניהם כאשר כל אחד עובד מהמחשב שלו מוסיף את חלקו לתוצר הקבוצתי המתהווה .

  • לינק

    דו"ח מבקר המדינה האחרון לגבי תכנית התקשוב הלאומית בחינוך מראה פערים משמעותיים בין הצהרות לגבי יעדי התכנית ובין התקצוב בפועל שניתן לתכנית חשיבה זו במערכת החינוך . האם מישהו יודע מה בדיוק מתרחש עם תקציבי התכנית לתקשוב ומיומנויות המאה ה-21 הנ"ל. ערפל סמיך מכסה את האופק של תכנית זו. בתחילה נאמר על ידי מוביליה כי מדובר ב-5 מיליארד ש"ח! תוך זמן קצר שונה המספר הזה ל-3.2 מיליארד ש"ח. בפועל לשנת 2011 דובר על 420 מיליון ש"ח ( רפי דודזון ) .

  • לינק

    המחקר נערך בקרב 100 מורים המלמדים בשבעה בתי ספר מצפון הארץ שנכללו ב"פעימה הראשונה" בתוכנית והחלו ליישמה בשנת הלימודים תשע"א. מטרת המחקר הייתה ללמוד על היבטים המעסיקים ומדאיגים את המורים ביחס לתוכנית ולהעריך את מוכנותם לשנוי. במחקר נבנו מדדים לדאגות שונות של המורים המבוססים על מודלים ומדדים קיימים שהותאמו לנושא המחקר ומטרתו. כן נאסף מידע על הרקע הדמוגראפי מקצועי של המורים ומיומנותם בישומי מחשב שונים ( גילת כהן , אריג' עומר).

  • לינק

    המסקנה המרכזית שעולה מן הממצאים היא שהאינדיקטורים לבדיקת הצלחת התכנית, דינמיים ומשתנים בהתאם לזמינות המשאבים למורה ובהתאם לפעולות המתרחשות בבית הספר. לכן על מנת להצליח בהגדלת היקף השיעורים המתוקשבים, יש להקל על המורה במהלך תכנון השיעורים וביצועם על ידי יצירת מקום אחד וירטואלי, קרי הפורטל הבית ספרי, המאפשר נגישות אל מוקדים אחרים, החיוניים והחשוביםלעבודתו ( רוני דיין, נגה מגן נגר) .

  • לינק

    אם חשבתם שתכנית התקשוב הלאומית בחינוך מתקבלת באהדה ע"י מורי בתי ספר , אז כנראה הייתם אופטימיים מדי . "קו לחינוך" מדווח בגיליון פברואר 2012 כי המורים חוששים מתוכנית התקשוב; משה"ח מנסה להרגיע – במסגרת תוכנית התקשוב מתקיים השנה בבתיה"ס היסודיים תהליך הצטיידות רחב היקף בכלים טכנולוגיים. מסתבר שתהליך זה, כמו גם הציפייה שהתקשוב ישולב לאלתר בהוראה ובמטלות הארגוניות והפדגוגיות בבתיה"ס, גרם לחרדה בקרב רבים מהמורים.

  • תקציר

    ההצטיידות הטכנולוגית של בתיה"ס בשנתיים האחרונות, במסגרת התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה 21- , כרוכה באתגרים ובבעיות לא מעטים. במאמר המתפרסם בגיליון האחרון של "קולות" – כתב העת לענייני חינוך וחברה של המכללה האקדמית לחינוך קיי בבאר שבע, מועלים חלק מהם, גם כאלו שלא תמיד ניתנת להן הדעת ב"מירוץ" לתקשוב ביה"ס. את המאמר, שכותרתו "הטכנולוגיה בבתי הספר בישראל – בעיות בדרך לתקשוב מלא", חיברה ד"ר ערגה הלר.

  • לינק

    מטרת תכנית התקשוב הלאומית המוצהרת היא בת השגה, אולם רק בתנאים מסוימים. האם התכנית מספקת את התנאים החיוניים למימוש מטרתה? בתכנית התקשוב הלאומית מושקע הון רב, זמן ומאמץ; אם התכנית לא תשקיע בשינוי מהותי של ההוראה והלמידה, נקבל טכנולוגיה ללא פדגוגיה . משובים המתקבלים מן השטח מעידים אף הם שהפדגוגיה המהותית נדחקה לשוליים. מנהלים ומורים מדווחים על לחץ חזק מצד משרד החינוך למלא דוחות מרובים ועמוסי פרטים על הביצוע והתפוקות של התכנית, לחץ שאינו מותיר זמן וכוחות לעבודה על שינוי פדגוגי מהותי ( ענת זוהר).

  • מאמר מלא

    קוריאה הדרומית מתקשבת את מערכת החינוך שלה לפי תכניות חומש עקביות. ישראל עדיין בשלבים ראשונים, אך היא יכולה להדביק את הפער הדיגיטלי . בביקור בקוריאה הדרומית למדנו ממערכת חינוך העוסקת בהטמעה עקיבה של תקשוב כבר עשרים שנה. כל חמש שנים מציג משרד החינוך תכנית רב־שנתית. התכניות הרב־שנתיות מתאימות את מערכת החינוך למציאות המשתנה. הכנסת שינויים וחידושים לבתי הספר, יחד עם בקרה מתמדת על איכות השיטות הנהוגות בה והרלוונטיות שלהן, הן חלק מהתרבות החינוכית. זה אולי הדבר החשוב ביותר שעלינו ללמוד מהביקור( עופר רימון).

  • לינק

    ליקטנו כמה תובנות מעניינות של מומחים ומורים לגבי תכנית התקשוב הארצית החדשה והחשובה של משרד החינוך. כותב ד"ר אלון הסגל , אחד המומחים האקדמאיים הרציניים בישראל בתחומי ניהול מידע וידע : "המענין בתוכנית הזו, היא שהמוח נמצא במשרד החינוך כך גם הארגון והאינטגרציה, לעומת זאת התפעול יצא לחברות פרטיות חיצוניות [כמו טלדור, עת הדעת, אפילו מט"ח בתוך החגיגה, ולא נשכח את פרויקט אתנה]. אבל הזרוע החשובה ביותר היא הזרוע הביצועית והוא "רכז התקשוב" של בית הספר. דמות מיתולוגית שנוכחותה בבתי הספר עולה ותפקידה ליישם את תוצאות הפרויקט בבתי ספר [כמובן בחסות המנהל הכל יכול של כל בית ספר]. רכז תקשוב הופך להיות איש מקצוע מומחה בתחום חדש הנקרא "טכנולוגיות למידה". כותבת המורה אורנית פרידמן : "על מנת שמורה יוכל לעמוד בכיתה ולנווט בין עמדת המחשב, הלוח האינטראקטיבי, יעבור בין התלמידים, יעמוד מול הכיתה וכל זאת במהלך שיעור אחד, יש לעשות שינוי בפדגוגיה. השינוי צריך וחייב להתחיל מהמורים בכיתות. על מנת לתת למורים את היכולת לשלוט בתוכנות המחשב מבלי לחשוש, להגיע בטוח ומוכן לשיעור המשלב הן הרצאה פרונטלית והן פעילות מתוקשבת. לדעתי, נכון יהיה ואפילו צריך לשלב את התקשוב בתוך הפדגוגיה (ולא להתאים את הפדגוגיה לתקשוב).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין