מילת מפתח: תוכניות לימודים
מיון:
נמצאו 207 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    הספר מציע דיון באתגר שמהפכת המידע מציבה בפני מערכת החינוך. בית הספר עוסק בידע ובלמידה, אך לעתים רחוקות מתקיים בין כתליו דיון המתייחס למהות הידע, לצורת ארגונו ולקשר שבין אלה לבין תהליך הלמידה. מהפכת המידע של ימינו מחייבת התמודדות מחודשת עם סוגיות אלה, ומעלה את השאלה אם ניתן כיום להציע רציונל בר-הצדקה לתכנית הלימודית הבית-ספרית, לצורת ארגון הידע בה ולתהליכי ההוראה למידה שהיא טומנת בחובה. במוקד הספר חמישה מאמרים העוסקים במושגים מידע, ידע ודעת ובהשלכותיהם על כישורי חשיבה, על החינוך למשמעות, על הפליאה ועל הדמיון. שניים מהמאמרים עוסקים במחשבתם של הפילוסופים דלז וגואטרי ומישל סר ובוחנים את השלכות הגותם. על כל אחד מהמאמרים מגיבים שני אנשי חינוך נוספים (שלמה בק).

  • סיכום

    בעת האחרונה אנו חווים שינויים רבים בעולם החינוך. אלה כוללים, למשל התמודדות עם בעיות אנושיות רחבות היקף כמו התחממות גלובלית ועוני, מיומנויות של פתרון בעיות ושיתוף פעולה, תקשורת דיגיטלית ועוד. בתוך כך, נושאים רבים שבתכנית הלימודים, שלא ברורה תרומתם למציאות העכשווית, מופיעים עדיין בספרי הלימוד ובבחינות. מכאן, עולה השאלה איזה למידה באמת משמעותית ללומדים של היום? (David N. Perkins).

  • סיכום

    הממצא המרכזי של מחקר-סקר זה הוא שאף כי מתוך רשימות קורסים וסילבוסים הדבר לא נראה, יש עיסוק רב ורחב בנושאים של אתיקה בחינוך בתוכניות להכשרת מורים במגוון מגמות וכיוונים. המאמר מדווח על תוצאות סקר בין-לאומי על חינוך אתי בתוכניות להכשרת מורים בחמש מדינות: ארה"ב, אנגליה, קנדה, אוסטרליה והולנד, ובוחן את הקשר בין תכנים של חינוך אתי לבין כיוונים רחבים יותר של הכשרה מקצועית (Warnick & Silverman, 2011). מטרות הסקר: לאשש (או לערער) ממצאי מחקר קודם שנעשה בתחום זה (Glanzer & Ream, 2007) ולבחון מתודולוגיות אחרות לאיסוף נתונים. שאלות הסקר: (1) כיצד תופסים מורי מורים לאתיקה את התכנים שהם מלמדים כהיבט של הכשרת מורים? (2) אילו גורמים מוסדיים מעכבים הפעלת קורסים של חינוך אתי? (3) מהן מטרות הקורסים הקיימים? (Maxwell, M., Tremblay-Laprise, A., Filion, Boon, H., Daly, C., van der Hoven, M., Heilbronn, R., Lenselink, M., & Walters, S).

  • סיכום

    המאמר מתאר מחקר שנעשה ב-34 נשים, שבחרו בחינוך לגיל הרך כקריירה שניה. מטרתו הייתה להציע תכנית לימודים מותאמת להוראה לגיל הרך כקריירה שנייה בהינתן שתכניות הלימודים להכשרת אקדמאים להוראה נגזרו מתכניות הלימוד לתואר ראשון, ללא התייחסות להון האנושי שהלומדים מביאים איתם. המחקר בחן את ציפיות הנחקרות מתכנית ההכשרה הקיימת, את המיומנויות והכישורים שרכשו, את הערך המוסף של אלה ואת הבנת אופן שילובם של הלומדים בתהליך ההכשרה כבסיס להעצמתם (שוש ויצמן ומירה קרניאלי).

  • לינק

    יורם אורעד עומד במאמרון שלו על חשיבותו של ספר הלימוד ככלי למימוש תכנית הלימודים אך תוהה בנוגע למעמדו "כאמצעי הוראה מרכזי במערכת החינוך וכאמצעי למידה עצמי, לנוכח ריבוי המידע הזמין באינטרנט. ייתכן שבמקום ספר לימוד אחד ואחיד, ניתן להשתמש במקטעים קצרים ומגוונים ברשת, שיעניקו למורים מגוון רב של חומרי למידה שבהם יוכלו להשתמש ללמידה על פי ראות עיניהם ולפי צרכיהם וצרכי תלמידיהם. דבר זה יאפשר גמישות רבה בהרבה ביחס לספר הלימוד ויאפשר העצמה של הלמידה, התאמתה לתלמיד והתאמתה למורה עצמו" (יורם אורעד).

  • סיכום

    זוהי ביקורת על ספר ערוך הכולל 13 פרקים שנכתבו על-ידי 20 מורי מורים והמתאר ניסיון בין-לאומי בתכניות להכשרת מורים. נושא הספר הוא בעל חשיבות לאור הממצאים ההולכים וגדלים לפיהם רק קומץ קטן מהמועמדים להוראה מקבלים פרספקטיבה בין-לאומית ביחס לנושאי הלימוד או לאסטרטגיות ההוראה שלהם ומכאן שרוב המורים פחות מוכנים כיום לחנך את תלמידיהם, החיים בסביבה משתנה מבחינה גלובלית (Elizabeth Demulder, Stacia M. Stribling & Laura Dallman).

  • לינק

    בהמשך לקריאתו של ד"ר אריה קיזל לאחריות כלפי האחר, הוא מבקש להאיר במאמר זה את הסתירות המובנות בהוראת האזרחות ולחברן לתכנית הלימודים באזרחות: "…אני מבקש לטעון כי מטרות תוכנית הלימודים שלנו נוקטים בשפה נייטרלית מדי בכל הקשור לחיים המשותפים של יהודים וערבים בתחומי המדינה. בעיני יש היום לחתור לקראת חשיבה חדשה על הוראת האזרחות בישראל במיוחד בתחום החיים המשותפים של אזרחי המדינה. יש לאמץ טרמינולוגיה השוברת את השסעים ולהעמיד – לא רק כמעשה של מורים אמיצים כאלה ואחרים – טרמינולוגיה שתדבר על התרומה שבריבוי, העושר שבריבוי (גם ריבוי הנרטיבים), העושר האפשרי מחיים משותפים שיש בהם בנייה והתחדשות של מוסדות, אמצעים, מקוריות ויצירתיות" (אריה קיזל).

  • לינק

    בספר זה הכותבות מציעות דרך הוראה על פי מודל "מעגל ההפנמה", מודל המאפשר מסגרת מובנית של הוראה משמעותית ורלוונטית הן לתלמידי החינוך המיוחד הן לתלמידי החינוך הרגיל. הספר מתמקד בדרכי חינוך והוראה שפותחו עבור תלמידים עם לקויות מורכבות בדרגות חומרה שונות, כגון: לקות קוגניטיבית, שיתוק מוחין, נכות גופנית, לקויות על רצף האוטיזם, הפרעות נפשיות והתנהגותיות, לקויות למידה ולקויות חושים מורכבות. תלמידים אלו לומדים במגוון מסגרות חינוך, מקצתם במסגרות נפרדות של החינוך המיוחד, כמה מהם במסגרות המשולבות כחטיבות בבתי ספר רגילים ואחרים משולבים פרטנית בכיתות הרגילות. כיווני הוראה אלה, שפותחו עבור לומדים עם צרכים מיוחדים, התגלו כמתאימים ורלוונטיים ליישום הן בכיתות משולבות הן בכיתות רגילות (פנינה שביט ושונית רייטר).

  • לינק

    מטרתו של נייר העמדה היא להוביל מהלך משותף לגיבוש מדיניות אשר מחברת בין הקיים, לבין כל שעוד יש וניתן לעשות, תחת הכותרת של חינוך נגד גזענות בהכשרת מורים ומורות. ראשית הוגדרו מספר אתגרים מרכזיים: אתגר מערכות החינוך הנפרדות, אתגר שילוב הנושא בתכניות הלימוד הקיימות, ואתגר הגזענות המבנית. לאחר סקירה קצרה של ספרות ומחקר בנושא, מוצעים כיווני פעולה אפשריים – ברמת הסטודנטים/יות, ברמת הסגל האקדמי והמנהלי, וברמת המוסד. שיתוף פעולה בין המוסדות וחיבור שלל הכוחות הפועלים בתחום פותחים פתח ללמידה הדדית, למפגשים בין קבוצות שונות בחברה בישראל, ולאמירה משותפת על תפקידה של מערכת החינוך ביצירת חברה שוויונית יותר וגזענית פחות (גליה זלמנסון לוי).

  • לינק

    מחברת המאמרון מציינת כי כאשר היא שומעת את המונח OER, היא איננה קופצת אוטומטית ל"משאבים לימודיים פתוחים" (Open Educational Resources). במקום זאת, היא מתרגמת אותו כ"דברים מקוונים חינמיים לשימוש בכיתתה". באופן רשמי, המונח OER, על פי קרן הייולט (The William and Flora Hewlett Foundation), מייצג את "משאבי ההוראה, הלמידה והמחקר הנמצאים ברשות הציבור או הותרו תחת רישיון שימוש בקניין רוחני המתיר שימוש חופשי בהם […] משאבים לימודיים פתוחים כוללים: קורסים מלאים, חומרי קורסים, מודולות, ספרי לימוד, סרטוני וידאו, מבחנים, תוכנות וכל כלי אחר, חומרים או טכניקות אשר משתמשים בהם כדי לתמוך בגישה לידע" (Heather Wolpert-Gawron).

  • לינק

    אם ילדיכם יושבים בכיתה על שטיח במעגל סביב המורה, לומדים חשבון דרך הקמת "גינה יפנית", ואינם נתבעים למטלות רציניות – כדאי שתתחילו לדאוג. מאמר מרתק שפורסם בסיטי ז'ורנל, על כשלון החינוך הפרוגרסיבי ועל חשיבותה של תכנית לימודים עשירה ותובענית (סול סטרן).

  • לינק

    ילדים אמריקניים גרועים במתמטיקה כבר למעלה ממאה שנה כעת. מאז 1895, רפורמטורים חינוכיים מקוננים על "התוצאות הדלות" של האמריקנים בתחום. במהלך השנים, מבקרי החינוך המתמטי בארצות הברית שבו והעלו קבוצת האשמות מוכרות, כגון: הכשרת מורים לא מספקת, מוטיבציה עמומה של תלמידים ותכנון לימודים חסר ברק של הסגל. הוויכוחים של היום אודות הסטנדרטים המתמטיים הממשלתיים (Common Core mathematical standards) הם רק האיטרציה האחרונה של ויכוח זה (Christopher J. Phillips).

  • תקציר

    תוך שימוש בניתוח שיח ביקורתי, המחברים ניתחו 109 מטאפורות עבור תכנית הלימודים שנוצרו על ידי 27 מורים מתחילים במסגרת Teach for America (TFA) בחמש נקודות במהלך קורס לתכנון תכנית הלימודים שהמחברים מלמדים במשותף כדי לקבוע אלו הבנות ונטיות הקשורים לתכנון תכנית הלימודים חושפות המטאפורות של מורים מתחילים, בייחוד בהקשר של עבודתם בבתי הספר העירוניים מסוג Title One? ניתוח של המטאפורות הראה שמורים מתחילים רבים מעלים כבעיה את תיאור תכנית הלימודים כקונסטרוקט נוקשה שנקבע בצורה חיצונית ושדרכו הם (והתלמידים שלהם) הם אובייקטים יותר מאשר סובייקטים (Teresa R. Fisher-Ari and Heather L. Lynch, 2015).

  • תקציר

    המחבר פיתח סביבת למידה אינטראקטיבית וירטואלית המכוונת לתלמיד ( Virtual Interactive Student-Oriented Learning Environment (VISOLE), מסגרת הוראה ליישום למידה מבוססת-משחקים מקוונת קונסטרוקטיבית בהוראה של תכנית לימודים פורמלית. במאמר זה, המחבר דן בבחינת הדאגות של 118 מורים לגבי החדשנות החינוכית הזו בעזרת מודל של "שלבי דאגה" (Stages of Concern (SoC) model), המונחים של חמש קטיגוריות של דאגות – הערכה, מידע, ניהול, תוצאה ומיקוד מחדש. כל המשתתפים השלימו את ההכשרה של קורסים התחלתיים בסביבת למידה אינטראקטיבית וירטואלית המכוונת לתלמיד ((VISOLE לפני שהם ענו על סקר לגבי "שלבי הדאגה" (SoC). התוצאות הראו שהדאגה שלהם לגבי "ניהול" הייתה האינטנסיבית ביותר (Morris S. Y. Jong, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה מדווח על השוואה כמותית בין-לאומית של תוצאות לימודי תואר ראשון של הכשרת מורים באוניברסיטאות טייוואניות ויפניות לחינוך, בהתייחסות הן לפרספקטיבות והן לתוצאות סטודנטים במבחני הכשרה עתירי סיכונים. ניתוחי גורמים ציינו התאמה טובה עבור מודל של שלושה גורמים בשני ההקשרים, עם גורמים הכוללים הכנה עבור הבנה ויצירת אינטראקציה עם סטודנטים, הכנה עבור תכנון תכניות לימודים והוראה, והכנה לקבלת תחומי אחריות בתוך בית הספר. ניתוח שונות רב-כיווני (MANOVA) וניתוח שונות חד-כיווני ציינו שהסטודנטים בתכנית הכשרת המורים המשתפת (cohort) הטייוואנית תפסו עצמם באופן מובהק כיותר מוכנים להוראה מאשר המדגם מהמוסד היפני (Huang, Carrie; Oga-Baldwin, W. , 2015).

  • תקציר

    בישראל, מאז שנה"ל תשס"ט, התקיימו מספר תכניות "חלופיות" להכשרת מורים: התכנית להכשרת מורים למתמטיקה ולמדעים (תשע"א), התכנית להכשרת מורים לאנגלית (תשס"ט), התכניות להכשרת מהנדסים להוראה (תשע"א ותשע"ג), התכנית להכשרת מורים למדעים וטכנולוגיה בחטיבת הביניים (תשע"ג) והתכנית המואצת להכשרת גננות (תשע"ג), אשר נפתחה בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג להרחבת מסגרת חינוך החינם לילדים מגיל שלוש. לקראת שנה"ל תשע"ג הזמין משרד החינוך מחקר שיבחן את התכניות האלה (תכניות ההכשרה המיוחדות להוראת המקצועות הנדרשים שהתקיימו מתשס"ט ועד תשע"ג) וגם את תכנית ההכשרה החדשה המתקיימת במספר מכללות להכשרת מורים בישראל מאז תשע"א, התכנית לתואר שני בהוראה, ה-M.Teach, כחלופה לתכניות ההכשרה המסורתיות. דוח זה מציג את המחקר שנערך על כל התכניות החלופיות (נעמי פייגין, פנינת טל, רחל טלמור, אירית לוי פלדמן, ברברה פרסקו, חגי קופרמינץ, בתיה בר-לב).

  • סיכום

    ד"ר רבקה מרום בנתה תכנית לימודים שמוקדשת לשיר העברי. שם התכנית – "שיר עברי" – מבטא את המהות והערכים של החברה הישראלית שעליהם היא מושתת. ערכי השיר מושתתים על כוחן של המלים המתחרזות והלחן המתנגן. "ערכי אהבת המולדת העברית מושתתים על ערכים חברתיים, סביבתיים, היסטוריים, מורשתיים ורגשיים, והם נבנים בהדרגה החל בגיל הצעיר ומתפתחים בהמשך השנים בבית הספר", אומרת מרום. "למילות השירים יש משמעות רבה המאפשרת לימוד חוויתי ומשמעותי של ההיסטוריה של העם ותרבותו" (רווית שרף).

  • סיכום

    טכנולוגיות חדשות של כלכלה שיתופית מאפשרות למורים להעלות לרשת תוצרים של עבודתם, ולמכור אותה למורים אחרים. בארה"ב כבר יש אתרים משגשגים בנושא, וסנוניות ראשונות נראות גם בישראל – למרות ההסתייגות של חלק מהמורים מעצם הרעיון (תמירה גלילי, 2015).

  • סיכום

    אושרה לרר שייב, מנהלת היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, נתקלת לא פעם בהרמת גבה מצד מי שסבור שנשים כבר שברו מזמן את תקרת הזכוכית. המציאות, היא אומרת, שונה – ונשים עדיין נאבקות לתפוס מקום ראוי בחברה, בכלכלה ובמוסדות השלטון. ההטיה המגדרית, לדבריה, מתחילה כבר בגיל הגן – וזה המקום להתחיל לעקור אותה מהשורש (תמירה גלילי, 2015).

  • לינק

    משרד החינוך ישיק השבוע את התוכנית "האתגר 5", שתאפשר לתלמידי תיכון "ללמוד מרחוק", ולמורים לעקוב אחרי התקדמותם. "אנחנו רוצים להראות שאפשר ללמד אחרת, לעשות כיתה 'הפוכה'. זו פדגוגיה חדשה". השר בנט: ה'מוקים' מאפשרים לכל ילד ללמוד מתמטיקה דרך המחשב (שחר חי).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין