מילת מפתח: תוכניות לימודים
מיון:
נמצאו 207 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לקידום החינוך במתמטיקה ומדעים, הציע בראיון לדה מרקר שבעה צעדים מעשיים לשיפור מערכת החינוך: הקטנת מספר המורים, צמצום מקצועות הלימוד וכמות החומר, מיקוד המאמצים בחטיבת הביניים, הנגשת חומר למורים במקום ספרי לימוד, חיבור לימודי המתמטיקה לעולם, הקשבה למורים בשטח ואי ויתור על מבחנים.

  • תקציר

    המאמר מתאר כיצד Storypath, גישה נרטיבית לארגון תכנית הלימודים, מסייעת למורים מתחילים ביישום באופן מיומן של למידה שיתופית ושילובה המשמעותי עם יישומים נבחרים אחרים. הוא מתחיל בתיאור התפקיד המרכזי של למידה שיתופית בתכנית לתואר שני בהוראה (Master in Teaching) באוניברסיטת סיאטל (Seattle University), יחד עם האלמנטים הבסיסיים לעבודה שיתופית. המאמר ממשיך בהסבר כיצד גישת ה- Storypath מתקינה פיגומים ליכולת של פרחי ההוראה לסייע בהצלחה ללמידה השיתופית, ואז מספק דוגמא ספציפית שהתמקדה בקיימות הסביבתית(Laurie Stevahn & Margit E. McGuire , 2017).

  • סיכום

    מאמר זה עוסק באופן שבו המדינה מתמודדת עם משילות נעדרת או חסרה על רקע התנגדות לשלטונה תוך שהוא מתמקד בשליטתה של המדינה במערכת החינוך במזרח ירושלים. המאמר פותח בדיון במעמדה המשפטי של ירושלים במשפט הישראלי ובמשפט הבין-לאומי והוא מתאר את חסר הלגיטימיות השלטונית של ישראל בקרב תושבי מזרח ירושלים. בתחום החינוך, חסר הלגיטימיות מתבטא בהתנגדות לאמץ את תוכנית הלימודים הישראלית ולהפעיל בתי ספר פרטיים. במאמר מתוארים שני סוגי תגובות להתנגדות זו: השלמה ובצדה התנערות מאחריות; תמרוץ כלכלי לנוכח מצבי מצוקה שונים של האוכלוסייה ששורשיה אינם קשורים למערכת החינוך באופן ישיר.

  • תקציר

    מדי יום נדרשים מורים לקבל החלטות רבות הנוגעות לאופן ההוראה, אך מעט מאוד נכתב אודות הגורמים המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות. מאמר זה בוחן את השפעותיה של תכנית לימודים על תהליך קבלת ההחלטות של מורים בחטיבת ביניים, במסגרת חינוך מיוחד. מן המחקר עלה שהשימוש בתכנית לימודים מובנית סייע רבות למורים לקבל החלטות ובכך הקל על עבודתם.

  • לינק

    עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה פורסם מאמרו המטלטל של פרופ' יהודה אלקנה, "בזכות השכחה", שבו קרא למדינת ישראל לשכוח את השואה ולהביט קדימה אל עתידה. אלא שעל סף התבגרותו של הדור הרביעי לשואה, דומה שישראל מעדיפה להישמע לציוויו של המשורר אברהם שלונסקי, "דבר לא לשכוח – עד דור עשירי", מבלי להשתהות לרגע ולשאול: מה כבר שכחנו ועלינו לזכור, ומהו הדבר שעל הדור הבא ללמוד כדי לא לשכוח? ספר זה עוסק בהוראת השואה כנושא מרכזי בהוויה הישראלית ומציע כיוונים חינוכיים חדשים ומקוריים בתחום. ביסודו קריאה אמיצה לחלץ את נושא השואה מרחבת הטקס בחצר בית הספר או באתר ההנצחה ולהפוך אותו נושא לדיונים ביקורתיים, ערניים ואמיצים בכיתה. כותבי הספר רואים בהוראת השואה דרך ואמצעי לקידום סובלנות, לצמצום גזענות ולאהבת אדם (שרון גבע).

  • לינק

    בשנים האחרונות נשחק מעמדו של הנרטיב הציוני. גילויים חדשים על העבר וביקורות המציירות אותו כהבניה שנועדה לשמר את ההגמוניה של קבוצה חברתית שלטת, קוראים תיגר על ראייתו כאמת היסטורית בלעדית. מערכת החינוך אינה יכולה עוד להתעלם מהשיח הגועש בשאלת הנרטיב ונאלצת להתמודד עם התקפות כלפיו הן מצד חוגים אקדמיים המתויגים "פוסט־ציוניים" והן מצד הממסד הפוליטי. ספר זה דן במחלוקות על העבר בישראל ואף בוחן אותן לנוכח ויכוחים דומים המתנהלים בעולם. לעומת הסוברים שיש לטשטש אותן בפתרונות מאולצים, מציע המחבר לרתום אותן לטיפוח תפיסת עבר מרובת פרספקטיבות (אייל נווה).

  • תקציר

    המחקר מבקש להבין בצורה טובה יותר את התהליך של תכנית לימודים לאומית בקנה מידה גדול במונחים של אסטרטגיות היישום שבהן השתמשו, תפקידה של הרפורמה, והקוהרנטיות של תכנית הלימודים כפי שנתפסו בידי בעלי העניין האחראים על הבניית תכנית הליבה הלאומית בפינלנד. גוף מחקרי גדול לגבי רפורמה בית-ספרית מראה שגורם מכריע מרכזי עבור האפקטיביות של רפורמה בתכנית הלימודים הוא הדרך שבה הרפורמה מייושמת. בהתאם לכך, יישום רפורמה בתכנית הלימודים גורר תמיד תרגום של הרעיונות החדשים לפרקטיקות חינוכיות חדשות, הכרוך בתהליכי הענקת מובן מורכבים אצל המעורבים (Pietarinen, Janne; Pyhalto, Kirsi; Soini, Tiina, 2017).

  • לינק

    המחברת מזמינה אותנו להתנסות ביוזמה נועזת: "בני שלוש מצלמים: תכנית לימודים מבוססת צילום דיגיטלי בגיל הרך". זהו ניסוי דו-שנתי של הפעלת תכנית לימודים בגיל הרך המבוססת על אוריינות חזותית. המחקר בוחן את ההשפעה של התכנית על הילדים ועל המבוגרים בסביבתם וכיצד רוכשים הילדים באמצעות התכנית אוריינות חזותית. במסגרת התכנית כל הנושאים נלמדים בגן באמצעות עבודת צילום בפועל של הילדים במצלמות דיגיטליות ובאמצעות צפייה בתצלומים ממקורות שונים. ממצאי הניסוי מצביעים על מרכזיותו של התיווך החינוכי, ומבין המיומנויות של האוריינות החזותית שנרכשו ניתן להדגיש את המודעות והרגישות החזותית, יצירתיות וחשיבה סמלית. היוזמה הופעלה לגילאי שלוש-ארבע בעיר קטנה בפריפריה בצפון הארץ (אריאל פרידמן).

  • לינק

    תאוריות קונספירציה (ת"ק) אינן נחלתן של תימהונים בלבד. דונלד טראמפ נבחר לתפקידו על רקע תאוריות קונספירציה שהוא עצמו הפיץ. נוכח הקלות הבלתי נסבלת של הפצת שמועות ברשתות החברתיות ובדיית ראיות דוקומנטריות לכל טענה — האם עלינו להיאבק בתופעה זו כמו שעושהמערכת החינוך בצרפת? (נתן אודנהיימר).

  • סיכום

    מאמר זה דן בקושי של המיעוט הערבי בישראל ליישב את זהותו הלאומית עם תביעת משרד החינוך מכלל בתי הספר, ובהם הערביים, להנחיל את ערכי הציונות ולאמץ את הגדרת המדינה כדמוקרטית ויהודית. המחברים סוקרים את מעמדה הייחודי והאנומלי של מערכת החינוך הערבית, ומראים כיצד מקשה מעמד זה על הערבים בישראל לעצב ולגבש את זהותם באופן שוויוני התואם את צורכיהם. לימודי האזרחות בחברה הערבית הם דוגמה בולטת למתח שבין לימוד תולדות ארץ ישראל לבין הזהות התרבותית והלאומית של התלמיד הערבי. באווירה זו, טוענים המחברים, רווחת בקרב מורים במערכת החינוך הערבית "תרבות של שתיקה", דהיינו, הימנעות מעיסוק בנושאים פוליטיים ולאומיים במסגרת כיתתית. עם זאת, הכותבים מראים שעל אף העובדה שבתי הספר הערביים מתנהלים בתוך סבך אילוצים פורמליים ובלתי פורמליים הגורמים למנהלים ולמורים לתמרן בתוך מרחב מצומצם למדי של פעילות מותרת, יש בידיהם דרכים יצירתיות לטיפוח הזהות הלאומית הערבית-הפלסטינית. עקב סיטואציה מורכבת זו, מוצאים עצמם מחנכים בחינוך הערבי נקרעים בין דרישות המדינה לדרישות החברה הערבית, בעיקר בכל הנוגע לזהות העצמית שלהם כבני הלאום הערבי-הפלסטיני (ח'אלד עראר ופאדיה אבראהים).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן באיזו מידה וכיצד הנתונים והתוצאות של מבחן פיז"ה (PISA) שימשו בעלי עניין שונים בתחום החינוך ובאיזו מידה משפיע מבחן פיז"ה על מדיניות ופרקטיקות חינוכיות בהונג קונג. מנקודת המבט של הממשלה, למבחן פיז"ה יש תפקיד חשוב בתמיכה ובהכשרת הרפורמה החינוכית של הממשלה מאז שנת 2000. הוא תמך במסגרות של תכניות לימודים ובמידה מסוימת בהתפתחות וברפורמה מנקודות השקפה חינוכיות ופילוסופיות. הניסיון מהמקרה של הונג קונג הציע כי על ידי שמירה על ההערכה הבין-לאומית כ"מעוטת סיכון" (low stake) אך עשיית שימוש טוב בה כדי ליידע בעלי עניין שונים וכדי ליזום התפתחות מקצועית של מורים עשויה לשמש כלי חסכוני להנעת רפורמה חינוכית (Sui Chu Ho, Esther, 2016).

  • תקציר

    מסגרות למידה בלתי פורמלית כגון מוזיאונים זוהו כהזדמנויות להגברת ידע והנעה של תלמידים במדע ולייעול הקשר בין המדע לבין חיי היומיום. המחקר הנוכחי העריך את תפקידה של תכנית לחינוך מדעי בקצב אישי (הממוקמת במוזיאון למדעי הרפואה) בהגברת ידע תוכן הקשור לתכנית, מסוגלות עצמית, הערכה ושאיפות של תלמידים. המחקר חקר גם באם הישגים בהיזכרות בידע תוכן והנעה (הרלוונטיים לביולוגיה, לאנטומיה ולבריאות) מקושרים לשיפורים מדווחים באמונות לגבי אורח חיים והתנהגויות הקשורים לבריאות הרלוונטיים לחיי היומיום (Martin, Andrew J.; Durksen, Tracy L.; Williamson, Derek; Kiss, Julia; Ginns, Paul, 2016).

  • סיכום

    המאמר דן בחיסרון של "דוקטרינת המורה הטוב" לאור מגמות חדשות של תכניות הלימודים המוצעות. הנושאים הנידונים כוללים את מושגי הדוקטרינה היוצרים חסמים מלאכותיים בין מורים ומעכבים שותפות מורה-תכנית לימודים. מוזכרת גם החשיבות של זיהוי היכולות המובחנות של המורה ושל תכנית הלימודים לתמיכה בלמידת התלמיד ואסטרטגיות שיסייעו למורים לשתף פעולה עם מפתחי תכניות לימודים (Remillard, Janine T. , 2016).

  • לינק

    היכולת של ילדים לחשוב בדרכים יצירתיות, להפעיל את דמיונם ולתרום מיוזמותיהם בעתיד בדרך מיטבית תלויה בין השאר בהזדמנויות שניתנות להם בבית, בקהילה, בבית הספר ובמרחב הווירטואלי. הספר לצייר להם כבשה? בוחן דרכים שונות אשר בהן עשויים הורים ומחנכים לסייע לבני הדור הצעיר לפתח יכולות אלה. בחלקו הראשון הספר בוחן הגדרות שונות ודרכים מקובלות לפענוח סוד היצירתיות. בשל הקשיים המתגלים בהגדרות אלה נבחנת דרך חדשה לבחון את הפוטנציאל היצירתי ולגלות דרכים למימושו. דרך זו, המכונה "הנהרה דיאלקטית", מאפשרת להבין ולפתח יצירתיות בבית הספר ומחוצה לו באופן כזה שמכין את התלמידים לעולם דיגיטלי שבו הם נדרשים להפגין מיומנויות חשיבה במקום לשנן עובדות. החלק השני של הספר מציע דוגמאות רבות לשילוב משימות יצירתיות בלימוד מדעים וטכנולוגיה, אמנויות, ספרות, היסטוריה, מוזיקה ותחומים נוספים (גד אלכסנדר ויקיר שושני).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את החשיבות היחסית של בחירת תחומי דעת (subject choice) ושל הישגים בחטיבה העליונה בהסברת אי-השוויון החברתי בנגישות להשכלה הגבוהה בסקוטלנד ובאירלנד. שתי מדינות אלה שונות במידת הבידול בתוכנית לימודים (curriculum differentiation), בדרגת הסטנדרטיזציה בבחינות בית-ספריות ובקריטריונים לכניסה להשכלה הגבוהה. בפרט, בסקוטלנד בחירת תחומי הדעת בחטיבה העליונה מבודלת יותר (הן במונחים של מספר הן בסוג תחומי הדעת הנבחרים) והקצאת המקומות בהשכלה הגבוהה מתוקננת (standardized) פחות ותלויה יותר בתחומי הדעת שנלמדו בבית הספר מאשר באירלנד (Iannelli, Cristina; Smyth, Emer; Klein, Markus, 2016).

  • תקציר

    השיח הציבורי ושיח המדיניות לגבי התוכן של תכניות הלימודים בהיסטוריה מעורר ויכוחים באופן תדיר, אך קולם של המורים להיסטוריה נעדר לעיתים קרובות מדיון זה. בהתבסס על סקר מקוון בקנה מידה רחב שנערך בקרב מורים להיסטוריה באנגליה, מאמר זה חוקר את תגובותיהם לרפורמות גדולות בתכנית הלימודים שהוצעו על ידי הממשלה בפברואר 2013. בפרט, המאמר בוחן את תגובות המורים לתכניות הממשלה לקבוע רשימת נושאים, אירועים ואישים שילמדו בסדר כרונולוגי אשר כל התלמידים יחויבו ללמוד עליהם (Harris, Richard; Burn, Katharine, 2016).

  • תקציר

    במאמר זה המחברים חוקרים את ההכשרה והפיתוח של מלומדים (scholars) המעורבים בקהילה בתכניות דוקטורט בחינוך. מלומדים המעורבים בקהילה העובדים בשדה החינוך משתפים פעולה עם משפחות, עם מורים ועם קהילות כדי לתמוך במאמציהם בהתייחסות לאי-שוויון חינוכי, ובתוך כך מציינים דרך חשובה שבה חוקרים יכולים לקדם צדק חברתי בחינוך הציבורי. עם זאת, שיתופים אלה דורשים מיומנויות ואוריינטציות ייחודיות של חוקרים, אשר מודלים מסורתיים של לימודי דוקטורט אינם מתוכננים לפתח. בנוסף, תשומת לב פחותה בהרבה הוענקה לתהליך ההכשרה ולמתן כלים עבור חוקרים מתחילים המעורבים בקהילה. מאמר זה מציג את הממצאים ממחקר עצמי של פרויקט מחקר אשר תוכנן לבנות בקרב תלמידי דוקטורט את המיומנויות, את הנטיות, ואת המחויבויות של למדנות המעורבת בקהילה (Warren, Mark R.; Park, Soojin Oh; Tieken, Mara Casey, 2016).

  • תקציר

    בעוד שהמחקר הקיים מתעד את האפקטיביות של תכניות לקריאת קיץ, מעט ידוע לגבי האופן והמידה שבהם הילדים קוראים בפועל את הספרים הנשלחים לבתיהם או כיצד המשפחות מעורבות בטקסטים אלה. המחברים מנצלים הזדמנות זו כדי להעמיק ולחקור את שאירע כאשר ספרים נשלחו לבתיהן של משפחות בעלות הכנסה נמוכה ומגוונות מבחינה תרבותית. בפרט, המחברת ותלמידי התואר השלישי שלה עשו שימוש בביקורי בית ובראיונות כדי להבין בצורה טובה יותר כיצד תלמידים ובני משפחה היו מעורבים בספרי קריאת הקיץ (Compton-Lilly, Catherine; Caloia, Rachel; Quast, Erin; McCann, Kelly, 2016).

  • סיכום

    מיומנות הדיבור בציבור הינה בעלת חשיבות רבה, עד כדי תפיסה כי היא זהה בחשיבותה למיומנויות יסוד אחרות כגון קריאה וכתיבה. המיומנות כוללת בתוכה מגוון מרכיבים הנוגעים: לארגון המסר המועבר, בדגש על שמירת רציפות התוכן, לרטוריקה ולשימוש מיטבי בשפת הגוף בעת העמידה מול קהל, וכן מרכיבים הנוגעים ליכולת להתאים את הדיבור להקשר, לזמן המוקצב ולקהל היעד. מיומנות זו, על שלל מרכיביה, ניתנת לרכישה, חיזוק ופיתוח על ידי תהליכי הקנייה ותרגול. במחקר זה ביקשנו לבחון את האפשרות להביא לשיפור ברמת מיומנות הדיבור בציבור וכן את מידת יציבותו של השיפור לאורך זמן, כל זאת תוך הקניית המיומנות ותרגולה במסגרת מערכת החינוך הפורמאלית הרגילה, ללא שימוש במשאבים מיוחדים ועל ידי מורה שאינו מומחה לתחום הדיבור בציבור (אורי שטרנברג).

  • תקציר

    המאמר בוחן את השפעתה של השתתפות בתכניות אוריינות למבוגרים על זהויותיהם של לומדים על ידי חקירה של התנסויות העבר וההתנסויות הנוכחיות שלהם, והערכת ההשפעה של פדגוגיות מיוחדות. הממצאים מראים כיצד התנסויות חיוביות של לומדים בתכניות שלהם גרמו להם להעריך מחדש את ההבנות הקודמות שלהם ואפשרו הבניה של זהויות חדשות כאנשים המסוגלים ללמוד (Tett, Lyn, 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין