מילת מפתח: תוכניות ליווי וקליטה
מיון:
נמצאו 27 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לחקור את אתגריהם המקצועיים ודאגותיהם של שלושים מורים בקריירה שנייה המשתתפים בתכנית קליטה מואצת חלופית במהלך שנת ההוראה הראשונה שלהם. בנוסף, המחקר חקר את הפרספקטיבות של המורים ביחס לתמיכה המוסדית שסופקה להם. המקור העיקרי לנתונים היה דיוני חקר מקרה מקוונים ויומנים רפלקטיביים שנותחו באופן איכותני באמצעות ניתוח תוכן. התוצאות מציעות שהאתגרים והדאגות של מורים בקריירה שנייה, שהוכשרו בתכנית מואצת, אינם שונים במהותם ממורים מתחילים שהוכשרו בתכניות מסורתיות. למרות שמורים בקריירה שנייה נכנסו למקצוע עם ניסיון חיים ועבודה נרחב, נראה כי הם תופסים את אותו חוסר התאמה שנחווה על ידי מורים אחרים בשנת ההוראה הראשונה שלהם, בין מה שהם ציפו לבין מה שהם נתקלו בו בפועל (Haim, Orly; Amdur, Lisa, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ממצאים ממחקר של 14 מורים מתחילים בשנת ההוראה הראשונה שלהם בבתי ספר יסודיים. בסיום השנה הראשונה, מחצית מהם שקלו מחדש את מחויבותם ארוכת הטווח להוראה. המחקר מצא שהמורים המתחילים שקלו לעזוב משום שהם נאבקו להיות המורים אשר חזו שיהיו. סיבה אחת לכך הייתה העדר התאמה בין התמיכות שהוצעו להם, לבין מה שדימו בנפשם לגבי הוראה טובה (Adoniou, Misty, 2016).

  • סיכום

    במחקר זה נותח מאמץ קולבורטיבי של כמה גופים להתמודד עם דרכים נכונות לתמיכה במורים מתחילים ולחיזוק התפתחותם המקצועית. התוכנית מבוססת על רשת קהילייתית של בתי ספר הפועלים לשיפור ההוראה בדגם המכונה "בניית רשת להוראה אפקטיבית" (BTEN). במקרה הנדון כאן מדובר בתוכנית שמטרתה שיפור יכולות התמיכה של בתי הספר, מנהלים ומורים, במורים מתחילים. הרשת עבדה שלוש שנים במאמץ להשיג את השיפור המצופה. תוצר מרכזי של העבודה היה פיתוח תהליך משוב למורים מתחילים שהופעל בבתי ספר שונים. התוכנית איתרה מרכיבים מוכרים של תמיכה אפקטיבית במורים מתחילים תוך דגש על מסירה אמינה של משוב ממוקד-תוכן, איכותי ובר-הפעלה במאמץ לפתור את בעיית-העל המתמשכת של נשירת מורים. שאלות המחקר היו: א) כיצד התנהל תהליך המשוב למורים מתחילים בבתי ספר שאימצו את גישת ה-BTEN? ב) כיצד השתמשו בתי הספר במדע של שיפור ביצועים כדי לקדם, לעדן ולשלב תהליכי משוב במערכת הקיימת? (Hannan, M., Russell, J.l., Takahshi, S., & Park, S).

  • סיכום

    חיזוק איכות ההוראה נחשב לגורם מכריע בהפחתת בעיות התנהגותיות של תלמידים ובשיפור הישגיהם האקדמיים (Kyriakides et al., 2009). איכות ההוראה של מורים מתחילים נמוכה לרוב מזו של מורים מנוסים והם עומדים בפני קשיים שתועדו רבות בספרות המחקרית. פחות ידוע כיצד איכות ההוראה של מורים מתחילים מתפתחת לאורך זמן. מידע כזה עשוי להוות כלי להכוונת ההדרכה והתמיכה בידי חונכים ומכשירי מורים. מטרות המחקר המוצג במאמר זה היו לחקור שונות, השתנות והשפעות של גורמים אישיים והקשריים (במיוחד תוכניות קליטה) על איכות ההוראה של מורים מתחילים בשלוש שנות ההוראה שלהם על פי תפיסות התלמידים את ההוראה (Maulana, R., Helms-Lorenz, M., Van de Grift, V).

  • לינק

    קבלת רישיון הוראה בישראל מותנית בעמידה בדרישות הערכה מסכמת הנערכת בתום השנה הראשונה של המורים החדשים בתפקידם, המכונה שנת ההתמחות. המחקר הנוכחי התמקד בחקר תהליכי ההערכה המסכמת של מתמחים בהוראה במסגרת הבית ספרית ובמסגרת הגן. במחקר נדגמו בדגימה שיטתית אקראית גיליונות הערכה מסכמת של 613 מתמחים במסגרות החינוך הרגיל, שסיימו את הליך ההתמחות בהצלחה בשנת תשס"ט והיו זכאים לקבלת רישיון לעיסוק במקצוע ההוראה. מסקנות המחקר עשויות לסייע במתן משוב למתכנני המהלך הבא בהערכת המתמחים ובשיפור הכלי החדש העומד להיות מוטמע במערכת החינוך בישראל (דיצה משכית, ציפי ליבמן, הילה אקרמן־אשר).

  • סיכום

    כדי שמורים מתחילים יתמידו בהוראה על שלב הקליטה להיות מספק מבחינה אישית ומקצועית, לכלול למידה מקצועית ממוקדת (Corbell et al., 2015), ולהציע תמיכה של מורים חונכים (Huling et al., 2012). כדי שתוכניות הקליטה תהיינה אפקטיביות עליהן להיות מובנות, כוללניות ותחת מעקב מתמיד. חונכים ומורים עמיתים הם תורמים מרכזיים בסיוע למתכשרים ולמורים מתחילים לבנות בטחון עצמי באמצעות תצפיות ומשוב מתמידים. עם זאת, תוכניות קליטה וחונכות עלולות להיות חסרות ערך משמעותי אם הן לא נבנות בגישה נכונה. המטרה המרכזית של המחקר המוצג במאמר זה הייתה לבחון תפיסות של מורים מתחילים (91 מורים מתחילים) בדבר שלב הקליטה למקצוע שהם חוו (Kidd, L., Brown, N., & Fitzallen, N).

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון את ביטויי התמיכה הרגשית והתמיכה המקצועית שניתנו ע"י חונכים למורים מתחילים בחינוך מיוחד בתוכנית קליטה שכללה מרכיב מובנה ומרכזי של הערכה. שלושת הממצאים המרכזיים של המחקר היו: (א) תהליך ההערכה המובנה היווה הנחייה לחונכים בפעילויות המשוב וההנחיה שנתנו למורים המתחילים, (ב) התמיכה הרגשית והתמיכה המקצועית היו קשורות זו בזו לכלל תמיכה הוליסטית שסייעה להתפתחות המורים המתחילים בשנה הראשונה, ו-(ג) רוב המורים המתחילים לא ראו במרכיב ההערכה מרכיב מעכב בעבודתם עם החונכים (Israel, M., Kamman, M.L., McCray, E.D., & Sindelar, P).

  • לינק

    המחקר עסק בסטודנטים הלומדים במכללות להכשרת מורים אשר השתתפו בסדנאות התמחות בהוראה במהלך שנת ההוראה הראשונה שלהם (המכונה "שנת ההתמחות"). מטרות המחקר היו: (א) לבחון איזה סוג מסדנאות ההכשרה – באמצעות מפגשי פנים-אל-פנים או מפגשים מקוונים – הינה יעילה יותר בהשגת התוצרים הצפויים; (ב) למדוד את ההבדלים ברמת הלכידות הקבוצתית בשני סוגי ההתמחות ובכך ללמוד על הלכידות כגורם המסביר את התוצרים (יפעת רוטנברג-תדמור).

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה להרחיב את ההבנות הקיימות בדבר חונכות דיסציפלינרית, ולהאיר את בסיסי הידע והמעשה ואת המורכבויות של ביצוע חונכות מסוג זה. זהו מחקר דו-שנתי שנערך במסגרת תוכנית לקליטת מורים מתחילים בקליפורניה בחטיבה העליונה. השתתפו 31 מורים מתחילים בשנה ראשונה או שנייה של הוראה וחונכיהם. החונכים נשאלו מה צריך חונך לדעת כדי לבצע חונכות-תוכן בתחומי הדעת השונים (Achinstein, B., & Davis, E).

  • תקציר

    המחקר שנערך בארה"ב ביקש לבדוק את יעילות ההנחייה המקוונת לפרחי הוראה העוברים הכשרה במסלולי הכשרה אלטרנטיביים בארה"ב . אוכלוסיית המחקר : קבוצת מורים מתחילים שהוכשרה במסלול האלטרנטיבי בארה"ב כאשר חלק מההכשרה המעשית בבתי הספר לווה בהנחייה מתוקשבת של מורים מאמנים בלמידה מרחוק. עפ"י ממצאי המחקר, ניתן להגביר את המסוגלות המקצועית והיעילות באמצעות ליווי מרחוק באינטרנט, בתנאי שהליווי מרחוק של המורים המאמנים הוא רצוף לאורך זמן וכולל לפחות 6 מפגשים מקוונים. תמיכה ממוחשבת במורים מתחילים בבתי ספר יכולה להביא תועלת רבה כל עוד היא חלק ממדיניות הכשרה ברורה ומגובשת וכל עוד היא נמשכת לאורך זמן (Anthony, A., Gimbert, B. & Fultz, D ).

  • סיכום

    האגף להכשרת עובדי הוראה מופקד על הכשרת מורים במכללות לחינוך לכל המגזרים, בכל מקצועות ההוראה ובכל מסגרות החינוך. כיום פועלות בארץ 23 מכללות אקדמיות לחינוך, ומדי שנה לומדים בהן 10,000 סטודנטים חדשים לתואר ראשון, לתואר שני ולתעודת הוראה. שלושה תחומי פעילות עיקריים מאפיינים את המכללות לחינוך: הכשרה סדירה של מורים; פיתוח מקצועי של מורים הלכה למעשה; וקשר עם השדה ( נח גרינפלד, בתיה ברלב) .

  • סיכום

    בישראל הוכר שלב הכניסה למקצוע ההוראה כשלב מובחן בנתיבה המקצועית של כל עובד הוראה. זהו שלב המורכב משלוש השנים הראשונות של עובד ההוראה במערכת החינוך, והוא כולל את שנת ההתמחות בהוראה (שנת הסטאז') ואת השנתיים שלאחריה. ההכרה בשלב זה כשלב מובחן – אשר יש לו מאפיינים משלו מבחינת עובד ההוראה החדש, והוא מצריך דרכי פעולה ייחודיות מצד המערכת הקולטת ומצד המערכת המכשירה – הביאה להבניית תפיסה סדורה ולמיסוד נורמות מחייבות , המעוגנות בחוזר מנכ"ל משרד החינוך ( שרה זילברשטרום) .

  • לינק

    הספר על הרצף: הכשרה, התמחות ופיתוח מקצועי של מורים – מדיניות, תאוריה ומעשה מפגיש את הקוראים עם מדיניות פיתוחם המקצועי של המורים בישראל, החל בתקופת הכשרתם, דרך התמחותם וכניסתם לתפקיד, ולאורך עבודתם בשדה ההוראה. תפקיד המורה נותר עמוד התווך של מערכת החינוך. עם זאת הפנים המשתנות של מערכות חינוך בארץ ובעולם לרבות תפקידו של המורה בתוכן, מחייבות חשיבה מחודשת על אודות מדיניות ההכשרה והפיתוח המקצועי של מורים. הספר נועד להציג ולבחון את התפיסה בדבר נחיצותו של רצף בהתפתחותם המקצועית של המורים, תפיסה הנגזרת מן הצורך הקיומי בלמידה ובהתעדכנות מתמדת לאורך החיים במציאות המשתנה תדיר של המאה ה-21. שלובים בו במארג ייחודי פרקי מדיניות, מחקר ועשייה בכל אחד משלבי הרצף ( שרה שמעוני, אורית אבידב-אונגר (עורכות) .

  • לינק

    מרבית המורים החדשים בתיכון גבעת גונן בירושלים לא נקלטים בבית הספר באופן עצמאי, אלא מגיעים אליו כחלק מהתוכנית "חלוץ חינוכי" – שבה שותפים המכון לחינוך דמוקרטי במכללת סמינר הקיבוצים, משרד החינוך ומינהל החינוך בעיר (מנח"י). התוכנית, המאתרת ומכשירה אנשי חינוך איכותיים לעבודה בבתי ספר במטרה להפוך אותם לכעין עתודה ניהולית, מספקת ליווי צמוד למורים חדשים המתחילים ללמד בבתי ספר. בתיכון הירושלמי פועלת התוכנית כבר ארבע שנים, כאשר השנה מלמדים במוסד שמונה מורים המשתתפים בתוכנית. כולם כאחד מדברים על הכוח של הקבוצה כגורם תמיכה ראשון במעלה, שסייע לקליטתם החלקה בבית הספר ( תמירה גלילי) .

  • סיכום

    הטריטוריות בצפון מערב קנדה (Northwest Territories) הן אזור מרוחק וקר, שיש בו ערים מודרניות וגם קהילות מבודדות שהדרך היחידה להגיע אליהן היא בטיסה. ההוראה בערים מחייבת את המורים להתמודד עם סביבה חינוכית רב-תרבותית, ואילו ההוראה בקהילות המבודדות, מציבה את המורים בחברה הומוגנית של קבוצות ילידיות שתרבותם שונה מהמורים. מכאן שעל המורים לא רק להסתגל לעבודתם החדשה אלא גם לעבור תהליך הסתגלות תרבותית. המאמר סוקר את המאפיינים של תכנית הסטז' הפורמלית למורים בטריטוריות של צפון מערב קנדה (NWT – Teacher Induction Program) ומדגישה את חשיבותם של ארבעה שלבים ( אבו ראס, ר' ) .

  • לינק

    גישה מעמיקה לשלב הקליטה צריכה להתייחס למתח בין הצרכים המוגדרים ע"י המורים המתחילים לבין הדרישות של הוראה ולמידה אפקטיביות (Feiman-Nemser, 2001). המושג קליטה מתייחס גם לתהליך של חיברות. תפיסת זו מאירה את המתח בין סיוע למורים המתחילים להתאים לבתי הספר כפי שהם לבין שילובם כשותפים לקידום האפקטיביות של בתי הספר בהוראה ובלמידה. למרות שההתייחסות לשלב הקליטה בדיונים ובהחלטות מדיניות היא כאל תוכנית פורמלית , ראוי לזכור שקליטה מתרחשת עם תוכנית פורמלית ובלעדיה. מה שנחשב לתוכנית קליטה נע בין מערכות מדינתיות של תמיכה והערכה לבין יוזמות אוריינטציה למתחילים של מערכות מחוזיות. לסיכום, המאמר מציג כמה משמעויות הקשורות ביניהן של המושג קליטה בהתייחסו למורים חדשים בשנות ההוראה הראשונה. כל משמעות מאירה היבט שונה ויחד הן מרחיבות את ההבנה של הלמידה של מורים מתחילים. הבנה זו של שלב הקליטה כשלב מעצב בלמידת ההוראה וכתהליך רב עוצמה של חיברות תעסוקתי דרושה כדי שהקליטה במערכת החינוך תהייה אכן יעילה ( Feiman-Nemser, S ) .

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון את היחס בין מאפייני תוכניות קליטה לבין הישארות במערכת, במיוחד תוך שימוש במדגם של מורים שבקשו לפרוש מרצונם ושניתן היה למנוע את נשירתם. ההנחה המרכזית הייתה שתוכניות קליטה תומכות במורים מתחילים שלולא הן הם עלולים להחליט לשנות בית ספר או לפרוש מהמקצוע. החוקרים מצאו כי מצאו שלתוכניות קליטה איכותיות יש שלושה קווי דמיון: מובנות גבוהה, התמקדות בלמידה מקצועית ושיתופיות. ההמלצה המתבקשת ביותר היא שקובעי מדיניות חינוך, מורי מורים ומנהלי/הנהלות בתי ספר יכירו צרכים אלה של המתחילים ויתמכו בהם בצורה שיטתית בכיוונים אלה. הצעת פעילויות קליטה באופן סתמי או מקרי אינה מספיקה כדי לשכנע מורים מתחילים להתמיד בבית הספר ובמקצוע ( Seok, K., & Berliner, D.C ) .

  • לינק

    הסקירה בוחנת 15 מחקרים אמפיריים שנערכו מאמצע שנות ה-80 על ההשפעות של תוכניות ליווי וקליטה(induction ) – תמיכה, הדרכה ואוריינטציה – על מורים מתחילים. רוב המחקרים שנסקרו מספקים ממצאים אמפיריים לטענה שתמיכה וסיוע למורים מתחילים הן בעלות השפעה חיובית בשלושה היבטים: מחויבות והתמדה במקצוע, דרכי הוראה של המורה בכיתה והשיגי תלמידים. הסקירה הנוכחית כוללת מחקרים והרחבות לסקירות קודמות של המחברים (Ingersoll & Kralik, 2004, Strong, 2009) ומטרתה לספק לחוקרים, לקובעי מדיניות ולמחנכים הערכה אמינה ועדכנית של מה שידוע או לא ידוע על היעילות של תוכניות הליווי, הקליטה והחונכות למורים מתחילים. בסקירה נעשה גם ניסיון להגדיר פערים בבסיס המחקר ולהצביע על שאלות רלוונטיות שלא טופלו עדין באופן רציני ( Ingersoll, R. M., & Strong, M).

  • לינק

    שני נושאים מתחום הכשרת מורים באנגליה מהווים נקודת מוצא למאמר (פרק בספר): (א) שינויים אחרונים מצביעים על כך שדור חדש של מורי-מורים עומד בפני האתגרים של עיסוק פעיל במחקר ושל פיתוח זהויות אקדמיות, זאת בתקופה שבה מתגברת הדרישה לבניית יכולות מחקריות ((ESRC, 2005. (ב) המחקר על קליטת מורי- מורים מתחילים מראה שיש גורמים המעכבים פיתוח הפוטנציאל המלא של הידע הנדרש להם(Murray, 2008). הקצב המהיר של העבודה במגזר זה והצורך של אנשים לעבור במהירות מסטטוס של "מתחילים" ל- "מומחים" אינו מאפשר להם עיבוד של הידע הלא פורמלי הנוצר במקום העבודה. כך, מקור משמעותי לידע מקצועי אינו מתפתח במלואו ( Murray, J ) .

  • סיכום

    שנת העבודה הראשונה בהוראה היא תקופה קריטית לצמיחה מקצועות ולהתפתחות המורה הדורשת תמיכה רגשית ופדגוגית ממורה חונך מנוסה. כדי להיענות לצרכים אלה בתי ספר ומחוזות רבים בארה"ב פיתוח תוכניות קליטה למורים מתחילים. מחקר זה בחן התנסויות של 20 מורים מתחילים בתוכנית קליטה בשנים 2008- 2006. הכלים לאיסוף הנתונים היו: ראיונות טלפוניים, שאלונים וראיונות אישיים (Rikard, L.G., & Banville, D. ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין