מילת מפתח: תוכניות ייחודיות
מיון:
נמצאו 110 פריטים
פריטים מ- 101 ל-110
  • לינק

    לאחרונה יצא לאור מדריך למורה לתכנית מפתח הקסם 2. מטרת התכנית היא להקנות את כישורי הקריאה והכתיבה הבסיסיים לכלל תלמידי כיתה א, להפגיש אותם עם מבנים בסיסיים בשפה תוך שימוש בטקסטים איכותיים בסוגות שונות. התכנית מטפחת את השיח האורייני הדבור בד בבד עם הוראת העיקרון האלפביתי וחיזוק שטף הקריאה, והיא מקדמת את הבנת הנקרא באמצעות הדגשת המשמעות וטיפוח אוצר מלים. התכנית משתמשת בטקסטים המכילים תכנים הלקוחים מעולמם של הילדים, והכתובים בשפה טבעית ותקשורתית.

  • תקציר

    הספר "השכלה כללית ותשתיות תרבות" מציג תכנית מקיפה, רעיונית ומעשית, לטיפוח אנשי חינוך ראויים לשמם בעידן שהאידיאלים המסורתיים של עולם הרוח, התרבות והחינוך איבדו מחיוניותם ומחשיבותם. במוקד הספר עומד הצורך בחשיבה מחודשת על מיקומן ועל משקלן של ההשכלה הכללית ותשתיות התרבות בהכשרת אנשי חינוך והוראה. זאת לנוכח המציאות הפרדוקסלית, המאופיינת בהתפוצצות מידע, בגלובליזציה טכנולוגית-כלכלית ובדומיננטיות של תקשורת ההמונים מצד אחד, וברדידות תרבותית, בפשטנות מחשבתית, באינדיבידואליזם נהנתני ואגוצנטרי מצד אחר. הפתרון המוצע בספר – הן בהגיונות התיאורטיים שבו והן בתכניות המעשיות – הוא הגדלת משקלן היחסי של ההשכלה הכללית ושל תשתיות התרבות במסגרת תכניות הלימודים להכשרת מורים (נמרוד אלוני, אילנה אבישר, דורית הופ, אסתר יוגב)

  • לינק

    המחקר בדק תפיסות, ציפיות ושביעות רצון של סטודנטים הלומדים בהתמחויות להוראת אנגלית וערבית בתוכנית M.Ed. בהוראת שפות. כלי המחקר היה שאלון. אוכלוסיית המחקר כללה 91% מהמתמחים מהמחזור הראשון של התוכנית שענו על השאלון באמצע שנה א' ו75% מהם -בסוף שנה ב' ו-83% מהלומדים מהמחזור השני שענו על השאלות בתחילת שנה ב'. מן הממצאים עולה כי המשיבים ציפו לקבל כלים לתפקוד מקצועי יותר. משיבי המחזור הראשון הרגישו שאכן קיבלו את התובנות והכלים המעשיים לכך. הם גם דיווחו על שיפור בביטחון העצמי ועל דימוי עצמי חיובי יותר כמורי שפות בעקבות השתתפותם בתכנית. המשתתפים ציפו לרכוש מיומנויות לבניית חומרי לימוד שיוכלו להנחות מורים ופרחי הוראה ולרכוש ידע תיאורטי, קונצפציות ותובנות כרקע לפיתוח תחומים אלה. משתתפי המחזור הראשון אכן הביעו שביעות רצון גבוהה בעניין זה. כל המשתתפים דיווחו על תרומת התוכנית לקישור בין תיאוריה למעשה (ג'נינה קהן-הורביץ).

  • סיכום

    במסגרת התכנית הניסויית של החממה במכללת סמינר הקיבוצים הסטודנטים להוראה מחויבים באופן אישי להפקת מיזם או פרויקט בשדה החינוכי-חברתי. סיום התוכנית בהצלחה מותנה בקיום פרויקט זה. הסטודנטים מתחייבים להתפנות מעיסוקיהם לפחות חצי יום בשבוע, במשך שלוש שנים מחוץ ללימודים במכללה, לקיום חממה אישית. החממה מתרחשת בשלושה שלבים: "חיפוש", "העמקה" ו"הפקה". אחת הסטודנטיות המצטיינות במסלול ייחודי זה, גוטקובסקי נתליה, כותבת על ההתנסויות שלה בחממה של מכללת סמינר הקיבוצים ועל היתרונות של מסלול ייחודי זה להתפתחות אישית וצמיחה במקצוע ההוראה.

  • מאמר מלא

    תוכניות ליווי מורים מתחילים זוכות היום לקבל בעולם המערבי תשומת לב והדגשים חזקים יותר בעקבות התובנה כי יש לפעול באופן מערכתי למניעת נשירת מורים מתחילים. הביטוי העיקרי של שינוי מדיניות זו הוא ללא ספק המקרה של תוכניות ליווי המורים המקיפה והנמרצת של העיר ניו יורק. תכנית הפעולה המיוחדת להמרצת תוכניות ליווי המורים נערכה בשיתוף פעולה בין מחלקות החינוך בעיריית ניו יורק, מרכז לפיתוח מורים באוניברסיטת קליפורניה ואיגודי המורים. לתכנית הייעודית הוקצה תקציב של 36 מיליון דולר לתכנון מחודש של מערך הליווי הפדגוגי של המורים החדשים בהובלה פדגוגית של מרכז פיתוח המורים באוניברסיטת קליפורניה. המסמך הרצ"ב שיצא לאור על ידי צוות משותף של אוניברסיטת קליפורניה ואנשי החינוך בניו יורק מסכם את הפרויקט, המודל הפדגוגי, דרכי העבודה והערכת יישום התכנית.

  • לינק

    בתכנית זו שפותחה ע"י ביה"ס ממלכתי י"א במודיעין יש התייחסות מעניינת וחדשנית לשלושת התחומים אשר קריאת ספרים תורמת לקידומם של הילדים, הנעה מקריאה והנעה לקריאה, הבנת לשון הספר והטקסט שבעקבותיו, וכן התמצאות בספר ובמוסכמות הכתב. מטרת התוכנית היא יצירת קשר בן ילדי הגן לילדי כתה א' סביב משימות אורייניות לשוניות משותפות על פי תוכנית הלימודים החדשה בחינוך הלשוני בשילוב אומנויות. ילדי כתה א' יישמו את הנלמד בכתה וילדי הגן ילמדו להשתמש בכלים פתוחים ולהתקדם בקצב הטבעי שלהם בתחום הכתיבה והקריאה כאשר כל המפגשים מתועדים וכל זוג ילדים יוצא עם תוצר לאחר המפגש.בית הספר הינו בית ספר צומח הנוסד בשנת תשס"ז, זהו בית הספר הראשון במודיעין שנבנה ללא חטיבה צעירה ומכיל גנים עצמאיים במבנהו.

  • סיכום

    בבסיסה של התכנית הניסויית-הדמוקרטית במכללת סמינר הקיבוצים ניצבת החונכות האישית. על פי המודל הבסיסי של חונכות, משויך לכל סטודנט בתחילת לימודיו חונך אישי, שמטרתו ללוותו באופן אישי לאורך ארבע שנות לימודיו. החונך האישי של כל סטודנט הנו גם החונך הקבוצתי שלו ומלווה את קבוצת "החממה" אליה משתייך הסטודנט- קבוצת צמיחה ותמיכה הנפגשת אחת לשבועיים לאורך שנות הלימוד בתוכנית. מטרת מאמר זה לדון בקוויה של החונכות האישית, באופן נפרד מן החונכות הקבוצתית, על אף שבהוויה היומיומית לא ניתן להפריד הפרדה חד-משמעית בין החונכות של הקבוצה לחונכות האישית של החברים בה. (לאה בכר-צליק)

  • תקציר

    הסקירה מסכמת את יוזמת המחקר של קרן קרנג'י לחינוך לגבי הכשרת המורים בארה"ב במסגרת פרויקט הניסוי וההדגמה להשבחת ההוראה והכשרת המורים TNE. הפרויקט נועד לשפר את תוכניות הכשרת המורים ע"י השבחת ההוראה כאשר שבעה מכללות ואוניברסיטאות ידועות נבחרו על מנת להדגים הוראה אחרת של מורי המורים בעיקר בתחומי המדעים וגם בתחומי האמנויות. התוכניות נועדו תכנון אחר של הוראה משובחת על יסוד עקרונות ה-TNE. מסקנות עיקריות הן כי השינויים הנדרשים בתוכניות הכשרת המורים בארה"ב הם איטיים יותר מאשר נצפו ע"י קרן קרנג'י ומכון ראנד אשר הובילו ומובילות את הרפורמה המדגימה בתוכניות באותן שבע מכללות ואוניברסיטאות ( Sheila Nataraj Kirby et al).

  • לינק

    מחקר שבחן את ההשלכות של יישום רפורמה במתמטיקה בחטיבות ביניים בארה"ב.שלבי ההתמודדות של מורים עם תכנית לימודים חדשנית במתמטיקה בחט"ב נחקרו במשך 4 שנים בארה"ב. אוכלוסיית המחקר כללה 131 מורים למתמטיקה שנדרשו ליישם את תכנית הלימודים החדשנית. שאלות המחקר היו באיזו מידה ההתמודדות של המורים השפיעה על ידע התוכן שלהם במתמטיקה, חשיבתם על הדרך שבה ילדים לומדים מתמטיקה ואסטרטגיות ההוראה שלהם. ממצאי המחקר מלמדים על כך כי היישום של תכנית לימודים חדשנית במתמטיקה תורם באופן משמעותי למומחיות ולידע של המורים בתחום התוכן המקצועי וגם בתחום אסטרטגיות ההוראה הפדגוגיות (Frykholm, Jeffrey)

  • סיכום

    בתוכנית הניסויית במכללת סמינר הקיבוצים, בה מוכשרים הסטודנטים להורות את מקצועות ההיסטוריה והספרות בבית הספר העל –יסודי על פי עקרונות החינוך הדמוקרטי, נבנתה תוכנית אטרקטיבית ביותר הן מבחינת התכנים והן מבחינת היקף הלימודים שהיא מציעה. שאלות המחקר: באיזו מידה הקורסים הניתנים בתחומי ההתמחות והחינוך בתוכנית הניסויית מציבים בפני הסטודנטים דרישות אקדמיות גבוהות יותר ותובעים עומס קוגניטיבי רב יותר מאשר בקורסים בתוכניות רגילות במכללה, ובאיזה מידה עומדים הסטודנטים בדרישות אלו? באיזו מידה מקדמים הקורסים למידה עצמאית יותר מאשר בקורסים רגילים ובאיזו מידה הפכו הסטודנטים ללומדים עצמאיים? האם נתפסים הקורסים בתחום ההתמחות והחינוך כהולמים את עקרונות החינוך הדמוקרטי או כזרים להם? (סמדר דוניצה-שמידט, גילה זליקוביץ)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין