מילת מפתח: תוכניות ייחודיות
מיון:
נמצאו 110 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    המאמר מתייחס לתוכנית ללימודי תואר שני בהוראה ובלמידה כחלק מהתפתחות מקצועית ומלמידה מקצועית של מורים. התפיסה היא ששורשי התוכנית נטועים בפרקטיקה כדי לשאוב מהלמידה במקום העבודה למאסטר המשלבת חשיבה, ניסוי ושיח עם אחרים (Eraut, 2000b). דוח מקינזי (McKinsey, 2007) האיר את תמיכתם של חונכים/מאמנים (coaches) בבתי-ספר במורים כגורם חשוב בפיתוח מצוינות בהוראה ובלמידה. באותה שנה הופיעו סקירות שיטתיות נוספות שעסקו בנושא זה (Cordingley et al., 2007, Timperley et al., 2007). סקירות אלה דיווחו אף הן על תהליכי תמיכה בלמידה מקצועית שנמצאו כבעלי השפעה חיובית על הישגי תלמידים. עדויות אלה היוו חלק מההקשר לפיתוח תוכנית הלמידה המתוארת במאמר ( Buckler, N ).

  • לינק

    הספר הלכה, מעשה וחזון: הכשרת סטודנטים מצוינים להוראה במכללות האקדמיות לחינוך מלווה את תהליך התפתחותה של תכנית המצוינים במכללות האקדמיות לחינוך מאז הקמתה בתשנ"ט לאורך שמונה שנותיה הראשונות. בששת שעריו נחקרת התכנית על פניה השונות. חקר התכנית, שנעשה על ידי רבים משותפיה, נוגע במאפייניה של תכנית ייחודית זו וגם מעמיק בסוגיות מורכבות העומדות בבסיסה: האם וכיציד ניתן להכשיר סטודנטים "נבחרים" להיות מורים מצוינים ומנהיגים חינוכיים? מדוע דווקא אלה ולא אחרים יזכו להכשרה מיוחדת? מה הקשיים העומדים בפני תכנית שפניה אל טיפוח המצוינות של מורים ושל תלמידים? כיצד מתמודדות התכניות במכללות השונות עם קשיים אלה? מהם פירותיו של הטיפוח, ומהם מחיריו? (עורכים: רמה קלויר, נחום כהן, רחל עבאדי, נח גרינפלד ).

  • לינק

    לתכנית החדשנות החינוכית בביה"ס מבואות הנגב שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל וטכנולוגית תקשוב כלומר שילוב מחשבים ואינטרנט. בית הספר לא ויתר כמובן גם על עיסוק בתחום הערכי והחברתי. בצד הפדגוגי בחרנו בשיטה "למידה מבוססת בעיה" שבה לומדים להתמודד עם הבעיות המורכבות שמציב בפנינו העולם האמיתי ומנתחים אותן בעזרת מספר תחומי דעת. שיטה זו שונה ממה שנהוג בדרך כלל בבית ספר. לרוב מלמדים כל תחום דעת בנפרד, והמורים ממציאים בעיות מלאכותיות ששייכות רק לתחום אחד. תהליך של למידה מבוססת בעיה מתחיל בבחירת שאלה "פורייה": מעניינת, מורכבת, כזו שמעלה מיד שאלות נוספות. המטרה היא לחקור את השאלה ולייצר תובנות אצל התלמידים. לחשוב, לחקור, להבין, לגבש תובנות ( יודיק אביעד).

  • לינק

    בית-ספר אילנות פיתח לאורך השנים גישה ייחודית לשילוב אוכלוסיות תלמידים המוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. לפי גישה זו תקופת שהותו של התלמיד בבית-ספר אילנות היא הכנה להמשך חיים חברתיים, נורמטיביים ככל שניתן. לשם כך הוא מאורגן כמסגרת הנותנת מענה המשלב מיקוד פרטני ומיקוד קבוצתי לכלל התלמידים, מכיתה א' ועד כיתה ט'. גולת הכותרת של התכנית הם מסלולי הצלחה הנבנים לכלל התלמידים כבר בכיתה א'. מסלולי ההצלחה מבוססים על חוזקות התלמידים, אך תכליתם ארוכת טווח: לנתב את המשאבים המושקעים בתלמידים להצלחה הנראית ממשית באופק. תקופת חינוכם בביה"ס הינה אימון לחיים כבוגרים בחברה. מושם דגש על חוזקות היכולות לנבא הצלחה בחיים משמעותיים כבוגרים והשתלבות מיטבית במסגרות המשך.

  • לינק

    ספר המאמרים החדש בעריכתה של פרופסור Kitty-te-Riele מאוסטרליה על שינוי סביבת הלמידה וההוראה בבתי ספר זוכה לעניין רב בעולם. קובץ המאמרים כולל פרקים מעניינים על חדשנות פדגוגית בבתי ספר, מרחבי למידה מסוג אחר בבתי ספר , למידה מתוקשבת ולמידה מבוזרת חוצת גבולות בין ביה"ס והבית , זהויות הלומדים בבית הספר כיום וסוגי הדיאלוג הנחוצים , פדגוגיות התקווה בבתי הספר ואפשרויות יישומן ועוד. בתיאור הפריט ניתן לקרוא גם המחברים ותוכן העניינים של הספר.

  • לינק

    תוכניות הלימודים הקיימות אינן עונות תמיד על צרכי ההתעניינות והחקר של ילדים סקרנים בכיתה. למסקנה זו הגיעו הבריטים הן במשרד החינוך הארצי והן בבתי הספר ולכן החלו לפתח תוכניות העשרה לתלמידים בגילאי 11-14. אחת מתוכניות לימודים אלו המיושמת בעיר בריסטול באנגליה נקראת Enquiring Minds והיא נועדה ליצור מוטיבציה גבוהה יותר בקרב תלמידים סקרנים מעבר לגבולות תוכנית הלימודים הרגילה והאחידה הקיימת בבריטניה. התכנית נועדה לעודד לטפח את תחומי ההתעניינות והסקרנות של ילדים באמצעות נושאים מתחומי המדעים, האקטואליה והגיאוגרפיה. התכנית הייחודית, עדיין אינה חלק מתכנית הלימודים האחידה המונהגת ברחבי בריטניה, אך הצלחתה עשויה להוביל ליישומה כשיטת הוראה מומלצת בכל רחבי הממלכה המאוחדת. התכנית מפותחת ומונחת ע"י מכון Futurelab , אחד מגופי הידע והחקר המובילים בעולם בתחומי התקשוב החינוכי.

  • לינק

    ספר זה נכתב בידי צוות מכללת קיי לשם תיעוד וסיכום תהליך ניסוי חינוכי חדשני שנערך במכללה בתמיכת גף ניסויים ויזמות במזכירות הפדגוגית שבמשרד החינוך. ספר הניסוי מציע מודל חינוכי שפותח כדי לאפשר למוסדות חינוך ולאנשי חינוך בשטח ובאקדמיה לבחון אפשרות יישום של המודל במערכת החינוך. בצד המודל כולל הספר גם דרכים ליישומו , וכן תובנות , מסקנות והמלצות שעלו מתוך העשייה. תכנית שח"ף מציעה גישה חדשנית להכשרה , שבמרכזה עומד דיאלוג בין השותפים השונים: הסטודנטים, מכשירי המורים במכללה ובית הספר שבו מתקיימות ההתנסות וההכשרה הלכה למעשה. התכנית מבטיחה כמה דברים: גיבוש זהות מקצועית-חברתית , שתוציא את המורה מבדידותו , הן במהלך הלימודים והן במהלך עבודתו כמורה במערכת , כלים ומיומנויות שיאפשרו למורה להיות חלק מקהילה לומדת ומתפתחת במשך כל חייו המקצועיים ויצירת מחויבות למעורבות חברתית-תרבותית בקהילה שבה הוא עובד. התהליך כולו היה מלווה במחקר שבדק את התפתחות הניסוי , את השפעתו על המעורבים בו ואת הידע שאפשר להפיק ממנו על הכשרת מורים בכלל. הספר שאותו מציגה כאן המכללה, הוא תמציתו של התהליך. נוצר במכללת קיי מודל עבודה של קבוצה מקצועית השותפה בעשייה ובלימוד משמעויותיה ומתווה דרכים חדשות בהוראה ובלמידה . ספר זה הוא אחד הביטויים לכך. בנייתה של תכנית שח"ף ( שיתוף חינוכי פעיל ) היא תהליך חשוב בתחומי הכשרת המורים בישראל. התכנית המיועדת לבוגרי אוניברסיטה המבקשים להכשיר עצמם להוראה , מתמקדת בהבניית סביבות המאפשרות למידה דרך עשייה. גישה זו מעבירה את מרכז הכובד מן ההקשר האישי של הלומד אל הקשר הקהילתי, ומן הדגש על מיומנויות הוראה לדגש על תהליך למידה מתוך הקשר לעשייה החינוכית שלהם (יהודית ברק, אריאלה גדרון ).

  • לינק

    מצגת של ד"ר אורית זסלבסקי מהטכניון המציגה את עקרונות התכנית החדשה שיזם משרד החינוך לטיפוח מצוינות של תלמידים בבתי ספר. במצגת: מה היא אוכלוסיית ביעד לטיפוח מצוינות במתמטיקה . משמעות השינוי : מטיפול ב1.5% העליונים לטיפול ב5% ועד ל 20% העליונים . מאפיינים ומרכיבים של תוכניות לטיפוח מצוינות במתמטיקה. המטרות המרכזיות של התכנית לטיפוח מצוינות במתמטיקה . ערכים מוספים של התכנית.

  • לינק

    הקישור שעושים מחברי המאמר בין תקשורת לחינוך מיוחד הוא מעניין מאד מבחינה פדגוגית. המחקר התקשורתי אינו נוטה תמיד לתמוך בטענתו של ניל פוסטמן שהטלוויזיה היא האשמה באובדנה של הילדות בחברה המודרנית. חוקרים מטילים היום ספק רב גם באמיתות הטענה שבעקבות המעבר מחברה של כתב לחברה טלוויזיונית היטשטש והצטמצם המרחק החברתי בין ילדים למבוגרים. הנחת היסוד של פעולת בתי ספר בחינוך מיוחד אשר יזמו תוכניות מבוססות תקשורת ומדיה היא כי התקשורת מהווה גורם מזמן אשר מאפשר לתלמיד הרחבת הזדמנויות ויכולת בקריאת המציאות תוך הפקת תוצרים תקשורתיים. תוכנית חינוכית ללימודי מדיה בחינוך המיוחד משלבת גישה יסודית המכבדת את התלמידים, רואה בהם צרכני תקשורת לגיטימיים ומקובלים ובשיאם בעלי יכולת להפיק טקסטים תקשורתיים בעצמם. המדיה מאופיינת בשלל עצום של תכנים הדורשים רמות הבנה שונות, ולכן יש בה מקום רב לבחירה ולשיקול דעת של כל אחד. לימודי המדיה מאפשרים לתלמיד להפגין את יכולותיו בלא כל קשר למגבלותיו.

  • לינק

    תכנית בת-ים ( של המרכז לחינוך דמוקרטי) דאגה להכניס את הקשר בין המורה לתלמיד בהבנייה בתוך המערכת, כך שכל מחנך (הקרוי בשפת התוכנית "חונך אישי") פוגש קבוצה של 20-15 תלמידים כל בוקר ב8:30, בין השיעורים במהלך יום הלימודים ודואג לנוכחותם גם בסוף יום . לבד מדאגה לביקורו הסדיר של התלמיד בביה"ס על החונך האישי להיות הדמות המקשרת בין ביה"ס לשאר הגורמים הטיפוליים בעיר (רווחה, הוראה מתקנת וכדומה. הרעיון הוא להתאים את בית הספר ואת הלמידה לצרכיו האישיים של כל תלמיד ותלמיד. כך, כל תלמיד בונה עם החונך האישי שלו בתחילת השנה את "הסכם הלמידה האישי" המורכב מיעדים לימודיים אישיים-חברתיים. במקביל לעבודה מול התלמידים החונכים משתתפים בקבוצות הדרכה במרכז פסג"ה בעיר בת ים. יש דיווחים על שיפור לימודי משמעותי. היקף : בתוכנית, "מודל בת ים לחינוך אישי", משתתפים השנה כ-11 אלף תלמידים.

  • תקציר

    המאמר של פרופסור שלמה בק מחולק לארבעה חלקים . בחלק הראשון הוא מתבונן במצב הנוכחי ומאבחן את הנימוקים שעליהם מתבססת הקביעה כי מקצוע ההוראה מחייב הכשרה אקדמית. בחלק השני מתבונן פרופסור שלמה בק בביקורת על ההכשרה להוראה במסגרת אקדמית. המבוי הסתום שבו נתונה כיום ההוראה מקורו בתפיסה מוטעית של מהות ההוראה. ההוראה אינה מקצוע יישומי שאופיו טכני-רציונאלי , אלא מקצוע מעשי שאופיו פרשני. את הרקע התיאורטי-פילוסופי שעליו מסתמך פרופסור שלמה בק בהגדרת המקצוע כמעשי מספקת התורה האריסטוטלית ( מוצגת בחלק השלישי) . בחלק הרביעי מציע פרופסור שלמה בק דגם שונה של הכשרה להוראה שיכול להתמודד עם הטיעונים הביקורתיים שהועלו. לפי הדגם המוצע , על ההכשרה להוראה להתקיים במסגרת אקדמית ( רצוי ברמת תואר שני) וייעודית. בחלק החמישי מסכם פרופסור שלמה בק את עמדותיו בעניין הכשרת המורים האקדמית ומציג את תכנית שח"ף הפועלת במכללה לחינוך ע"ש קיי, באר שבע. תכנית זו מציבה את ההתנסות בלב ההכשרה להוראה ובונה סביבה סדנאות לניתוח ההתנסות וללמידה משותפת. מטרתה להכשיר מורים משכילים , מיומנים ונבונים, על פי העקרונות האריסטוטליים שתוארו . תכנית שח"ף מלמדת שאפשר לשתף בהכשרה את "השדה" ולמקם אותה במסגרת אקדמית.

  • מאמר מלא

    המאמר של חנסאא דיאב, יהודה בר שלום ואנה רוסו מנתח את תהליך הלמידה בתכנית "שוני ומגוון בחברה הישראלית". תכנית זו מאפשרתלסטודנטים היכרות עם הקבוצות החברתיות האחרות, בחינת גבולות הזהות שלהם ואפשרות של קבלה חיובית של עולמו של האחר בחברהרב-תרבותית. מטרת מאמר זה היא תיאור תכנית חינוכית חדשה שנוסתה בשנה"ל תשס"ו במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין וניתוחה. התכנית נקראת ”שוני ומגוון בחברה הישראלית". תחום הדעת הנלמד הוא סוגיות חברתיות שונות ויחסים בין קבוצות ותת-קבוצות בחברה הישראלית.

  • לינק

    מכון אבניים לפיתוח ידע מעשי בחינוך עוסק בלמידת מורים מניסיונם ומניסיון מורים אחרים, ובפיתוח ידע הוראה. המכון מפתח, בודק ומיישם מודלים של למידה מניסיון באמצעות תהליכי כתיבה, דיון, עיבוד והמשגה של אירועים וסוגיות מחיי בית הספר. אבניים פועל במסגרות קבוצתיות של מורים-עמיתים, במטרה להטמיע את המודלים במערכות השונות העוסקות בלמידת מורים בישראל ובקרב קהילת המקצוע.השימוש בחקרי-מקרים באופן זה המלווה ביצירת השיח המקצועי הרצוי בין מורים מבתי ספר שונים משקפת אסטרטגיה פדגוגית חדשנית ועדכנית לגיבוש ידע מעשי של מורים בשטח.

  • לינק

    התכנית "מיצוי ומצוינות" נועדה לתת מענה במתמטיקה לתלמידי "הקצה" בחטיבת הביניים: לתלמידים המתקשים, תלמידי המיצוי, ולתלמידים החזקים ביותר, תלמידי המצוינות. התכנית היא ייחודית מבחינת תהליכי הכשרת המורים: היא מפתחת כלים לטיפול איכותי באוכלוסיית התלמידים שהיא אוכלוסיית היעד ולהוראת מטרות מתמטיות שהמורים מעולם לא התנסו בהן קודם לכן; היא חדשנית באסטרטגיות הדידקטיות והחינוכיות; היא מספקת למורים כלים אופרטיביים ומעצימה את המורים למתמטיקה של בתי הספר. התכנית היא תכנית "צומחת" המתחילה בכיתות ז'. עם תחילת שנת הלימודים בכיתה ז' יתחיל האיתור בבתי הספר, וייבחרו עד 10% מתלמידי השכבה המתקשים במתמטיקה (עד 15 תלמידים) שילמדו 5 ש"ש בקבוצה נפרדת בתכנית מיוחדת מיד לאחר החגים. מטרת התכנית לשפר את הישגיהם תוך הגברת המוטיבציה והעלאת הדימוי העצמי שלהם. שאר תלמידי השכבה ילמדו בכיתות האם.

  • לינק

    ספר חדש המתאר את הפעילות החינוכית של תנועת רפורמה בארה"ב הפועלת לשינוי בתי ספר והפיכתם לבתי ספר אמנותיים. תנועת רפורמה פדגוגית זו אינה סבורה כי רפורמה ארגונית גרידא יכולה לשנות מהות ביה"ס . רק רפורמה של תכנים ויצירה בביה"ס עשויה להביא שינויים ממשיים ואקלים כיתה חיובי . הספר מתאר את החזון והפעילות ליצירת רפורמה פדגוגית בארה"ב הידועה בשם A+ School Program שנועדה לחזק את הצדדים האמנותיים-איכותיים של בתי ספר תיכוניים.המטרה היא לחזק את זהות בית הספר באמצעות מגמות אמנות ופעילויות אמנותיות יצירתיות שיאפשרו הן לתלמידים והן למורים למצוא עניין ואתגר בחיי ביה"ס. מחברי הספר הם פרופסורים לסוציולוגיה וחוקרי חינוך בארה"ב. פרויקט הרפורמה בבתי התיכוניים הידוע בשם A+ School Program מופעל במדינת מיסורי בארה"ב ונועד לחולל שינוי איכותי בבתי הספר ובאווירה וביחס הלומדים ולא בהכרח בצדדים הארגוניים שהיו מקובלים ע"י רפורמות אחרות בעבר .

  • לינק

    ההיתר לפתח ולהפעיל תכניות לימודים לתואר שני במכללות לחינוך חייב כל מוסד המבקש לעלות על עגלת ההזדמנויות הזו לשדרג את מעמדו ואת העבודה הנעשית בו, לאגם כוחות, לגייס כוחות נוספים, למפות תחומים, לחשוב ולדון, להתווכח, לתכנן ולהתעדכן. פעילות זו שיפרה את כל העשייה במכללה, ולא רק את התחום הצר של לימודי התואר השני.דרישת המועצה להשכלה גבוהה, שבלימודי התואר השני ייקחו חלק רק מורים בעלי תואר שלישי ודרגת מרצה לפחות, כשרובם נדרשו לדרגת מרצה בכיר ומעלה, חייבה את מורי המכללות לבצע פעולות אקדמיות, שיקדמו אותם בדרגה, ואת המכללות לאפשר להם זאת. כל אלה חייבו היערכות פנימית מחודשת. ומכללות רבות נענו לאתגר. כניסתן של המכללות האקדמיות לחינוך למהלכים של פיתוח מקצועי באמצעות תכניות לימודים לקראת תואר שני ( ואולי בעתיד גם באמצעות תכניות מתקדמות נוספות ) יכולה לסייע להסדרת הפיתוח המקצועי של המורים בישראל ולשדרוגו. הניסיון שמורים צוברים במהלך עבודתם יעובד ויתועל באורח מקצועי ומסודר לקראת יעדים שיקבע לעצמו כל מורה, ולקראת יעדים שהמערכת ובתי הספר יבקשו לקדם. המכללות האקדמיות לחינוך אמונות על הידע ועל המומחיות לבצע מטלה חשובה זו יותר מכל גוף אחר, וניתן לראות בלימודי התואר השני את ראש הגשר לריכוז לימודי הפיתוח המקצועי של המורים כולו במוסדות אקדמיים המתמחים בחינוך ובהוראה ( כפיר דרורה, אריאב ,תמר).

  • לינק

    תכנית "צמיחה אישית בקהילה אכפתית" הינה תכנית לרפורמה בית ספרית המכוונת לטיפוח בית ספר כקהילה אכפתית התומכת בצרכים פסיכולוגיים בסיסיים של תלמידים ומורים . המאמר הנוכחי , אשר התפרסם בכתב העת "דפים" של מכון מופ"ת, מתמקד בעיקר במרכיבים של התכנית הנוגעים לצמצום אלימות ולקידום התחשבות בקרב תלמידים. התכנית מבוססת בעיקר על גישת ההכוונה העצמית של דסי וראיין ( Self Determination theory-SDT) כפי שהעובדה והותאמה לתחום החינוך בבתי הספר ע"י פרופסור אבי עשור ואחרים. בתחילת המאמר מוצג הרציונל לפיתוח התכנית ומתוארים גישת ההכוונה העצמית ואופן שילובם של אלמנטים מתכנית הקהילה האכפתית ומגישת אולוואוס בתכנית (Olweus, 1993). לאחר מכן , מוצגים עקרונות השינוי, מרכיבי התכנית ותהליכי היישום כולל ממצאי מחקר המעקב (פינברג, עפרה. קפלן , חיה . אבי עשור . יניב קנת-מימון).

  • לינק

    סקירת ביקורת חיובית על ספרה האחרון של Linda Darling-Hammond על גישות חדשניות להכשרת מורים בארה"ב. הספר של פרופ' Darling-Hammond מתווה בצורה מעמיקה את הגישות המועילות והמוצלחות של 7 תוכניות הכשרת מורים בארה"ב. ניתוח מעמיק ומדגים של 7 התוכניות כולל את המכללות והמוסדות הבאים: Alverno College; Bank Street College; Trinity University; University of California, Berkeley; University of Southern Maine; University of Virginia; and Wheelock College. הספר כולל עשרות ראיונות עם מורי מורים ומרצים בתוכניות הכשרה ייחודיות אלו לצד ניתוח תצפיות של שיעור וסדנאות במקומות אלו. הניתוח מתייחס למדיניות בתחומי הכשרת המורים, למאפיינים הארגוניים וליחסים עם בתי הספר והגורמים המאמנים הקשורים לתוכניות אלו.

  • לינק

    תכנית "רביבים" של האוניברסיטה העברית מנסה לשלב חינוך ומחקר, ליצור דגם חדש של מורה, מחנך, חוקר ומנהיג, ולחנך ליהדות פתוחה בבתי הספר הממלכתיים. בלימודי תעודת ההוראה בתכנית רביבים מושם דגש רב על עבודה מעשית. המפגש של הסטודנטים עם השטח הוא הדרגתי ומבוקר, וכבר בשנה הראשונה הם מלמדים שעה שבועית אחת עם הדרכה פדגוגית צמודה. מספר שעות ההתנסות בהוראה עולה בהתאמה בכל שנה. בשונה מסטודנט רגיל, שהוא בדרך כלל בודד בקמפוס, הסטודנט של רביבים הוא חלק מחבורה. המקום המרכזי שבו מתגבשת הקבוצה הוא מפגשי "צוותא". מפגשים שבועיים אלה הם סדנאות לימוד לא פורמלי ( יפעת ארליך ) .

  • לינק

    למרות שהספרות המקצועית העוסקת בליווי מורים חדשים המליצה באופן מסורתי להפריד בין תמיכה לבין הערכה, הולכת ומתגבשת כיום ההכרה כי ההערכה היא חלק אינטגראלי לקידום קליטת המורים ומדידת איכות המורים החדשים. בעקבות הכרה זו החלו גורמים בעולם העוסקים בליווי וקליטת מורים חדשים להתעניין בתוכניות ליווי מורים מתחילים המשלבות בצורה נכונה תמיכה, התפתחות מקצועית, הערכה ואחריותיות. המחקר הנוכחי ניסה לבחון את המאפיינים של אותם תוכניות הליווי חדשניות בארה"ב שאכן ניסו למזג ולשלב תמיכה והערכה. התוכניות שנחקרו הן Peer Assistance and Evaluation Program בסינסינטי ותכנית Santa Cruz New Teacher Project. הממצאים מלמדים כי השילוב בין תמיכה והערכה תוך כדי ליווי מורים מתחילים אינו פוגם כלל בתוכניות הליווי ואינו פוגע ביחסי האימון הנרקמים בין המנחים והמורים החדשים בתכנית הליווי והקליטה בבית הספר (Brian Yusko & Sharon Feiman-Nemser)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין