מילת מפתח: תוכניות ייחודיות
מיון:
נמצאו 110 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    תכניות ייחודיות להכשרת מורים בעולם – מבחר מקורות מידע שנאספו ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת . ממצאי סקירת ספרות במאגרי מידע חינוכיים , ספטמבר 2011 . מקורות המידע בסקירה מתייחסים לדרכי הוראה ושיטות הוראה ייחודיות שמופעלות במדינות שונות בתחומי הכשרת המורים. השאילתא מצורפת כקובץ.

  • לינק

    תוכנית חדשה של משרד החינוך ומכללת לוינסקי תכשיר לעבודה כגננים וגננות בגני הילדים. סטודנטים מצטיינים, בעלי ציון פסיכומטרי של 630 ומעלה. בתמורה הסטודנטים יהיו זכאים למלגת לימודים חינם ו"דמי כיס" בסך 5,000 שקלים. בנוסף הלימודים יתנהלו במסגרת מקוצרת ויימשכו שלוש שנים בלבד ולא ארבע שנים כפי שמקובל כיום. בכיתת המצוינות, שתפתח בשנת הלימודים הקרובה, ילמדו בשלב הראשון כפיילוט כ-30 סטודנטים. בהמשך מקווים במשרד החינוך להרחיב את התוכנית, במטרה לבנות סגל איכותי של גננים וגננות שיעבדו בכל רחבי הארץ. אגב, עד כה תנאי הקבלה להכשרת גננות כללו תעודת בגרות בלבד. פרופ' לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך, הסבירה כי מדובר במהפכה שמטרתה לשים דגש על הכשרת הגננות לכל ילדי הגיל הרך – גילאי 0-6. "מחקרים בינלאומיים רבים מוכיחים כי על כל השקעה של דולר בגיל הרך, מרוויחים עשרה דולרים בגילאי הבגרות. בעזרת עבודה נכונה ניתן להטמיע בילדים הרגלי סקרנות וחשיבה, שמסייעים להם מאוד בהמשך לימודיהם".

  • סיכום

    ארגון "אשוקה" נוסד בארצות הברית ב- 1980 ביוזמת ביל דרייטון, איש בעל שם וניסיון רב בתחום הפעילות החברתית. הנחת היסוד שלו הייתה כי בדומה ליזמים עסקיים היודעים לייצר רווח מרעיונות, אפשר לטפח גם יזמים חברתיים, שיוכלו להציע פתרונות לבעיות חברתיות ולחולל שינוי ממשי. מרי גורדון הקנדית, מורה לשעבר ועמיתה ותיקה של "אשוקה", יזמה וכבר מפעילה בשבע מדינות – ובהן ארצות הברית, קנדה ויפן – את "שורשים של אמפתיה", תכנית להגברת האמפתיה והאוריינות הרגשית בקרב ילדים בבתי ספר יסודיים. בתכנית, הורים צעירים מגיעים לבית הספר עם תינוקם, פורשים שמיכה ירוקה במרכז הכיתה, ומעבירים שעה עם התלמידים, היושבים סביבם במעגל. יש לציין כי ישנה הכנה לקראת המפגשים, כמו גם שיחה ודיונים לאחריהם. כך, בתשעה מפגשים במהלך השנה לומדים הילדים מה שניתן ללמוד מהמגע האנושי העדין והרגיש שמייחד הורים המטפלים בתינוקם ( מור, אמתי).

  • לינק

    עמותת – YRF הקרן להתחדשות בחינוך, חשפה בכנס השנתי שלה , שהתקיים ביוני 2011 בהרצליה , תכנית שפיתחה לליווי אישי ופיתוח מקצועי של מורים. התכנית נקראת "דרך המורה – טיפוח כישורי הוראה ופיתוח אישי ומקצועי של מורים". במסגרת התכנית פעלו השנה 15 מנחים, המלווים למעלה מ-200 מורים. המנחים משלבים ידע ותוכן מתחומי האימון, הנחיית קבוצות , יעוץ חינוכי ופדגוגיה . בין המנחים מנהלי ביה"ס ותיקים, מאמנים ומפתחי תוכן פדגוגי. ההנחיה מבוססת על איתור מקורות מוטיבציה אצל המורה, ומשלבת עקרונות של החינוך הפורמאלי, החינוך הבלתי פורמאלי והחינוך האנתרופוסופי. במסגרת התכנית מקבלים המורים , בין היתר, כלים לתכנון השיעור בהתאמה לצרכי התלמידים, כלים לצפייה בשיעור ולמידה מקצועית בעקבותיו, וכן לניהול שיחה אישית של המורה עם תלמיד. המנחים, מטובי המורים בישראל, מלווים וחונכים את המורים במפגשים שבועיים כל השנה. המפגשים מתקיימים לפני השיעור , במהלכו ולאחריו .

  • לינק

    ילדים בעלי לקויי למידה הם אתגר לא פשוט לאנשי החינוך, והמודעות הגוברת לצרכים המיוחדים שלהם לא בהכרח מובילה להצלחה בטיפול בהם. שתי הדוגמאות המובאות בכתבה זו מלמדות שיש תקווה; יש אנשי חינוך שמתכוונים לנצח את הקושי. בבית הספר התיכון "עירוני ט" שבשכונת יד אליהו בתל אביב עושים זו השנה השלישית ניסוי חלוצי של תכנית א.י.ל. האחראית להפעלתה של התכנית היא ד"ר דפנה קופלמן, פסיכולוגית חינוכית ומנהלת המרכז לליקויי למידה בבית החולים שניידר. התכנית הינה תוצר של שיתוף פעולה בין גורמים שונים, הכוללים את בית החולים שניידר, אגף ליקויי הלמידה בשפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך), הקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי, עיריית תל אביב ובית הספר, בניהולו של ד"ר אבי בנבנישתי ( דקל, נאוה ).

  • לינק

    בתי ספר וירטואליים ללמידה מתוקשבת באינטרנט יכולים לספק הזדמנויות למידה באיכות גבוהה בסביבת למידה עשירה, המאפשרת הוראה אישית, תוך יכולת לשפר את ביצועי התלמידים ומיומנויותיהם באמצעות שימוש בטכנולוגיה וגישה לקורסים ברמה מתקדמת. בארה"ב ובקנדה כבר פועלים עשרות בתי ספר תיכוניים וירטואליים שבהם התלמידים לומדים רק מהבית. קיימים גם מאות בתי ספר תיכוניים בקנדה, ארה"ב ואוסטרליה, המאפשרים לתלמידים שלהם ללמוד קורס אחד או שניים מהבית באמצעות התחברות לאינטרנט. בעיר שיקאגו בארה"ב מתכננים לחייב כל ביה"ס תיכון להעביר כמה קורסים מקוונים מהבית. לאחרונה הועלה בישראל הרעיון ליישם את התפיסה של ביה"ס הווירטואלי כחלק מפעילות שוטפת של ביה"ס הקיים ולא כאלטרנטיבה לו. הרעיון הוא לקיים יום לימודים שבועי מהבית, יום לימוד מקוון שבועי (יום קבוע) הכולל מטלות מקוונות במספר מקצועות וגם לימוד סינכרוני מקוון של שיעור אחד או שניים. ההשראה לרעיון שאובה מהצלחתם של התנסות "הימים המקוונים" בבתי הספר שונים בארץ.

  • לינק

    תכנית "חיים משותפים" היא למעשה פיתוח של התוכנית "פרלמנט תלמידים", שבאה להדק את שיתוף הפעולה בין המגזר היהודי והמגזר הערבי. באותם בתי ספר שהופעלה בהן התכנית התלמידים למדו ופעלו יחדיו לאורך השנה בנושא ה"חיים המשותפים" סביב צירים מארגנים שונים. כל צמד בחר ציר אחד של למידה ועשייה קהילתית משותפת למען האחר, באמצעות מיזם חברתי-קהילתי. במהלך התכנית תלמידים יהודים וערבים נחשפו להיכרות אישית ותרבותית, ותובנות הנובעות מההיכרות ההדדית במרחבים הקהילתיים שלהם. "במפגשים הדו לאומיים נוצר בהדרגה קשר טוב ושיח בין התלמידים מבתי הספר במגזר היהודי לבתי הספר במגזר הערבי". במקומות שהתכנית קיבלה גיבוי ותמיכה של מנהלי בתי ספר היא הופעלה בהצלחה רבה, לדוגמא :חטיבת הביניים גוונים בראש העין ובתי ספר של רשת אורט בעיר עכו.

  • לינק

    הדעה כי למידה בדרך של חקר היא למידה משמעותית וכך נכון ללמד וללמוד רווחת היום בקרב אנשי חינוך. עם זאת , כמעט ואין חקר אמיתי בבתי הספר. הסיבה לכך טמונה בכך שהטמעת תהליכי חקר בבית ספר הוא תהליך "כנגד כל הסיכויים". ישנן סיבות רבות למה לא לבצע חקר או מדוע זו משימה כמעט ולא אפשרית? הנורמות הבית ספריות , הסדירויות בהוראה, הרגלי מורים ועוד… לכן, בשל הקושי להתגבר על הקשיים בדרך כלל לא נמצא חקר אמיתי. צוות המורים בחט"ב מנור- כברי פיתח מודל ארגוני וחינוכי אשר מציע שינוי בארגון הלמידה. מודל ייחודי זה מבוסס על תיאוריות חינוכיות חדשניות ובעיקר הגישה הקונסטרוקטיביסטית בחינוך ונקרא 'אשכולות תרבות'. המודל מתמודד בהצלחה עם הגורמים המעכבים למידת חקר. בהרצאה בכינוס "מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים" (מכון מופ"ת , 14 באפריל 2011 ) בחן רוני וינברג את הסיבות להעדר חקר בבית ספר, והציג את המודל שפותח במנור-כברי .

  • לינק

    מאמר זה מציג מחקר שבחן את השתלבותם במערכת החינוך של בוגרי התכנית להכשרת מורים לחנוך הדמוקרטי בישראל, המתקיימת במכללת סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות. ממצאי המחקר העלו כי מרבית הבוגרים עוסקים בהוראה, רובם בבתי ספר דמוקרטיים או בבתי ספר שיש להם ליווי של המכון לחינוך דמוקרטי. על פי פרסומי הלמ"ס (2008), 56.9% מכלל מסיימי המכללות להכשרת עובדי הוראה בישראל משתלבים בהוראה. על רקע נתון זה, ניתן לראות את ההשתלבות בהוראה של מסיימי התכנית הדמוקרטית (כאמור, 70% מהנבדקים) כמוצלחת, לפחות באופן יחסי. ממצא נוסף העלה כי הבוגרים דיווחו שתפיסותיהם ביחס לחינוך הדמוקרטי ולאופן יישומו קשורות קשר חיובי להתנסות ב"חממה לטיפוח היזמות". השפעתה של ה"חממה" על הבוגר איננה מסתכמת בתקופת ההכשרה בתכנית, אלא ניכרת גם בעבודתו ובחייו האישיים לאחר סיום התכנית. מרבית הבוגרים מכירים בחשיבות שיתוף הפעולה עם סביבתם כתנאי הכרחי להצלחת קידום יישומו של החינוך הדמוקרטי. יתר על כן, הממצאים העלו כי הצלחה בשיתופי פעולה שכאלה מנבאת את תחושת המימוש העצמי של הבוגרים ואת מידת אהבתם לעבודה ( הס, איתי).

  • לינק

    סקירה על בתי ספר בישראל המפעילים את תכנית "החלוץ החינוכי" של המכון לחינוך דמוקרטי. בביה"ס היסודי "רמון" במצפה רמון ניתן לראות היערכות למידה מסוג אחר. במסגרת הפעילות המגוונת יכולים התלמידים ללמוד ב"יום למידה אחר" ( למ"א). ביום הזה בוחרים התלמידים מה יילמדו מתוך מגוון של קורסים. אלא לא בהכרח נלמדים בשטח בית הספר , אלא ברחבי היישוב , למשל בסטודיו למחול או באזור המכתש. היציאה מבית הספר והחיבור לקהילה הם חלק מהותי מיום למ"א, והם מביאים לידי ביטוי את העקרונות המנחים העומדים ביסודו. העקרונות לקוחים מתחום החינוך הדמוקרטי , שבית הספר החל ליישם מאז שהצטרף לתכנית "החלוץ החינוכי" של המכון לחינוך דמוקרטי. התכנית כבר בשנה השלישית שלה היום, ומדובר בתכנית חמש-שנתית בעלת שתי מטרות עיקריות : טיפוח מנהיגות חינוכית וקידום תהליכי שינוי וחדשנות חינוכית בתוך מערכת החינוך , עם דגש על אזורים מוחלשים ( פריפריה גאוגרפית או חברתית).

  • לינק

    המאמר עוקב אחר ההיסטוריה של תהליך PRIME – A Process for Remediating Identified Marginal Education Candidates משנת 1996. הפילוסופיה של התהליך לא השתנתה מאז תחילתה של המערכת. הפרוצדורה מזהה פרטים שעשויים להיות בסיכון להשלמה מוצלחת של פרחי ההוראה בתכניות ההכשרה או שעשויים לפתח תכונות אופי העשויות להוביל לנשירה מהירה ממקצוע ההוראה. המודל מספק מערכת תמיכה כדי לסייע להם בקבלת החלטות ובמעבר מהאוניברסיטה לעולם העבודה בחינוך ובהוראה. המועמדים הראשונים עוברים הנחיה בתהליך של חמש רמות של התנסות הנעות ממסגרת של התנסות בהוראה בכיתה באוניברסיטה ועד להוראה בכיתה בבית הספר, כאשר כל התנסות משמשת כדי לחדד את המיומנויות שלהם לקבלת החלטות יצירתית לאורך הדרך ( RILEY GENA, NOTAR CHARLES, OWENS LYNETTA, HARPER CYNTHIA).

  • לינק

    בשנים האחרונות נעשים מאמצים למשוך לתכניות ההכשרה להוראה סטודנטים המוגדרים מצטיינים. במכללות להוראה ובחלק מהאוניברסיטאות נפתחו תכניות ומסלולים ייחודיים לסטודנטים מצטיינים. ההחלטה לבחור בהוראה כקריירה ולהצטרף לתכנית הכשרה מבטאת את ראשיתו של תהליך ההתפתחות המקצועית של מורים. מאמר זה מבקש לחשוף את הגורמים המשפיעים על הצטרפות לתכנית להכשרת מצטיינים להוראה ואת יחסי הגולין ביניהם. מחשיפת גורמים אלו יוצעו כיוונים לגיוס מועמדים מצטיינים להכשרת מורים בכלל ולהוראת מקצועות יהדות בפרט. בניגוד לדעה הרווחת בחלק מהתאוריות הפסיכולוגיות העוסקות בהניעה, במארג המשלים המוצע במחקר זה אין ההניעות הנובעות מתגמולים חיצוניים מורידות מעוצמתן של ההניעות הנובעות מהרצון למימוש עצמי ומתפיסת "ראוי" (ניסן ושליף, 2005: Nisan, 1992). במארג המניעים המשתקף מהממצאים, הגורמים המושכים פועלים זה לצד זה בחיזוק הדדי, כאשר לגורמי המימוש העצמי משקל רב. כאן עולות שאלות בדבר השקעת משאבים בתגמולים חיצוניים לצורך דרבון מועמדים להצטרף לתכניות להכשרת מורים, למשל: האם עצם קיומם של תגמולי יוקרה ומלגות משמש תמריץ? מהם התגמולים החיצוניים האופטימליים? ממצאי המחקר מלמדים כמו כן על אוכלוסיית היעד שבקרבה יש לרכז את מאמצי הגיוס של מצטיינים לתכניות הכשרה להוראה בכלל ולמקצועות היהדות בפרט: אוכלוסייה המורכבת מאנשים שחוויותיהם האישיות מקרבות אותם לחינוך; אלו שעסקו בחינוך בלתי פורמאלי בתנועות נוער ובתפקידי פיקוד והדרכה בצבא; כאלה שלמדו את מקצועות היהדות ומגלים בהם עניין ומקור להנאה; אנשים שתפיסות ה"ראוי" שלהם מעידות על מחויבות חברתית ומחויבות לזהותם היהודית, וכאלה שסבורים שיוכלו לממש את עצמם ולהביא לידי ביטוי באופן המוצלח ביותר את כישוריהם האישיים באמצעות העיסוק בהוראה. מועמדים בעלי רקע זה עשויים לראות בתכנית הכשרה יוקרתית גורם מושך לבחירה בהוראה ( קצין, אורי ואשר שקדי).

  • לינק

    בשעה שבמדינות הOECD ובתוכם ישראל יש מרוץ בלתי פוסק ולחוץ לקראת מבחני הערכה של הישגים כמו פיז"ה ואחרים מתפתחות בקנדה וגם בארה"ב כמה מגמות אלטרנטיבות בתחומי החינוך המנסות לחזק את החינוך הערכי בבתי הספר היסודיים בעדיפות אפילו יותר גבוהה מאשר מבחני הישגים וסטנדרטים. התחייה של החינוך הערכי בבתי הספר היסודיים בקנדה ובארה"ב אינה בהכרח מדיניות של משרד החינוך הפדראלי או מחוזות החינוך בקנדה ובארה"ב אלא יוזמה של מנהלי בתי הספר היסודיים המאמינים כי החינוך ערכי חשוב לא פחות מבחינות הישגים וכי הוא הוזנח בעשורים האחרונים. אחת התוכניות המוצלחות לחינוך ערכי שנכנסת לבתי הספר היסודיים בארה"ב יוזמת המנהלים נקראת The- Leader- in- Me המשולבת במקצועות היסוד של ביה"ס היסודי. התכנית נועדה לטעת בטחון עצמי בתלמידי ביה"ס היסודי תוך כדי התמודדותם עם לימוד מקצועות היסוד. התכנית מנסה לטעת בילדים את תחושת הערך העצמי ואחריות פנימית שלהם כחלק מתרבות ביה"ס ולא כתכנית מנותקת של כישורי חיים. התכנית The Leader in Me מוטמעת במקצועות הלימוד בכיתות היסוד ובכיתות ג'-ו'.

  • לינק

    כוונתו של מאמר זה היא לבחון האם וכיצד התוכניות הייחודיות שנבנו עבור הסטודנטים בתכנית להכשרת מצוינים להוראה בשלוש מכללות , אכן מכוונות להבכיר מורים מצוינים. סקירת הספרות מצביעה על קושי בהגדרה ממוקדת ומוסכמת של מאפייני המורה המצוין. קושי זה נובע מהתייחסויות מגוונות לנושא המציגות קשת כמעט אינסופית של מאפיינים ושל גישות , שבכל אחת מהן דמות המורה המצוין מוגדרת באופן שונה. השערות המחקר נבדקו באמצעות ראיונות שנערכו עם מרכזים של שלוש תכניות מצוינים בשלוש מכללות השונות זו מזו במידה רבה. בראיונות אלה תיארו המרכזים את תכניות המצוינים והסבירו את דרך הבחירה בכל אחד מהקורסים ומהפעילויות הכלולים במל"י ( מסגרת הלימודים הייחודית ) , ( רמה קלויר).

  • לינק

    תוכנית חותם הינה תוכנית יוקרתית ומיוחדת שיזם משרד החינוך להכנסת כוח הוראה חדש לתחומי החינוך. בסמסטר קיץ שהתקיים במשך חמישה שבועות בחוג ללמידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך השתתפו 66 סטודנטים מצטיינים מכל האוניברסיטאות בארץ אשר עברו תהליך מיון קפדני במהלך החודשים שקדמו ללימודים. תוכנית זו הופעלה לראשונה בארה"ב ומאז היא מופעלת במספר מדינות ברחבי העולם ובהן אנגליה. בוגרי התוכנית משתלבים במערכות החינוך ומשפיעים על שיפור איכות ההוראה. תוכנית ההכשרה של סמסטר קיץ כללה חמישה שבועות של הכשרה אינטנסיבית שבמרכזה עמדו חמישה צירי למידה. צירים אלה הם: ציר לימודי פדגוגיה ומתודיקה של הוראת המקצוע, ציר ליווי פדגוגי, ציר לימודי חינוך והוראה, ציר העצמה אישית ופרופסיונאלית וציר מחקר בחינוך ובהוראה.

  • לינק

    מדריכי 'הרשת החברתית' נמצאים עם נערים ונערות במצוקה בכל מקום ובכל זמן- גם במקומות ובזמנים מפוקפקים- ומסייעים להם ליצור תחושה של ערך עצמי. רק כך, טוענים מייסדי 'הרשת החברתית ' ד'ר חן למפרט וגד אבידן, אפשר לחלץ אותם מן ההיגיון האכזרי של החברה הקפיטליסטית'. אחד העקרונות התיאורטיים המנחים את הפעילות של מדריכי 'הרשת החברתית' קובע שכל ילד זקוק ל'מבוגר משמעותי' – אדם שילד יכול לקבל ממנו תחושה של ערך עצמי. מבוגר משמעותי הוא אדם שמתעניין בילד, מקשיב לו, מלווה אותו, הוא משדר לילד שיש לו ערך בעיניו ( ..ותחושת הערך העצמי שלנו תלויה בעיניים של הזולת, כפי שמסביר ד'ר חן למפרט , הוגה ומנהיג הרשת החברתית' ). פעילותה של 'הרשת החברתית' מבוססת על עיקרון נוסף הנגזר מרעיון החמלה הרדיקלית: 'חונכות מחללת'. מדריכי 'הרשת' מחוללים שינוי בנפשם של החניכים דרך העניין שהם מגלים בהם. העניין הזה יוצר בהדרגה תחושה של ערך עצמי ואמון גובר במבוגרים. המדריך הוא מעין מדיום שבאמצעותו בונה החניך יחס חדש לעצמו ולעולם.

  • לינק

    אתר שפ"י תיעד את עקרונות ההשתלמות "המעבר מהוראה להנחיה ביישום תוכנית כישורי חיים". הנחת היסוד של ההשתלמות הייתה כי תפקיד היועצים לסייע למחנכים ליצור דיאלוג קבוצתי מצמיח. יצירת דיאלוג כיתתי מסוג זה מחייב את המורה להשתמש בכלי הנחיה המקדמים הקשבה, ערבות הדדית קבוצתית, והעצמת הפרטים השייכים לקבוצה. כלים אלה שונים בחלקם מכלי ההוראה המקובלים והידועים למורים. מטרת מסמך זה לאגם את הידע, התובנות, התרגילים והסדנאות אשר ייושמו ופותחו ביומיים אלה. חומרים אלה יכולים לשמש כלי עבודה למדריכים, מורים וליועצים בבואם לעבוד על נושא ההנחיה. כל הכתוב במסמך זה מתבסס על תיעוד העבודה שנעשתה בקבוצות השונות. כל הכתוב במסמכי ההשתלמות מתבסס על תיעוד העבודה שנעשתה בקבוצות השונות.

  • לינק

    תוכנית חות"ם הינה תוכנית ייחודית שיזם משרד החינוך להכנסת כוח הוראה חדש לתחומי החינוך. מדובר בתוכנית לגיוס סטודנטים מצטיינים להוראה תוך הכשרתם בתוכנית ייחודית. תוכנית זו הופעלה לראשונה בארה"ב וזכתה שם להצלחה רבה, והופעלה מאז במספר רב של מדינות. לראשונה מצטרפת גם ישראל לתוכנית זו. הפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה זכתה במהלך חודש מאי 2010 במכרז של הג'וינט ותוכנית חותם להפעלתה. במסגרת התוכנית יוכשרו במהלך סמסטר קיץ באוניברסיטת חיפה תוך לימודי פנימייה אינטנסיביים שבעים סטודנטיות וסטודנטים, בוגרי אוניברסיטאות בישראל, אשר עברו שלבי מיון נרחבים ואשר שובצו לעבודה בבתי ספר על-יסודיים ברחבי הארץ כבר בספטמבר הקרוב.

  • לינק

    מכללת סמינר הקיבוצים מציעה מסלול ייחודי ומרתק להתמחות באמצעים חזותיים ופיתוחם. תכנית הלימודים מיועדת לאנשי מקצוע המעוניינים ברכישת מיומנויות לקידום רמת השימוש באמצעים חזותיים ופיתוחם, הן בסביבות ההוראה שלהם והן בסביבות ההוראה של המוסד החינוכי בו הם פועלים. במהלך הלימודים רוכשים הסטודנטים ידע תיאורטי ותובנות ביחס להיבטי השפה החזותית ומפתחים רגישות חזותית ויכולת לעשות שימוש מושכל וביקורתי בשפה זו למטרות חינוך והוראה. כמו כן, במהלך הלימודים מעמיקים הסטודנטים את היכרותם עם אפשרויות השימוש באמצעי המחשה ובעזרים חזותיים לצורכי הוראה – למידה בתחומי היצירה החזותית, משכללים מיומנויות התנסות בשימוש בהם ומתנסים ביצירה חזותית הנשענת על מחקר. ראש ומרכזת התכנית: ד"ר מלכה בן-פשט ( ד"ר בן-פשט הנה אחת המומחיות המובילות בארץ לנושאים חזותיים ולאמנויות ).

  • לינק

    הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך ביצעה הערכה של מודל בת ים לחינוך אישי, ומהדו"ח שפרסמה עולה כי המודל הייחודי לא קידם בהכרח את תלמידי העיר. מודל בת ים לחינוך אישי, על פי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, לא צלח את המבחן הראשון ולא קידם את תלמידי העיר. כעת נחשף הדו"ח המלא של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך בנוגע להשפעת מודל בת ים לחינוך אישי, והתוצאות לא נעימות: ללא שיפור במבחני המיצ"ב, ללא שיפור באקלים הבית ספרי וללא שיפור בתחושת המסוגלות. תלמידי בת ים מאחרים לשיעורים ובסך הכול פשוט "משועממים". אבל יש גם תקווה: המורים וההורים מרוצים מהשינוי, ותחושת הקרבה בין הילדים למורים גדלה. בראייה חינוכית הוליסטית חשובה הערכה לטווח ארוך ( 8 שנים) יותר מאשר ההערכה הקצרה שבוצעה בבת ים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין