מילת מפתח: תוכניות התערבות
מיון:
נמצאו 39 פריטים
פריטים מ- 21 ל-39
  • לינק

    ילדים בעלי לקויי למידה הם אתגר לא פשוט לאנשי החינוך, והמודעות הגוברת לצרכים המיוחדים שלהם לא בהכרח מובילה להצלחה בטיפול בהם. שתי הדוגמאות המובאות בכתבה זו מלמדות שיש תקווה; יש אנשי חינוך שמתכוונים לנצח את הקושי. בבית הספר התיכון "עירוני ט" שבשכונת יד אליהו בתל אביב עושים זו השנה השלישית ניסוי חלוצי של תכנית א.י.ל. האחראית להפעלתה של התכנית היא ד"ר דפנה קופלמן, פסיכולוגית חינוכית ומנהלת המרכז לליקויי למידה בבית החולים שניידר. התכנית הינה תוצר של שיתוף פעולה בין גורמים שונים, הכוללים את בית החולים שניידר, אגף ליקויי הלמידה בשפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך), הקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי, עיריית תל אביב ובית הספר, בניהולו של ד"ר אבי בנבנישתי ( דקל, נאוה ).

  • לינק

    העצמה היא אחת הדרכים בהן ניתן לפרוץ את מעגל חוסר האונים הנלמד אצל לומדים עם לקויות למידה, ולחזק את החוסן והעמידות שלהם. ניתן לתאר תהליך העצמה כמעבר ממצב של חוסר אונים למצב של שליטה יחסית בחיי ובסביבתי. מעבר זה יכול להתבטא בשיפור בתחושת היכולת לשלוט, כמו גם בשיפור ביכולות הממשיות להפעיל שליטה. התכנית המוצעת להלן מותאמת לשלב ההתפתחותי ושמה לה למטרה לסייע לתלמידים בעלי לקויות למידה בקשייהם הרגשיים והחברתיים. מטרתה העיקרית היא להעניק לתלמידים בעלי לקויות למידה מקום מוגן שיכיל אותם, ישמע את קולם, יאפשר להם לבטא רגשות במקום בטוח ללא חשש מכישלון או פגיעה, לעבד רגשות של כעס, תסכול וחרדה, לשפר את הערך העצמי, לחוות חוויות של הצלחה ולפתח גישה חיובית, לפתח חוסן נפשי, לגלות תחומי כוח ולהבין את מקור הקושי.

  • לינק

    המחקר בדק את ההשפעה של תוכנית ההתערבות "להבין פלוס" במתמטיקה. כיתות ג' ו-ה' הן צמתים בהם נלמדים נושאים מתמטיים הדורשים "קפיצת מדרגה" קוגניטיבית ו"יוצרים" תלמידים מתקשים במתמטיקה. אוכלוסיית המחקר כללה 40 תלמידי כיתות ג' ו-36 תלמידי כיתות ה' ב-9 בתי ספר, שלמדו באמצעות חומרי למידה ייחודיים שפותחו במסגרת תוכנית זו בין שעה לשעתיים שבועיות בקבוצות קטנות. המורים הוכשרו למטרה זו במיוחד. מהממצאים עולה כי כשני שלישים מתלמידי הפרויקט שיפור את הישגיהם במתמטיקה ואולם רוב השיפור הוא מלאכותי בלבד ומשקף רגרסיה לממוצע, ורק מיעוט עשוי לנבוע מהטיפול עצמו. רמז לקיומו של אפקט נקי של הטיפול ניתן למצוא באפקט החיובי של מספר שנות הלימוד בתכנית על היקף השיפור הממוצע של ההישגים בכיתות ה'. בשל חוסר האפשרות לבודד את אפקט הטיפול מאפקט הרגרסיה לממוצע, בדיעבד אין ביכולתו של מחקר זה כדי לאמוד את גודל האפקט הייחודי של ההשתתפות בתכנית ( קוטשר, ב ).

  • לינק

    התכנית " לגעת מבעד לשריון ", תוכנית חדשה בנושא הפרעות קשב ריכוז, נבנתה ע"י אגף שפ"י במשרד החינוך על רקע הצורך ההולך וגובר בהתמודדות המעשית עם תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז בביה"ס. תוכנית ייחודית זו פותחה ביוזמת גף לקויות למידה,שפ"י ובשיתוף עמותת הורים לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז – עמותת "ביחד". התוכנית נבנתה ע"י מיטב המומחים בתחום ומטרתה להקנות כלים יישומיים למערכת הבית ספרית ובעיקר למורים להתמודדות עם תלמידים בעלי הפרעות קשב ורכוז.

  • לינק

    ספר רב-ממדים זה, המכיל 41 פרקים, ערוך על ידי שניים מן החוקרים המובילים בתחום של אלימות בבתי הספר ומניעתה. מדובר בספר חשוב ביותר, אשר ראוי להיות מונח על שולחנו של כל מי שעוסק בנושא האלימות בבתי הספר – מובילי מדיניות, מקבלי החלטות, מפקחים, מחנכים, מנהלים, וכמובן סטודנטים ומרצים. ייחודו של הספר במיזוג ובשילוב של העיסוק בנושא זה מזוויות ראייה רבות – תיאוריה, מחקר, מדיניות והתערבות למניעת אלימות ולהתמודדות עימה. רבים מן המחברים ידועים בכתיבתם העיונית והמחקרית, וחלק מהם מוכרים בזכות היותם מובילים בפיתוח המושגים והמודלים המקובלים כיום להתמודדות עם אלימות במערכת החינוך. אחת התרומות החשובות של ספר זה לקורא היא ההקפדה לכלול בכל פרק לוח המפרט את השלכותיו לגבי הפרקטיקה. בכך הוא מקל על קוראים המעוניינים לקשור בין המידע העיוני לבין השלכותיו המעשיות( רמי בנבנישתי ) .

  • לינק

    ג'פרי קנדה הוא המנכ"ל והיוזם של "אזור הילדים של הארלם" (Harlem Children's Zone), תוכנית יוצאת דופן לשבירת מעגל העוני וחציית פערי המעמדות, שעשויה להיות המפתח לתיקון רחב היקף, לפחות באמריקה. "זה אחד הניסויים החברתיים הגדולים של זמננו", כתב "הניו יורק טיימס", ואובמה אימץ את המודל והבטיח לשכפל אותו ב־20 ערים נוספות ברחבי ארצות הברית. "הם בפירוש מצילים דור של ילדים, במקום שבו מראש מעולם לא היה להם שום סיכוי", אמר לאורך הקמפיין שלו. אפילו עלויות העתק, המוערכות במיליארדי דולרים, אינן מרתיעות אותו; אובמה מתכנן לממן את התוכנית מכספי ממשל ומימון פרטי. "נמצא את הכסף לזה, כי אנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו לוותר על זה", הדגיש. גם ההשקעה של "אזור הילדים" גדלה משנה לשנה. גן הילדים של הפרויקט מלמד אותם צרפתית. שני בתי הספר, שבהם 8,000 תלמידים, משאירים אותם ליום לימודים ארוך, גם בקיץ, ומציעים תוכניות למניעת השמנה, מרפאות, עזרה סוציאלית, חוגי העשרה ועוד.

  • לינק

    תכנית התנהגותית (ביוזמת שפ"י ) המופעלת עם כל ילד שנכנס לתוכנית באמצעות המורה המתווכת. התוכנית כוללת בניית חוזה טיפולי והפעלה של כרטיסי התנהגות אותם ממלאים מורי הכיתה בה לומד הילד. הכרטיסים מועברים באופן שוטף למורה המתווכת וזו מסכמת אותם עם הילד ומעבירה את האינפורמציה באופן שבועי להורים ולמחנכת לתכנון חיזוקים והגברות בהתאם לתוצאות. מטרת התוכנית ההתנהגותית היא להחזיר לילד שליטה בהתנהגותו, לעשות דיפרנציאציה בין חלקים התנהגותיים שונים שלו (שליליים פחות או יותר), לאפשר ע"י כך תזוזות חיוביות בהתנהגותו ולו הקטנות ביותר וכך להחזיר לילד ולמשפחה את התקווה לשינוי. ע"י השינויים בהתנהגות הילד מתאפשר לו לחוות תגובות חדשות וחיוביות של גורמים שונים בבי"ס כלפיו, בניגוד לתגובות הקודמות המוכרות ונפתחים עבורו מעגלי קשר חיוביים. תוכנית תיווך המופעלת ע"י המורות המתווכות. מטרת התיווך היא לפתח את כישורי המנטליזציה של הילד ואת שפתו הרגשית ולסייע לו בקשריו עם הסובבים.

  • לינק

    בית-ספר אילנות פיתח לאורך השנים גישה ייחודית לשילוב אוכלוסיות תלמידים המוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. לפי גישה זו תקופת שהותו של התלמיד בבית-ספר אילנות היא הכנה להמשך חיים חברתיים, נורמטיביים ככל שניתן. לשם כך הוא מאורגן כמסגרת הנותנת מענה המשלב מיקוד פרטני ומיקוד קבוצתי לכלל התלמידים, מכיתה א' ועד כיתה ט'. גולת הכותרת של התכנית הם מסלולי הצלחה הנבנים לכלל התלמידים כבר בכיתה א'. מסלולי ההצלחה מבוססים על חוזקות התלמידים, אך תכליתם ארוכת טווח: לנתב את המשאבים המושקעים בתלמידים להצלחה הנראית ממשית באופק. תקופת חינוכם בביה"ס הינה אימון לחיים כבוגרים בחברה. מושם דגש על חוזקות היכולות לנבא הצלחה בחיים משמעותיים כבוגרים והשתלבות מיטבית במסגרות המשך.

  • לינק

    תכנית בת-ים ( של המרכז לחינוך דמוקרטי) דאגה להכניס את הקשר בין המורה לתלמיד בהבנייה בתוך המערכת, כך שכל מחנך (הקרוי בשפת התוכנית "חונך אישי") פוגש קבוצה של 20-15 תלמידים כל בוקר ב8:30, בין השיעורים במהלך יום הלימודים ודואג לנוכחותם גם בסוף יום . לבד מדאגה לביקורו הסדיר של התלמיד בביה"ס על החונך האישי להיות הדמות המקשרת בין ביה"ס לשאר הגורמים הטיפוליים בעיר (רווחה, הוראה מתקנת וכדומה. הרעיון הוא להתאים את בית הספר ואת הלמידה לצרכיו האישיים של כל תלמיד ותלמיד. כך, כל תלמיד בונה עם החונך האישי שלו בתחילת השנה את "הסכם הלמידה האישי" המורכב מיעדים לימודיים אישיים-חברתיים. במקביל לעבודה מול התלמידים החונכים משתתפים בקבוצות הדרכה במרכז פסג"ה בעיר בת ים. יש דיווחים על שיפור לימודי משמעותי. היקף : בתוכנית, "מודל בת ים לחינוך אישי", משתתפים השנה כ-11 אלף תלמידים.

  • לינק

    המאמר דן בנושא אלימות בית ספרית לצורותיה השונות; בוחן את המקורות לתופעה ואת דרכי ההתערבות הנגזרות מהם דרך ארבע פרספקטיבות מרכזיות: התסכול, הלמידה, האינטראקציה החברתית והאפיזודה האלימה ודרך מודל-על המשלב בין ארבעתן. המאמר מתאר תכניות התערבות הנהוגות במסגרות חינוכיות תוך התמקדות בחמישה בתי ספר לחינוך מיוחד המאכלסים תלמידים בעלי הפרעות התנהגות. הממצא המרכזי העולה מתוך הדברים גורס שתכניות התערבות יעילות מותנות בהפעלת מודל מערכתי שכולל אנשי הצוות, מורים ותלמידים מחויבים לו, ומוביל אותו מנהל בית הספר ( פנינה שפי, יפה בר-זיו).

  • תקציר

    משחקי תפקיד בחינוך הם אמצעי חינוכי ואסטרטגיית למידה שמוכיחה עצמה בחינוך בעשור האחרון בעיקר לאור כניסת משחקי תפקידים ממוחשבים למקצועות לימוד שונים באירופה ובארה"ב , אך אף לא אחד חשב על הפוטנציאל של משחקי תפקיד ממוחשבים כאמצעי חינוך חברתי ולהפחתת אלימות בכיתות. המאמר מראה כיצד היוזמה הייחודית של האירופאים ( אנגליה, גרמניה, סוקטלנד ופורטגל) הנקראת FearNot! המבוססת על משחק תפקידים ממוחשב בכיתה מצליחה להפחית אלימות היכן שתוכניות התערבות שגרתיות רק הותירו התלמידים אדישים. תוכנת FearNot! מיועדת לתלמידים בגילאים 8-13 והיא כוללת מערכת אנימציה תלת-ממדית ודמויות ממוחשבות המעורבות באירועים מחוללי אלימות בביה"ס, כגון דחיפות , הצקות, תגרות ידיים ביו ילדים וכדומה. משחק התפקידים הממוחשב כולל שורה של תסריטים דרמתיים סיפוריים בהם נדרש התלמיד להיות מעורב ולנקוט עמדה מול הדמויות השונות במשחק התפקידים. תפקידו של התלמיד במשחק התפקיד הוא לייעץ לדמויות המעורבות בתגרות ובהצקות ואף לנסות להשכין שלום ביניהם. הגישה הפדגוגית שמשולבת במשחק אכן הוכיחה את עצמה והתלמידים לומדים לנקוט עמדה נגד האלימות.

  • לינק

    תכנית "צמיחה אישית בקהילה אכפתית" הינה תכנית לרפורמה בית ספרית המכוונת לטיפוח בית ספר כקהילה אכפתית התומכת בצרכים פסיכולוגיים בסיסיים של תלמידים ומורים . המאמר הנוכחי , אשר התפרסם בכתב העת "דפים" של מכון מופ"ת, מתמקד בעיקר במרכיבים של התכנית הנוגעים לצמצום אלימות ולקידום התחשבות בקרב תלמידים. התכנית מבוססת בעיקר על גישת ההכוונה העצמית של דסי וראיין ( Self Determination theory-SDT) כפי שהעובדה והותאמה לתחום החינוך בבתי הספר ע"י פרופסור אבי עשור ואחרים. בתחילת המאמר מוצג הרציונל לפיתוח התכנית ומתוארים גישת ההכוונה העצמית ואופן שילובם של אלמנטים מתכנית הקהילה האכפתית ומגישת אולוואוס בתכנית (Olweus, 1993). לאחר מכן , מוצגים עקרונות השינוי, מרכיבי התכנית ותהליכי היישום כולל ממצאי מחקר המעקב (פינברג, עפרה. קפלן , חיה . אבי עשור . יניב קנת-מימון).

  • סיכום

    תכנית ההתערבות הנחקרת מפתחת סכמות-שיח סיפוריות כבר מיום הלימודים הראשון: הילדים קוראים לבד מדי יום ביומו, מאזינים מדי יום ביומו, קוראים במקהלה מדי יום ביומו, משוחחים על הסיפורים מדי יום ביומו, קירות הכיתה מעוטרים ונראים כספר פתוח, הספרייה עשירה ומדרבנת לפעילויות –קריאה. כל אלה דואגים להעשיר מהותית את סכמות-השיח הסיפוריות. במחקר זה ביקשה המחברת לבדוק: האם חשיפה זו לסיפור וספר מביאה תלמידים להנאת הקריאה, לקריאה מרובה ולזכירה טובה יותר של סיפורים שנקראו – ביחס לילדים האחרים? המחקר נועד לבדוק, אם תכנית התערבות מובנית, שיטתית, מסודרת, מעמיקה ומקיפה – תחולל שינוי אצל ילדי כיתות מקדמות, שבאו ממיצב אורייני חברתי נמוך ולא נחשפו להון אורייני, הטמון בסיפור ובספר (אסתר טוב-לי)

  • סיכום

    בהרצאה מוצגת תכנית התערבות המתבצעת מזה כשנתיים במסגרת פיילוט ב-11 מעונות יום במרכז הארץ, במימון משרד התמ"ת. תכנית ההתערבות התוך מעונית מבוססת על גישת ה-MISC. התוכנית מתבצעת בתוך המעון ומיועדת לכל הצוות החינוכי ומסתייעת בוידאו. ההדרכה מתבצעת על-ידי 10 מדריכות בוגרות התוכנית לייעוץ חינוכי בגיל-הרך באוניברסיטת בר-אילן. ההרצאה מתמקדת בתיאור תוכנית ההדרכה המתבצעת פיזית (ולא וירטואלית) בתוך המעונות. (צילי שוחט, רוית רוזנפלד-קרפט)

  • לינק

    תלמידי כיתות ז' בבית הספר "רמות" בבת ים לא מתחילים את הבוקר כמו בכל בית ספר רגיל. במקום שיעור במתמטיקה או באנגלית, יום הלימודים נפתח בשיחה בין המורה לבין 15 תלמידים, שיושבים במעגל ומדברים על נושאים שונים. בבית הספר מופעל מתחילת השנה פרויקט החינוך האישי. את הפרויקט יזמה עיריית בת ים כדי לחזק את הקשר בין התלמידים לבין המורים, במטרה למנוע אלימות בבתי הספר ולשפר את הישגי התלמידים (יולי חרומצ'נקו)

  • סיכום

    הרציונאל החינוכי של מרכז "מיתרים" הפועל במכללה האקדמית לחינוך אורנים. הנחת המוצא היא שחינוך והוראה של ילדים בסיכון ובהדרה הוא מקצוע במובנו השלם של מונח זה . הקמת מרכז "מיתרים" נועדה לפתח מקצוע זה על כל רבדיו . במרכז "מיתרים" נעשה ניסיון להרחיב את מודל ההתערבות המקורי של "סביבה חינוכית חדשה" ל"מודל משולב" . המודל החדש משלב בין התערבות בית ספרית ובין הכשרה רוחבית של קבוצות עניין , מורים , מנהלים, יועצות, מדריכים וכו' (ראזר מיכל)

  • לינק

    במבחן הבינלאומי האחרון PISA 2000 שבו השתתפה ישראל, השיגו התלמידים הישראליים תוצאות נמוכות במיוחד באוריינות קריאה – מקום 30 בדרוג הבינלאומי (ממוצע של 452 נקודות, סטית תקן 109). המבחן הפגיש את התלמידים עם מגוון רחב של טקסטים (רציפים ובלתי רציפים) שנלקחו ממקורות שונים. לאור זאת, הופעלה בשנת הלימודים תשס"ה בקרב תלמידי כיתות ט' תכנית התערבות רחבת היקף שהתמקדה בממדי הבנת הנקרא, במטרה לשפר את תפקודם של התלמידים בתחום זה. במסגרת תכנית זו נערכו השתלמויות למורים וחוברו חומרי לימוד חדשניים, שנלמדו בשיעורי הלשון וההבעה כחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים. (מזל שיניאק)

  • סיכום

    שיטות הוראה חלופיות ומחקרים על תוכניות ההתערבות בכיתה ההטרוגנית. הסקירה כוללת 3 חלקים: הגדרת המושגים "הטרוגניות" ו"כיתה הטרוגנית", מאפייניה של השונוּת בין התלמידים, וסקירת ספרות על שיטות התערבות בחטיבות הביניים בישראל. (יצחק קשתי, אטל פרידמן, טלי בן-יהודה, אירית אלרועי, איילה שקולניק, מיכל שמש)

  • לינק

    מאמר המציג דרכים בהן ניתן להיעזר במרחבי הטבע לקיום עבודה טיפולית-חינוכית בילדים עם ילדים עם צרכים מיוחדים (פיגור, הפרעות קשב וריכוז ובעיות התנהגות). המאמר מתמקד בפוטנציאל העבודה הבלתי מילולית והטקסית ומתבסס על דוגמאות מעבודה שהתקיימה בבתי ספר לחינוך מיוחד בצפון במסגרת התוכנית הטיפולית-חינוכית "נפגשים בטבע" (רונן ברגר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין