מילת מפתח: תוכניות התערבות
מיון:
נמצאו 39 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    הדוח מתאר מהלך לימודי שהוביל צוות מומחים בראשותה של פרופ' לאה אחדות. הדוח מתמקד בשלושה נושאים, ולכל אחד מהם מוקדש פרק נפרד. הפרק הראשון עוסק בנתוני אורך, מחקרי אורך, וחשיבותם למחקרים בתחום החינוך ולעיצובה של מדיניות חינוך יעילה ומועילה. הפרק השני בוחן את הנתונים המינהליים הקיימים בישראל בתחום החינוך, ואת הנגשתם על ידי הגופים השונים המחזיקים בהם, לצורכי מחקר ולצורכי ניהול של מדיניות חינוך. הפרק השלישי בוחן את המצב החוקי והרגולטורי בישראל בנוגע לשמירה על פרטיות מושאי הנתונים בעת הנגשת נתונים מינהליים לצורכי מחקר, וכן מציג גישות ושיטות שונות להערכת הסיכון לפגיעה בפרטיות ולהפחתתו (עודד בושריאן).

  • תקציר

    המאמר בוחן את התפיסות והאמונות של 303 אנשי מקצוע בתחום החינוך המיוחד לגבי מגרשי משחקים זמינים בבית הספר או בקהילה שלהם. המשיבים על הסקר (א) ציינו שתלמידים עם לקות אינם יכולים להשתתף באופן מלא במגרש המשחקים הנמצא בבית הספר או בקהילה שלהם, (ב) דנו בצורך לתכנית חברים בני אותו הגיל בסביבת מגרש המשחקים בבית הספר או בקהילה, ו-(ג) חלמו על מגרש משחקים מכיל (inclusive) באופן מלא העונה על הצרכים של כל התלמידים, עם וללא לקויות (Stanton-Chapman, Tina L.; Schmidt, Eric L., 2016).

  • תקציר

    המחקר על יעילות שיעורי הבית מספק עדות רבה לכך שלשיעורי בית השפעה חיובית על למידה, בייחוד עבור תלמידי תיכון. למרבה הצער, השיעור של השלמת שיעורי בית עקבית של תלמידים, בעלי מוגבלויות וללא מוגבלויות, הוא נמוך. מחקר זה השתמש במערך בין-קבוצתי (between-group design) כדי לבחון את היעילות הדיפרנציאלית של אימון, התערבות בניהול עצמי, בהשוואה ל"טיפול-כרגיל" המקומי (מרכז שיעורי בית) בשיפור השלמת שיעורי הבית של 50 תלמידים בחטיבת הביניים (כיתות ו' עד ח') בעלי מוגבלויות וללא מוגבלויות עם קשיים ניכרים בשיעורי הבית (Merriman, Donald; Codding, Robin S.; Tryon, Georgiana Shick; Minami, Takuya, 2016).

  • תקציר

    תגובה להתערבות (Response to intervention) יכולה להיחשב כפרקטיקה יומיומית בחלקים רבים של ארה"ב, בעוד שבפינלנד, מתעצבת רק לאחרונה מסגרת חדשה של תמיכה בלמידה. הבחירה בפינלנד כשותף השוואתי עבור נייר מדיניות זה מוצדקת מאחר והייתה התייחסות נרחבת למערכת החינוכית שלה על בסיס התוצאות הטובות שזכתה להן במסגרת מבחני פיז"ה (Bjorn, Piia M.; Aro, Mikko T.; Koponen, Tuire K.; Fuchs, Lynn S.; Fuchs, Douglas H., 2016).

  • תקציר

    המחברים בחנו התערבות חינוכית שתוכננה לקדם אינטראקציות הקשורות למתמטיקה בין ילדים לבין הורים, באמצעות ניסוי שדה אקראי שבו השתתפו 587 תלמידים שסיימו את כיתה א'. ההתערבות, בעיות מספריות במתמטיקה המשולבות בסיפור קצר שהועברו דרך יישום ב-iPad, הגבירה באופן ניכר את ההישגים של הילדים במתמטיקה במהלך שנת הלימודים בהשוואה לקבוצת הביקורת שעסקה בקריאה, בייחוד עבור ילדים שהוריהם חששו באופן שגרתי ממתמטיקה (Berkowitz, Talia; Schaeffer, Marjorie W.; Maloney, Erin A.; Peterson, Lori; Gregor, Courtney; Levine, Susan C.; Beilock, Sian L., 2015).

  • מאמר מלא

    מאמר זה מציג מודל שש שלבי לניתוח מקרה (Case Study) של תלמיד בסיכון. המודל המוצע מרחיב את ההתבוננות על התלמיד, על המורה ועל בית הספר כארגון, וכך משפיע על תפיסות עולם ועל הפרקטיקה בהתערבות עם תלמידים בסיכון. העיגון התיאורטי המוצג בכל שלב מאיר את נחיצותו של השלב בשינוי פרדיגמות באשר לתלמידים בסיכון (נרקיס שור).

  • סיכום

    בתל אביב פועלים ארבעה מרכזים טיפוליים תחת הגג של העירייה ומשרד החינוך: מרכז אביבית, שמשרת את צפון העיר; מרכז אביב שמשרת את דרום העיר; ומרכז רימון ומרכז הירש, שפועלים ביפו. מטרת המרכזים הטיפוליים היא לתת מענה לילדים הלומדים במסגרת חינוכית רגילה ונתקלים בקשיים שונים, בעיקר כדי להכין אותם למעבר לכיתה א'. למרכזים מתקבלים ילדים הזקוקים לחיזוק בתחומים שונים – למשל בתחום החברתי, או לטיפול בריפוי בעיסוק, בקלינאות תקשורת וכדומה (לימור דומב).

  • סיכום

    מאז הופעת המושג ידע תוכן פדגוגי (Shulman, 1986) (CPK) הוא אומץ ע"י חוקרים שונים במחקרים תיאורטיים ואמפיריים. בשנים האחרונות פותחו כלים למדידת חשיבת מורים במחקרים שהובילו לאישור אמפירי של טענת שולמן שידע תוכן פדגוגי הוא בעל חשיבות מרכזית להוראה איכותית וללמידת תלמידים (Baumert, et al., 2010 Kunter et al., 2013). המחקר המוצג במאמר מציג סקירה של 85 מחקרי התערבות שעסקו בנושא הנדון (Evens, M., Elen, J., & Depaepe, F).

  • לינק

    מוסדות להשכלה גבוהה רבים מפתחים תכניות לעזור לסטודנטים להשאר ממוקדי תעודה ולא לעזוב את לימודיהם. יש אמנם מוסדות למטרת רווח ששמחים לחלוב את הסטודנט עד טיפת כספו האחרונה, אבל על פי רוב מוסדות שמכבדים את עצמם באמת רוצים להביא את הסטודנטים שלהם לסיום מוצלח ולקבלת תואר. היום, כמו בתחומים רבים אחרים, מגייסים את הנתונים, וניתוחם, כדי לטפל בנושא הזה. יש פרויקטים המיועדים לזיהוי מוקדם של סטודנטים שנמצאים בסכנת נשירה על מנת לעזור להם להתגבר על הקשיים ולא יעזוב את הלימודים. אם נתונים יכולים לאותת לגורמים במוסד להשכלה גבוהה שסטודנט נתקל בקשיים כך שהתערבות מוקדמת וממוקדת תמנע את הנשירה, מדובר בשימוש לגיטימי ואפילו רצוי של נתוני הסטודנט – כל עוד השימוש במידע הזה נעשה בהסכמת הסטודנט, ואיננו מנוצל לצרכים אחרים (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    בשנים האחרונות גוברת המודעוּת לכך שבד בבד עם היתרונות הרבים הגלומים בשימוש ברשת האינטרנט, שימוש זה כרוך בלא מעט סיכונים עבור ילדים ובני נוער. בכמה מדינות מערביות פותחו תכניות לימודים שעניינן גלישה בטוחה ברשת. בישראל 180 סטודנטים להוראה במכללה להכשרת מורים פיתחו תכניות חינוכיות העוסקות בנושא של שימוש נבון ברשת. אותם הסטודנטים לימדו את התכניות בבתי ספר על-יסודיים, על מנת לנסות להתמודד עם מכלול הבעיות הכרוכות בהוראת הנושא. המחקר המתואר במאמר זה בודק את יחסם של הסטודנטים אל השימוש ברשת, את גישותיהם החינוכיות, את הגורמים התומכים בחינוך לשימוש נבון ברשת, את הגורמים המעכבים ואת הפתרונות לבעיות שהתגלו במהלך פיתוח התכניות והוראתן. בדיקה זו מתבססת על ניתוח תשובות הסטודנטים לשאלוני רפלקציה ועל ניתוח מערכי השיעור שלהם (רבקה ודמני, אורית צייכנר, אורלי מלמד).

  • תקציר

    המאמר משרטט את תמונת המצב של מדיניות משרד החינוך לאור התפתחות הידע המחקרי והמעשי בתחום לקויות הלמידה בשנים האחרונות ומציב קווי מתאר לעיצוב מדיניות עתידית, בהתייחס להשלכות החוק לזכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות העל-תיכוניים, ותוך התבססות על השינויים המקצועיים שפורסמו על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית במאי 2013. קווי מתאר אלו מהווים בסיס לעבודתה של ועדה מקצועית שמונתה על ידי שר החינוך והמנהלת הכללית של המשרד, לקביעת עקרונות בסיס לבניית תשתית למדיניות עתידית בתחום לקויות למידה (יהודית אל-דור).

  • לינק

    המחקר בחן את המידה שבה ניתן לקדם שיח מנטלי בין הורים לילדי גן ממיצב חברתי־כלכלי נמוך, באמצעות תכנית התערבות המעודדת התייחסות להיבטים רגשיים וחברתיים בעת קריאות חוזרות של ספרים. המחקר השווה בין שתי תכניות התערבות: תכנית אחת עודדה הורים לקרוא יותר ספרים לילדיהם והנחתה אותם כיצד להתייחם להיבטים רגשיים וחברתיים בספר (קבוצת הניסוי). התכנית האחרת עודדה אף היא את ההורים לקרוא ספרים לילדיהם, אך בלי להנחותם כיצד לתווך את הסיפור (קבוצת הביקורת) (יערה פיין, דורית ארם ומרגלית זיו, 2014).

  • לינק

    יוזמה מבורכת של שפ"י במשרד החינוך נועדה לטפח את הקשר בין צוותי ביה"ס וההורים . קיומו של קשר מושכל וחיובי בין אנשי חינוך לבין ההורים משפיע על העלאת המוטיבציה, מקדם את הצלחת התלמיד בלימודיו ותורם לרווחה הנפשית ולמניעת התנהגויות סיכון. החוברת מבקשת ללוות את אנשי המקצוע- מדריך שפ"י, הפסיכולוג והיועצת בתהליך ההובלה של צוותי חינוך לקראת קידום שיח מכבד עם ההורים. החוברת בנויה בהקבלה לאופן בו מומלץ לבנות את השותפות החינוכית: תהליך ברור עמדות, שכלול מיומנויות לפיתוח שיתופי פעולה בהתבסס על העמקת ידע בתחום, עם דגשים מיוחדים לכל בעל תפקיד, תוך מודעות למגוון התרבותי ולשונות הצרכים, ותוך התייחסות להתמודדות במצבי קונפליקט. החוברת "נפגשים" מציעה מסע רפלקטיבי להבנה ולהבניית "שותפות חינוכית" בין צוותי החינוך לבין ההורים. מסע אשר מעודד התבוננות שונה על הקשר, הגברת המודעות לדפוסים השונים של שותפי התפקיד ודרכים להבנות אותו אחרת.

  • לינק

    מטרת המחקר המתואר בפרק זה הייתה להתחקות אחר ההתנסויות של תלמידי כיתה אחת לגבי הכנת שיעורי-בית כדי לחשוף את אמונותיהם ותפיסותיהם בנושא, באמצעות מתודולוגיה איכותית ולהפיק מכך תובנות לגבי בניית שיעורי-הבית והדרך להפיכתם למרכיב המקדם הישגים וחינוך. השאלות העיקריות שנשאלו היו: כיצד תופסים התלמידים את יכולתם להכין שיעורי-בית לפני ההתערבות ולאחריה, ומהן הסיבות לאי הכנת שיעורי-בית ( שרה כ"ץ, יחיאל פריש) .

  • תקציר

    לקישוריות בית-ספרית השפעה ניכרת על תוצאות של מתבגרים, כולל צמצום בהתנהגות של נטילת סיכונים. מאמר זה בוחן באופן ביקורתי את הספרות לגבי תכניות מבוססות בית ספר המכוונות לקישוריות מוגברת לשם הפחתה בנטילת סיכונים. נסקרו ארבעה עשר מאמרים המתארים שבע תכניות מבוססות בית ספר שונות. התכניות הסתמכו על מגוון רחב של תיאוריות להגברת קישוריות בית-ספרית, וההערכות שנערכו עבור מרבית התכניות הציגו שינויים חיוביים בקישוריות בית-ספרית, התנהגות בסיכון, או שילוב של השניים. יחד עם זאת, רבות מהתכניות שנסקרו היו כרוכות בשינוי נרחב של המערכת הבית-ספרית, דבר שהוא לעיתים קרובות משימה מורכבת וגוזלת זמן. ( Rebekah L. Chapman, Lisa Buckley, Mary Sheehan, Ian Shochet ).

  • לינק

    דרך ארוכה עשה "המרכז לחדשנות בחינוך" לפני שפנה להפיץ ברבים את פועלו. כבר חמש שנים הוא מפעיל את תוכניתו בשיתוף משרד החינוך בבתי ספר באזור המרכז והשרון וכעת, אחרי שנבטו ניצני ההישגים שלה, מבקשים אנשי המרכז לספר על התוכנית ולהביא אותה לידיעת צוותי החינוך ברחבי הארץ. מטרתה הראשית של התוכנית היא לסייע לתלמידים יוצאי אתיופיה לצמצם את פערי האוריינות בינם לבין בני גילם.מדובר בתוכנית התערבות הוליסטית שאמנם מתמקדת באוכלוסייה ספציפית, אך מתאפיינת בכך שכלל התלמידים שנמצאים בה נהנים מפירותיה. התוכנית, שהתחילה כפיילוט בגרעין קטן של בתי ספר, התרחבה בהדרגה וכעת פועלים במסגרתה 18 בתי ספר, יותר מ-140 כיתות א'-ו' ו-3,600 תלמידים, והיא מכוונת לקדם תרבות בית-ספרית כוללת המקדמת לימודים בכלל וטיפוח הקריאה והכתיבה בפרט ( יעל אפרתי) .

  • לינק

    מטרת תכנית מל״א (מרחב למידה אחרhttp://maleh.org.il) במונחים של רוח האדם היא להשיב רוח, להפיח רוח במקומות שבהם היא פסקה לנשוב. ילדים רבים מפסיקים לנשום,מפסיקים לחשוב ולהרגיש – נסיבות חייהם חנקו כל תקווה לשינוי, לקיום של ערך ולקיום עם משמעות. הדרך שבה פועלים כדי להשיב את רוח החיים, את השמחה ואת התחושה הטובה בתכנית מל״א, מתאימה לכול. וראו זה פלא – הפעלת התפיסה שמתייחסת למכלול של האדם, שמאמינה ביכולת שינוי, שמאמינה בחשיבות הסביבה שבה ניתן או לא ניתן לחיות באופן מלא, הפעלה תפיסה זו דווקא במקרים הקשים מצביעה על נחיצותה בכל רוחב הקשת. ההיענות של התלמידים החשדנים הללו, הנואשים הללו, לידיים המושטות ולעיניים הטובות היא כל כך מרגשת ומשמעותית שלא ניתן שלא לחשוב על ההשפעה המיטיבה שיכולה להיות להתנהלות כזאת לגבי כל הילדים כולם ( גליה אריאלי ) .

  • לינק

    פרויקט חדש של מכללת אפרתה בירושלים מחבר בין המרצים באקדמיה לגיל הרך. מומחים לחינוך ילוו גננות, ישלבו שיטות חדשות שמבוססות על מחקרים עכשוויים ויוסיפו ציוד לעידוד היצירתיות. במסגרת פיילוט שהחל השנה ביוזמת החוג לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך אפרתה ובשיתוף עיריית ירושלים, הוקמו כמה גנים אקדמיים שמתבססים על מחקרים עדכניים בתחום ההוראה והחינוך. כך למשל, בנוסף לציוד הקיים בגני הילדים, מוצבים בכל גן אקדמי קוביות עץ בכמות גדולה, בהסתמך על מחקרים שקובעים שלמידה דרך משחק קוביות מפתחת את דרכי החשיבה ואת היצירתיות ( עמרי מניב ) .

  • לינק

    סיטואציות של אלימות והצקות מילוליות הינן תופעות יום-יומיות בדינמיקה החברתית של כיתות. המאמר הנוכחי יציג שלושה כלים שיכולים לסייע בהתערבויות כיתתיות לצמצום תופעות מסוג זה: במרכז הראשונה, "המעגל", העברת המסר של אחריותה של הקבוצה כולה לתהליכים אלימים המרחשים בתוכה; ההתערבות השנייה, "הסיפור", מבוססת על הגישה הנרטיבית ומתמקדת ביצירת סיפורים חלופיים לקבוצות שסיפוריהן על האלימות שבתוכן מוצגים כחסרי תקווה; במרכז ההתערבות השלישית, "הקסם", הקניית כישורי התמודדות עם אלימות מילולית. המאמר מתחקה אחר התרומה הייחודית של כל אחד מכלי ההתערבות והגישה החינוכית שהוא מייצג. הדיון מתייחס גם לקווים המשותפים בין הגישות והחשיבות של האינטגרציה ביניהן ( אורית אלפי) .

  • תקציר

    תכניות בית-ספריות המפותחות לקידום רווחה נפשית חברתית ורגשית שואפות לצמצם את הסיכון של כישלון אקדמי ותוצאות שליליות אחרות, כגון התנהגות אנטי-חברתית ובעיות נפשיות. מאמר זה ממפה את המסלול הפוליטי הבריטי החל מהבנת החשיבות של רווחה נפשית חברתית ורגשית, ועד העברת תכניות בבתי הספר שמשפרים אותה. המאמר מסכם את התוצאות של סקירה סלקטיבית של התערבויות בית-ספריות יעילות ושואב לקחים עבור מדיוניות ופרקטיקה ביחס ליישום של תכניות ( Bywater, T., & Sharples, J ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין