מילת מפתח: תוכניות הכשרה
מיון:
נמצאו 151 פריטים
פריטים מ- 141 ל-151
  • סיכום

    הרציונאל החינוכי של מרכז "מיתרים" הפועל במכללה האקדמית לחינוך אורנים. הנחת המוצא היא שחינוך והוראה של ילדים בסיכון ובהדרה הוא מקצוע במובנו השלם של מונח זה . הקמת מרכז "מיתרים" נועדה לפתח מקצוע זה על כל רבדיו . במרכז "מיתרים" נעשה ניסיון להרחיב את מודל ההתערבות המקורי של "סביבה חינוכית חדשה" ל"מודל משולב" . המודל החדש משלב בין התערבות בית ספרית ובין הכשרה רוחבית של קבוצות עניין , מורים , מנהלים, יועצות, מדריכים וכו' (ראזר מיכל)

  • סיכום

    מאמר זה מדווח על מחקר דו-שנתי שהשווה בין מתכשרים להוראה ב- PDS לבין מתכשרים במכללה בקטגוריות של תכנון שיעור, יעילות הוראה, רפלקציה לאחר שיעור ושימור של ידע הוראתי מקצועי. תוצרי ההוראה דורגו על ידי מומחים שלא ידעו באיזו מאחת התוכניות הנ"ל הוכשרו הסטודנטים. ההבדלים בין שתי הקבוצות לא היו מובהקים סטטיסטית. אולם, במהלך שנת העבודה הראשונה המורים שהוכשרו במסגרת ה- PDS קיבלו ציונים טובים יותר במובהק במשתנה של יעילות הוראה (Ridley et al.)

  • סיכום

    נכון לשנת 2005 יש בארה"ב כ600 תוכניות הכשרה אלטרנטיביות להכשרת מורים. מרביתם מוצעות ע"י האוניברסיטאות, המכללות הקהילתיות (Community Colleges), מחוזות החינוך ולעתים אפילו ע"י מחלקות חינוך של המדינות השונות. כל שנה מצטרפים כ-35,000 מורים חדשים שהוכשרו בתוכניות אלטרנטיביות לכוח ההוראה בארה"ב. נוכח המחסור הגדל במורים מן השורה הולכת ומתחזקת בארה"ב המגמה של הכשרה גמישה של מורים. הפרופיל של המורים שהוכשרו בתוכניות אלטרנטיביות יש בו כדי להעיד על תופעות בלתי צפויות ואולי בעייתיות מבחינה פדגוגית ומבחינת ההישגים. החיסרון העיקרי של מרבית התוכניות האלטרנטיביות הוא העדר הנחייה וליווי פדגוגי הולמים אשר לדעת כל המומחים הפדגוגיים חיוניים לטיפוח ומניעת נשירה של מורים חדשים.מתברר כי רק 7% מן המוכשרים במסלולים האלטרנטיביים זכו להנחיה רציפה של מורים מאמנים. ההנחיה והליווי שניתנו למשתתפים בתכנית היו מצומצמים למדי והתקיימו לסירוגין אחת לכמה שבועות.

  • סיכום

    מטרת המחקר הייתה להשוות בין שני סוגי הכשרת מורים בארה"ב, הכשרת מורים מסורתית מול הכשרת מורים מבוססת תוכנית לימודים אינטגרטיבית. המחקר התבסס על חקר מקרה של מכללה ותיקה להכשרת מורים בארה"ב אשר עברה מתכנית לימודים מסורתית לתכנית לימודים אינטגרטיבית מבוססת סטנדרטים. במענה לשאלת המחקר הראשונה נמצא כי התכנית האינטגרטיבית מבוססת הסטנדרטים אכן מכשירה טוב יותר את הסטודנטים בהשוואה לתכנית המסורתית. העדיפות של תכנית האינטגרטיבית מבוססת הסטנדרטים עולה בקנה אחד עם הממצאים של החוקרים (Wiggle & White (1998 על האפקטיביות של הכשרת מורים מבוססת סטנדרטים בעיקר מבחינת שיטת ההערכה, אך אינה תואמת בהכרח לכל המסקנות של החוקרים (Carter & Mason (1997 על עדיפותם של תוכניות לימודים בינתחומיות אינטגרטיביות (Mikyong Minsun Kim , Richard L. Andrews , Deborah L. Carr)

  • סיכום

    מטרת מאמר זה היא להצביע על המגבלות של התכנית הארצית ללימודי האנגלית במכללות לחינוך, במיוחד בכל הנוגע להיעדר רציונל תאורטי ומחקרי הולם, ולהציע תכנית חלופית המאופיינת ברציונל כזה והרלוונטית לצורכיהם האקדמיים של הלומדים. מוצע כי תכנית ההוראה החלופית תכלול בעיקר את הנושאים הבאים:1. הוראה מפורשת של אסטרטגיות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות הנדרשות לביצוע מטלות הקריאה (באנגלית ובעברית) והכתיבה (בעברית) של טקסטים אקדמיים 2. אפיונים של הטקסט האקדמי.גישה חינוכית עדכנית ללימודי האנגלית במכללות לחינוך תבוא לידי ביטוי גם בדרכי הוראה הולמות כמו חונכות קוגניטיבית, שהיא הוראה הממקמת את הלומדים בסיטואציות אותנטיות של למידה ובדרכי הערכה העולות בקנה אחד עם תכנית זו ( שגב-מילר , רחל ) .

  • סיכום

    המאמר מציג תפיסה של חינוך לרב-תרבותיות ותרבות יוצאי אתיופיה כבסיס לתכנית הכשרת מורים ייחודית במכללת אחוה. הלימודים התקיימו בשתי מסגרות: מסגרת נפרדת לחיזוק זהותם התרבותית והתמודדות עם צורכיהם האישיים של יוצאי אתיופיה כמנוף להעלאת הדימוי העצמי, ומסגרת משולבת לחיזוק הדימוי העצמי-מקצועי. התכנית באה להכשיר מורים יוצאי אתיופיה למערכת החינוך מתוך כוונה שיוכלו להשתלב בכיתות אינטגרטיביות, אך יהיו אוטוריטה בבית הספר ובחדר המורים בכל מה שקשור לעדה. (שוש מלאת, אתי גלעד, אסתר קלניצקי)

  • תקציר

    לטענת המחברות יש צורך לבחור בקפידה את המורים ולהכשרים עם הקשיים של תלמידים מחוננים ועם האתגרים העומדים בפניהם. הפרק מציע עקרונות היסוד של התכנית להכשרת מורים לתלמידים מחוננים – ע"פ המודל שגובש ע"י המחלקה למחוננים במשרד החינוך בשיתוף האגף להכשרת מורים. התכנית תשלב תיאוריה ומעשה: א. היכרות עם הסוגיות התיאורטיות בהוראת מחוננים; ב. היכרות עם ההתנסות בשטח; ג. עיצוב וגיבוש דרכי עבודה המותאמות לאוכלוסיית היעד; ד. התנסות מעשית מודרכת ורפלקציה. (רחל זורמן, שלומית רחמל, אילנה שקד)

  • סיכום

    המאמר מציג ממצאי מחקר, העוסקים בהערכתם של מתמחים להוראה את תכנית ההתמחות (הסטאז') בכללותה ושניים ממרכיביה העיקריים: המורה החונך וסדנת הסטאז'. בין מסקנות המחקר עולה הצורך לבחון את האפשרות לשוות אופי דיפרנציאלי לתכנית הסטאז', על פי הצרכים והמאפיינים הייחודיים של המתמחים בכל מסלול הכשרה. נדון גם הצורך לשקול האם רצוי להנהיג דיפרנציאציה תפקידית בין המורה החונך לבין סדנת הסטאז', תוך דאגה לכך שהם ישלימו זה את זה. (טלי זייגר, רבקה לזובסקי)

  • לינק

    המאמר מציג הערכה של תוכנית הכשרה מקוצרת שהוצבה במטרה להתגבר על מחסור במורים ועל איכות ההוראה במסצ'וסטס בארה"ב.ממצאי המחקר מצביעים על כך שמטרות התוכנית המקוצרת, שהתקיימה לאורך מספר שנים והוערכה לאחר כמה שנות הפעלה, לא הושגו.מדובר בגיוס אנשים מוכשרים שלא הייתה להם בהכרח התנסות קודמת בהוראה וחלקם אף לא היה מגיע להוראה ללא האפשרות שניתנה להם להתכשר למקצוע במשך 7 שבועות ולהיות משובצים לאחר מכן לעבודה בבתי ספר. הדגש היה על שיבוץ בבתי ספר בעלי קשיים, באזורים בעלי קשיים. לא יהיה זה חכם להשקיע מימון לגישה שבמקרה זה הביאה למספרים נמוכים של מורים שיש בהם צורך רב. לאור המחסור במורים מובן שקובעי המדיניות בכל הרמות רוצים לנסות צורות חלופיות של הכשרת מורים. עקרוני אבל שכאשר מממנים יוזמות כלאה, יש לעשות זאת ברוח של ניסוי שנעשה ברצינות, בשקיפות ובאובייקטיביות המאפיינים ניסוי אמיתי ( Fowler, C.R ).

  • סיכום

    במחקר זה הושם דגש על בחינה מעמיקה של עבודתן של מורות מאמנות המצליחות בעבודתן עם סטודנטים להוראה כדי לעמוד על משמעות התרומה שלהן להכשרת המורה העתידי וכדי לתרום לשיפור תכניות ההכשרה למאמנים ההולכות ונבנות בשנים האחרונות בארץ. מטרת העבודה הייתה להתחקות אחר יסודות המומחיות של קבוצת מורות מאמנות זו תוך ניסיון לתאר, לפרש ולהבין את המאפיינים הקבוצתיים והאינדיבידואליים של עבודתן. זאת לאור ההכרה שלמורים מאמנים תפקיד מפתח ביצירת התנאים להפיכת ההתנסות המעשית של הסטודנטים להתנסות משמעותית. מחקר זה מתייחד בכך שהוא מציג ניסיון להתחקות אחר יסודות המומחיות של מדגם של מורות מאמנות שהומלצו כמצליחות בתפקידן זה ולבחון מהי התרומה האפשרית של הממצאים הללו לתכניות ההכשרה. הדבר מעמיק את ההבנה לגבי תופעת האימון ומקומה בהכשרה, ומאפשר לאנשי מקצוע בהכשרת מורים לגזור מכך השתמעויות קונצפטואליות לדיון ולבחינה של מקומם של מורים מאמנים בהכשרה.המחקר מאפשר לבחון במבט כולל את תפקודן של מורות אלה בשני תחומי אימון שהם תחומים מרכזיים במרכיב הפרקטיקום הקיים בכל תכניות הכשרת המורים: הדיגום הקוגניטיבי והדרכת ההתנסויות ההוראתיות האישיות של סטודנטיות. באיתור יסודות המומחיות בעבודת המורות המאמנות יש כדי לתרום להבניית מומחיות באימון, ויכולה להיות לכך תרומה הן במישור של בחירה של מורים מאמנים והתאמה בין סטודנטים לבין מאמנים והן במישור של הכשרת מורי בית ספר לעבודה כמורים מאמנים. (פנינה כץ)

  • לינק

    מטרות המחקר : תיאור וניתוח השינויים שחלו בעקבות פרוייקט הליווי בתוכניות הלימודים במוסדות להכשרה להוראה , ובדיקת הגורמים התורמים לשינויים אלו . הממצאים מעידים על שינויים רבים בתוכניות הלימודים שחלו בעקבות פרויקט הליווי ב-33 המוסדות להכשרת מורים בישראל. נמצא מתאם גבוה ומובהק בין משך קיום הפרויקט במוסד לבין הוספת קורסים והוספת נושאים בקורסים קיימים .מספר שנות הקיום הפרויקט מקושר באופן החזק ביותר לסך השעות למדפ"ים ולמספר המדפ"ים בפרויקט . ככל שעולה מספר שנות קיום הפרויקט במוסד , כן גדלה התשומה הכספית של המוסד בפרויקט הליווי. (יעל קציר, רחל פסטרנק)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין