מילת מפתח: תהליכי למידה
מיון:
נמצאו 561 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • מאמר מלא

    החינוך התקיים לפני הפסיכואנליזה ויכול להתקיים בלעדיה; הפסיכואנליזה מציידת את החינוך בתובנות עמוקות היכולות לסייע למורים בעבודתם;מסקנה: החינוך והפסיכואנליזה הם עולמות שונים שיכולים וצריכים להיפגש (אמיר אזרחי).

  • לינק

    לאחרונה נערך מחקר בסיאטל שבארצות הברית שבו השוו החוקרים כמה זמן השקיעו תושבי העיר בהליכה ספורטיבית לפני ואחרי בניית מסלולי הליכה. הם מצאו כי סלילת מסלולי הליכה חדשים לתושבים הביאה לעלייה משמעותית בפעילות ההליכה שלהם. במילים אחרות, יצירת תנאים הולמים ומתאימים לפעילות עודדה והגבירה את העיסוק ואת הפעילות. באמצעות סיפור זה ננסח כעת את הסוגיה שמעסיקה אותנו במאמר קצר זה: כאנשי חינוך, כמחנכים וכמורים אנו מבקשים לטפח למידה משמעותית אצל התלמידים, הווה אומר, ליצור תנאים דומים ל"מסלולי הליכה" עבורם כדי שיוכלו לקיים מפגשים פוריים בינם לבין כל מטעני הידע, התרבות, החברה והסביבה: הגות ומעש, אירועים ודעות, סוגיות ואישים, ערכים ועמדות (גדי ראונר).

  • מאמר מלא

    דיוויד פרקינס, פרופסור אמריטוס בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד, פרסם ספרים רבים ואין־ספור מאמרים, רובם עוסקים בהוראה בכלל ובהוראת החשיבה בפרט. דייוויד פרקינס תרם יותר מכל הוגה או חוקר אחר להוראת החשיבה — תחום עיוני־מעשי שמטרתו ללמד תלמידים לחשוב היטב (יורם הרפז).

  • מאמר מלא

    הווארד גרדנר לא חשב שלתאוריית האינטליגנציות המרובות שלו יהיו משמעויות לחינוך. מורים שכנעו אותו שיש, ומאז הוא בחינוך — מעצב את עולם המושגים והערכים שלו (יורם הרפז).

  • סיכום

    מהפכת טכנולוגיות המידע משנה את פניה של החברה האנושית. היא אינה פוסחת על תהליכי הלמידה וההוראה, והיא מחייבת לחשוב מחדש על תפקיד המורה ועל הכשרתו המקצועית. וכך, למרות שהיא נתפסת כגולת הכותרת של תהליך ההכשרה, ההתנסות המעשית היא החוליה הבעייתית ביותר שבו. אם פג תוקפה של התפיסה המסורתית של ההוראה, יש לעצב דפוס חדש של הכשרה ושל התנסות. כדי לשמור על מסגרת הדיון, אתמקד בנקודה מרכזית אחת: השינויים בתפיסת הידע על תהליכי ההוראה-למידה, על דמות המורה, על הכשרתו ועל ההתנסות המעשית (שלמה בק).

  • לינק

    כאשר מדברים על למידה שיתופית מדברים בדרך כלל על למידה בקבוצה, בחברותא, על עבודת צוות, על אמון ועל נתינה. ככל שמתרחב השימוש ברשתות חברתיות ובכלים דיגיטליים בתהליכי הוראה-למידה, עולה שוב ושוב השאלה – מה זו בכלל למידה שיתופית ?מאחר והשימוש במילה העברית שיתופיות טומן בחובו גוונים רבים של שיתוף, מקובל להתייחס לרמות השונות של השיתופיות באמצעות שימוש במושגים: Sharing, Cooperating, Collaborating .( אפרת מעטוף )

  • לינק

    מה קורה למנהל הדרכה למידה או פיתוח מקצועי שעובד בתחום שנים רבות? מה שקורה לכולנו בעקבות ותק מקצועי. אנחנו לעיתים שבויים בתפיסות ישנות ומוכרות ומתקשים לרענן את עצמנו מחדש. חקר המוח התחדש כל כך בעשור האחרון שהוא מחייב מנהלים ובעלי ניסיון רב בעולמות ההדרכה הלמידה והפיתוח המקצועי לבדוק שוב את העובדות המרכזיות על עולם הלמידה. דון טיילור ריכז 4 עובדות מרכזיות בוובינר שערך לאחרונה למנהלי למידה ופיתוח מקצועי ( לובה משל).

  • תקציר

    המאמר עוסק בהטיות הידע בבית הספר התיכון ובמסלולי התואר הראשון באקדמיה המוגדרים כמוסדות מובהקים של ידע. הטיית ידע מוגדרת במסגרת זו כקבלת החלטות פגומה באופן מובנה בתהליכי הלמידה וההוראה. המחקר הוא איכותני ובא לטעון כי אף על פי שליבת העיסוק של מוסדות החינוך הוא הידע ותהליכי הלמידה וההוראה, בפועל כיום מאגדים מוסדות אלו הטיות ידע מהותיות ומשמעותיות (אדיב גל, יואב גל).

  • תקציר

    כדי לעודד ולטפח אינטואיציה מושכלת עלינו לפתח אצל התלמידים כושר התבוננות, מודעות עצמית, אינטליגנציה מרחבית, אינטליגנציה רגשית וחשיבה היוריסטית. אטען שהדרך הטובה ביותר לעשות את כל אלה היא בשילובם של מקצועות האמנות בתוכנית הלימודים: ציור, מחול, תאטרון, צילום, מוזיקה, קולנוע, עיצוב סביבתי, שירה, כתיבה יוצרת, פסיכודרמה וגם יוגה ומדיטציה (יוסף אבינון).

  • לינק

    בחלק זה של מאמרו מאיר העיניים מבקש ד"ר יוסי לב לברר: אילו יישומים (המלצות יישומיות) נובעות מתיאוריית למידה זו ? כלומר כיצד יש ללמד ? יש לספק ללומדים אפשרויות רבות ללמידה ולאינטראקציה רב ערוצית עם המורים ועם הלומדים האחרים. מתוך כל האפשרויות האלה ייצור לעצמו כל לומד את הרשת האישית שלו, האינטראקציה שייצרו המשתתפים: יש צורך שרבים יפתחו בלוגים, יגיבו לאחרים וישתתפו בדיונים ובטוויטר. שכן זהו החומר שמגביר ומעשיר את הידע המועבר בהרצאה, וזהו החומר המזין את היומון שנכתב בכל יום, ומהווה מעין סיכום ביניים של הלמידה שהתרחשה בקורס ( יוסי לב) .

  • לינק

    במרבית הרצאות המרצים משתמשים במצגות פאורפוינט או Prezi , המנהג הזה רווח בקורסים רבים בקמפוסים ובהרצאות מקצועיות , אך בראיון מעניין עם החוקר Christof Wecker מתברר כי התרומה של מצגות בכלל ומצגות פאורפויינט בפרט היא שלילית מבחינת הלמידה הקוגניטיבית. ניתוח-מטא של 40 מחקרים מצא כי מצגות הפאורפוינט יוצרות רדידות בתהליכי הלמידה והם משמשות יותר כלי עזר למרצה ופחות ללומד. מרצים טובים הם אלו ששואלים שאלות ומעוררים עניין ולא אלו שנצמדים בהכרח למצגות פאורפויינט. המילה המדוברת היא הרבה יותר אפקטיבית מאשר המצגת החזותית והנטייה של הלומדים להתרכז באמצעים חזותיים פוגמת לעתים בפענוח הקוגניטיבי של המילה הכתובה .

  • לינק

    סוגיית עיצוב הכיתה צריכה להעסיק את המערכת ברמת העל, ברמת החשיבה המערכתית. זאת משום שהיא מהווה גורם חשוב בקידום הפעילות ההוראתית-לימודית, במוטיבציה של תלמידים ומורים להיות מעורבים בתהליך זה, ובתרומה לתחושתם הטובה במהלכו. מעבר לכך – לעיצוב ראוי של כיתה יש השפעה על קידום החוש האסטתי של התלמידים ועל קידום המוטיבציה שלהם לשמור על מראה הסביבה (במקרה זה הכיתה שלהם), שני ערכים חינוכיים חשובים ביותר. חשיבה על עיצוב הכיתות לשיפור ההוראה והלמידה וכן לעצם תחושתם הטובה של התלמידים והמורים חשובה מכדי לחכות שהיא תתפתח מאליה ללא כל סיוע וללא כל הכוונה, כשהיא תלויה ברצונו או באי רצונו של גורם זה או אחר. כדאי לקיים חשיבה על עיצוב הכיתה ובכלל על עיצוב סביבת הלמידה-הוראה, גם מעבר לכיתה. צריך שחשיבה כזאת תניב פירות בדמות סיוע רלוונטי ראוי לבתי הספר שיכלול גם, ואי אפשר להמנע מכך, סיוע חומרי (כגון כסף, תשתיות וחומרים), וכל זאת תוך שיתוף פעולה עם המשתמשים בכיתות הלימוד והקשבה לצרכיהם (יורם אורעד).

  • תקציר

    מאמצע העשור הראשון של שנות האלפיים גוברים הקולות הקוראים להנגשה של מערכת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות בעלות צרכים לימודיים מיוחדים. מספרם של הסטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז הלומדים בהשכלה הגבוהה עולה. נוסף על הקושי הלימודי, סטודנטים אלו מפגינים קושי ניכר בהתנהגויות התומכות בתהליכי הלמידה (התמדה, התמקדות, ארגון עצמי וניהול זמן).מחקר משולב זה בחן הבדלים בהישגים לימודיים ואסטרטגיות למידה בין סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז ובלי הפרעה זו (מירב חן וגילי אשכנזי).

  • לינק

    כאשר אנו מבקשים להעמיד את הלומד בפני תהליך למידה רציני, נרצה שהוא יתמודד עם משימות קשות ומורכבות. לעיתים אנו מתקשים להבחין בין "קשה" לבין "מורכב" ואז אנו מעמידים את הלומד בפני אתגר שאינו רלבנטי למטרות הלמידה. המאמר המצורף מסביר באופן מאיר עיניים ששאלה קשה היא שאלה שנדרש מאמץ לענות עליה, ושרוב האנשים לא ידעו לענות עליה. לרוב היא תתבסס על הזיכרון של הלומד לעובדות.

  • לינק

    מטרת הסקירה היא להציג את תמונת הידע הפדגוגי והמעשי שנצבר בישראל ובעולם לגבי הקניית אוריינות מידע בלמידה מתוקשבת ובסביבות למידה פעילות ומפעילות בבתי הספר. תמונת הידע המצטבר בנושא אוריינות מידע , כפי שעולה מהסקירה, נועדה לסייע לגורמים הפדגוגיים במערכת החינוך ולמובילי התקשוב במחוזות החינוך ובבתי הספר לפתח התנסויות מועילות למורים ולתלמידים ולהטמיע בגישה שיטתית ומעמיקה את אוריינות המידע בלמידה מתוקשבת ( יעל שרצר ) .

  • לינק

    פרויקט מחקר חדש בשיתוף "קדימה מדע" ומשרד החינוך בישראל . בפרויקט זה תלמידים מישראל, ארה"ב ומקסיקו עובדים בקבוצות של ארבעה תלמידים (שניים מישראל ושניים מארה"ב או ממקסיקו) למשך שמונה שבועות על פתרון בעיה מורכבת בתחום המדעים. כל צוות נדרש לחקור את המתרחש בסביבה אקולוגית בשם Animalia. התלמידים מראיינים את תושבי הסביבה ועובדי המפעל שבשטח Animalia, מנתחים דוחות מדעיים אודות מוטציות גנטיות של בעלי החיים שבסביבה, לוקחים דגימות מים ואדמה וקוראים חומרי רקע דיגיטליים. לכל חבר צוות תחום אחריות ייעודי (למשל, מדען מים או מדען תעשייה) וגישה למקורות מידע רלוונטיים לתחומו. על מנת להבין את הסיבות למתרחש בסביבה, עליהם לשתף פעולה באופן אפקטיבי באמצעות Google Docs המשולבים בסביבת העבודה Pearson OpenClass, קבוצות דיון ומפגשי Skype. במשימה המסכמת על כל צוות להציג תמונה אינטגרטיבית של הסיבות אשר גרמו להתרחשויות המוזרות ב-Animalia ( יגאל רוזן) .

  • לינק

    תובנות שמעלה ג'יי הורוויץ במאמרון חדש שלו לגבי קריאה והבנה של טקסטים דיגיטליים. שאלת הפער בהבנה בין טקסט מודפס לבין טקסט דיגיטאלי היא היבט נוסף של הוויכוח סביב השאלה האם הסביבה הדיגיטאלית (ובמיוחד האינטרנטית) פוגעת ביכולת שלנו לקרוא טקסטים ארוכים (או אקדמיים). . וילינגהם מציין שמחקרים דווקא מראים שההבנה בעקבות קריאת טקסטים לימודיים דיגיטאליים איננה שונה מזאת של קריאת טקסטים. צריך להיות לנו ברור שהציפייה שנוכל לזרוק תלמידים לתוך ים הדיגיטאליות ולצפות שהם יוכלו לשחות בו איננה מציאותית.

  • מאמר מלא

    בית המדרש היהודי המקורי מציע מודל נועז ללמידה משמעותית. בית המדרש מכוון לחידוש, ולא למסירה של ידע ישן. בית המדרש מכוון לשותפות עם הלומדים. בית המדרש מכוון למחלוקת, ולא להסכמה. בית המדרש מכוון להנעה פנימית ללמידה, ולא להנעה חיצונית. בית המדרש מכוון לחופש, ולא לכפייה. בית המדרש מכוון לחשיבה עמוקה, ולא לשינון. מסקנה: יש לשקם את הלמידה המדרשית (משה מאיר).

  • מאמר מלא

    להתייחס למשהו – גם ללמידה – ברצינות זה להתחייב לו פומבית. למידה היא תהליך כפול – תנועה של ידע מבפנים החוצה ומבחוץ פנימה. הלמידה הבית ספרית לוקה בשלוש פתולוגיות: אמנזיה, פנטזיה ואינרציה. הוראה אחרת היא הטיפול בפתולוגיות של הלמידה. מסקנה: יש לפתח למדנות של הוראה כדי לגבש דפוסי הוראה נוגדי פתולוגיות של למידה (לי שולמן).

  • מאמר מלא

    כדי להבין מהי למידה משמעותית יש להבין מהי למידה לא משמעותית. למידה משמעותית היא תוצר של הבנה ויצירת הקשרים וקשרים החשובים ללומד. מסקנה: הוראה נעשית משמעותית כאשר היא מצליחה להניע תלמידים ליצירת הקשרים וקשרים החשובים להם (גבי סלומון).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין