מילת מפתח: תהליכי למידה
מיון:
נמצאו 561 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    סוזן אמברוז, מייקל ברידג', מייקל דיפיאטרו, מרשה לובט ומרי נורמן, חוקרי למידה והוראה מ"מרכז אבֵּרלי (Eberly) למצוינות בהוראה באוניברסיטת קרנגי מלון" בפיצבורג, פנסילבניה סיכמו בספרם "כיצד למידה עובדת: שבעה עקרונות מבוססי מחקר להוראה חכמה" ממצאים מחֵקר הלמידה בתחומים שונים — בעיקר מפסיכולוגיה קוגניטיבית, התפתחותית וחברתית — וחילצו מהם שבעה עקרונות מנחים ללמידה ולהוראה. חוברת זו, שהופיעה לראשונה בהד החינוך, פברואר 2015, מביאה את עיקרו של הספר. מורים שילמדו היטב את החוברת הזו ויעשו "שיעורי בית" יעלו על מסלול של הוראה מקצועית (יורם הרפז).

  • לינק

    שורה של מרצים החלו לאסור לאחרונה על כניסת מחשבים ניידים לשיעורים שלהם. במקור הדבר נבע מחשש להסחת דעת כתוצאה מיישומים נוספים במחשב כגון רשתות חברתיות, אך בעקבות זאת בוצעו מספר מחקרים המעידים על היתרון של סיכום שיעור בכתב יד ולא בהקלדה. על פי המחקרים, אלו שמקלידים סיכומי שיעור, למעשה מתמללים את השיעור ולכן לא מפעילים שום חשיבה לגביו. אלו שמסכמים בכתב יד לעומת זאת, לא יכולים לעמוד בקצב הדיבור של המרצה ולכן מחויבים לבצע סינון וזיקוק של החומר ולרשום לעצמם רק את מה שחשוב. המחקר שהשווה בין 2 הקבוצות הראה שהבנת התפיסות המרכזיות של ההרצאה היתה חזקה יותר בקרב המסכמים בכתב יד, זאת אפילו דקות לאחר ההרצאה. בדיקת הזיכרון של כל העובדות שנאמרו בהרצאה, שבוע לאחריה, הראו שוב יתרון ברור לאלו שסיכומו בכתב יד. המתמללים במקלדת אולי מספיקים לכתוב הכל, אבל לא בטוח שהם מקשיבים למה שנאמר בכיתה (אתר חברת מתודיקה).

  • סיכום

    ידע קודם של מורים מעצב מה ואיך הם לומדים מהתפתחות מקצועית. חשיבות מיוחדת יש לידע פרקטי של מורים, שאותו הם בונים מתוך העשייה ההוראתית היומיומית שלהם. ניתוח הדרך שבה ידע פרקטי של מורים משפיע על שינוי ההוראה בעקבות השתלמויות של התפתחות מקצועית דורש מיקוד בשאלה כיצד הידע הפרקטי מתפתח באקולוגיה הרחבה של עבודת המורה, וכיצד הוא משפיע על קבלה וביצוע של רפורמות חינוכיות (Cobb, et al., 2003). המציאות היא שרפורמות חינוכיות עכשוויות דורשות תיאום ועקביות בין מרכיבים רבים של מערכות מורכבות, ובהן גם המרכיב של ההתפתחות המקצועית (Jackson & Cobb, 2013). כותבי המאמר השתמשו בספרות המחקרית העוסקת בהתפתחות מקצועית של מורים למדעים מגן עד י"ב (NRC, 2013) כדי להבין ולהסביר מתי וכיצד השתתפות בהתפתחות מקצועית עשויה להשפיע על החלטות מורים בהקשר של יישום רפורמות (Allen, D. C, Penuel, W.R).

  • לינק

    רותי סלומון מפרסמת בבלוג שלה את החלק השלישי בסדרה של שלושה פוסטים העוסקים בלמידה על פי דגם Self-Organized Learning Environment) SOLE). לאחר שלב השאלה הגדולה ושלב החקירה, היא סוקרת כעת את השלב האחרון של שיעור על פי דגם SOLE, שלב הסקירה."בסיום כ-40-50 דקות של החקירה המורה מבקשת מהקבוצות להתאסף ולשבת ביחד בנוחות. כל קבוצה מציגה את הממצאים שלה ומספרת על תהליך החקירה בקצרה…אחרי שכל הקבוצות הציגו את המסקנות שלהם מקיימת המורה דיון על השאלה עצמה ועל תהליך החקירה. זה גם הזמן שלה להוסיף ולסכם את המידע שהציגו התלמידים" (רותי סלומון).

  • לינק

    המוח שלנו נוטה "לרמות" אותנו כדי לאפשר לנו לעשות סדר בחיים, וכך הוא לעיתים מציב לנו "מלכודות" בזמן שאנו לומדים. מאמר קצר ומרתק מציג 16 מלכודות כאלו ו- 16 תרופות שכדאי שניקח לתשומת ליבנו. בין הדוגמאות המוצגות: כיצד נשים לב שלמרות שהבנו משהו, לא נזכור אותו בעתיד? מתי אנחנו מפעילים קיצור דרך מהיר מדי למשהו שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים? כיצד הטיות שלנו על עצמנו מחבלות באפשרות הלמידה שלנו? מה קורה כשאנחנו מנסים לבצע שתי פעולות בו זמנית? מדוע אנחנו אובססיביים לטעויות של עצמנו? מדוע אנו סומכים על זיכרונות יותר מאשר על עובדות? ומתי אנחנו מפרשנים תוכן באופן רגשי מדי? (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    ד"ר גיל גרטל מפרסם מאמרון ביקורתי ונוקב בנושא שילוב המחשב בלמידה: "במשך שנים תקשוב בתי הספר מלווה בהבטחות שווא לפדגוגיה חדשנית. אבל מי אמר שבמקום לגעת בסלע אמיתי עדיף לשלוח ילד לראות סלע במחשב? האם יתכן שהמניע הוא לא חינוכי, אלא כלכלי? הטענה שאינטראקציה עם אפליקציה תטיב עם הילדים שלנו יותר מאשר אינטראקציה עם העולם הממשי ועם בני אדם סביבם היא טענה מגוחכת. אם רוצים לשרת את הלמידה, צריך לתת מענה לתכונות של הלמידה, לאופן בו היא מתהווה ומתפתחת בגיל צעיר. המחשבים והרשת, כמו אנציקלופדיות וספרי הלימוד, משרתים היטב את אלה שכבר יודעים. אלה שרכשו כבר את מושגי היסוד ואת יכולות החשיבה, שמאפשרים להם לנוע במרחב הדעת מתוך בחירות בעלות משמעות" (גיל גרטל).

  • לינק

    אימפרוביזציה אינה 'שליפה מהמותן' אלא התמודדות יצירתית עם אי-הוודאות השורה בחדר החזרות בתאטרון, בהוראה בכיתה ובחיים בכלל. אך האם ניתן ללמד לאלתר בין שמדובר באמנות או בהוראה? כיצד ניתן ללמד זאת, אם אימפרוביזציה היא מעשה ספונטני, בלתי-צפוי ויצירתי? כיצד ניתן ללמד להתכונן למה שלא ניתן לחזותו, לאירוע מפתיע שאינו מתוכנן ביסודו? פרדוקס זה נמצא בבסיס האתגר של הספר. מודל הוראה מאלתרת (improvisational teaching) עשוי להיות מפתח להתמודדות עם מורכבות זו, שהיא דחופה ומבקשת מענה בהכשרת מורים בפרט ובמעשה ההוראה בכלל (נפתלי שם טוב).

  • לינק

    הנירולוגית והמורה לשעבר ג'ודי וויליס מסבירה כיצד טכניקות כגון הליכה לאחור ושינוי הרהיטים בכיתה שלכם יכולות להניע תלמידים ביום הראשון של החזרה ללימודים (Judy Willis).

  • סיכום

    1) תלמידים רוצים שתקדיש זמן בפועל כדי להכיר אותם… הכירו את תלמידכם בשמם במהירות האפשרית. למדו משהו ייחודי אודותיהם ומצאו מה מניע אותם. תלמידים יודעים כאשר מורים אינם יודעים דבר אודותיהם, כך שעליכם להציב את ההיכרות עם תלמידיכם בעדיפות עליונה (Justin Tarte).

  • לינק

    מאמרון מעורר השראה של פרופסור חנן יניב בנושא חינוך ליצירה. "בסיור ״האבים[1]״ שערכנו השבוע (דצמבר, 2014), פגשנו עשרות קבוצות יזמים העסוקים בהקמת ה׳סטארטאפים׳ שלהם. יש בהם יזמים חברתיים העסוקים בפיתוח יוזמות לטובת החברה ושינוי העולם ויש בהם יזמים עסקיים שהכח המניע שלהם הוא החלום על ׳אקזיט׳ מהיר. בכל מקרה, המכנה המשותף שמרחף באויר הוא הלהט. כיזם שעסוק כל חייו ביזמות ויצירה אני יכול להעיד… הלהט הזה הוא סם החיים. האם אפשר להדליק להט כזה בעיניים של ילדים בבית הספר? התנסות בהנעת תלמידים בלמידה מבוססת פרויקטים בעשרות השנים האחרונות מלמדת אותי שאפשר גם אפשר. החוויה של לראות ילדים מבלים בצוותים לקראת סיום פרויקט עד 3 לפנות בוקר היא חוויה שאין שניה לה" (חנן יניב).

  • מאמר מלא

    חקר המוח וחינוך חולקים בינהם תחומי עניין משותפים הנוגעים לנושאים מרכזיים בחינוך ולמידה. למרות נושאי העניין המשותפים, אין עדיין בנמצא שיתוף פעולה פורה בין התחומים ולעיתים נדמה שלא ניתן לגשר על הפער ביניהם. שני תחומי הדעת מפותחים, לכל אחד יש את הפילוסופיה, השיטות, הנחות היסוד, ההדגשים והשפה הייחודית לו. ובהעדר שפה משותפת, הנשענת על ידע משותף, התקשורת קשה. בהיות שני תחומי הדעת מפותחים ומקיפים, לא ניתן לצמצם אף אחד מהם למשנהו. שהרי המורה הטוב ביותר אינו בהכרח חוקר המוח הטוב ביותר, וחשוב יותר, חוקר המוח הטוב ביותר אינו בהכרח המורה הטוב ביותר. מה אם כן יכול להיות היחס בין התחומים, ואיך ניתן ליצור נירו-פדגוגיה? (אהוד נורי, יעל עדיני, אבי קרני).

  • לינק

    במאמר זה אבחן פרדוקסים של ידע, סמכות ותקשורת כפי שהם באים לידי ביטוי במצבי הוראה ולמידה; כפועל יוצא מתהליך זה אציע גישה לעיצוב מחדש של אופי הכשרתם של מורים. ניסיוני העיקרי נצבר בשדה החינוך, ולכן זהו המקור המרכזי לפיתוח הדיון ולדוגמאות. עם זאת, אפשר לזהות אתגרים דומים בעבודות הדרכה בתחומים שונים, בהכשרת בעלי תפקידים בארגון, בהכשרת מטפלים ובתכניות לפיתוח מנהלים. מכאן שאפשר להיעזר ברעיונות המוצגים במאמר זה בתחומי דעת מגוונים המתמודדים עם תהליכי הכשרה והכנה לתפקיד המצריך ידע מקצועי, ועם יישום שלו בשדה פעולה מורכב (מילי אפשטיין־ינאי).

  • לינק

    לתחום את תכני השיעור, לא לאפשר ללומדים לבחור במשהו, להתמקד בתשובות ולא בשאלות, להציג את העולם בשחור ולבן, לבקש מהלומדים לשתף פעולה במצבים מאולצים… והכי חשוב, לא להסתקרן בעצמך. רשימה פרובוקטיבית של המגזין techthought מזכירה לנו מה מכבה תהליכי למידה, ומאפשרת לנו לוודא שדילגנו על כל הצעדים (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    באמצעות סיפור המסגרת של "משל המערה" לאפלטון מבקש המאמר לבחון את טיבו המיוחד של ארוס הפועל במעשה החינוך בבית הספר. היגיון זה נבחן במאמר לאור שתי מורכבויות של טבעה של הפעולה החינוכית. המורכבות הראשונה, אפיסטמולוגית, דנה בטיבה של פעולת הלמידה ובהגיונו של הדחף אליה. המורכבות השנייה, אתית, דנה בטבעה של המחויבות להוראה ובטיב רצונם של מחנכים ומחנכות לעסוק בה. את פתרונן של מורכבויות אלו מבקש המאמר להבין ולהבהיר באמצעותו של מושג ה"ארוס" — אותו כוח מניע ראשון ועז הדוחף אל הידיעה ואל הפעולה. במאמר נבחנים גילוייו המורכבים של ארוס בפעולה החינוכית, על רקע ניסיונו הפדגוגי של המחבר כמחנך בבית ספר וכמורה במוסדות להכשרת מורים (בועז צבר).

  • לינק

    תלמידים רבים מקדישים את רוב שעות אחר הצהריים ללמידה, אם לצורך הכנת שיעורי הבית ואם כהכנה לבחינות, אך בסוף היום הם מרגישים מותשים ומאוכזבים כי ‘לא הספיקו כלום’. זיהוי פרק הזמן שבו הלמידה שלהם היא אפקטיבית תסייע להם בשיפור ההרגשה והתוצאות (רן שמשוני).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מדווח בפוסט שלו על סרטון מעניין ודינמי העוסק במהפכות בחינוך: "…מדובר בסרטון בן שבע דקות של דריק מולר, מייסד אתר Veritasium, ערוץ ב-YouTube עם עשרות סרטונים הבוחנים מבחר נושאים מדעיים. בסרטון החדש שלו מולר מונה סידרה של המצאות שהתיימרו לחולל מהפכה בחינוך: הקולנוע, הרדיו, הטלוויזיה, וכמובן גם המחשב. הוא מדגיש שכל הטכנולוגיות החדשות שעליהן תלו תקוות חינוכיות הכזיבו. בנוסף, ולא פחות חשוב, כל הטכנולוגיות האלו היו אמורות לצמצם את מספר המורים שיהיו דרושים למערכת".

  • לינק

    חינוך אזרחי ממלכתי מתמודד עם אתגרים רבים, ובראשם הקושי העצום לעסוק במערכת ממלכתית בסוגיות השנויות במחלוקת. במאמר הנוכחי, קושי זה מוצג כפוגם בהיגיון החינוכי הקלאסי של השיטה הסוקרטית, לפיה על אדם להיחשף לערעור הנחות היסוד שלו על מנת שיתפתח כאדם חושב. המאמר מציע לנתח את חשיבותה של הצגת המחלוקות בתחום האזרחות כסוגיות שאינן פתורות, על מנת להוביל תלמידים למצב של מבוכה סוקרטית, בירור חוזר ונשנה של הנחות יסוד ועידוד הפיכתם של התלמידים לאזרחים חושבים. משימה חיונית זו תודגם באמצעות הצגת מחלוקות בשלוש סוגיות אזרחיות (הלל וורמן).

  • מאמר מלא

    פרוג'קט זירו (Project Zero) הוא מרכז מחקר בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד בקיימברידג' מסצ'וסטס. כיום פועלים בו 22 מיזמים חינוכיים שונים, העוסקים כולם, בדרך זו או אחרת, בשאלה מהי למידה טובה, או כנהוג אצלנו — למידה משמעותית. נסעתי מניו יורק לקיימברידג' כדי לבלות יום אחד בכור הגרעיני הזה של רעיונות חינוכיים ולשוחח עם מנהלו החדש, ד"ר דניאל גריי ווילסון. כך מציג ווילסון את החזון של "פרוג'קט זירו": "מה שמדריך את החזון שלנו הוא השאלות הגדולות של החינוך — מהי למידה ומהי למידה טובה, מהי חשיבה ומהי חשיבה טובה, מהי יצירתיות ומהי יצירתיות טובה. קידום החינוך פירושו עיסוק בשאלות היסוד הללו ובשאלות דומות ואחר כך תרגום שלהן לעשייה חינוכית. זה עמוד השדרה שלנו" (אמתי מור).

  • מאמר מלא

    מי יוכל לכחד שהידיעה בחיי־הנפש של הילד תקל הרבה על המורה והמחנך את עבודתו ותשפר אותה? קביעה ברורה זו בדבר תפקידה המרכזי של הפסיכולוגיה ממצה את הטיעון המרכזי של ד"ר ניסן טורוב (1877–1955) במאמר שכותרתו "הפדגוגיה והפסיכולוגיה". המאמר פותח את הגיליון הראשון של כתב העת החנוך, שהחל להופיע בשנת 1910 בהוצאת אגודת המורים בארץ ישראל (לימים הסתדרות המורים) ובעריכתו של ד"ר טורוב, שרכש את תוארו בפסיכולוגיה ובפדגוגיה בשווייץ (נאוה דקל).

  • מאמר מלא

    פרויד וממשיכיו כתבו על חינוך, על הדמיון ועל השוני בין הפסיכואנליזה לחינוך. "אם חלה לאחרונה התקרבות מחודשת בין התחומים", אומר ד"ר ערן רולניק, "יש לברך עליה". לדידו, "ברור ששתי הדיסציפלינות — הפסיכואנליזה והפדגוגיה — שותפות להרבה מאוד מטרות. ככלות הכול עניינן באדם, בצמיחתו ובהתפתחותו. מטרותיה של הפסיכואנליזה הן לפעמים קצת יותר מדי שאפתניות, ובשונה מהחינוך, היא גם שיטת חקירה וצורת התבוננות על תופעות תרבותיות וחברתיות. עם זאת לפסיכואנליזה יש הרבה מאוד מה לתרום לא רק להבנת יחידים אלא גם להבנת קבוצות וארגונים, ובעיקר לתהליכים לא מודעים המתרחשים בתוך כיתה" (יורם הרפז).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין