מילת מפתח: תהליכי למידה
מיון:
נמצאו 561 פריטים
פריטים מ- 541 ל-560
  • לינק

    לפי גישתו של פרופסור גבי סלומון קבוצת דיון מתוקשבת ללא גישה פדגוגית כלשהי אינה תורמת ללמידה ואינה יעילה. תמיכה לכך נמצאה במחקר שנערך ע"י הכותבת בהנחיית ד"ר קרמרסקי ברכה, מאוניברסיטת בר אילן. נמצא כי האפקט החזק ביותר התקבל אצל תלמידים שנחשפו לשיטה המשלבת למידה בפורום בגישה מטה קוגניטיבית. תלמידים אלו גילו יכולת אוריינות מתמטית במיומנויות פתרון בעיות ופיתחו תקשורת מתמטית גבוהים יותר מתלמידים שלא נחשפו לגישה זו בפורום. מטרת הגישה המטה קוגניטיבית היא בהגברת המודעות בתהליך הלמידה. מודעות הלומד הכוללת הערכת יכולותיו ומגבלותיו של פותר הבעיה, מודעות לגבי התוכן, השפה והמבנה ומודעות לגבי תהליכים קוגניטיביים שהפותר נוקט במהלך הפיתרון. הגישה המטה קוגניטיבית מכוונת את הלומד בעזרת שאלות מטה קוגניטיביות לא רק לביצוע (מה אני עושה) אלא גם להבנת התהליך (איך? מדוע?). שאלות אלו (שאלות הבנה, אסטרטגיה, הקשר ורפלקציה) מעלות את רמת המודעות של הלומד על תהליך למידתו, קשייו, משפרות את הבנתו, מפתחות לומד עצמאי המפקח של תהליך למידתו וכל אלו בשל תיעוד תהליך הלמידה (נאוה מזרחי)

  • מאמר מלא

    ככל שירבו מורי המורים לארגן את סביבת ההכשרה בהתאם למשאבים אקטיביים דינאמיים ומשתנים כך הם ייקלו על המורים המתחילים להתמודד בכיתות הלימוד העתידיות שלהן. יש ליצור לצורך כך מודעות אצל פרחי ההוראה לגבי משאבים אקטיביים ודינאמיים. הם צריכים להיות מודעים לכך, שהתפתחות הידע שלהם אינה מתחוללת מיידית "שם וכאן" , אלא היא גם תולדה של תובנה אשר תגיע בהמשך.

  • לינק

    פרופסור פיליפ דושי (DOCHY, FILIP ) מגדולי החוקרים בתחומי שיטות ההוראה ושיטות ההערכה באירופה ( והעורך הראשי של כתב העת Educational Research Review) הרצה בכנס הבינלאומי ה-5 להכשרת מורים במכון מופ"ת ביוני 2007 והתייחס באחד המפגשים למחקריו על הוראה מאתגרת בעיות (PBL ) . מצאנו לנכון להביא את המחקרים החשובים אליהם התייחס .

  • לינק

    ד"ר מרתה סטון טוענת שתמיד צריך להיות "עם היד על הדופק" וטוענת שהשימוש במסגרת הוראה לשם הבנה ולשיפורן של תוכניות ודרכי עבודה, כרוכה בחקירה מתמשכת. לדבריה, למידה להבנה מתרחשת בעיקר באמצעות עיסוק רפלקטיבי בביצועי הבנה נגישים אך מאתגרים. הספר הוראה לשם הבנה מסכם מפעל עיוני ומעשי של קבוצת חוקרים מבית הספר לחינוך של הרווארד ומורים מבתי ספר בבוסטון, אשר שיתפו פעולה במשך עשר שנים במטרה לפתח תפישה חדשה של הבנה ומסגרת יישומית של הוראה לשם הבנה. נקודת המוצא של מפעל זה היא בהנחה שמטרת ההוראה היא טיפוח הבנה של מהות הנושאים הנלמדים ולא זכירה של פרטי ידע לצורך הפגנה בבחינות. כדי להפוך מטרה זו למעשית פיתחו החוקרים והמורים את "תפישת הביצועים של הבנה", לפיה הבנה נבנית על ידי סדרה של מהלכי חשיבה מוגדרים עם ידע, ומסגרת מעשית של "הוראה לשם הבנה" המבוססת על ארבעה שלבים. הספר הוראה לשם הבנה משלב באופן מופתי תיאוריה מעמיקה ומעשה תכליתי.

  • סיכום

    הלמידה על פי הטבלה של פרופ' שולמן כוללת שישה יסודות: מעורבות והנעה, ידע והבנה, עשייה ופעולה, עיון רפלקטיבי וביקורת, שיקול דעת ותכנון, מחויבות וזהות. טקסונומיה זו מציעה את הטענה הבאה: למידה מתחילה במעורבות וזו בתורה מוליכה אל ידע והבנה. כשאדם מבין, הוא מפתח יכולת לעשות או לפעול. חשיבה ביקורתית על העשייה וההבנה מוליכה אל חשיבה מסדר גבוה יותר, וזו מתבטאת ביכולת להפעיל שיקול דעת ותכנון במצבים של אי-ודאות וערפול. בסופו של דבר, הפעלתו של שיקול דעת מאפשרת פיתוח של מחויבות. מחויבויות אלה, בתורן, מאפשרות – ואולי אף דורשות – התעניינויות חדשות.

  • מאמר מלא

    תכנון לימודים במסגרת לחינוך מיוחד הוא תהליך מורכב בשל השונות הרבה הקיימת בין התלמידים בתוך אותה כיתה, בתוך אותה שכבה ובין השכבות, וכן בשל טווח הגילאים הרחב בתוך אותו בית ספר. מטרת התהליך, לקדם את התלמידים מבחינה אקדמית, חברתית, ורגשית ולהכינם לחיים עתידיים כבוגרים המשתלבים ומשתתפים בחברה ובקהילה. בתכנון לימודים בבית הספר לחינוך מיוחד, כמו בכיתות לחינוך מיוחד, יתוכנן הקשר בין תכנית הלימודים האישית לתכנית הלימודים הכיתתית, כדי שתכנית הלימודים האישית תיושם כמתוכנן. תמצית מעודכנת ומעובדת של טיוטת חוזר מנכ"ל, תכנון לימודים בבית ספר לחינוך מיוחד, תשס"ז, דליה טל (מפקחת ארצית על תכנון פדגוגי בח"מ), דורית לשם (מדריכה ארצית) וחברי הועדה לתכנון לימודים בח"מ.

  • סיכום

    ההישגים המאכזבים של תלמידי מערכת החינוך בישראל נובעים מהמבנה הארגוני-חינוכי של בית הספר. כדי להביא להישגים ולהניע ללמידה עלינו לארגן את בית הספר מחדש. הסיבה הפדגוגית המכרעת למיעוט ההישגים היא שהמבנה הפדגוגי הנוכחי של בית הספר אינו מאפשר מימוש עקרונות חינוכיים שבלעדיהם אי-אפשר להגיע להישגים גבוהים בחינוך ובהוראה. מחבר המאמר , ד"ר אברהם כהן, מציע מבנה אלטרנטיבי של חטיבת הביניים. מבנה אלטרנטיבי כזה אינו מחייב תקציב נוסף. כל מה שדרוש הוא ארגון אחר ושינויים מסוימים ( שאינם תלויי תקציב ) בהכשרת מורים . ביסוד ההצעה פיתוח 9 מסגרות למידה שונות ומתואמות לתלמידים על פי רמת המיומנויות שלהם , פערי הידע והמוטיבציה. המסגרות המגוונות מאפשרות ומחייבות , מעצם טבען , מימוש עקרון אחר- גיוון דרכי ההוראה , דרכי ארגון החומר ללמידה ודרכי ארגון התלמידים. האינדיווידואליזציה , האינטרס , הרלוונטיות והגיוון מגבירים את המוטיבציה ללמידה. ( אברהם כהן).

  • לינק

    בשנים האחרונות מייחסים במוסדות להכשרת מורים יותר חשיבות לתיאוריות הפסיכולוגיות-חברתיות של בנדורה והשפעתן על למידה בבתי הספר . על-פי תיאורית הלמידה החברתית של בנדורה, רוב ההתנהגויות שלנו נלמדות דווקא באמצעות צפייה באחרים ובאמצעות חיקוי שלהם ולא בהתנסות אישית. תהליך הלמידה החברתית אינו תהליך סביל (פסיבי) וטכני אלא תהליך פעיל, שתהליכים קוגנטיביים של הסקת מסקנות מעורבים בו. הפעילות של תהליך זה מתבטאת בתהליך החיקוי. בתהליכים אלה אנו לומדים כללים, שאנו מיישמים לא רק במצב ספציפי אלא גם במצבים נוספים. על-פי בנדורה הסביבה החברתית משפיעה על התנהגות האדם. אנחנו יודעים כי לכולנו יש ציפיות באשר לתוצאות האפשריות של התנהגותנו, וזאת על סמך התנהגותנו בעבר או על סמך התנהגות וביצועים של אחרים הדומים לנו. המשמעות היא כי יש לאדם אפשרות לווסת את ההשפעה ואת הכיוון של ההתנהגות. המונח המדעי המקובל לכך הוא ויסות עצמי, ופירושו: היכולת של האדם ללמוד מההדדיות שלו עם הסביבה, וגם היכולת של האדם לחזק את עצמו ולכוון את ההתנהגות שלו על-פי המטרות שהציב לעצמו ( אורית כהן; דנה פרידמן).

  • לינק

    במאמרו, דייויד ה. ג'ונסן (David H. Jonassen), משלב תיאוריות עכשוויות רווחות לידי תיאוריה אחת, הרמונית וקוהרנטית, של למידה כפעילות. לעומת תיאוריות הרואות בלמידה תהליך פשוט של צבירת ידע או של שינוי התנהגותי, טוען ג'ונסן כי למידה הינה תהליך של הקניית משמעות, תהליך בעל טבע חברתי מובהק, שכן מתבצע על רקע התרבות וההיסטוריה בהם לוקח האדם חלק. כל פעילות מורכבת מכמה תתי- מערכות: תת- מערכת של ייצור, בה הכוונה מאחורי הפעילות רוקמת עור וגידים. תת המערכת השנייה הינה הצריכה, בה היחיד שוקל את הפעולה תוך התייחסות לקהילה הסובבת אותו. תת- מערכת נוספת היא זו של ההפצה, הקושרת בין מושא הפעילות לקהילה על ידי הגדרת חלוקת עבודה. תת המערכת האחרונה אליה מתייחס ג'ונסן היא ההחלפה, הכוללת את יוזם הפעולה והחוקים המגבילים פעילותו, כמו את הקהילה עמה בא במגע. תיאוריית הלמידה הפעילות כהבניה מספקת לנו עדשה אלטרנטיבית לבחינת תהליך הלמידה. במקום להתמקד בידע אותו צובר היחיד, תיאוריה זו בוחנת את תהליך הלמידה לאור הפעילויות בהן משתתפים האנשים, אופי הכלים המשמשים אותם בפעילויות אלו, היחסים בין המשתתפים, המטרות והכוונות של הפעילויות ומושא הפעולות ותוצאתן. בכך פורשת עבורנו תיאוריית הפעילות ביסוד הלמידה יריעה רחבה להבנת תהליך הלמידה.

  • תקציר

    מחברי המאמר סבורים כי קצרה ידה של הפדגוגיה כיום להכיל את יחסי הגומלין בין לומדים, בסיס ידע ורכישת תחום דעת וכי הפרדה הדידקטית בין יחיד וסביבת הלמידה היא לעתים מלאכותית וחסרת תוקף. בניתוח תהליכי למידה כיום יש להכיר בחשיבותם הגוברת של תחומי הפסיכולוגיה הסביבתית, תודעה מצבית, תודעה מבוזרת ותיאוריות המעורבות הפעילה המוכיחות כי יכולות וכישרונות צומחים בהקשר לסביבה לימודית מפרה המאפשרת התנסות מצבית ולא רק תוצר של למידה יחידנית וכישרון. כלומר, הלמידה המשמעותית כיום היא מצב של זרימת מידע בין לומדים ובין הסביבה התרבותית-חברתית הרלוונטית. כיתות הלימוד אינן רק מרחב לפיתוח הכישרון והיכולות, אלא מרחב תרבותי דינאמי שמאפשר לתלמידים והלומדים לגבש את תודעתם ותבונתם תוך כדי אינטראקציה עם הסביבה המשיקה הרחבה יותר ( Sasha Barab , Jonathan .Plucker ).

  • מאמר מלא

    הפרויקטים והפעילויות זוכים לפופולריות רבה בקרב המורים, ונהנים מגיבוי של תיאוריות הגורסות, כי גיוון המטלות, המשימות והשיטות עושה את הלימוד נעים יותר וקל יותר לזכירה. אבל, הפעילויות והתכנים המסורתיים של השיעור נדחסים ונקצצים. הפרוייקטים והפעילויות זוללים זמן ברעבתנות. כדי לפנות להם מקום יש לכווץ את הזמן המוקצב לקריאה, כתיבה, הקשבה, דיאלוג ביקורתי וחקירה מונחית. הלימוד הרציני עובר למושב האחורי.איזון הוא מילת המפתח בחינוך. לפעמים צריכים המורים להפעיל את התלמידים ולפעמים עליהם לשמש להם כמומחים וכמורי דרך. פעילויות ופרויקטים עולים יפה אם הם מותאמים לתלמיד, מעודדים את הצמיחה האינטלקטואלית בדרכים שהתלמיד אינו מודע להן, ומתבססים על ידע שמעניק למשימה עומק ותוכן עם השלמתה. ברירה, ארגון, מיקוד, הצגה, תרגול, ביקורת עמודי התווך של תכנית הלימודים כל אלה צריכים להילקח בחשבון (Gillbert T. Sewall)

  • סיכום

    תחום ההעברה הוא יסוד מרכזי וחוצה תחומים שונים בפסיכולוגיה, עידן התקשוב, מפלי הידע והמצבים המשתנים מאיצים את הצורך "להעביר" מתחום לתחום והמשמעות החינוכית היא שעל המורה להיות מתווך העברה ולא מעביר ידע. תחום ההעברה, הוא מסובך, מורכב וקשה לקדם בו את המערכת החינוכית. האור בקצה המנהרה מצוי בתכנית לימודים יעילה שבה מורים מומחים להעברה ישתמשו בתכניות לימודים שמטרתן ההעברה עצמה, ויובילו למטרת-על שתתבטא בתלמיד המומחה להעברה. (שלמה קניאל)

  • מאמר מלא

    הדרך להקניית מיומנויות למידה וחשיבה המכונה "התנסות בלמידה מתווכת" מתבססת על תיאוריית כשור ההשתנות הקוגניטיבית המבנית, וההתנסות בלמידה מתווכת אותם פיתח פרופסור פוירשטין . תורת הלמידה המתווכת הינה בעלת חשיבות מרובה בהבהרת תורת כושר ההשתנות הקוגניטיבית המבנית ולה שני תפקידים עיקריים; האחד, תפקיד מסביר, היינו להסביר את האופי המיוחד של האדם כיצור משתנה, זהו הערך המסביר של התיאוריה. התפקיד השני הוא תפקיד יישומי-אפליקטיבי של התיאוריה, המגדירה את התנאים הדרושים לשם יצירת שינוי. הלמידה המתווכת מכינה את האדם לתפיסה תהליכית, בכך שהיא יוצרת באדם גמישות המאפשרת לו להינתק מכוח הכבידה המושך אותו לתוכן. המחברים מציינים במאמר את הצורך להדגיש בהוראה את תהליכי היוצרות המידע מהידע הגולמי, וכן את הדגשת התמונה הכללית המתקבלת מהנתונים והדרך ליצור אותה, על חשבון השינון, החזרה והדגשת היתר של הפרטים ( ראובן פוירשטיין , רפאל , ש. פוירשטין ואלכס קוזולין ) .

  • סיכום

    מטרת המאמר להציג פרויקט ייחודי לשילוב הוראה אישית מותאמת במתמטיקה עם הוראה מקוונת סינכרונית. תשע סטודנטיות מצטיינות במסלול לחינוך מיוחד , תשעה תלמידים לקויי למידה מאוכלוסיות מוחלשות בחולון, שתי מדריכות וצוות מלווה עירוני ומכללתי , השתתפו בפרויקט כחלק מתכנית "יש דרך" ברית בין העיר חולון לבין מכללת סמינר הקיבוצים. מאמר זה מציג מסקנות , התלבטויות וחשיבה עתידית אשר הופקו מן העשייה החינוכית. השילוב בין שיעורים פרטניים לשיעורים מקוונים הוא המיוחד והמשמעותי בתהליך. השיעורים המקוונים הם יותר קלילים , התלמידים מאד נהנים להשתתף בהם. לרובם זו חוויה שטרם חוו בעבר. זו דרך מצוינת להתגבר על הרבה בעיות של חוסר בטחון. התלמידים יודעים שאין להם ממי להרגיש מאוימים כיוון שכל התלמידים באותה רמה פחות או יותר בחשבון ויש איזו אחווה משותפת ( דורית ברט , אורנה פליקס , יפה בר-זיו , מירי שינפלד , אילנה רונן ) .

  • לינק

    ביקורת ספרו של Chris Watkins "ניהול הכיתה במתכונת של קהילות לומדות". המטרה העיקרית של הספר ליצור השראה אצל המורים לטיפוח מודלים של קהילות למודות בכיתת הלימוד תוך כדי חשיפה של אסטרטגיות הוראה הנדרשות לשם כך. הספר מציג בחלקו הראשון ממצאים מחקריים על חשיבות הפעלת התלמידים כקהילות לומדות והמשך דן במבנה, ארגון ודרכי הפעולה נדרשים לשם כך. כמו כן, כולל הספר פרקים חשובים, מהותיים ונחוצים על חשיבות הרפלקציה של המורה לגבי תהליכי ניהול כיתה באמצעות קבוצות למידה ורפלקציה משותפת של כמה מורים היכולים להתארגן להתנסות כזו. נקודת המוצא של הספר היא שיש להעצים את המורים בכיתה על מנת שיוכלו להפעיל ללא חשש וללא אילוצים את התלמידים בכיתה כקהילות למידה. הספר מדגיש יותר את הרציונאל הפדגוגי והקונספטואלי של ניהול הכיתה כקהילות למידה ופחות מתמקד בהיבטים המעשיים שעליו המורה לנקוט, אך בכך איכותו הגבוהה.

  • לינק

    במחקר הנדון זוהו מאפיינים מרכזיים בתפקיד המורה בלמידה מרחוק, זאת מנקודת ראות של צרכי הסטודנטים הלומדים בקורס וירטואלי ומציפיותיהם. ממכלול נתוני המחקר נראה, שכדי לקיים הוראה-למידה יעילה בסביבה הוירטואלית, חייבים להתחשב בצרכים הלימודיים השונים של הסטודנטים הלומדים מרחוק ובכללם: צרכים חברתיים; צרכים אישיים-ריגושיים; צרכים משימתיים; וכמובן גם צרכים הנובעים ממידת השליטה של הסטודנט באמצעים ובכלים טכנולוגיים ללמידה מרחוק.

  • מאמר מלא

    הכוונה עצמית בלמידה עוסקת ביישום מודלים כלליים של הכוונה והכוונה עצמית לתחומי למידה, במיוחד למידה המתרחשת בקונטקסט של בתי ספר או כיתות. קיימים מספר מודלים של הכוונה עצמית בלמידה, שמציגים מבנים שונים והמשגות שונות . סקירת הספרות בהכוונה עצמית בלמידה והצבת מטרות, היא משולבת תוך מתן ציטוטים להמחשת המחקר. לסיכום מוצגות מספר הצעות למחקר ותיאוריה עתידיים. המסגרת שהוצגה בפרק זה ומיוצגת באופן ברור בטבלאות 1 ו – 2 מנסה להראות כיצד תהליכי פיקוח עצמי שונים והצבת מטרות יכולים להיות ממוינים ולאחר מכן להתחבר יחד כדי לאפשר תמונה ברורה של תפקיד הצבת המטרות בהכוונה עצמית בלמידה. סקירת המחקר טוענת שהכוונה עצמית בלמידה הוא תופעה מסובכת ורבת פנים ושהקשרים עם הצבת המטרות אינם פשוטים ( Pintrich, P. R ).

  • מאמר מלא

    האם הלימוד בבתי הספר בישראל יוצר הוויה חינוכית שיש בה התרוממות רוח והתעלות? האם התלמיד חווה חוויות חינוכיות מעצבות? תלמידים רבים תופסים את הלימוד יותר כעניין השכלתי או מעשי, לא כאירוע בעל משמעות רוחנית. כלומר , אין מדברים היום על חינוך כחוויה חינוכית מעצבת ועל תרומתם של המורים להעצמה אישית של תלמידיהם. ואשר למורים, נראה שהם נרתעים מהספירה הרוחנית, המטפיסית. כתוצאה מהעימות המתמיד של המורים עם לחצים שונים, גם בעלי היכולות הגבוהות שביניהם מסתפקים בהשקעת מרצם בהוראה יעילה, למותר לציין, תחום חשוב ומרכזי כשלעצמו, אך נמנעים מכל מעורבות בחינוך במובנו העמוק. הם מנוכרים לעולמם של תלמידיהם ובמקרים שכיחים נוהגים בהם במניפולציה. אופייני למורים אלה שהם מתחמקים מלגעת גם במציאות הקיומית שלהם עצמם. הם שרויים ב"נרפות קיומית", כפי שמכנה זאת גרין. וכך, אין להתפלא, שהם לעולם אינם מסוגלים לשמש כתובת לתלמידיהם, עת הם מתלבטים בשאלות הקשורות בקיומם (ישעיהו תדמור) .

  • לינק

    ההתפתחות בתחומי ההערכה האותנטית בעולם החינוך הניעה את Jon Mueller מארה"ב לרכז בצורה שיטתית סקירות רקע בנושא. כדאי להכיר את האוסף מתודי באינטרנט בנושאי הערכה אותנטית שפיתח Jon Mueller כמבוא לנושא מתפתח זה ולהכרת יסודותיו. אוסף הסקירות וההסברים המקושר בהיפרטקסט כולל תיאור הנדבכים העיקריים של ההערכה האותנטית , הערכה של מטלות אותנטיות, סטנדרטים להערכה אותנטית , הערכת תיקי עבודות ( פורטפוליו) ועוד דוגמאות מתחומי ההערכה האותנטית. כמו כן , הורחבה היריעה של הנושא עם מקורות מידע נוספים חשובים בתחומי ההערכה האותנטית .

  • לינק

    ספרם של Lee Herman and Alan Mandell נחשב כספר יסוד בתחומי חינוך מבוגרים בעיקר בגלל המשקל הרב שהוא מקנה לתהליכי הנחיה בהכשרת סטודנטים במכללות. פרקי הספר דנים בעקרונות ההנחיה כהליך פדגוגי משמעותי, שאילת שאלות במהלך ההנחיה, תכנית הלימודים כהליך של תכנון משותף בין המנחה והמונחים, המנחה כלומד, שלבי המעבר מהוראה להנחיה בהוראת סטודנטים ועוד. לפריט מצורפים תוכן העניינים של הספר וביקורת שנכתבה על הספר בשנת 2006.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין