מילת מפתח: תהליכי למידה
מיון:
נמצאו 561 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    ידע נוסף או התמחות מעמיקה יותר לא יכולים למנוע מאיתנו מלבצע טעויות שוב ושוב. גם המומחים הגדולים בתחומם עומדים לבצע טעויות טריוויאליות בתחום ההתמחות שלהם. הדרכה נוספת לא תסייע כי הטעות נובעת מהתעלמות שלנו ממידע שסותר את מה שאנחנו כה בטוחים בו. אם מומחים רוצים להימנע מלבצע טעויות בעתיד, הם צריכים שיהיה מישהו לצידם שיוכל להטיל ספק ולשאול שאלות על הפעולות שלהם (מתודיקה).

  • לינק

    נוירופדגוגיה, או מדע העָצָב בחינוך (Educational Neuroscience) משלב ידע מתחום הפסיכולוגיה, פדגוגיה, וחקר המוח והבינה (Mind, Brain and Education – MBE). שילוב זה יוצר שדה מחקר בין-תחומי בעל פוטנציאל להשפעה רחבה על איכות הפדגוגיה. מעבר לכך, הוא מבקש לפרוץ את "הקופסה השחורה" שבמוח, להתבונן פנימה ולהבין את התהליכים המתרחשים בו ולהביא את הממצאים לאנשי הפדגוגיה והפסיכולוגיה – ממצאים שיהוו בסיס איתן לפיתוח גישות פדגוגיות חדשות, פרקטיקות וכלים, שישפרו את איכות ההוראה, יגבירו את המוטיבציה ללמידה, יביאו לפיתוח סביבות למידה מותאמות ורלוונטיות, ויאפשרו תהליכי למידה משמעותיים ואפקטיביים (ריקי נחום).

  • תקציר

    הפרקטיקה של למידה מכוונת-עצמית חשובה לסטודנטים מבוגרים מאחר והיא מאפשרת להם ללמוד באופן אפקטיבי תוך תמרון בין עבודה, משפחה ומחויבויות אחרות. מחקר זה מבקש לבחון את מאפייני הלמידה מכוונת-עצמית הנוכחים בתהליך הלמידה של סטודנטים מבוגרים במקרה של אוניברסיטה. נחקר גם הקשר בין רמת היכולת הנתפסת של הסטודנטים המבוגרים בלמידה מכוונת-עצמית לבין הביצוע האקדמי שלהם (Khiat, Henry, 2017).

  • לינק

    מחבר המאמר מציג את היוזמה “הצעת טקסונומיה להוראת משנה: שבע קטגוריות״. ללימוד התלמוד יש מקום מרכזי בין מקצועות היהדות שבהם יש לעסוק, ואילו לימוד המשנה כחיבור עצמאי נדחק מעט לשוליים, והמשנה לעתים קרובות נלמדת ‘מתוך התלמוד׳ ומתוך הקשרן של סוגיות התלמוד השונות. הקשיים המרכזיים המתעוררים בתהליך הלמידה של המשנה מתמקדים בעיקר בתחושת חוסר הרלוונטיות של המשנה לעולמם של התלמידים ובקושי להתמודד עם אופייה האסוציאטיבי. היוזמה הפדגוגית מפתחת הצעה להבניית לימוד המשנה בקטגוריות מובחנות תוך הדגשת היבטים ערכיים ושלבי למידה עצמית, שעשויים להוביל לשיפור בתהליך ההוראה של המשנה ולהפוך אותה ל׳עמוד ברזל׳ משמעותי בעולמם הדתי של התלמידים (ירון זילברשטיין).

  • לינק

    לא סוד הוא שאני עסוק בפיתוח ומחקר מודל לב"ה (למידה בסביבה הרפתקנית) מזה עשרות שנים. מודל לב"ה הוא מודל פדגוגי של למידה מבוססת פרויקטים (PBL), המושתת על עקרונות של למידה קונסטרוקטיביסטית/הומניסטית כשהשאלה הראשונה שהוא מעמיד בפני המורה או מפתח סביבות הלמידה היא: למה שהתלמידים ירצו לעשות את זה. העניין, כמובן, הוא מוטיבציה פנימית. מוטיבציה פנימית, כמו שכתבתי כבר לא פעם, מושגת אם יש עניין צרוף בתוכן – מה שמקטין מאד את הסיכוי שבסביבה של תוכן מוכתב מלמעלה, כמו תוכנית לימודים כזו או אחרת, תתעורר מוטיבציה פנימית אצל מרבית התלמידים. מודע למחויבות של מערכת החינוך לתוכניות הלימודים, אין מודל זה מיועד להציע התנערות מן התכנים המוכתבים – הוא פשוט מציע ערוץ אחר של אנרגיות למידה – המשימה (חנן יניב).

  • תקציר

    השימוש במסך שני יכול להגביר עיבוד מידע ואת ההוצאה לפועל של משימות חיפוש במשך זמן נתון. במחקר זה, המחברים בחנו את השינוי בתשומת הלב של הלומד בין שני מסכים ומשימות משניות מבוקרות בסביבה של ריבוי משימות במדיה ואת השפעתה על תהליך הלמידה. בפרט, הם ניתחו כיצד ניתן לחקור אפקטים של למידה קוגניטיבית ורגשית בהתאם לתפקיד של סביבה זו. נערך ניסוי בין נבדקי עם 69 משתתפים (שימוש סימולטני לעומת שימוש עוקב במסך שני במונחים של משימות משניות פתוחות לעומת סגורות). הממצאים הראו שהיה שוני גדול יותר באפקטים של למידה רגשית מאשר באפקטים של למידה קוגניטיבית אצל משתתפים שהשתמשו במסך שני ( Shin, Dong-Hee; An, Hyeri; Kim, Jang Hyun, 2016).

  • סיכום

    כמעט יובל שנים עוסקים חוקרים בעולם באפקט פיגמליון, המוביל להתנהגות שונה של אנשי חינוך כלפי ילדים שונים בכיתה. פרופ' אלישע באב"ד, שהיה מנהל בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, מחדד זאת וקובע: התנהגות של תמיכה לימודית שונה כלפי תלמידים שונים היא מוצדקת, לגיטימית, ואף רצויה, בבחינת "חנוך לנער על פי דרכו". מאידך, ובהיפוך גמור, התנהגות הבדלית בתמיכה הרגשית כלפי תלמידים שונים היא לא לגיטימית, בלתי רצויה, ועלולה לגרום נזקים הן לתלמידים הספציפיים והן לאקלים הכיתה כולה (אלישע באב"ד).

  • סיכום

    כאשר המחבר היה בתיכון, הוא קיבל ציון מצוין בכל שיעורי המתמטיקה שלמד – עד שהחל ללמוד חשבון אינפיניטסימלי. באלגברה ובגיאומטריה, הוא יכול היה להסתמך על שינון נוסחאות, אבל עכשיו היה עליו לחשוב בעצמו. זה היה נורא, והסתיים בכך שקיבל ציון בינוני ובקושי עבר את שיעור החשבון האינפיניטסימלי בקולג'. המחבר היה משוכנע שהסיבה לכך היא שלא הייתה לו חשיבה מתמטית, ומאז הוא נמנע ממקצוע זה. הסתבר שהוא טעה. קרוב לוודאי שלא היה הופך לאשף מתמטי, אבל המגבלה לא הייתה שאין לו כישרון במתמטיקה, אלא אמונתו שהייתה לו מגבלה מלכתחילה. מיליוני סטודנטים בשנתם הראשונה בקולג' נכשלים בקורסים אלה, ומשום שאלגברה הוא מקצוע חובה, רבים נושרים מהלימודים לגמרי. ניתן לשנות את המשוואה הפטליסטית הזו. במספר רב של מחקרים שנערכו בקפידה, פסיכולוגים חברתיים הראו שלהתנסויות קצרות יש השפעה חזקה וממושכת על עתידם האקדמי של תלמידים על ידי שינוי הלכי המחשבה שלהם לפני כניסתם לקולג' (David L. Kirp , 2016).

  • לינק

    סקירה מועילה של לימור ליבוביץ המתמקדת בהרצאת טד של סאל‏ קהאן (Sal Khan), שהקים את אקדמיית קהאן ‏(Khan Academy‏): "…[ההרצאה] קוראת לחשוב על תהליך החינוך כתהליך אישי בו כל לומד משיג שליטה מלאה בתוכן ומסוגל לחשוב על עצמו במונחים של הצלחה, ללמוד באופן עצמאי ולהיות יזם, יצירתי וחדשן בחברת הידע" (לימור ליבוביץ).

  • סיכום

    החשיבה האנושית היא מערכת מורכבת, שביצועיה ניתנים לשיפור באופן משמעותי באמצעות ניהולה. גורם המנהל את החשיבה מכונה מטא-קוגניציה (או בעברית חשיבה על חשיבה). המאמר מבהיר מהי מטא-קוגניציה, עומד על הקשר בינה לבין למידה עם הבנה ובוחן כיצד ניתן להשתמש בה לצרכי למידה והוראה בכיתה (ענת זוהר).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ניתוח נרטיבי של מסע למידה של מורה מורים אחד בפרויקט של למידה מקצועית שנמשך שנתיים. התפתחות מקצועית נתפסת כתהליכי הלמידה המורכבים הנובעים מהאינטראקציות המשמעותיות בין מורה המורים הבודד לבין הֶקְשֵׁר העבודה שלו/שלה. ניתוח המחברים מלמד שהיכולת לנהל אינטראקציות מסוג זה תורמת מאוד לתחושת הפגיעות של מורי המורים. המחברים מתארים באופן אנליטי שלוש אסטרטגיות (בניית הערכה עצמית חיובית, שמירה על מחויבות מוסרית ומטרה, והיענות אסטרטגית) כדי להתמודד עם הפגיעות הזו ומתארים את השפעתן על תהליכים של התפתחות מקצועית כמו גם את תוצאותיה (Vanassche, Eline; Kelchtermans, Geert, 2016).

  • לינק

    המאמר מציג את תהליך היעשותה של מורה מינורית – מורה אוטונומית המבטאת את מאווייה ורגשותיה ונמצאת בתהליך מתמשך של צמיחה והִשתנות בעבודתה החינוכית בכיתה. תהליך הצמיחה המתואר במאמר התרחש בהקשר של למידה בקורס התנסותי, פתוח ונוודי באופיו; קורס זה התקיים בשנת הלימודים תשע"א במסגרת תכנית הלימודים לתואר שני בחינוך (למידה והוראה) במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי. ההבניה של מרחב הלמידה התבססה על מאפיינים של אזור סְפָר חינוכי; באזור כזה הצמיחה נובעת מההתרחשויות, והשיח אינו "ניתן לצפייה מראש" אלא תלוי בדינמיקה של האינטראקציות בין השותפים במרחב הלמידה. מתן לגיטימציה והבעת הערכה למורה המינורית עולים בקנה אחד עם הקריאה של ספרות המחקר "לצלול" אל מורכבות הפרט המחפש אחַר הפרטי והייחודי, וזאת בניגוד לחקר הקונפורמי המתמקד בהכללות ובהבניית היררכיות (מלכה גורודצקי, איטו דהן).

  • לינק

    מתי בפעם האחרונה כתבתם מכתב או מסמך של מאות מילים בכתב יד? סביר להניח שעברו מאז שנים. ובכל זאת, תלמידי כיתה א' עדיין מתרגלים מיומנויות כתיבה בעיפרון במחברת שורה. האם הגיע הזמן ליישר קו עם הטכנולוגיה? (תמירה גלילי).

  • סיכום

    רוב חברי הסגל מתירים לסטודנטים להשתמש בטלפונים ניידים, ב"קליקרים" (clickers), ובמחשבי כף יד אחרים למטרות מוגבלות מאוד בלבד (כמו מענה על סקר) – אם בכלל. לעומת זאת, השימוש במחשבים ניידים הפך לכל כך נפוץ עד שחברי סגל רבים מתחילים לתהות באם הימצאותם בכל מקום ובכל עת מפריעה ללמידת סטודנטים (James M. Lang, 2016).

  • תקציר

    אחד מהדיונים החמים והחשובים יותר בהכשרת מורים כיום נוגע לשיטות הוראה שבהן משתמשים בתכניות ההכנה ולידע ולמיומנויות שהמועמדים להוראה צריכים לרכוש. במחקר זה, המחברת בוחנת את ההתבוננות בלמידה כגישה פדגוגית המיועדת לגרום למעבר של מועמדים להוראה מהתפיסות הטכניות של הוראה שהם מביאים לשדה לעבר תפיסה המתיישבת יותר עם המחקר לגבי האופן שבו אנשים לומדים לשם הבנה (Hughes-McDonnell, Fiona J., 2016)

  • לינק

    לא ניתן להגביל את אתגרי הלמידה בתוך חברת הידע לממד הטכנולוגי. למידה וחינוך משולבים בהקשרים כלכליים, פוליטיים ותרבותיים. פדגוגיות משקפות תנאי חברתי זה. כתוצאה מכך, עלינו למקם את הפרקטיקות הפדגוגיות בדיון רחב יותר לגבי מקומן במערכת הגלובלית של ייצור הידע (Ricaurte, Paola, 2016).

  • לינק

    האזנה היא מיומנות שפה משמעותית לפיתוח בלמידת שפה שנייה (second language learning). למרות חשיבותה, לומדי השפה מתייחסים להאזנה כמיומנות השפה הקשה ביותר ללימוד. מכיוון שתפקידה של הבנת הנשמע בהוראת שפה הודגש שוב ושוב, מורים רבים אינם מקדישים תשומת לב מספקת לחשיבות שלה בכיתותיהם. במאמר זה, החוקרים סוקרים מספר סוגיות חשובות הנוגעות להבנת הנשמע כדי לספק בסיס לפיתוח מיומנות האזנה בהוראת השפה האנגלית (Gilakjani, Abbas Pourhosein; Sabouri, Narjes Banou, 2016).

  • לינק

    תכניות רבות להכשרת מורים מנסות לחולל שינוי בתפיסות הלמידה של המורים, אך אינן משיגות את יעדיהן, ומורים מתקשים לזמן דרכי למידה עמוקות-אקטיביות. בעיית הלמידה אף מחריפה במערך לימודי היהדות שהלמידה בהם דרך חיקוי ושינון מגבירה את הניכור של התלמידים ממקורות תרבותם היהודית. תרומתו וייחודו של מחקר זה, אשר עקב אחר קבוצה של סטודנטים-מורים המשתייכים לתכנית להכשרת סטודנטים מצטיינים להוראת מקצועות היהדות ומלמדים בבתי ספר ממלכתיים, הוא בכך שבחן את תפיסות הלמידה של כל אחד ואחת מן הנחקרים בשני תחומי למידה: תוכני היהדות ונורמות התנהגות (גילת כץ).

  • סיכום

    פרופ' אנה ספרד עורכת חשבון נפש מקצועי נדיר: "אני מצהירה כאן בפה מלא שלעתים קשה לי להצדיק את הציון שנתתי לתלמידה הטוענת כי מגיעות לה לפחות חמש נקודות נוספות" (אנה ספרד).

  • תקציר

    במחקר זה נעשה שימוש במתודולגיית מחקר איכותנית כדי לבחון כיצד סטודנטים מתנסים בהתלהבות מתהליך הלמידה בפעם הראשונה כמו ילדים. מטרת המחקר הייתה להסביר את הפרספקטיבה של הסטודנטים ולבטא אותה כשלם מבני קוהרנטי. שישה סטודנטים (גילאי 22-17) תיארו כיצד הפכו נלהבים לגבי חינוך בפעם הראשונה כמו ילדים. התיאורים שלהם נותחו תוך שימוש בסגנון ניתוח פנומנולוגי (DeRobertis, Eugene M. , 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין