מילת מפתח: תהליכי חניכה
מיון:
נמצאו 16 פריטים
פריטים מ- 1 ל-16
  • לינק

    לחונכות בלתי-פורמלית יש תפקיד חשוב בקליטת מורים מתחילים אך היא כמעט לא נחקרה. לעומת זאת חונכות פורמלית מהווה אבן פינה ברוב תוכניות הקליטה. מוקד המחקר : במה שונה הסיוע/ההנחיה של חונכים לא-פורמליים וחונכים פורמליים שונים בזיקה לבנית ידע (כאן במתמטיקה). המחקר כאן התמקד בחונכות למורי מתמטיקה. לדעת החוקרים ניתן ללמוד מכך על חונכות בכלל אף כי ייתכן שיש הבדלים בחונכות בתחומי דעת אחרים. הקישור של חונכות בלתי פורמלית וחונכות פורמלית ושילובן לתוכנית חונכות אחת בשלב הקליטה מספק תמיכה מפצה ומשלימה לטובת המתמחים. במחקר זוהו משתני מדיניות המערבים חונכים מתוך בית ספר וחונכים חוץ בית ספריים וחונכות פורמלית ובלתי-פורמלית הנותנים משוב המבוסס על תצפיות, תמיכה בניהול כיתה ותמיכה רגשית כמנופים פוטנציאליים לשיפור הזדמנויות למידה למורים מתחילים. מתן יתר תשומת לב לחונכות בלתי-פורמלית עשויה להיות בעלת השתמעויות ישירות ורלוונטיות לחונכות הפורמלית. בתי-ספר עשויים לפתח מנגנוני מעקב ומשוב שיאפשרו להם לעצב חונכות פורמלית מתמשכת כדי להשלים את הפעילויות והאינטראקציות המתרחשות במהלך החונכות הבלתי-פורמלית המתמדת.

  • לינק

    ביקור בבית הספר היסודי "בית אק שטיין" באבן יהודה, המיועד לתלמידים עם הפרעות רגשיות. המנהל, עופר מרבך: "קורים פה תהליכים שבבית ספר רגיל אין להם שום סיכוי". זה בית ספר כמו כל בית ספר אחר. הילדים שלנו מוציאים תעודת בגרות, נוסעים לפולין בתיכון, הולכים לגדנ"ע, ואלה שיכולים גם הולכים לצבא. בדרך כלל הם יוצאים מהמפגש עם תחושות אחרות מאלה שהגיעו עמן, ומתחיל קשר המבוסס על אמון. ללא אמון הדדי בינינו ובין ההורים לא נוכל להצליח". ( אור סופר).

  • לינק

    תהליך מיכא"ל מוכיח, שניתן ליצור מסגרת לימוד קבוצתית, שבה עיקר הלימוד של הפרט מבוסס על למידה עצמית ועצמאית. כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה בלימודים חשוב ביותר לרכוש הרגלי למידה נכונים ויעילים. שיטת מיכא"ל מונחית ע"י אקדמאים/סטודנטים מצטיינים מתחומים שונים, שעברו תהליכי מיון והכשרה יחודיים. המועמדים עוברים תהליך מיון ארוך וקפדני, הכולל מספר שלבים, ובמסגרתו נבחרת קבוצת מועמדים מקרב אלפי הפונים. שלבי המיון כוללים סדנאות מיון, ראיונות אישיים ומבחני אישיות. תהליך המיון אורך מספר חודשים. מיכא"ל (ראשי תיבות: "מיצוי כישורים אישיים למצוינות") היא משנה קיומית-חברתית ושיטה חינוכית שפותחה בישראל בידי יובל אלוני, מני ברזילאי ואחרים

  • לינק

    מאה שנה לאחר היווסדו בית הספר "הריאלי העברי" בחיפה נדלק מחדש, אם כי הוא לא כבה אף פעם. הוא נולד במלחמה – "מלחמת השפות" – ב־1913, ומאז ידע זמנים תוססים יותר ופחות, אך הוא מגיע לשנתו המאה במצב רוח מהפכני במיוחד. למניפסט של המהפכה קוראים "מאֲרג" – תכנית לשינוי יסודי של דפוסי ההוראה והלמידה בכל בתי הספר של "הריאלי" ( נאוה דקל).

  • סיכום

    שלושה דימויים אידאליים של הבוגר הרצוי מנחים את השיח החינוכי: הבוגר המחובְרת, הבוגר המתורבת והבוגר הממומש. הדימויים האלה לא עובדים טוב בימינו; חייבים להמציא אותם מחדש . אך לפני הגדרה מחודשת של הבוגרים הרצויים יש לשאול שאלה יסודית: האם חלוקת השיח החינוכי לשלושה טיפוסים אידאליים של בוגרים רצויים עדיין חיונית? נראה שכן. חלוקת השיח לשלושה הגיונות נעשתה אמנם בעייתית בימינו, אך היא עדיין תקפה ( יורם הרפז) .

  • סיכום

    לעומת מודל החונכות המלווה – המהווה חלק מחובות קורס הנלמד במכללה, ומודל פר"ח – שבו החונכים עוסקים בחונכות ללא מעורבות המכללה, החונכות במודל המשלב היא חלק בלתי נפרד מן ההתנסות. המחקר שלפנינו מספר את סיפורה של יוזמה של חונכות פרטנית שהתקיימה במסגרת המודל המשלב. יוזמה זו תרמה לכל השותפים בה וקידמה אותם. החונכות שהופעלה בחטיבת ביניים, החלה בשנת הלימודים תשס"ה והמשיכה בשנת הלימודים תשס"ח. למעשה מדובר בשני פרקים של מערכי חונכות פרטנית שהופעלו בחטיבת הביניים. ( שגיא , חנה) .

  • סיכום

    דרך חשובה ליצירת מצב למידה בהקשר אותנטי היא על ידי יצירת חניכות קוגניטיבית. זה כולל "פיתוח תפיסות באמצעות פעילות אותנטית מתמשכת שתומכת בלמידה במרחב הרלוונטי בכך שמאפשרת לתלמידים לרכוש, לפתח ולהשתמש בכלים קוגניטיביים במרחב האותנטי" (בראון, קולינס ודוגוויד, 1989). זאת אומרת, הלומד עובד עם מומחה מוכשר שמדריך את תהליך הלמידה. כפי שהבונים טוענים, מערכת היחסים עם המומחה היא מרכיב חשוב בתהליך הלמידה (רוגוף, 1990). חונכות קוגניטיבית, היא הוראה הממקמת את הלומדים בסיטואציות אותנטיות של למידה ובדרכי הערכה העולות בקנה אחד עם תכנית זו . שלבים בתהליך (חונכות קוגניטיבית): הדגמה. אימון. התרחקות. תמיכה .

  • לינק

    עמותת – YRF הקרן להתחדשות בחינוך, חשפה בכנס השנתי שלה , שהתקיים ביוני 2011 בהרצליה , תכנית שפיתחה לליווי אישי ופיתוח מקצועי של מורים. התכנית נקראת "דרך המורה – טיפוח כישורי הוראה ופיתוח אישי ומקצועי של מורים". במסגרת התכנית פעלו השנה 15 מנחים, המלווים למעלה מ-200 מורים. המנחים משלבים ידע ותוכן מתחומי האימון, הנחיית קבוצות , יעוץ חינוכי ופדגוגיה . בין המנחים מנהלי ביה"ס ותיקים, מאמנים ומפתחי תוכן פדגוגי. ההנחיה מבוססת על איתור מקורות מוטיבציה אצל המורה, ומשלבת עקרונות של החינוך הפורמאלי, החינוך הבלתי פורמאלי והחינוך האנתרופוסופי. במסגרת התכנית מקבלים המורים , בין היתר, כלים לתכנון השיעור בהתאמה לצרכי התלמידים, כלים לצפייה בשיעור ולמידה מקצועית בעקבותיו, וכן לניהול שיחה אישית של המורה עם תלמיד. המנחים, מטובי המורים בישראל, מלווים וחונכים את המורים במפגשים שבועיים כל השנה. המפגשים מתקיימים לפני השיעור , במהלכו ולאחריו .

  • לינק

    מזה כמה שנים מנסים הבריטים לעודד את השילוב של למידת עמיתים בכיתה באמצעות תלמידים עמיתים המשמשים כחונכים. מטרת המחקר שנערך בבתי ספר תיכוניים באנגליה הייתה לבדוק את האפקטיביות של למידת תלמידים חונכים בכיתה. במסגרת המחקר נבדקו תלמידים חונכים בתחומי הביולוגיה בגילאי 16-17 ותלמידים חונכים במדעים בגילאי 4-15 . הממצאים מלמדים על אפקטיביות גבוהה של שיטת התלמידים החונכים בכיתה של ביה"ס תיכון לאור המוטיבציה הגבוהה שמגלים התלמידים ללמוד את חומרי הלמידה לעומק ולהדגים את מושגי הלמידה בפני עמיתיהם בכיתה. הממצאים מלמדים עוד על תלמידים חונכים שיצרו רפלקציה לתהליכי הלמידה והחונכות שעברו ועל חשיבות ההכנה של תלמידים חונכים לפני השיעורים על מנת לסגלם למודלים המנטליים שהם צריכים לסגל לעצמם במעבר מלמידה לחונכות ( Jonathan Galbraith & Mark Winterbottom).

  • לינק

    רבות כבר נכתב על חשיבות חונכות תלמידים עמיתים בחינוך אך יותר מכך יש חשיבות להיערכות מערכתית ויישום מערכתי של תהליכי חונכות בבתי ספר. אחד הדגמים הראויים של חנוכות בחינוך בישראל מתקיים ברשת אורט במסגרת פרויקט החונכות הארצי שלהב"ת. במסגרת פרויקט "חונכים בשלהב"ת" חונכים תלמידים מהחטיבה העליונה את תלמידי חטיבת ביניים בנושאי לשון, הבנה והבעה במקצועות לימוד שונים במסגרת מערכת השעות השבועית, לאחר שהוכשרו לכך. תלמידי כיתה המדעים י'5 בבית הספר אורט ע"ש יצחק רבין בגן יבנה החליטו לבצע את המחויבות האישית בצוותא. יחד חונכים 36 תלמידי הכיתה את תלמידי כיתות ז' בבית הספר. מדי שבוע הם נכנסים לכיתות ז' ומשפרים את מיומנויות התלמידים בעברית ובערבית.

  • לינק

    אפילו כשהילדים הם בעלי הישגים גבוהים וקל להם עם טכנולוגיה חדשה, נראה שרבים הולכים ומאבדים את תחושת הפליאה והסקרנות שלהם, מציין ג'והן סיליי בראון. שיטות חינוך מסורתיות עשויות לחנוק את ההנעה הטבועה בהם לחקור את העולם. בראון ועמיתים עם נטיות דומות מפתחים את היסודות עבור פדגוגיה חדשה של המאה ה-21 המרחיבה אופקים במקום לצמצם אותם ( ג'והן סיליי בראון (John Seely Brown)

  • לינק

    הספר "למה בית ספר? לגלות מחדש את מהות בית הספר" מעניין בעיקר בגלל השאלה " למה בית ספר" וקצת פחות בגלל התשובה – גילוי מהותו של בית הספר. קלקסטון, מנהל The center for real world learning באוניברסיטת ווינצ'סטר שבאנגליה ומחברם של עשרים ספרים על למידה ויצירתיות , שואל את שאלת היסוד : מהי מטרת בית הספר , מה הוא יכול וצריך לעשות . "מטרת החינוך היא להכין צעירים צעירים לקראת עתידם, לסייע להם לפתח את היכולות שיזדקקו להם לשם שגשוג". אבל בית הספר אינו מסייע לצעירים לשגשג , והחברה מקבלת זאת כהשלמה אילמת ו"זה מזעזע, וזה מסוכן" מה יכול וצריך בית הספר לספק לצעירים" "שוליאות אפיסטמית "( Eptisemic apprenticeship)- סביבה שמטפחת את הכישורים ואת נטיות החשיבה החיוניים ביותר לשגשוג במאה העשרים ואחת: " סקרנות, אומץ, חקרנות, התנסות, דמיון , חשיבה, חברתיות ורפלקטיביות." קלקסטון מתאר את מצבם הנפשי המעורער של תלמידים באנגליה (אצלנו הם בסדר? ) וכיצד בתי הספר תורמים לו. הוא מתאר את ההישגים העלובים של התלמידים במקצועות הלימוד השונים ( אצלנו הם בסדר ? ) ואת השיממון עד תיעוב שבית הספר משרה עליהם. הוא מסביר מדוע הרפורמות למיניהן נכשלו וטוען שהרפורמה שאנו זקוקים לה באמת היא זו שתשנה את המבנה דמוי המנזר ובית החרושת של בית הספר ותשים במרכז את תהליך הלמידה ולא את תכניה. ספר מרענן ( המלצת יורם הרפז).

  • לינק

    המאמר מתאר תהליך כתיבה שיתופי של שני הכותבים שהיו חונך ומונחית במסגרת הכשרת מורים. השאלה שעמדה בפניהם: כיצד נוצר טקסט בתהליך של כתיבה שיתופית? כיצד מסגרת הטקסט הזה מאפשרות כבוד הדדי והכרה בשוויון בתרומה? בתהליך השיתופי הכותבים העלו נקודות קריטיות ורגשיות שונות בהתנסויות החונכות. הם תיארו זאת באמצעות פיתוח של 17 תמרורים נרטיביים (רפלקציות אישיות, טקסטים מהשדה, שיחות מקוונות, דיונים דו-שבועיים משותפים וסיפורי התנסות) או ויזואליים (שימוש בצבעים שונים) לאורך שלוש שנים. בסיום הכתיבה נוצר אוסף של מחשבות, רגשות, תחושות, מתחים ביחס להתנסויות האישיות והמקצועיות של כל אחד ושל השניים יחד. המאפיינים השכיחים לכתיבה משותפת הם: סיעור מוחות ודיונים, התוויית קווים ראשוניים לכתיבה, הכנסת שינויים, סקירה ועריכה. נמצא כי כותבים עושים שימוש בכלים מתוקשבים כדי לקדם את תהליך הכתיבה המשותפת ( Griffin, S.M., & Beatty, R.J).

  • סיכום

    מטרת המאמר היא לתאר תוכניות איכותיות של קליטת מורים מתחילים השייכות ל"גל הרביעי" (כנ"ל) של תוכניות בארצות הברית. המאמר כולל את ההבנות שעלו מניתוח התוכניות, כולל הדרכים שבהן הותוו ואורגנו תוכניות אלה, דרכי הכשרת החונכים, התפתחות מקצועית והערכה מעצבת של המורים המתחילים לאורך שלוש שנות ההוראה הראשונות. לדעת הכותבים נדרשים מחקרים אמפיריים נוספים כדי ללמוד על השפעות תוכניות הקליטה על המורים המתחילים ועל השיגי תלמידיהם. (Wood, A.L., Stanulis, R.N.)

  • לינק

    ד"ר John Seely Brown אחד המדענים והוגי הדעות הנודעים בארה"ב הופיע לפני כמה חודשים בכינוס בארה"ב מטעם קרן קרנג'י לקידום החינוך והציג את השקפת עולמו לגבי דרך ההוראה הרצויה והראויה במוסדות חינוך ובבתי ספר. ההופעה באוניברסיטת סטנפורד תועדה בוידאו והוצגה בפני מורים ומחנכים ברחבי ארה"ב ובקנדה כהרצאה מעוררת השראה. עפ"י תפיסתו של John Seely Brown יש לבסס את ההוראה על למידה מבוססת סדנה שבה התלמיד מתנסה הלכה למעשה, מתמודד, מתקן ומשפר את תוצריו. חלק מהתהליך צריך להתבצע בהוראת עמיתים, כלומר, הלומדים יילמדו נושא חדש ויעבירו אותו לעמיתיהם. כמחנכים וכמרצים עלינו ליצור תנאים בהם הלומד ישתוקק ללמוד. לכן, עלינו לאפשר לו "לשחק" עם ידע, כלומר, ליצור בעצמו הבנייה של ידע ולא לקבל אותו מוכן. עלינו ליצור תנאים להתפתחות דמיונו של הלומד כי בלי דמיון אין גם יצירתיות. עלינו לטפח סביבות למידה שבה ההעברה נעשית בקהילת לומדים עמיתים הלומדים באופן עצמי ומכוון נושא חדש ומלמדים אותו לעמיתיהם בקהילת הלמידה.

  • לינק

    סטודנטים המתחילים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה חשים בידוד וחוסר ביטחון. גם העצמאות הנדרשת, ההתוודעות לטכנולוגיות חדשות והצורך לאזן בין העבודה האקדמית לבין מחויבויות אחרות של עבודה ומשפחה מקשים עליהם, והשפעתם ניכרת במונחים של הישגים ונשירה . כדי להתמודד עם היבטים אלה פותחו בחלק מהמוסדות תוכניות חונכות שמטרתן לתמוך בסטודנטים בשנה זו. מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לפתח ולנסות תוכנית חונכות מסוג זה במסגרת לימודי הכשרה להוראה לתואר ראשון. המאמר מתמקד בחונכות מנקודת המבט של החונכים, שהבנתה חשובה כדי להעלות את איכות התוכניות וכדי לחזק את תחושת המסוגלות העצמית של החונכים ( Heirdsfield, A.M., Walker, S., Walsh, K., & Wilss, L).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין