מילת מפתח: תהליכי הכשרה
מיון:
נמצאו 79 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    הקורס "מדריכי כושר ובריאות והכשרת קטינים לאימון בחדר הכושר" נלמד בסמינר הקיבוצים ( כמו גם במכללות אחרות) באופן מסורתי ומשלב הרצאות פרונטאליות והדגמות בחדר הכושר. לאחרונה , פותח DVD העשוי לשמש אמצעי הוראה יעיל במהלך הקורס. מטרותיו של אמצעי זה : לסייע לסטודנט בתהליך ההכשרה והלמידה 2. להוות מאגר מידע בזמן העבודה כמדריך בשטח. 3. לאפשר הדגמה והסבר של המדריכים ל"לקוחות" בשטח. מאמר זה סוקר את מחקר הפעולה שמטרתו ללמוד על "התקליטור "מדריך המולטימדיה השלם לפעילות בחדר הכושר" (פנחס וקייץ, 2008) , כמו גם על תכנית הוראה ייחודית , המשלבת אותו במהלך הוראת הקורס ) אל פנחס. לארי קייץ. צילי רז-ליברמן).

  • לינק

    במאמרון שלו קובן מבקר את Teach for America, פרויקט אמריקאי שמכשיר, בקצב מזורז, בוגרי אוניברסיטה (לרוב איכותיים) להיות מורים. מי שעובר את ההכשרה הזאת מתחייב ללמד לפחות שנתיים בבית ספר ששייך לזרם המזוהה עם הפרויקט. ההכשרה המהירה, ובמיוחד התקופה הקצרה שבה בוגרי הפרויקט מלמדים בבתי הספר לפני שהם פורשים ופונים למקצועות אחרים, אינם מוצאים חן בעיני קובן. הוא מביא נתונים שמצביעים על כך שכדי להיהפך למומחה בתחום כלשהו, אדם זקוק ל-10,000 שעות "אימון". (מלקולם גלדוול כתב על הנושא הזה בספרו הפופולארי Outliers.) לפי חישוב די פשוט, מורה שעובר הכשרה ב-Teach for America ומלמד רק שנתיים איננו צובר מספיק שעות על מנת להגיע לרמת המקצועיות הדרושה כדי באמת להיות מורה מוצלח. קובן גם מציין שבתקופת ההכשרה של Teach for America כמעט אין למתלמדים קשר עם מורים מומחים שמדריכים אותם, או מגיבים לשיעורים שלהם. הדעה שלו ברורה: הוא איננו רואה את הפרויקט הזה כתחליף להכשרה המסורתית של פרחי הוראה בסמינרים או באוניברסיטאות.

  • לינק

    על אף השונות ביניהם, נתיבים החדשים בהכשרת מורים נתפסים כהכשרה "מסורתית", מאחר שהם ממוסדים )עונים על כל תנאי הבסיס שקבעה המל"ג(. על אף השונות בין ארבעת הנתיבים החלופיים, העומדים בתנאי הבסיס, הם נתפסים בעיני רבים כ"הכשרה מסורתית" מאחר שהם ממוסדים . לכן, השימוש במונח “הכשרה חלופית" מטעה, שכן ארבע החלופות קיימות כבר ומקודמות כדי להביא להוראה אוכלוסיות איכותיות ולתת להן הכשרה איכותית. אלה הדוגלים ב"הכשרה חלופית" קוראים תיגר על מכלול החלופות בהכשרה שאינן ממלאות את תנאי הבסיס ובעקבותיה השלמת לימודים תוך כדי עבודה כמורה מתחיל.הרצון להתמודד במהירות עם בעיית הירידה בהישגים הלימודיים ועם בעיית המחסור בכוח הוראה איכותי מציף את השיח על ההכשרה החלופית. אולם לא כל ניסיון המוגדר בארץ כ"חלופי" הוא אכן כזה. תוכניות המואצות לאקדמאים איכותיים במתמטיקה ובמדעים, הפועלות השנה בכמה אוניברסיטאות ובמכללות לחינוך, אינן חלופיות כלל וכלל, שכן הן עומדות בכל תנאי הבסיס הנדרשים! לעומת זאת, התכנית המואצת לאקדמאים איכותיים באנגלית, אשר פעלה בתשס"ט כניסוי באחדות מן המכללות לחינוך, אכן הייתה חלופית שכן היא לא עמדה בתנאי הבסיס שלפיו יש לסיים את ההכשרה טרום הכניסה. ( תמר אריאב).

  • תקציר

    בסמינר הקיבוצים נפתחו בשנה האחרונה שלושה מחזורים של תכניות ייחודיות להכשרת אקדמאים להוראה. תכניות אלו שונות מהמודל המסורתי של הכשרת אקדמאים להוראה במכללה מבחינת מבנה ואופי התכנית, והן הציבו אתגר לא פשוט בפני המעורבים. אולם גם התכניות הייחודיות אינן מקשה אחת; הן נבדלות זו מזו בעיקר בשל הלמידה והתובנות שצמחו בקרב העוסקים במלאכה. ניתן להתייחס, אם כך , אל שלושה דורות של תכניות. הפעלת שלוש תכניות מיוחדות בפרק זמן כה קצר אִפשרה לסגל האקדמי במכללה למידה מכל אחת מהן, הפקת לקחים ושיפור הדרגתי של התכנית הבאה ( יהודית וינברגר, סמדר דוניצה-שמידט ריבי כרמל).

  • תקציר

    במכללה האקדמית בית ברל פועלות בשנת הלימודים תש"ע שלוש תכניות ייחודיות להכשרת אקדמאים להוראה. התכניות המתוארות במאמרן של ד"ר אורית אלמוג וד"ר תילי וגנר אינן חלופיות במובן המתואר בספרות המקצועית ואינן דומות לתכניות מקוצרות ומקוצצות , כאלה הפועלות במקומות שונים בעולם ולאחרונה אף עולות על הפרק בארץ. כל בוגרי התכניות הללו סיימו או יסיימו את לימודיהם טרם כניסתם להוראה בבתי ספר (רק בתכנית המואצת לאנגלית, אשר נפתחה מאוחר, לא סיימו את כל הלימודים, אלא את רובם לפני ההשתלבות בבית הספר) . יש להדגיש שמדובר בתכניות שבחלקן אינטנסיביות יותר מבחינת משך תקופת ההכשרה, אך הן כוללות את כל רכיבי ההכשרה ואת ההיקף הנדרש על פי המתווים. השונות העיקרית שבין תכניות אלו ותכניות אחרות להכשרת אקדמאים להוראה היא במאפייני האוכלוסייה המשתתפת בתכניות אלו, באתגר שהן מציבות בפני מכשירי המורים ובסיכוי לשילוב מורים איכותיים יותר למערכת החינוך.

  • מאמר מלא

    מכון אבניים מציע למורים לא רק שיטה ללמידה ולשיפור עצמי המבוססת על ניסיונם המתועד של עמיתים, אלא גם תרבות מקצועית חדשה. "מורה", אומרת שבי גוברין, מייסדת ומנהלת מכו אבניים, "חייב לתפוס את עצמו כמקצוען. המורים הם קבוצה איכותית ומנוסה שצריכה להוביל את עצמה ולעמוד בראש השיח הפדגוגי בארץ". מתוך ההבנות הללו מפתחים באבניים כלים לחילוץ הידע המעשי של מורים. המטרות הראשוניות של המכון היו לתעד את הנעשה בכיתה, ולתת לידע הזה שפה. במשך הזמן פיתח המכון קשרים עם בתי ספר והחל לבנות ספרייה שמדפיה אינם מכילים ספרי תאוריה וסטטיסטיקה, אלא תיאורים מהשטח, מחיי היום יום של מורים. מרגע שהמורה כותב את תיאור המקרה יש עם מה לעבוד. מה שהתרחש לא נשכח, זה רשום. עכשיו אפשר לנתח את זה, לדבר על זה, ללמוד מזה".?

  • לינק

    ראיון עם ד"ר אהרון זיידנברג בגיליון "הד החינוך" מדצמבר 2009. אחרי 23 שנים בתפקיד מנהל מכללת בית ברל שלפניהן ובמהלכן הכשיר מורים באוניברסיטת תל אביב ובמכללת בית ברל, מגבש ד"ר אהרון זיידנברג תכנית מרחיקת לכת לארגון מחדש של הכשרת המורים בישראל. ד"ר זיידנברג מציע להפוך את הכשרת המורים לתואר שני. במקום הכשרה של ארבע שנים לתואר ראשון , הוא מציע שנתיים הכשרה לתואר שני. יש כיום מסה של צעירים בגיל 26-27 שלמדו היסטוריה, סוציולוגיה , ספרות, אמנות, פילוסופיה ועוד. מוצע לנצל את התהליך החברתי הזה לטובת ההוראה. מוצע לגייס אותם להוראה ולאפשר להם ללמוד לתואר שני. כך יהפכו כל בוגרי מדעי הרוח והחברה למאגר פוטנציאלי של עובדי חינוך. תהליך זה צריך להיעשות על ידי העברת לימודי ההכשרה להוראה לרמת תואר שני, או לפחות ללימודים פוסט-ב"א. התוכניות הללו יוכלו להתקיים באוניברסיטאות ובמכללות לחינוך.

  • לינק

    ניתוח תיאורטי של הגורמים והמשתנים התורמים להיווצרות הזהות המקצועית של פרח ההוראה. הזהות המקצועית של פרח ההוראה מתגבשת, אמנם על יסוד תכונות דמוגרפיות, משתני סביבה ותכונות אישיות ( משתני אישיות) , אך גם לתהליכי ההכשרה של פרחי ההוראה יש השפעה משמעותית על התגבשות הזהות המקצועית שלהם. ניתוח תיאורטי רב-ממדים של המשתנים השונים והיחסיים בתהליך היווצרות והתגבשות הזהות המקצועית של פרח ההוראה במחזור חייו ובמהלך הכשרתו (Annemie Schepens, Antonia Aelterman, Peter Vlerick ) .

  • לינק

    מכון חפ"ן הוקם בשנת 1975-6 ע"י הפרופסורים משה כספי, צבי לם ז"ל ויוסף באשי ז"ל, ונוהל שבע שנים ע"י פרופ' כספי כמכון עצמאי , במטרה ליצור אלטרנטיבה חינוכית להכשרת המורים המקובלת. הלימודים במכון חפ"ן, הקיים מזה 20 שנה, במכללה האקדמית ע"ש דוד ילין בירושלים , מיועדים לאקדמאים המעוניינים להניע שינוי בתוכם ובמערכת החינוך. הנחת היסוד היא כי קודם לכל על המורה להיות אדם מתבנה ומתפתח כל העת. הדרך אותה הם מציעים כרוכה בנכונות להיפתח ולעבור תהליכי שינוי פנימיים – אישיים , באכפתיות ושיתוף פעולה , בגמישות פנימית וביכולת להתפנות לשנה של למידה אינטנסיבית. תכונות נוספות חשובות הן: סקרנות , אהבת למידה , מעורבות חברתית ,יצירתיות ועוד.

  • לינק

    מאמר זה מתאר תפיסת הכשרה הפועלת בסמינר הקיבוצים והמבקשת לטשטש את ההבחנות בין הפורמלי לבלתי-פורמלי בחינוך בדרך לטיפוחם של מורים חברתיים. תפיסת ההכשרה ותרגומה המעשי צמחו בחצר המכללה מתוך ערוגותיהם של מסלולים ייחודיים, יוזמות של מרצים והכוונה של ההנהלה . אלה התלכדו לכדי תכנית ניסויית מקיפה, אשר נערכת זו השנה השלישית בשיתוף גף ניסויים ויזמויות במשרד החינוך. תחילה מציג ד"ר ניר מיכאלי שלוש תמונות מתוך התכנית הניסויית; לאחר מכן הוא סוקר וממפה גישות תאורטיות העוסקות בחינוך הבלתי-פורמלי; מדגיש את הגישות הרואות בבלתי-פורמליוּת תפיסת הוראה-למידה שלמה; לבסוף מציע את הפדגוגיה החברתית כמושג שעשוי לייצג אותה תפיסת הוראה בלתי-פורמלית ונציג את עיקריה ( ניר מיכאלי ) .

  • לינק

    יוזמה חדשה של עיריית הרצליה אשר מטרתה להכשיר תלמידי תיכון להיות מורים פרטיים מוסמכים בעיר. היוזמה נולדה בעירייה לפני כשנה, מתוך מטרה להציע אלטרנטיבה לשיעורים הפרטיים, שוק אשר על פי ההערכות, מגלגל עשרות מיליוני שקלים המוצאים מכיס ההורים. מעבר להקלה המשמעותית במחירים, באמצעות הפרויקט, מוגברת גם המחויבות החברתית והערבות ההדדית של בני הנוער בעיר. הכשרתם של בני הנוער נמשכת כשנה ובמסגרתה הם לומדים להיות מורים פרטיים מוסמכים במקצועות המובילים: מתמטיקה, אנגלית, הבנת הנקרא ומקצועות רבי מלל.

  • לינק

    המאמר הנוכחי מתאר מחקר רב-שנתי מעניין בארה"ב שליווה את ההכשרה של פרחי הוראה בארה"ב לקראת הכנתם להוראה של תלמידים בעלי קשיי למידה/בעיות התנהגות. המחקר נערך בו-זמנית בכמה אוניברסיטאות בארה"ב שבהם הוכשרו הסטודנטים להוראה באמצעות מערכת חקר מקרים ממוחשבת במולטימדיה לקראת התמודדות עם תלמידים בעלי קשיי תפקוד/בעיות התנהגות. המחקר ליווה 251 סטודנטים להוראה בחמש אוניברסיטאות אמריקאיות שנחשפו לחקרי מקרים מתועדים ומצולמים בוידאו. המחקר המשולב ( איכותני וכמותי) בדק היבטים של שיטת ההעברה הטכנולוגית , התכנים, ההתנסות של פרחי ההוראה בעקבות הצגת המקרה , דרכי ההוראה והדיונים המתועדים באינטרנט בעקבות החשיפה לחקר המקרים המצולמים של אירועי הלמידה בבתי הספר. ממצאי המחקר הוצגו בצורת מפות נושאיות המראות קשרים בין משתנים שונים .

  • לינק

    הפרק בספרן החדש של יהודית ברק ואריאלה גדרון ( עורכות ) בוחן את האפשרות להפוך סיפורים מן ההתנסות של סטודנטים בשנה א' לטקסט מרכזי ללמידה. הטענה המוצגת בפרק היא כי כדי להפוך את ההתנסות בהוראה לניסיון מקצועי מצטבר ובעל משמעות , יש להפוך אותה לסיפור. כותבות הפרק , ד"ר סמדר תובל , מדריכה ויועצת חינוכית – וד"ר אריאלה גדרון – מדריכה ועוסקת במחקר נרטיבי- מתבוננות בשיטתיות על שנה אחת של "הדרכה בשיתוף" של סטודנטים בשנה א', שבה צוות ההדרכה והסטודנטים חוקרים את סיפורי ההתנסות כטקסטים לימודיים לגיטימיים. הסיפורים שנכתבו בפורום או סופרו בסדנה ופרוטוקולים של עבודה עליהם , משמשים בסיס לניתוח הנרטיבי של העשייה. הכותבות מציגות תובנות על אודות משמעותו של הטקסט הנרטיבי ככלי בהכשרה להוראה ומתייחסות למקומם של מכשירי המורים בתהליך זה.

  • לינק

    ספר זה נכתב בידי צוות מכללת קיי לשם תיעוד וסיכום תהליך ניסוי חינוכי חדשני שנערך במכללה בתמיכת גף ניסויים ויזמות במזכירות הפדגוגית שבמשרד החינוך. ספר הניסוי מציע מודל חינוכי שפותח כדי לאפשר למוסדות חינוך ולאנשי חינוך בשטח ובאקדמיה לבחון אפשרות יישום של המודל במערכת החינוך. בצד המודל כולל הספר גם דרכים ליישומו , וכן תובנות , מסקנות והמלצות שעלו מתוך העשייה. תכנית שח"ף מציעה גישה חדשנית להכשרה , שבמרכזה עומד דיאלוג בין השותפים השונים: הסטודנטים, מכשירי המורים במכללה ובית הספר שבו מתקיימות ההתנסות וההכשרה הלכה למעשה. התכנית מבטיחה כמה דברים: גיבוש זהות מקצועית-חברתית , שתוציא את המורה מבדידותו , הן במהלך הלימודים והן במהלך עבודתו כמורה במערכת , כלים ומיומנויות שיאפשרו למורה להיות חלק מקהילה לומדת ומתפתחת במשך כל חייו המקצועיים ויצירת מחויבות למעורבות חברתית-תרבותית בקהילה שבה הוא עובד. התהליך כולו היה מלווה במחקר שבדק את התפתחות הניסוי , את השפעתו על המעורבים בו ואת הידע שאפשר להפיק ממנו על הכשרת מורים בכלל. הספר שאותו מציגה כאן המכללה, הוא תמציתו של התהליך. נוצר במכללת קיי מודל עבודה של קבוצה מקצועית השותפה בעשייה ובלימוד משמעויותיה ומתווה דרכים חדשות בהוראה ובלמידה . ספר זה הוא אחד הביטויים לכך. בנייתה של תכנית שח"ף ( שיתוף חינוכי פעיל ) היא תהליך חשוב בתחומי הכשרת המורים בישראל. התכנית המיועדת לבוגרי אוניברסיטה המבקשים להכשיר עצמם להוראה , מתמקדת בהבניית סביבות המאפשרות למידה דרך עשייה. גישה זו מעבירה את מרכז הכובד מן ההקשר האישי של הלומד אל הקשר הקהילתי, ומן הדגש על מיומנויות הוראה לדגש על תהליך למידה מתוך הקשר לעשייה החינוכית שלהם (יהודית ברק, אריאלה גדרון ).

  • רפרנס

    מקצוע ההוראה שרוי במשבר ממושך ועמוק, שאף החריף בעת האחרונה, בעידן כלכלת השוק והגלובליזציה. קשה למשוך למקצוע מועמדים ראויים, ואין הסכמה באשר להכשרה הנכונה לקראתו. יתר על כן, רבים מבוגרי מסלולי ההכשרה להוראה אינם עוסקים במקצוע כלל או נוטשים אותו אחרי התנסות קצרה. המאמרים המקובצים בספר – פרי עטם של אנשי אקדמיה ואנשי עשייה חינוכית בולטים בתחום ההוראה בישראל – מסרטטים את תמונת המשבר על רקע המתרחש בתחום ההוראה בעולם, מנתחים את סיבותיו ומציעים דרכים להתמודד עמו. הספר פונה אל מנהיגי הציבור ואל קברניטי החינוך בתקווה להגביר את מודעותם לחומרת המצב ולהמריצם להירתם לתיקונו. הוא פונה גם אל המורים במערכת החינוך על כל שלוחותיה כדי לעודדם לשפר את הטעון שיפור כפי יכולתם, וכן אל הציבור הרחב, המבין כי ההוראה והחינוך ראוי להם מקום מרכזי בשיח הציבורי ובעשייה לקידום החברה ( עורכות דרורה כפיר ותמר אריאב ).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי הוא המשך המחקר שנערך בשנת 2006 בעניין ההכשרה להערכה של עובדי הוראה במדינת ישראל. שנת המחקר הראשונה עסקה בעיקר במיפוי ובבדיקה של הקיים מבחינה מבנית ותוכנית בתחום ביצוע ההערכה ובתחום ההכשרה להערכה של סטודנטים להוראה או של מורים במכללות האקדמיות להכשרת עובדי הוראה. בשנת הלימודים תשס"ו ביקשו החוקרות להעמיק את המחקר ולבדוק את ההשתלמויות המוצעות במרכזי פסג"ה בתחום ההערכה של מורים מכהנים. השאלה ששאלנו את עצמנו הייתה: אילו כלים רוכשים מורים מכהנים לשם ביצוע ההערכה? במחקר הראשון משנת 2006 ל לא נמצאה חשיבה מסודרת לגבי המהות, לגבי גוף ידע קנוני שיש ללמד או לגבי הידע הדרוש למורה. כאשר לכך מתווספת מצוקת שעות בלימודי התואר הראשון, לא מתאפשרת הכשרה ברמה ובעומק הראויים של שום נושא, כולל בתחום ההכשרה להערכה שנופלת בעקבות זאת בין הכיסאות: הביטוי לכך הוא מיעוט של שיעורים ומסר לא ברור. התמונה העולה מתוך ממצאי המחקר של השניה השניה במרכזי פסג"ה היא של פעילות נטולת מעקב ותכנון וללא ויד מכוונת בכל הקשור להכשרה להערכה. בשנת תשס"ז תוכננו 84 השתלמויות שונות בהערכה בכל רחבי הארץ. הבדלים בין ההשתלמויות התבטאו בקהלי היעד שהן כיוונו אליהן, בהיקפי השעות, במטרות ההשתלמות ובמספר המשתלמים. תכניות הלימודים שהוצעו היו מגוונות ביותר וכללו כמה יחידות מידע (מירי לוין-רוזליס, אורית לפידות).

  • תקציר

    המאמר של פרופסור שלמה בק מחולק לארבעה חלקים . בחלק הראשון הוא מתבונן במצב הנוכחי ומאבחן את הנימוקים שעליהם מתבססת הקביעה כי מקצוע ההוראה מחייב הכשרה אקדמית. בחלק השני מתבונן פרופסור שלמה בק בביקורת על ההכשרה להוראה במסגרת אקדמית. המבוי הסתום שבו נתונה כיום ההוראה מקורו בתפיסה מוטעית של מהות ההוראה. ההוראה אינה מקצוע יישומי שאופיו טכני-רציונאלי , אלא מקצוע מעשי שאופיו פרשני. את הרקע התיאורטי-פילוסופי שעליו מסתמך פרופסור שלמה בק בהגדרת המקצוע כמעשי מספקת התורה האריסטוטלית ( מוצגת בחלק השלישי) . בחלק הרביעי מציע פרופסור שלמה בק דגם שונה של הכשרה להוראה שיכול להתמודד עם הטיעונים הביקורתיים שהועלו. לפי הדגם המוצע , על ההכשרה להוראה להתקיים במסגרת אקדמית ( רצוי ברמת תואר שני) וייעודית. בחלק החמישי מסכם פרופסור שלמה בק את עמדותיו בעניין הכשרת המורים האקדמית ומציג את תכנית שח"ף הפועלת במכללה לחינוך ע"ש קיי, באר שבע. תכנית זו מציבה את ההתנסות בלב ההכשרה להוראה ובונה סביבה סדנאות לניתוח ההתנסות וללמידה משותפת. מטרתה להכשיר מורים משכילים , מיומנים ונבונים, על פי העקרונות האריסטוטליים שתוארו . תכנית שח"ף מלמדת שאפשר לשתף בהכשרה את "השדה" ולמקם אותה במסגרת אקדמית.

  • תקציר

    הספר "מורה נבוכים: חלונות להנחיית מורים" פותח חלונות אל עולם ההנחיה של מורים מתחילים ושל מורים עולים בשלבי הכניסה למקצוע ההוראה. הוא מאפשר הצצה אל סוגיות בהנחיה המאפיינות את המעבר מתרבות של לומד לתרבות של מלמד. הספר קושר את ההיבט היישומי עם המחקרי. הוא מציג מסגרת חשיבה כוללנית על המעשה ההנחיה והצעה לתכנית אופרטיבית לעבודת המנחה בשדה. ספר זה הוא תוצר של תהליך הנחיה שנערך על פי דגם ייחודי להנחיית מורים . קהילת המונחות המתוארת בספר התעצבה תוך כדי עבודת המנחות עם מורים מתחילים. היא התעצבה ברוח העיקרון של שיתוף בבניית התפקיד ההנחיה כמקצוע המתקיים לצד מקצוע ההוראה. ההנחיה התבצעה במסגרת תכנית לליווי מורים שהתנהלה בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה בשיתוף משרד החינוך בשנים 1990-2002 ( רות סטרהובסקי, רחל הרץ-לזרוביץ , לילי אורלנד-ברק ).

  • לינק

    מכון אבניים לפיתוח ידע מעשי בחינוך עוסק בלמידת מורים מניסיונם ומניסיון מורים אחרים, ובפיתוח ידע הוראה. המכון מפתח, בודק ומיישם מודלים של למידה מניסיון באמצעות תהליכי כתיבה, דיון, עיבוד והמשגה של אירועים וסוגיות מחיי בית הספר. אבניים פועל במסגרות קבוצתיות של מורים-עמיתים, במטרה להטמיע את המודלים במערכות השונות העוסקות בלמידת מורים בישראל ובקרב קהילת המקצוע.השימוש בחקרי-מקרים באופן זה המלווה ביצירת השיח המקצועי הרצוי בין מורים מבתי ספר שונים משקפת אסטרטגיה פדגוגית חדשנית ועדכנית לגיבוש ידע מעשי של מורים בשטח.

  • תקציר

    הרציונאל של תכנית ההכשרה Teach First הוא שיש "לזרוק את פרחי ההוראה למים" עוד בטרם למדו לשחות באופן תיאורטי. על פי הערכה מסכמת של רשות ההערכה הבריטית Ofsted תכנית ההכשרה הניסיונית Teach First אכן הצליחה לאתר ולגבש מורים איכותיים לבתי הספר בבריטניה. עם זאת, ממצאי ההערכה של Ofsted מצאו גם כי רמת ההנחיה והתמיכה בפרחי ההוראה שהחלו ללמד כבר בשנה הראשונה לא הייתה מספקת, אבל בכללותה התכנית הצליחה לאתר מורים איכותיים יותר מתוכניות הכשרה אחרות. אין להתעלם מכך שיוזמי התכנית איתרו מראש מועמדים בוגרי אוניברסיטאות בעלי מוטיבציה גבוהה מאד כבר מהתחלה. בתכנית הניסיונית השתתפו 202 פרחי הוראה שהוצבו ב-28 בתי ספר בלונדון ובצפון המדינה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין