מילת מפתח: תהליכי הכשרה
מיון:
נמצאו 79 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    ספרה החדש של פרופסור בליל עילם ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה, באוניברסיטת חיפה. אוריינות ויזואלית מהווה אוסף מיומנויות הנחשבות כיום להכרחיות בעולם גלובאלי ודיגיטאלי, שהמידע בו מוצג בצורה וויזואלית. הספר דן בהיבטים שונים של האוריינות הוויזואלית בחינוך והשלכותיה לתהליכי הוראה-למידה של תלמידים ומורים. תהליכים אלו דורשים הבנה מעמיקה של המושגים ייצוג וייצוגים, של סוגיהם ואפיוניהם, של השימוש היעיל בהם, תוך טיפוח ערנות ליתרונותיהם וחסרונותיהם. בספר חלק תיאורטי הדן בתהליכי התפיסה הוויזואלית, שפות סימבוליות ודיווחי מחקר לגבי ייצוגים והלמידה בעזרתם ( Eilam Billie ).

  • לינק

    כל מומחי הלמידה הגיעו כבר מזמן למסקנה כי הצבת מטרות ללומדים במצבים מתאימים תורמת רבות לשיפור יכולות הלמידה ולהתקדמות . למעשה , זה מה שעושים החונכים /מאמנים, הם דבר ראשון מציבים מטרות ללומד/סטודנט בצורה נכונה וכך משיגים אצלו יותר מוטיבציה וכפועל יוצא גם התקדמות בציר הלמידה והידע הנרכש .לאחרונה פותחה בארה"ב מערכת מתוקשבת להצבת מטרות עבור לומדים/סטודנטים או עובדים הרוצים להתקדם מבחינה מקצועית ( מערכות הדרכה ארגוניות) .

  • לינק

    תכנית חותם מציעה לסטודנטים מצטיינים בשנה השלישית או לבעלי תואר ראשון ושני – ואפילו בעלי תואר דוקטור – הצעה מעט מוזרה: לעזוב את המקצוע שלהם ולהירשם לתוכנית הכשרה מזורזת להוראה (בתנאי פנימייה), שבסופה ילמדו בבתי ספר מורכבים, שלא לומר קשים, בפריפריה החברתית או הגיאוגרפית של ישראל. בישראל עושה התוכנית את צעדיה הראשונים, ועד כה הוכשרו בה 143 מורים בשני מחזורים. על מידת היוקרה של התוכנית אפשר ללמוד מהנתונים הבאים: למחזור השני של התוכנית, שהחל בקיץ האחרון, פנו 1,380 מועמדים, ומתוכם התקבלו 87 בלבד – אחד מתוך 16 פונים ( אורן מג'ר ) .

  • לינק

    במחקר עמדות השוואתי שנערך בארה"ב בשנים 2009-2010 בין בוגרי תכנית אלטרנטיבית להכשרת מורים ובין בוגרי תכנית רגילה להכשרת מורים במכללה נמצא כי עמדותיהם של בוגרי התוכניות האלטרנטיביות לגבי ההכשרה והתכנים שקיבלו היא הרבה יותר ביקורתית. הם ביקשו לקבל יותר הדרכה מעשית ועצות מעשיות בשלבי ההכשרה ומרביתם סברו כי חלקים מרכזיים בהכשרתם המהירה לא היו רלבנטיים כי נעדרו היבטים מעשיים. מתברר כי בוגרי תכניות אלטרנטיביות מבקשים להכין עצמם להוראה באופן מכוון ומרוכז ומחפשים ביטוי לכך בתוכניות ההכשרה האלטרנטיביות בארה"ב שבמקרים רבים פחות מודעות לשיקולים המעשיים של פרחי ההוראה ובמקרים מסוימים אפילו מתעלמים מכך (CARTER H, AMREIN-BEARDSLEY A, HANSEN C).

  • לינק

    תכניות ההסבה להוראה מעוררות לא מעט ביקורת. יש מי שטוען שיש להן יותר חסרונות מיתרונות. "מקורו של הסיפור הזה באג'נדה כלכלית־חברתית ימנית שהוכחה כלא מוצלחת", אומר ד"ר נרי הורוביץ, יו"ר ארגון "אגורא מדיניות" ויועץ למשרד החינוך במגוון תחומים. ממשל בוש, לדבריו, היה חשדן כלפי המורים בארצות הברית – שהיו מאוגדים מדי לטעמו – והקים תכניות הסבה כגון Teach for America, שהיוו השראה לתכניות הסבה אחרות בעולם, למשל Teach First באנגליה, ומאוחר יותר גם בישראל.

  • לינק

    המאמר עוסק בבחינת ערוץ הכשרת מורים המיועד לסטודנטים בוגרים (mature) המבקשים לעבור הכשרה להוראה למרות שהיו כבר מועסקים בהקשרים בית ספריים, כדי לבחון כיצד משתני אימון מוגדרים מחדש כתוצאה מכך שהאוניברסיטה ממלאת בתוכנית תפקיד של תמיכה בלבד. התוכנית נקראת The graduate Teacher Programme-GTP . והיא דוגמה לערוץ להכשרת מורים מבוסס-שדה שהופעל באנגליה מ-1998. המטרה הייתה לאפשר מסלול הכשרה חלופי לבוגרים במקום המסלול האוניברסיטאי שבו לומדים בד"כ מתכשרים להוראה. המאמר עוסק בבחינת ערוץ הכשרת מורים המיועד לסטודנטים בוגרים (mature) המבקשים לעבור הכשרה להוראה למרות שהיו כבר מועסקים בהקשרים בית ספריים, כדי לבחון כיצד משתני אימון מוגדרים מחדש כתוצאה מכך שהאוניברסיטה ממלאת בתוכנית תפקיד של תמיכה בלבד. התוכנית נקראת The graduate Teacher Programme(GTP), והיא דוגמה לערוץ להכשרת מורים מבוסס-שדה שהופעל באנגליה מ-1998. המטרה הייתה לאפשר מסלול הכשרה חלופי לבוגרים במקום המסלול האוניברסיטאי שבו לומדים בד"כ מתכשרים להוראה ( Smith, K. & Hodson, E).

  • לינק

    תכניות ייחודיות להכשרת מורים בעולם – מבחר מקורות מידע שנאספו ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת . ממצאי סקירת ספרות במאגרי מידע חינוכיים , ספטמבר 2011 . מקורות המידע בסקירה מתייחסים לדרכי הוראה ושיטות הוראה ייחודיות שמופעלות במדינות שונות בתחומי הכשרת המורים. השאילתא מצורפת כקובץ.

  • לינק

    תוכנית חדשה של משרד החינוך ומכללת לוינסקי תכשיר לעבודה כגננים וגננות בגני הילדים. סטודנטים מצטיינים, בעלי ציון פסיכומטרי של 630 ומעלה. בתמורה הסטודנטים יהיו זכאים למלגת לימודים חינם ו"דמי כיס" בסך 5,000 שקלים. בנוסף הלימודים יתנהלו במסגרת מקוצרת ויימשכו שלוש שנים בלבד ולא ארבע שנים כפי שמקובל כיום. בכיתת המצוינות, שתפתח בשנת הלימודים הקרובה, ילמדו בשלב הראשון כפיילוט כ-30 סטודנטים. בהמשך מקווים במשרד החינוך להרחיב את התוכנית, במטרה לבנות סגל איכותי של גננים וגננות שיעבדו בכל רחבי הארץ. אגב, עד כה תנאי הקבלה להכשרת גננות כללו תעודת בגרות בלבד. פרופ' לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך, הסבירה כי מדובר במהפכה שמטרתה לשים דגש על הכשרת הגננות לכל ילדי הגיל הרך – גילאי 0-6. "מחקרים בינלאומיים רבים מוכיחים כי על כל השקעה של דולר בגיל הרך, מרוויחים עשרה דולרים בגילאי הבגרות. בעזרת עבודה נכונה ניתן להטמיע בילדים הרגלי סקרנות וחשיבה, שמסייעים להם מאוד בהמשך לימודיהם".

  • לינק

    מאז שנת 2004 יש התרחבות ניכרת בתכניות אלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב המנצלות טכנולוגיות מתקדמות ללמידה מרחוק באינטרנט. חלקים ניכרים מההכשרה האלטרנטיבית התיאורטית מועברים בשיעורים מתוקשבים באינטרנט וההדרכה המעשית מתקיימת בבתי הספר שמחוברים לאותה מערכת מתוקשבת. ככלל ניתן לאפיין את התוכניות האלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב כתוכניות מוטות תקשוב , כלומר, השימוש שהן עושות בתשתיות תקשוב ללמידה מרחוק הוא משמעותי יותר בהשוואה לתוכניות הכשרת המורים הרגילות. כך לדוגמא, בתוכניות ההכשרה האלטרנטיביות של החינוך המיוחד בארה"ב השימוש בסביבות להוראה-למידה מתוקשבות הוא משמעותי.

  • לינק

    דו"ח המועצה, שנקרא "סטודנטים להוראה בארה"ב" (“Student Teaching in the United States”), דירג 134 תכניות להכשרת מורים ברחבי ארה"ב כ-10% מתכניות אלה מכשירות מורים לבית הספר היסודי-ומצא ששלושה רבעים מהן אינן עונות על חמשת הסטנדרטים הבסיסיים עבור תכנית להכשרת מורים באיכות גבוהה. לפי Kate Walsh, נשיאת המועצה, התכניות להכשרת מורים נחשבות לחמישית עד שליש מהציון של בתי הספר לחינוך. הדו"ח עורר התנגדות בקרב ראשי בתי הספר לחינוך בארה"ב ( TAMAR LEWIN).

  • לינק

    דבורה גסר וציפי זלקוביץ מביאות במאמרן ( בתוך: אסתר יוגב, רות זוזובסקי (עורכות) . הדרכה במבט חוקר, מכללת סמינר הקיבוצים ומכון מופ"ת , 2011 ) את סיפורו של סגל ההדרכה הפדגוגית במסלול להכשרת מורים לבית הספר היסודי במכללת סמינר הקיבוצים. הסיפור נפרס לאורך ציר זמן של כעשר שנים . המדריכות הפדגוגיות במסלול זה מבצעות מחקר פעולה כחלק מהתכנית להכשרת מורים להוראה . המאמר מתאר את השנה הראשונה בעיצוב תהליך השינוי בדפוסי ההדרכה של המסלול, את התפתחותן של המדריכות הפדגוגיות המובילות את החידוש ואת האופן שבו חוו הקוראות את השינוי.

  • לינק

    המאמר עוסק בהדרכה (במובן supervision ) ומגדיר אותה כשיח מקצועי העוסק בעולם דעת ספציפי, שיח שבתוכו מתקיימת למידה ויש בו הזדמנות למודרך לצאת למסע מקצועי אישי בסיועו של אחֵר משמעותי. עולה מן המאמר כי ההדרכה היא פרקטיקה פרדוקסלית במהותה; היא נעה בין קטבים שיוצרים דילמות ומתחים: בין המאמץ לשלוט לבין הצורך לוותר על שליטה; בין אישור סמכות לבין ערעור עליה; בין ידע נתון לידע חדש; בין רכישת מסורת המקצוע לבין פיתוח אישיותו הייחודית של המודרך; בין התקשרות לבין עצמאות. תפקידי ההדרכה – לקשור בין ידע למעשה, לבסס נורמות של איכות, לטפח עמדה חקרנית ויכולת להתחדש ולתמוך בעבודה הנעשית בפועל – מפורטים כולם במאמר; ולבסוף, ההדרכה מתוארת כאהבה משותפת של המדריך ושל המודרך – למקצוע ולניסיון להתפתח במסגרתו, ובתור שכזו יש בה מסירה וקבלה, דיבור והקשבה, שותפות ונפרדות ( ישראל כ"ץ).

  • לינק

    הסקירה בוחנת 15 מחקרים אמפיריים שנערכו מאמצע שנות ה-80 על ההשפעות של תוכניות ליווי וקליטה(induction ) – תמיכה, הדרכה ואוריינטציה – על מורים מתחילים. רוב המחקרים שנסקרו מספקים ממצאים אמפיריים לטענה שתמיכה וסיוע למורים מתחילים הן בעלות השפעה חיובית בשלושה היבטים: מחויבות והתמדה במקצוע, דרכי הוראה של המורה בכיתה והשיגי תלמידים. הסקירה הנוכחית כוללת מחקרים והרחבות לסקירות קודמות של המחברים (Ingersoll & Kralik, 2004, Strong, 2009) ומטרתה לספק לחוקרים, לקובעי מדיניות ולמחנכים הערכה אמינה ועדכנית של מה שידוע או לא ידוע על היעילות של תוכניות הליווי, הקליטה והחונכות למורים מתחילים. בסקירה נעשה גם ניסיון להגדיר פערים בבסיס המחקר ולהצביע על שאלות רלוונטיות שלא טופלו עדין באופן רציני ( Ingersoll, R. M., & Strong, M).

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה להבהיר כיצד מתכשרים להוראה תופסים את הדרך בה המורים החונכים משתמשים בכשירויות של חונכות. ניתוח כמותי הראה שני טיפוסים ספציפיים של כשירויות כאלה. על פי הכותבים חונכות במסגרת ההכשרה היא עבודה אחד-על אחד של מורה חונך ומתכשר או מתמחה בהוראה, שיח- חונכות פירושו השיחה הדו-כיוונית המתקיימת ביניהם. כשירויות החונכות בהן מתמקד מחקר זה הן שתים: א) תמיכה רגשית שמתכשרים ומתחילים רוצים בה כדי להתנסות בתחושות של אמון ואכפתיות בסיסים, שיאפשרו להם להתקדם במקצוע; ב) סיוע מקצועי במטלות ההוראה שהוא תמיכה בעידון ובחיזוק יכולות ההוראה. ייחודו של המחקר בכך שהוא בוחן כשירויות חונכות אלה מזווית הראייה של המתכשרים והמתחילים (Hennisen, P., Crasborn, F., Brouwer, N., Korthagen, F., & Bergen, T).

  • לינק

    תקציר עבודת דוקטורט שנכתבה ע"י ד"ר ליאורה לוי . מחקר זה ביקש לחשוף את התפישה הקוריקולארית של סטודנטים – מורים, המתכשרים להוראה במקצועות היהדות, בבתי ספר ממלכתיים על – יסודיים, לאורך שש שנים, מראשית הכשרתם, במהלכה ועד לתום השנתיים הראשונות של עבודתם. ההתייחסות לסוגיה היא על פי שלושה היבטים: הגישות הקוריקולאריות של הסטודנטים – מורים, בתנ"ך ובמחשבת ישראל, כפי שבאו לידי ביטוי בשלב ההכשרה ובהוראה בפועל; ההבדלים בין הגישות הקוריקולאריות במחשבת ישראל, לבין הגישות הקוריקולאריות בתנ"ך; התמורות שחלו בגישות אלה במרוצת השנים. גישות קוריקולאריות (Curricula-Approaches), הן גישות המבטאות את התייחסות המורים כלפי תכניות הלימודים הכתובות. בתהליך התכנון וההוראה בפועל המורים מבטאים גישה קוריקולארית אישית וייחודית. ניתוח הממצאים העלה שש גישות קוריקולאריות שונות, המשקפות תפישות והתנהגויות הסטודנטים – מורים, במסגרת הוראת תנ"ך ובמסגרת הוראת מחשבת ישראל. הגישות הקוריקולארית של הסטודנטים – מורים, תוארו ונבחנו בהתאם לתפישתם את: מקומה של תכנית הלימודים הכתובה; מקומם של התכנים; מקום הלומד; מקום המורה ומקומה של המערכת הבית ספרית ( ליאורה לוי).

  • לינק

    משרד החינוך מפרסם את נתוני סיום תכנית ההתמקצעות למורים במתמטיקה בביה"ס היסודי לשנת 2009 (תשס"ט). תכנית ההתמקצעות החלה לפעול בשנת הלימודים תשס"ב, ונועדה להרחיב ולהעמיק את ידיעותיהם של מורים כוללים בבתי הספר היסודיים בהוראת המתמטיקה ובכך להביא לקידום ההישגים הלימודיים של תלמידי מערכת החינוך. בשנת הלימודים הקודמת החל משרד החינוך לפעול לגיבוש מודל הכשרה חדש המורכב מ- 6 ערוצי הכשרה ייחודיים. משרד החינוך יחל בהטמעת מודל ההכשרה החדש כבר בשנת הלימודים הנוכחית בקרב מורי בתי הספר היסודי, רכזים ומובילים בתחום. בכל אחד מן הערוצים מושם דגש על העמקת הידע המתמטי תוך שילוב הידע הפדגוגי הנדרש להבטחת איכות ההוראה בתחום המתמטי.

  • לינק

    מתכשרים להוראה מביאים התנסויות חינוכיות קודמות ואמונות על הוראה, למידה, ילדים ותרבות אל ההכשרה. השפעות חזקות אלה בונות את ניסיונותיהם הראשוניים בתכנון ההוראה. כדי לאתגר את סכמות החשיבה שלהם יש לחשוף את האמונות והעמדות הקיימות של המתכשרים. פרקטיקה רפלקטיבית בהכשרת מורים נמצאה כחיונית בכיוון זה והיא תורמת לצמיחה מקצועית וללמידה (Posner,2000) ולפיתוח תרבותי של פדגוגיה רלוונטית (Howard, 2003 ). מסתבר שרוב הדגמים של תכנון הוראה אינם כוללים את מרכיב הרפלקציה של מורים באורח מפורש וגלוי. רפלקציה היא מרכיב חשוב בתכנון ההוראה ולא רק חלק מהערכה מעצבת. מיקוד כזה עשוי לשרת שינויים במערכי שיעור מתוכננים אך לא בביצוע ההוראה. שימוש ברפלקציה המבוססת על וידיאו בשילוב עם ניתוח של רפלקציות כתובות ודיון במתאם או בקשר בין פעולות המתכשרים לבין מה שהם חושבים על הוראה טובה הוא צעד נוסף בגישה המוצעת על תפקיד הרפלקציה כחלק מתהליך תכנון ההוראה. המאמר מציג את הרעיון שרפלקציה הינה חלק אינטגרלי של תהליך תכנון של הוראה כחלק מדגם שפתחו הכותבים (Brantley-Dias & Calandra, 2007.). הדגם מורכב משני חלקים ועניינו טיפול בצרכי מתכשרים שאין להם ידע בתכנון וברפלקציה ( Brantley-Dias, L., Calandra, D.B ) .

  • לינק

    במאמר שלהלן מבקשים בועז צבר וסמדר גלילי לדון בהתלבטות המלווה את עבודתנו ואת עבודתם של מדריכים פדגוגים עמיתים במוסדות להכשרת מורים. התלבטות זו באה לידי ביטוי בקושי הניצב בפני מדריכים פדגוגים לשלב בהצלחה בין ממדיה הסובייקטיביים של מלאכת ההדרכה הפדגוגית לבין ממדיה האובייקטיביים. "קושי זה, כך נבקש לטעון, פוגע באפשרות לגבש קווי יסוד אידיאולוגיים שיוכלו להנחות את יחסם ואת התנהלותם של מדריכים אל מול תלמידיהם, ובסופו של דבר הוא פוגע באיכות ההכשרה. להלן נציג את מורכבותה של הדילמה ואת השלכותיה. בהמשך לכך נציע קריטריון לפתרונה (באמצעות המושג "ניסיון" שטבע דיואי) ונציג מקרה בוחן מעניין שבו נעשה שימוש בקריטריון זה במסגרת עבודתנו".

  • לינק

    כוונתו של מאמר זה היא לבחון האם וכיצד התוכניות הייחודיות שנבנו עבור הסטודנטים בתכנית להכשרת מצוינים להוראה בשלוש מכללות , אכן מכוונות להבכיר מורים מצוינים. סקירת הספרות מצביעה על קושי בהגדרה ממוקדת ומוסכמת של מאפייני המורה המצוין. קושי זה נובע מהתייחסויות מגוונות לנושא המציגות קשת כמעט אינסופית של מאפיינים ושל גישות , שבכל אחת מהן דמות המורה המצוין מוגדרת באופן שונה. השערות המחקר נבדקו באמצעות ראיונות שנערכו עם מרכזים של שלוש תכניות מצוינים בשלוש מכללות השונות זו מזו במידה רבה. בראיונות אלה תיארו המרכזים את תכניות המצוינים והסבירו את דרך הבחירה בכל אחד מהקורסים ומהפעילויות הכלולים במל"י ( מסגרת הלימודים הייחודית ) , ( רמה קלויר).

  • לינק

    תוכנית חותם הינה תוכנית יוקרתית ומיוחדת שיזם משרד החינוך להכנסת כוח הוראה חדש לתחומי החינוך. בסמסטר קיץ שהתקיים במשך חמישה שבועות בחוג ללמידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך השתתפו 66 סטודנטים מצטיינים מכל האוניברסיטאות בארץ אשר עברו תהליך מיון קפדני במהלך החודשים שקדמו ללימודים. תוכנית זו הופעלה לראשונה בארה"ב ומאז היא מופעלת במספר מדינות ברחבי העולם ובהן אנגליה. בוגרי התוכנית משתלבים במערכות החינוך ומשפיעים על שיפור איכות ההוראה. תוכנית ההכשרה של סמסטר קיץ כללה חמישה שבועות של הכשרה אינטנסיבית שבמרכזה עמדו חמישה צירי למידה. צירים אלה הם: ציר לימודי פדגוגיה ומתודיקה של הוראת המקצוע, ציר ליווי פדגוגי, ציר לימודי חינוך והוראה, ציר העצמה אישית ופרופסיונאלית וציר מחקר בחינוך ובהוראה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין