מילת מפתח: שפה
מיון:
נמצאו 49 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    מאמר זה עוסק בפער שבין העצמת המורה המקצועי כאדם לבין הדרישות המערכתיות, משאבי הזמן ותנאי השטח הפיזיים והאנושים, שמעמידים אותו במצב של הישרדות. הטענה המובעת בו היא, שאפשר לצמצם פער זה באמצעות פרספקטיבה פילוסופית, הנשענת על תפיסתו של מרטין בובר. פרספקטיבה זו מבקשת להעמיד במרכז יחסים של הדדיות, פתיחות, נוכחות וישירות במפגש שבין המחנך המבוגר והילד כפי שבאים לידי ביטוי בקטגוריה הבובריאנית "אני-אתה".

  • לינק

    הספר מיועד לחוקרים ולסטודנטים לתארים מתקדמים מתחומי דעת שונים, למשל סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, ייעוץ, רפואה, תקשורת, עבודה סוציאלית, בלשנות, אנתרופולוגיה, חינוך, ספרות ומשפטים, המבקשים לבצע ניתוח שיח המשלב שפה פיגורטיבית. לספר שלושה שערים: השער הראשון מציג הנחות יסוד ומונחי מפתח; השער השני מכיל שיטות איכותניות לניתוח שיח המשלב שפה פיגורטיבית (בחלק מהפרקים משולב ניתוח כמותי עם ניתוח איכותני); השער השלישי בוחן באופן ביקורתי את תפקידי השפה הפיגורטיבית בתקשורת של שיח בעת מצוקה ומסכם את תרומת הספר מבחינה תיאורטית, מתודולוגית ומעשית. בסוף הספר מוצג מילון מונחים (עירית קופפרברג).

  • סיכום

    פרק זה מבקש להשיב על שאלות הנוגעות לטיבה של הבנה במסגרת תהליך הלמידה בכלל ועל הבנה איכותית או עמוקה בפרט, בין היתר, באמצעות התבוננות בכתביו המאוחרים של הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין. בית הספר הוא שדה אחד (גם אם חשוב) שבו נוכחת סוגיית ההבנה. אבל כדי לפענח הבנה יש להתייחס אליה בהקשרים רחבים יותר, שכן היא נוכחת בחיינו מרגע שאנו מתחילים ללמוד את העולם שאנו חיים בו. רק מתוך הקשרים אלו אפשר לגזור את ההתייחסות לסוגיית הלמידה וההבנה בבית הספר ובמוסדות חינוך אחרים (יהודה בן-דור).

  • סיכום

    המושג "הסבר" משמעו הכפפת מקרה פרטי לחוק כללי, שמטרתו להשיב על השאלה מדוע. מהלך זה נהוג במדעי הטבע הניסויים והתצפיתיים והוא מתייחס למקרה פרטי של חוק כללי תוך התעלמות מפרטיותו. בתוך כך, כל מקרה שנבחן דומה לכל המקרים האחרים ביחס להיבט הנבחן. המושג "הבנה", לעומת זאת, משמעו ראיית הפרט בפרטיותו. מכאן, שהבנה עוסקת בייחודו של המקרה, בנבדל ממקרים דומים לו, ובחינה זו הינה עיקר מושא ההבנה (שמואל שקולניקוב).

  • לינק

    המאמר מציג את תהליך היעשותה של מורה מינורית – מורה אוטונומית המבטאת את מאווייה ורגשותיה ונמצאת בתהליך מתמשך של צמיחה והִשתנות בעבודתה החינוכית בכיתה. תהליך הצמיחה המתואר במאמר התרחש בהקשר של למידה בקורס התנסותי, פתוח ונוודי באופיו; קורס זה התקיים בשנת הלימודים תשע"א במסגרת תכנית הלימודים לתואר שני בחינוך (למידה והוראה) במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי. ההבניה של מרחב הלמידה התבססה על מאפיינים של אזור סְפָר חינוכי; באזור כזה הצמיחה נובעת מההתרחשויות, והשיח אינו "ניתן לצפייה מראש" אלא תלוי בדינמיקה של האינטראקציות בין השותפים במרחב הלמידה. מתן לגיטימציה והבעת הערכה למורה המינורית עולים בקנה אחד עם הקריאה של ספרות המחקר "לצלול" אל מורכבות הפרט המחפש אחַר הפרטי והייחודי, וזאת בניגוד לחקר הקונפורמי המתמקד בהכללות ובהבניית היררכיות (מלכה גורודצקי, איטו דהן).

  • לינק

    שנים רבות עוסקים אנשי טכנולוגיה בפיתוחו של מתרגם שיתרגם באופן מיידי דיבור משפה לשפה. עשרות שניים שאני שומע וקורא על כך והנה, בשנים האחרונות המאמצים הניבו פרי והובילו להופעתן של גרסאות ראשונות, חלקן כבר יעילות למדי, של פיתוחים כאלה. פיתוחים אלה הולכים ומשתכללים. האם יש לצפות, אם כן, שבעתיד הקרוב אפשר וכדאי יהיה להמנע מלימוד שפות בבתי הספר? (יורם אורעד).

  • לינק

    המאמר מדווח על גישה חדשה להתגברות על חסמי השפה והתרבות להשתתפות בקורסי מוּק (Massive Open Online Course – MOOC). ההנחה היא שהצבה זה לצד זה של אנגלית כשפת ההוראה, המשמשת לאינטראקציה עם חומרי הקורס, והשפה המועדפת של הלומד כשפת ההשתתפות, המשמשת לאינטראקציה עם עמיתים ועם מסייעים, עדיפה על פני שימוש ב"אנגלית בלבד" לצורך השתתפות בקורס מוּק(Jean-Francois Colas, Peter B. Sloep, and Muriel Garreta-Domingo, 2016).

  • לינק

    למחקר זה שלוש מטרות: להשוות את דפוסי ההנעה של משתתפים בקורסי MOOC הלומדים באותו קורס אך בשפת הוראה שונה; לבחון את הקשרים בין השגת הנעה לבין צורות שונות של מעורבות; ולאפיין את מסיימי קורסי ה-MOOC בהתאם להנעה שלהם ללמוד. החוקרים ערכו חקר מקרה במסגרת של קורס MOOC בתחום "ננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים" אשר הועבר בשתי שפות: אנגלית וערבית ( Barak, Miri; Watted, Abeer; Haick, Hossam, 2016).

  • לינק

    בהמשך לקריאתו של ד"ר אריה קיזל לאחריות כלפי האחר, הוא מבקש להאיר במאמר זה את הסתירות המובנות בהוראת האזרחות ולחברן לתכנית הלימודים באזרחות: "…אני מבקש לטעון כי מטרות תוכנית הלימודים שלנו נוקטים בשפה נייטרלית מדי בכל הקשור לחיים המשותפים של יהודים וערבים בתחומי המדינה. בעיני יש היום לחתור לקראת חשיבה חדשה על הוראת האזרחות בישראל במיוחד בתחום החיים המשותפים של אזרחי המדינה. יש לאמץ טרמינולוגיה השוברת את השסעים ולהעמיד – לא רק כמעשה של מורים אמיצים כאלה ואחרים – טרמינולוגיה שתדבר על התרומה שבריבוי, העושר שבריבוי (גם ריבוי הנרטיבים), העושר האפשרי מחיים משותפים שיש בהם בנייה והתחדשות של מוסדות, אמצעים, מקוריות ויצירתיות" (אריה קיזל).

  • סיכום

    מאמר זה בוחן את השאלה, אם שימוש בשפה דתית בעבודות סמינריוניות ובכתיבה אקדמית בכלל מבסס פער בין שתי השפות (הדתית והאקדמית) ובין המגזר החרדי למגזר החילוני או שזהו רק פער לכאורה. בחינת שאלה זו נעשית דרך ניתוח איכותני של עבודות סמינריונית של סטודנטיות חרדיות באמצעות מענה לשאלה זו ותוך שימת לב לארבעת העניינים הבאים: באיזה פרק של העבודה מופיעה שפה דתית? מהו תפקידה של שפה זו? מהי השפה הסובבת את השפה הדתית? והאם שפה דתית נענית לכללי הכתיבה האקדמית או מנותקת מהם? (עינב ארגמן).

  • תקציר

    מחקר זה ניתח מסמכים של תכניות לימודים רשמיות שפורסמו ב-14 מדינות שונות כדי לזהות כיצד המרכיב החברתי-תרבותי ב"הוראת אנגלית כשפה זרה" משתקף במסמך.המחקר מצביע על הממצאים הבאים: תכניות הלימודים מציינות את החשיבות של התרבות בלמידת השפה ומקדמות השקפה אינטגרטיבית של הוראת תרבות ושפה, היעדים התרבותיים מתמקדים בהערכת המגוון התרבותי , העלאת המודעות התרבותית וחיזוק הזהות התרבותית החיובית של התלמידים; המסמכים של תכנית הלימודים מתמקדים בידע התרבותי ובעמדות כלפי תרבויות זרות, יותר מאשר במיומנויות הדרושות לאינטראקציה מוצלחת (Lavrenteva, Evgenia; Orland-Barak, Lily, 2015).

  • לינק

    שדה המחקר של רכישת שפה שנייה התרחב יותר ויותר בשנים האחרונות, והעלה סוגים שונים של תיאוריות חדשות. תזה זו מסכמת סוגיות עיקריות של חוקרים מקומיים וזרים בתחום זה מאז שנות התשעים של המאה העשרים לפי מסגרת מושגית של מחקר השפה השנייה, ולאחר מכן ממיינת הישגים יחסיים מנקודות התייחסות של תיאוריה חברתית-תרבותית (Wang, Shuangshuang , 2015).

  • לינק

    מאמר זה מציע פתרונות עבור מורים לשפות המשתמשים במצגות פאוורפוינט של מיקרוסופט (Microsoft PowerPoint) בכיתה. הנושאים שנידונו כוללים את הנטייה של התלמידים להתרכז במצגת ולאבד את ראיית המשמעויות השונות המועברות על ידי המחוות, שפת הגוף והבעות הפנים של המציג והתייחסות למומחיות של המנחה בחומר המוצג (Don, Margaret, 2015).

  • תקציר

    במאמר זה, המחבר חוקר את הקשר בין הוראה ולמידה. בעוד שבייחוד בשפה האנגלית הקשר בין הוראה לבין למידה הפך לאינטימי עד שלעתים מסתכלים עליו כאילו הביטוי 'הוראה ולמידה' הוא מלה אחת, המחבר טוען כי חשוב לשמור על הוראה ולמידה בנפרד זו מזו, וגם מספק מספר טיעונים עבור ההצעה שייתכן שהלמידה אינה האפשרות היחידה שההוראה צריכה לכוון אליה. המחבר חוקר רעיון זה באמצעות דיון בקשר שבין הוראה לבין למידה, הן מבחינה מושגית והן ברמה אקזיסטנציאליסטית. הוא דן במגבלות של שפת הלמידה כשפה חינוכית, מציין עבודה פוליטית שנעשית דרך השפה של הלמידה, ומעלה שאלות אפיסטמולוגיות ואקזיסטנציאליסטיות לגבי זהותו של הלומד, בייחוד ביחס לשאלה מה זה אומר להיות בעולם במונחים של למידה כהבנה וכהענקת משמעות (Biesta, Gert, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר את השימוש במילון אלקטרוני בידי סטודנטים הלומדים שפה באוניברסיטה אוסטרלית. המחקר שם דגש מיוחד על הערכת התפיסות של הסטודנט לגבי היבטים מטיבים של היומנים האלקטרוניים כפי שנשפטו על ידי הלומדים עצמם בנסיבות שבהן הם מסוגלים לפעול באופן עצמאי.מאחר ותועלות אלה מתוארות לעתים קרובות במונחים של פונקציונליות ושמושיות, מונחים ספציפיים אלה מוגדרים ומוצגים בסקירת הספרות, ולאחר מכן הם משמשים כדי לסייע לבנות ולתאר את התוצאות (Levy, Mike ; Steel, Caroline , 2015).

  • תקציר

    תלמידים עשויים להצטיין בחישוב, אך יכולתם ליישם את מיומנויותיהם תפגע אם הם לא יבינו את אוצר המלים המתמטי שבו משתמשים בהוראות ובתיאור הבעיות. פרויקט מחקר פעולה זה בחן שתי שיטות לחיזוק היכולת של התלמידים לתקשר באופן מתמטי (Bruun, Faye; Diaz, Joan M; Dykes, Valerie J. , 2015).

  • סיכום

    במרכז "אייכה" מציעים להורים ומורים ללמוד שפה חדשה, "שפה מגדלת", שפותחה על ידי ד"ר איתן לבוב, ועיקרה דיבור שקול ומחושב המציע לילד כיוון, והופך את ההורה או המורה למגדלור. לבוב: "אנחנו רגילים לחשוב שילד שמקבל חום, כבוד וטיפוח, גדל. אבל ילדים הם לא עגבניות, הם זקוקים לכיוון (נאוה דקל).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על מחקר הבוחן אינטראקציות בדיונים א-סינכרוניים של הוראה מרחוק של סטודנטים לתארים מתקדמים בהוראת אנגלית לדוברי שפות אחרות (TESOL), תוך התמקדות בהשפעה של הבניית ידע שיתופית כפיגום. נעשה שימוש בשתי תיאוריות משלימות: התיאוריה החברתית-תרבותית והבלשנות הפונקציונלית המערכתית (Delahunty, Janine; Jones, Pauline; Verenikina, Irina, 2014).

  • תקציר

    המאמר מתמקד בחשיבות של התוכן של תכנית הלימודים במספר היבטים, הכוללים תנאי מוקדם לשיפור בית הספר, סגירת פערי ההישגים והכשרת מורים. הנושאים שנידונו כוללים את התפיסה של המחנכים ושל קובעי המדיניות במונחים של החשיבות של תכנית הלימודים, מדיניות חינוך וגורמים המשפיעים על החינוך לגיל הרך (GOSSE, CAROLYN; HANSEL, LISA, 2014).

  • תקציר

    מאמר זה בחן את הבעיות שהועלו ואת הפתרונות שהוצעו על ידי ששה מורים לשפות, שלימדו 214 סטודנטים במכללה לכתוב סיכום.התוצאות מראות שהבעיות של המורים לשפות בהוראה משולבת של כתיבת סיכום נכנסות לשלוש קטיגוריות: תהליכי למידה, דאגות לגבי הקהילה וסוגיות טכניות.ארבעת הנושאים העיקריים שעלו משלוש הקטגוריות הם: (1) התפקידים המשתנים של המורים ושל הסטודנטים, (2) בניית תחושה מעטה של קהילה,(3) העדר הכשרה בלמידה משולבת של כתיבת סיכום, ו-(4) חוסר הכרות עם הטכנולוגיות או המערכות החדשות (Yang, Yu-Fen, 2014).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין