מילת מפתח: שלבי קריירה
מיון:
נמצאו 15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לחקור את אתגריהם המקצועיים ודאגותיהם של שלושים מורים בקריירה שנייה המשתתפים בתכנית קליטה מואצת חלופית במהלך שנת ההוראה הראשונה שלהם. בנוסף, המחקר חקר את הפרספקטיבות של המורים ביחס לתמיכה המוסדית שסופקה להם. המקור העיקרי לנתונים היה דיוני חקר מקרה מקוונים ויומנים רפלקטיביים שנותחו באופן איכותני באמצעות ניתוח תוכן. התוצאות מציעות שהאתגרים והדאגות של מורים בקריירה שנייה, שהוכשרו בתכנית מואצת, אינם שונים במהותם ממורים מתחילים שהוכשרו בתכניות מסורתיות. למרות שמורים בקריירה שנייה נכנסו למקצוע עם ניסיון חיים ועבודה נרחב, נראה כי הם תופסים את אותו חוסר התאמה שנחווה על ידי מורים אחרים בשנת ההוראה הראשונה שלהם, בין מה שהם ציפו לבין מה שהם נתקלו בו בפועל (Haim, Orly; Amdur, Lisa, 2016).

  • סיכום

    המאמר מתאר מחקר שנעשה ב-34 נשים, שבחרו בחינוך לגיל הרך כקריירה שניה. מטרתו הייתה להציע תכנית לימודים מותאמת להוראה לגיל הרך כקריירה שנייה בהינתן שתכניות הלימודים להכשרת אקדמאים להוראה נגזרו מתכניות הלימוד לתואר ראשון, ללא התייחסות להון האנושי שהלומדים מביאים איתם. המחקר בחן את ציפיות הנחקרות מתכנית ההכשרה הקיימת, את המיומנויות והכישורים שרכשו, את הערך המוסף של אלה ואת הבנת אופן שילובם של הלומדים בתהליך ההכשרה כבסיס להעצמתם (שוש ויצמן ומירה קרניאלי).

  • לינק

    המחקר נערך בקרב בוגרי תכניות להכשרת אקדמאים להוראה (בת"ה) ותכניות ייחודיות אחרות, ומטרותיו היו לבחון ולאפיין את מגוון הסיבות והמניעים לבחירה בהוראה כקריירה שנייה, כמו גם את תחושת המסוגלות העצמית של הבוגרים להתמודד בהצלחה עם אתגרי ההוראה והחינוך. המחקר מערב גישות כמותיות ואיכותניות, וכֵליו כוללים: שאלון סגור לאפיון תפיסות מסוגלות עצמית, שאלון חצי-מובנה לאפיון המניעים לבחירה בהוראה וראיונות עומק אישיים במדגם של נחקרים. נמצא כי בין המניעים לבחירה בהוראה בולטים המניעים הפסיכולוגיים והמניעים החברתיים-אידאולוגיים. אשר לתחושת המסוגלות, נמצא כי בתחום משימות ההוראה היא הגבוהה ביותר, ואילו בתחום המעורבות וההשפעה בארגון תחושת המסוגלות נמוכה ביותר. כמו כן, נמצא הבדל במסוגלות בין הקבוצות בנוגע ליחסי הסמכות וההשפעה מורה-תלמיד (דליה עמנואל-נוי, תילי וגנר).

  • לינק

    16 מורים רואיינו בשלבי קריירה שונים כדי לבחון את עמדותיהם ונכונותם לעסוק בהתפתחות מקצועית. מן הממצאים עולה שכוונה, ערך ונושא מבחינים בין מורים בשלבי קריירה שונים. עם זאת, מורים בכל שלב טענו שלכול מה שנלמד בהתפתחות המקצועית יש להוסיף מרכיב יישומי ושהתוכן צריך להיות רלוונטי לעבודתם. עמדות המורים הושפע גם מאילוצי זמן וכסף ומעניין האחריותיות ( Masuda, A.M., Ebersole, M.M., & Barrett, D ) .

  • לינק

    המגמה כיום היא להתייחס למקצוע ההוראה כקריירה הבאה לידי ביטוי בלמידה והתפתחות מקצועית לאורך כל החיים. מכל מסגרת או מתכונת של התפתחות או אף רפורמה חדשה – המורה צובר ידע, משתנה, קשוב לשינויים ולמגמות ומתפתח בהתאם לנושא ולמיומנויות שהוא שואף לקחת קדימה במטרה להתקדם ולערוך שינוי בהרחבה או בהגדרת תפקידו. הסקירה הבאה עוסקת במודלים לפיתוח קריירה בהוראה. הסקירה סוקרת דגמים וכיווני פיתוח ומחקר במדינות העולם המתקדמות וגם בישראל ( דזירה פז , עמי סלנט).

  • לינק

    המטרה העיקרית של מחקר זה היא לזהות את גורמי המשיכה והדחייה בבחירת קריירה מקהל היעד שעשוי להתאים להוראה: (א) צעירים המתכוונים לפנות ללימודים אקדמיים; (ב) סטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות במסגרת הסבת אקדמאים להוראה. שאלות המחקר הבאות: א. מה הם ההיבטים המשמעותיים לצעירים בבחירת קריירה ומקצוע? , ב.באיזה מידה היבטים אלה מתקיימים גם במקצוע ההוראה? , ג. אילו שינויים כדאי להכניס על מנת להגביר את שיעור הפנייה להוראה של מועמדים מתאימים? ד. מה מאפיין את השייכים לקהל היעד שהם בעלי פוטנציאל לפנות להוראה? ( ארנון, ר', פרנקל, פ' ורובין, ע' ) .

  • סיכום

    מורים בקריירה שנייה" מוגדרים במחקר זה כ"מורים משני (changing) קריירה" בעלי חמש שנים לפחות של התנסות המבקשים להתכשר להוראה במסלול חלופי לבעלי תואר אקדמי. השאלות: )1) מהן התפיסות הראשוניות של "משני קריירה" על הוראה ולמידה?, (2) מהם הקשרים בין מאפייני הרקע של "משני הקריירה" לבין התפיסות הראשוניות הנ"ל?, (3) כיצד מתפתחות תפיסות אלה במהלך הסמסטר הראשון ללמודים בתוכנית החלופית? ההשתמעויות להכשרת מורים הן שמכיוון שמורים משני-קריירה מוצאים עצמם בתהליך אישי עמוק של שינוי, התוכניות עבורם צריכות לזמן רפלקציה על תפיסות הוראה ולמידה, אולי בגישה ביוגרפית שיש בה התייחסות להתנסויות עבר ( Tigchelaar, A., Vermunt, J.D., & Brouwer, N) .

  • לינק

    בישראל, נכנסים מדי שנה כשלוש מאות מנהלים חדשים לתפקיד המורכב של ניהול בית ספר. חלקם צמחו מתוך צוות בית הספר (להלן "צומח") ואחרים מגיעים מבתי ספר אחרים (להלן "צונח"). מרביתם מתקדמים לתפקיד לאחר שהיו מורים, ושינוי חד ומהיר זה, גם אם מילאו תפקידי ריכוז וסגנות, מהווה עבורם טלטלה והם נדרשים לנקודת מבט שונה מזו שהיו מורגלים לה עד כה. המחקר שלהלן מתאר את חוויית הכניסה לתפקיד ניהול בית ספר מנקודת מבטן של מנהלות בתי ספר על יסודיים ש"צמחו" מתוך בית הספר ושל מנהלות שהגיעו לתפקיד מבית ספר אחר, תוך התמקדות בהיבטים של תרבות בית הספר וניהול קונפליקטים, כפי שבאים לידי ביטוי בשלב הכניסה לתפקיד, הנחשב כתקופה קריטית בהתפתחות המקצועית. במחקר השתתפו שמונה מנהלות, מהן ארבע "צומחות" וארבע "צונחות" ושני מפקחים, שהמנהלות נמצאות בגזרת הפיקוח שלהם. כלי המחקר בהם נעשה שימוש היו ראיונות פתוחים שנותחו באמצעות ניתוח תוכן איכותני, תצפיות ומסמכים שנמצאו רלבנטיים ( מרב שרון).

  • סיכום

    על פי מחקרים שהתפרסמו לאחרונה בארה"ב מורים אינם משובצים בבתי ספר בצורה מושכלת. לעיתים קרובות מורים פחות מוכשרים (qualified) משובצים ללמד תלמידים בבתי ספר באוכלוסיות חלשות. לכן חשוב לבדוק את שאלת השיבוץ וגם את הקשר בין החלטות קריירה של מורים(כאן- בחירת תפקיד, משרה) לבין תוכניות ההכשרה שלהם. המאמר מציג מסגרת תיאורטית לאפשרות שתוכניות ההכשרה תיצורנה רשתות חברתיות למועמדים להוראה, לבעלי תפקידים במערכת ולבתי ספר, כחלק מהידע הרלוונטי והנגיש לצורך חיפוש עבודה. הכותבים מדגימים את טענתם באמצעות נתונים מתוכנית הכשרת מורים אוניברסיטאית רחבה, ובוחנים את הרשתות החברתיות שנבנו במסגרות ההתנסות המעשית של מועמדים להוראה בתיכון בתוכנית זו ( .Maier, A., Youngs P).

  • תקציר

    במאמר קצר זה מנסה ד"ר יזהר אופלטקה לבחון מחדש את הקריאות לאימוץ מנהיגות חינוכית מנקודת המבט של גישת שלבי הקריירה. גישה זו מניחה שהתפתחותו של העובד היא תהליך מתמשך שבו הוא עובר כל שנים מספר לשלב קריירה אחר, המאופיין בנושאים ייחודיים לו, במשימות ובצרכים התפתחותיים (אופלטקה, 2007 ). במובן זה, הוא מעונין לעורר כאן דיון בדבר הצורך לבחון את המאפיינים של שלבי הקריירה של המנהל מול הדרישות התאורטיות והנורמטיביות המופנות אליו בשנים האחרונות. טענתו המרכזית היא, כי אימוץ מודלים של מנהיגות חינוכית תלוי רבות בשלב הקריירה שמצוי בו המנהל. קרי, מודל מנהיגות זה או אחר מתאים יותר לשלב קריירה מסוים ולא לאחר וכמובן לא לכלל שלבי הקריירה. כך על המנהל לאמץ מודל מנהיגות המתאים למאפיינים הייחודיים של שלב הקריירה שהוא מצוי בו ולהימנע מלהפעיל סגנון מנהיגות המנוגד למאפייני שלב זה. למשל, מודל המנהיגות הפדגוגית, שזכה לעדיפות רבה מצד קובעי מדיניות החינוך בארץ, נראה מתאים יותר למנהלים בשלב קריירה מתקדם למנהלים חדשים או ותיקים מאוד. לפיכך, יש להפנות ציפיות בכיוון מודל זה למנהלים המצויים בתפקידם לפחות ארבע-חמש שנים ולא אל מנהלים שזה עתה התיישבו לראשונה על כיסא המנהל ( יזהר אופלטקה ).

  • לינק

    העיסוק במאפיינים של מורים טובים יותר ופחות ובמאפיינים של הוראה טובה יותר ופחות מתעלם מהיותה של ההוראה קריירה מקצועית . קריירה עשויה להיות "חיצונית" – מסלול קידום של תפקידים המסודרים בהיררכיה של יוקרה ושכר – ו"פנימית" . קריירה פנימית נוגעת לנקודת מבטו של הפרט , לדרך שבה הוא תופס את התפקיד – תפיסה המבנה את חוויותיו המקצועיות ומעניקה משמעות למתרחש סביבו. התפתחות הקריירה הפניית של המורה היא תהליך המתמשך לאורך כל שנות עבודתו בלי קשר לקידומו בהיררכיה החיצונית של בית הספר, במהלך הקריירה הפנימית משתנות תפיסת התפקיד של המורה , השליטה שלו במיומנויות ובידע , ההנעות וההתנסויות שלו. משתנה גם איכות ההוראה שלו . במאמר זה מנסה פרופסור יזהר אופטלקה להראות כי : אף על פי שמקצוע ההוראה הוא מערך מיומנויות הניתן לרכישה באמצעות תרגול , כפי שגורסת פרופסור נירה חטיבה עם יורם הרפז ( הד החינוך , אוגוסט 2008) , הרי שהיכולת לרכוש מיומנויות הוראה "טובות" תלויה במידה רבה בשלב הקריירה שבו נמצא המורה – בניסיונו ואף בגילו. היכולת לשפר את אופן ההוראה של מורה קשורה בהתנסויותיו החיוביות והשליליות בעבודת ההוראה בכיתה. אפשר אמנם לשפר את איכות ההוראה ולעשות אותה יעילה יותר, אך לממד הזמן בקריירה יש תרומה חשובה לשיפור זה.

  • לינק

    על בסיס סקירה שיטתית שעשתה פרופסור דרורה כפיר לצורך כתיבת מאמר זה היא טוענת כי יש לראות בשני מסלולי ההכשרה המומלצים, המסלול המלא האקדמי והמסלול החלופי המקוצר, גישות משלימות ולאו דווקא מתחרות . לכל אחת מהן יתרונות , אך גם חולשות, וכל אחת מהן מספקות צרכים אחרים. בישראל כיום דחוף למצוא מועמדים טובים יותר להוראה , שהרי אקדמיזציה של ההכשרה להוראה , שנעשתה בלי רפורמה במעמד מקצוע ההוראה , לא הצליחה בכך. ייתכן גם כי בעתיד הנראה לעין יחסרו לנו מורים , בעיקר בחינוך היהודי הממלכתי. מאמר זה מציע לפנות אל אוכלוסיות לא מסורתיות ולהציע להן לעסוק בהוראה. ההכשרה תיעשה במסלול חלופי המתאים למעמדן ולצורכיהן , מתוך הקפדה על סטנדרטיים מקצועיים ראויים.

  • מאמר מלא

    בשנותיו הראשונות בתפקיד, אין מנהל ביה"ס בשל או פנוי לשמש כמנהיג פדגוגי. בשלב זה על המנהל להתמקד בגיבוש זהותו בתחום המינהלי. כך טוען ראש המסלול למינהל , חברה ומדיניות חינוך באוניברסיטת בן גוריון , ד"ר יזהר אופטלקה , ביום עיון שערך מכון מופ"ת בחודש יוני 2008 . יום העיון עסק בנושא "הזהות המקצועית של אנשי החינוך בראי המחקר האיכותני" . ד"ר אופלטקה הציג ביום העיון גישה שגיבש בעקבות ראיונות שערך עם מנהלי בתי ספר לצורך מחקריו. הנחת המוצא של הגישה היא ששלב הקריירה, בו נמצא המנהל , משפיע על ממה שניתן לצפות ממנו. ד"ר אופטלקה מודע לכך שגישתו אינה תואמת למצופה ממנהל ביה"ס בישראל. לדבריו, מצופה שהמנהל יתפקד כבר בתחילת דרכו בתפקיד כמנהיג ארגוני, כאיש שיווק , כמנהיג פדגוגי, וכמעצב חזון חינוכי. ד"ר אופלטקה זיהה בקרב מנהלי בתי ספר שהשתתפו במחקריו מספר שלבי קריירה מרכזיים.

  • סיכום

    המחקר מתמקד בחוויות שחווה הגננת המתחילה ובקשיים הנלווים והבנה מודל התפתחותי ליניארי המונה חמישה שלבי התפתחות מקצועיים. לצורך מחקר זה נכללו חמש עשרה גננות העובדות בגני ילדים בסקטור הממלכתי ציבורי ממחוז מרכז ודרום, המכהנות בתפקידן 3-4 שנים. וותק של 3-4 שנים נקבע כקריטריון בעבודה זו, כיוון שבשנים אלה גננות מסיימות את שלב הכניסה לקריירה ועוברות לשלב אחר בו חלה התייצבות מקצועית. והחוויות וההתנסויות אותן הן מתארות בראיונות העומק שנערכו עימן, אותנטיות ועוצמתיות. (מירב אייזנברג)

  • לינק

    המחקר נועד לחשוף את האפקט של השלב בהתפתחות המקצועית של המורה על עמדות של מורים כלפי החדרת שינויים בדרכי הוראה. המחקר הנוכחי להשיב על השאלה, מהו הקשר בין עמדות של מורה כלפי החדרת שינויים בדרכי ההוראה לבין השלב בהתפתחות המקצועית שבו הוא נמצא. הממצאים מצביעים על הבדלים בציוני העמדות כלפי החדרת שינויים בדרכי ההוראה אצל מורים בשלבים שונים בהתפתחות המקצועית. עולה מהם כי השלב בהתפתחות המקצועית שבו נמצא המורה הוא אחד הגורמים המרכזיים המניעים בפועל תהליכים של החדרת שינויים. הממצאים ובעקבותיהם המסקנות מרחיבים את הידע על עמדות של מורים כלפי החדרת שינויים בדרכי הוראה באופן כללי, ועל עמדות של מורים הנמצאים בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית כלפי שינויים בדרכי ההוראה (דיצה משכית)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין