מילת מפתח: שיתוף פעולה
מיון:
נמצאו 87 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    המחקר המוצג במאמר זה ביקש לבדוק האם קיימות זיקות בין תפיסות של מורים לגבי שיתוף פעולה ביניהם, השימוש המדווח שלהם בהוראה מבדלת (חתירה להתאמת ההוראה לצרכיהם הייחודיים של תלמידים שונים; השיטה ידועה גם בשם הוראה דיפרנציאלית) ומסוגלותם כמורים (Teacher Efficacy). לשם כך נאספו נתונים דמוגרפיים, מבוססי-סקרים ומבוססי-הערכות מ-95 בתי ספר יסודיים, 1623 מורים ו-4167 תלמידים באזורים כפריים המתאפיינים בעוני גבוה באחת ממדינות המערב התיכון של ארצות הברית. המחקר עשה שימוש בנתונים מהשנה הראשונה של ניסוי אקראי מבוקר ארכי ורחב היקף, שתוכנן על מנת להעריך את השפעותיה של תכנית אימון למנהיגות.

  • תקציר

    מחקר זה מתחיל מהממצא לפיו קיים קשר סבוך – לעתים אף פרדוקסלי – בין האוטונומיה של המורה לבין שיתוף פעולה. האוטונומיה של המורה מושווית פעמים רבות לעצמאות ולעבודה אינדיבידואלית, באופן שבהגדרה אינו דר בכפיפה אחת עם שיתוף פעולה. לפיכך, המטרה הראשונה כוללת התרה של הקשר הפרדוקסלי הזה באמצעות הגדרה של אוטונומיה נתפשת וגישה שיתופית כשני מושגים נפרדים. מאחר שהמדדים הקיימים של אוטונומיה אינם מסוגלים להכיל את ההבחנה הזאת, המטרה השנייה כוללת פיתוח של מדד שיהלום את ההמשגה המוצעת. התוצאה היתה מכשיר המורכב משלוש סקלות (גישה שיתופית, אוטונומיה דידקטית-פדגוגית, אוטונומיה בתוכנית הלימודים) בשילוב עם איכות פסיכומטרית מתוקפת.

  • תקציר

    המאמר מדווח על אופיס 365 לחינוך (Office 365 Education), שירות חינמי המוצע על-ידי מיקרוסופט כדי לסייע לקידום שיתוף הפעולה והשיתופיות של עבודת הכיתה בין מורים לבין תלמידים, כולל אופיס אונליין (Office Online), יאמר (Yammer) ואתרי שייר פוינט (SharePoint).

  • סיכום

    המאמר דן בחיסרון של "דוקטרינת המורה הטוב" לאור מגמות חדשות של תכניות הלימודים המוצעות. הנושאים הנידונים כוללים את מושגי הדוקטרינה היוצרים חסמים מלאכותיים בין מורים ומעכבים שותפות מורה-תכנית לימודים. מוזכרת גם החשיבות של זיהוי היכולות המובחנות של המורה ושל תכנית הלימודים לתמיכה בלמידת התלמיד ואסטרטגיות שיסייעו למורים לשתף פעולה עם מפתחי תכניות לימודים (Remillard, Janine T. , 2016).

  • תקציר

    המאמר מתמקד בהתפתחות מבוססת בית ספר ובאופן שבו שיתוף פעולה בין מורי מורים לבין מנהיגים ומורים יכול לקדם התפתחות בהכשרת מורים, בבית הספר ובאתר שבו מתקיים שיתוף הפעולה בבית הספר שבו שני הצדדים נפגשים. הנתונים נאספו בנורבגיה באמצעות ראיונות עם קבוצות של מורים ושל מנהיגים בשלושה בתי ספר, ועם קבוצה של מורי מורים (Postholm, May Britt, 2016).

  • תקציר

    המאמר דן במחקר הנוגע לאפקטיביות השותפות בית ספר-משפחה על מנת לעודד הצלחה אקדמית של תלמידים בארה"ב. המאמר מדגיש את תפקידם המרכזי של מורים כמומחים בפדגוגיה בבניית קשר עם משפחת התלמיד ובמתן משוב אודות התלמיד. המאמר מספק גם מידע לגבי הרעיון של הפיכת ביקורי הבית לפורמליים, ולגבי הכשרה ותשלום למורים עבור מאמציהם (Kronholz, June, 2016).

  • תקציר

    המאמר מציג מסגרת מושגית פרשנית הנובעת מחקר מקרה אורך מרובה וחוזר של חמש אוניברסיטאות אוסטרליות הבוחנת פרקטיקות ייחודיות התומכות בתכניות מבוססות ומצליחות להכשרת מורים למדעים מבוססות בית ספר (Mellita Jones, Linda Hobbs, John Kenny, Coral Campbell, Gail Chittleborough, Andrew Gilbert, Sandra Herbert, Christine Redman, 2016).

  • לינק

    יורם אורעד דן בבלוג המרכזי של רשת שלובים בשאלת שיתוף התלמידים בארגון הלמידה, בעקבות מאמרון מרתק של פרופ' מוריס אליאס (Maurice Elias): "תכניות הלימודים שמשתמשים בהן כיום הן תכניות לימוד של משרד החינוך או, במקרים מיוחדים, של בתי ספר (תלב"סים – תכניות לימודים בית ספריות). כיצד אפשר לבצע שיתוף עם התלמידים בתכניות הלימוד. הרי כולנו מבינים שתכניות הלימוד האלה משקפות אג'נדה חברתית הנקבעת כחשובה על ידי קובעי מדיניות בממשלה ובמשרד החינוך, כגון שוויון חברתי, שוויון מגדרי, הטמעת תכנים ומיומנויות בתחומי המדע והמתמטיקה והמורשת. האם אפשר להעלות על הדעת שניתן כאן שיתוף מוחלט לתלמידים בקביעת התכנים? ובכן, השיתוף בתכנים יכול להתחיל גם ברמת הביצוע של הוראת התכנים, בפרשנות להם ובהתאמתם האישית לתלמידים ולמעשה, יש מורים שכבר עושים זאת" (יורם אורעד).

  • תקציר

    מחקר איכותני זה בחן את האופן שבו סטודנטים להוראת מדעים ומורים למדעים שהשתתפו במועדון קריאת מאמרי מחקר שנמשך 7 חודשים, עסקו בספרות מחקר בחינוך הרלוונטית לפרקטיקה שלהם כדי לצמצם את הפער בין תיאוריה לפרקטיקה. במועדון קריאה זה הייתה להם הזדמנות לבקר ולנתח מאמרים מכתבי עת שפיטים בתחום החינוך המדעי בהקשר של הפרקטיקה שלהם בכיתה (Tallman, Karen; Feldman, Allan, 2016).

  • לינק

    החידוש העיקרי בפלטפורמה של Kahoot הוא מתן אפשרות לצוותים של תלמידים להתמודד בחידון מרובה משתתפים. התוכנה, בגרסה החדשה, מאפשרת בקלות רישום של התמודדות צוות תלמידים מול צוותים בחידון המקוון מרובה המשתתפים. במתכונת כזו, אנחנו מקבלים היערכות חינוכית משמעתית של למידת צוותים באינטרנט והניסיונות המוקדמים של בית התוכנה גילו כי מתכונת זו היא מאד אטרקטיבית לתלמידים המשתתפים בחידון מקוון המדמה משחק מקוון (עמי סלנט).

  • לינק

    קשה למצוא היום דברי ביקורת על למידה קבוצתית ועל שיתוף פעולה צוותי. מאמר מצוין פורט את היתרונות הרבים של למידה כזו, לצד חסרונות שאנו נוטים לפעמים להדחיק כדי לא להיות נגד האופנה. מחד, למידה קבוצתית מגדילה מוטיבציה של לומדים, מאפשרת ריבוי נקודות מבט, מקנה הזדמנות לביישנים להיות בקשר עם אנשים ומאפשרת לכל אחד לבוא לידי ביטוי במה שהוא יותר טוב בו. מאידך, קבוצת למידה יכולה לבזבז זמן רב על ענינים פעוטים, לקבוצה יש כח חברתי שגורם לכל אחד לעבוד קצת פחות קשה ולהיות "טרמפיסט", עצמתה של קבוצה גורמת לה להגיע להקצנה בחוות הדעת שלה ובקבוצה יכולות להיווצר טעויות שיבלבלו את כל חבריה. כדאי לבחון את הפרמטרים השונים ללמידה קבוצתית רגע לפני שמעודדים אותה באופן אוטומטי (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    מטרת פוסט זה להפנות את הזרקור על תהליך עבודת הצוות (collaboration) ככישור חשוב ומרכזי לתפקוד במאה ה-21 – כישור שנחוץ לפתרון בעיות מורכבות (Griffin & Care,2015). יתרה מזו, בעקבות הבהרותיהם של הסה וחבריו (2015 ,Hesse et al), אני מבקשת להבחין בין עבודת צוות לבין שיתוף פעולה (collaboration vs cooperation) תהליכים קרובים ומובחנים, שבשיח היומיומי נוטים להתבלבל ביניהם (קלודי טל).

  • תקציר

    היפותיזת "חוכמת ההמונים" (Wisdom of Crowds) הוכנסה לתחומים רבים, אך לא לחינוך. קבוצות עם ידע ומיומנויות מגוונים מקבלות החלטות טובות יותר מאשר קבוצות הומוגניות או קבוצות מומחים. המגוון מוסיף נקודות השקפה שונות, שמשפרות את יכולת פתרון הבעיות של הקבוצה. השימוש המוגבר ברשתות חברתיות מאפשר להפעיל את חוכמת ההמונים ביצירת גישות חינוכיות חדשות למטרות הוראה-למידה. מאמר זה מדגים את השימוש בחוכמת ההמונים לצורך הכנת מערכי שיעור ויחידות לימוד. כל מערכי השיעור ויחידות הלימוד שופרו בעקבות חוכמת ההמונים (Klieger, Aviva, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה מבוסס על יוזמה פדגוגית של מחקר פעולה שחוקרת מה מהווה את "הפדגוגיה החיה" של הכיתה מהפרספקטיבה של התלמידים.במאמר נעשה שימוש בראיונות קבוצתיים ובצילום כדי לאפשר לתלמידים להביע את הפרספקטיבות שלהם. התוצאות מראות שהתלמידים ראו את הסיטואציות כמשמעותיות כאשר הם היו מסוגלים לעבוד, לפתור בעיות וליצור פריטים ביחד (Niemi, Reetta; Kumpulainen, Kristiina; Lipponen, Lasse; Hilppo, Jaakko, 2015).

  • סיכום

    ד"ר בלהה נוי, מחברת הספר המקיף ביותר בנושא יחסי הורים־בית ספר שנכתב בעברית עד היום, מסבירה בריאיון עמה מדוע היחסים האלה שופעי קשיים ומבלבלים ומדוע כדאי ליצור שיתוף פעולה ואמון הדדי (נאוה דקל).

  • סיכום

    הדוח המקיף שפורסם לאחרונה קורא למשרד החינוך להסדיר באופן ממלכתי את היחסים בין המורים להורי התלמידים ואת הזכויות והחובות של כל אחד מהצדדים. פרופ' ציפורה שכטמן, יו"ר הוועדה מחברת הדוח: "כל עוד בית הספר ימשיך להתייחס לשיתוף הפעולה עם ההורים כאל ניסיונות התערבות, המצב לא ישתפר" (אריה דיין).

  • תקציר

    מחסור במורים במדינה דרומית של ארה"ב הניע אוניברסיטה לפתח וליזום תכנית ייחודית בהכשרת מורים, הנקראת תכנית "2+2". תכנית שיתופית זו בין האוניברסיטה לבין מספר מכללות קהילתיות מספקת לסטודנטים יכולת להשיג הן תואר ראשון (משך לימודים מעל לשנתיים) והן לימודי תעודה (במשך שנתיים) בעודם נשארים במכללה הקהילתית שלהם. מאמר זה מסביר את הפיתוח ואת היישום של התכנית הייחודית הזו המבוססת על קהילת למידה (Garber, Darrell H.; Kolodziej, Nancy, 2015).

  • סיכום

    ארגון "ערי חינוך" רואה בשיתופי פעולה את הבסיס לחדשנות חינוכית, ומקדם אותם בכל הרמות – בכיתות, בבתי הספר, בערים וגם במדינות שלמות. בתי הספר והערים שהצטרפו לתוכנית מדווחים על העצמה אישית וקבוצתית, לצד זינוק בהישגים וברוח הצוות (לימור דומב).

  • סיכום

    פרויקט "עיר חינוך" של המכון לחינוך דמוקרטי מבקש לפתוח את גבולות בתי הספר אל המרחבים העירוניים והקהילתיים שבתוכם הם פועלים. צוותי התערבות של המכון מניעים במקומות שונים בארץ ובעולם תהליכי שינוי המבוססים על שיתוף פעולה ודיאלוג. "עיר חינוך", אומרת יעל שורצברג, "זה הרעיון שלקהילה יש אחריות לייצר מרחב שבו כל פרט יכול להביא את הייחודיות שלו לידי ביטוי" (אמתי מור).

  • תקציר

    דרך תיאור מקרה מתוך ההוראה והלמידה שלה עצמה, המחברת מתארת את האופן שבו הגישה של חקירה טרנספורמטיבית התפתחה במהלך הקריירה המקצועית שלה. תיאורי מקרים אלה מתיישבים עם ההתנסות של פרחי ההוראה בתהליך ומעוררים את הנפש לגבי מה שחשוב עבור המחנכים השואפים לטרנספורמציה עמוקה בפרקטיקה שלהם של הוראה ושל לימוד (Tanaka, Michele T.D., 2015).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין