מילת מפתח: שיקולי דעת בהוראה
מיון:
נמצאו 15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • סיכום

    המחקר הנוכחי בחן נתונים המתייחסים לכ-12,000 תלמידים בכיתות ג'-ז', שבסוף שנת הלימודים נבחנו במבחן סטנדרטים לאומיים בניו-זילנד. מטרתו הייתה להשוות בין הערכות המורים את תלמידים אלה למול הישיגיהם במבחנים הלאומיים. באמצעות מחקר זה, מבקשים החוקרים לדון בתופעה של הערכות סובייקטיביות של מורים ובאתגרים העולים ממנה.

  • תקציר

    סקירה זו הינה סקירת רוחב, אשר תציג את עולם המושגים הקשורים לרפלקציה בהכשרה להוראה באופן כללי, ותתייחס באופן פרטני להוראה רפלקטיבית ומרכיביה, הדרכה רפלקטיבית, ורפלקציה ככלי איכותני וכמותני בהכשרת מורים. הסקירה תציג את נושא הרפלקציה ככלי תיאורטי, אשר ניתן לכמת במסגרת הכיתה, הן ביחס להכשרת מורים כחלק מחידושים בתחום החינוך, והן במסגרת הוראה רפלקטיבית וחינוך של תלמידים לרפלקציה על ידי המורים עצמם. הסקירה עוסקת ב-5 סוגי מודלים של הוראה רפלקטיבית בארץ וברחבי העולם, אשר ימחישו את היישומים השונים של הנושא בהכשרת מורים ובהוראה בכיתה (עמליה רן).

  • סיכום

    ההרצאה מתמקדת בסוגיית הזיקה והפער בין מחקר חינוכי איכותני לפרקטיקה בשדה החינוך, אשר נחקרה במסגרת הקורס "מחקר איכותני בעבודת החינוך". הקורס זימן לסטודנטים בתכנית הכשרת אקדמאים להוראה בחינה מעמיקה וביקורתית של ההקשר החינוכי שבו הם פעלו בשדה החינוך, באמצעות היכרות והתנסות עם כלי מחקר איכותניים. בשונה מרוב המחקרים האיכותניים, הבוחנים תופעה לעומק תוך התמקדות במספר קטן של נחקרים, במחקר הנוכחי השתתפו מעל ל-500 סטודנטים, אשר למדו בקורס אצל מרצים שונים, לאורך שמונה שנות קיומו. הדיון בממצאים שופך אור על העמימות והמורכבות ששדה החינוך מזמן ומציע שינוי אופרטיבי בתכניות להכשרת המורים (יהודית וינברגר).

  • תקציר

    מרצי מכללות ואוניברסיטאות משלבים באופן גובר והולך כלים מקוונים בגישות הוראה פנים אל פנים, כך שההוראה המשולבת (blended instruction) צפויה להפוך ל"מודל המסורתי החדש" (Ross & Gage, 2006 , p. 168; Norberg, Dziuban, & Moskal, 2011; Watson, 2008). עם זאת, פחות מ-5% מהספרות אודות שילוב בהשכלה הגבוהה חוקרת פרקטיקה אקדמית (כגון הוראה, תכנון קוריקולרי, התפתחות מקצועית והכשרה להוראה; Torrisi-Steele & Drew, 2013). דיון זה מדווח על התוצאות של סקירה שיטתית של הספרות אודות אימוץ ושימוש של חברי סגל בכלים מקוונים עבור הוראה פנים אל פנים (Brown, Michael Geoffrey, 2016).

  • סיכום

    נושא המאמר הוא דרכים לפרוק/חלוקה/פריסה של ההוראה למרכיבה, במיוחד לטובת הכשרה טובה יותר של סטודנטים להוראה. טענת הכותבת היא שהדרך הנכונה לעשות זאת היא לנתח את מרכיבי ההוראה באמצעות הכרה, הבנה וניתוח של האתגרים המתמידים שכל מורה עומד בפניהם: תרגום (portrayal curriculum) תכני תוכנית הלימודים לפעילויות למידה, גיוס השתתפות של תלמידים בלמידה, חשיפת החשיבה של תלמידים, הכלת התנהגויות תלמידים, היענות לסגנונות ולצרכים אישיים של כל מורה (Mary Kennedy).

  • סיכום

    סקירת ספרות זו מציגה את הספרות המקצועית המתרחבת על שימוש בצפייה בשיעורים מצולמים בווידאו בהכשרת מורים ובהתפתחות המקצועית. הכותבים מציעים לקוראים סקירה של ממצאים מרכזיים סביב ארבעת ההיבטים הבאים: א) פעילות המורה בעת צפייה בשיעור מצולם בווידאו; ב) מטרות הצפייה בווידאו; ג) טיפוסי שיעורים בווידיאו; ד) ההשפעות של צפייה בווידאו על הכשרת מורים ועל התפתחות מקצועית. כמו כן מוצעים כיווני מחקר רצויים והמלצות על דרכי ארגון פעילויות הצפייה במסגרות אלה (Gaudin, C., & Chalies, S).

  • סיכום

    מה שמבחין בין מורה כשיר למורה טוב הוא היכולת של האחרון לבצע שיפוטים ולהביאם למעשה החינוכי. המעשה החינוכי כמו גם הכשרת המורים צריכים לכוון ליצירת מחנך טוב. זוהי גישה מבוססת מידות-טובות (של המורה), והיא שונה מגישה המדגישה כשירויות או הנשענת על ראיות ונתונים מנותקים ממיהות המורה. הכשרה ראשונית של מורים משחקת תפקיד חשוב בפיתוח מידות טובות של מחנכים, והיא מזמנת לפתחם של מורים חדשים אפשרויות להוסיף ולגדול בחכמה החינוכית, שבמסגרתה, השאלה מה רצוי מבחינה חינוכית, תוסיף ותהיה שאלה מרכזית גם בהמשך (Gert J. J. Biesta).

  • לינק

    במאמר זה, הכותב בוחן את השאלה מדוע החינוך חשוב בהקשר של דיון רחב יותר לגבי התפקיד, המעמד והמשמעות של שאלת המטרה בחינוך.המחבר מציע כי זוהי שאלה נורמטיבית המציבה עצמה כשאלה רב-ממדית, מאחר שחינוך תמיד מתפקד ביחס לשלושה תחומים: הכשרה, חיברות, וסוביקטיפיקציה (Biesta, Gert, 2015).

  • לינק

    ספר חדש במהדורה אלקטרונית ( קינדל) על הקמת קורס מקוון רב-משתתפים מסוג MOOC. הספר החדש שנכתב ע"י מומחית התקשוב בחינוך , Inge Ignatia de Waard מציע חלופות שונות להקמת קורס מקוון מסוג MOOC וגם תובנות לתכנון ויישום קורס מקוון יעיל ומאתגר ללומדים. בספר גם פרקים על התפתחות קורסי המקוונים , ההיסטוריה שלהם ועקרונות הלמידה שלהם.

  • לינק

    עבודה זו היא חלק ממחקר מעקב עצמי המנסה לבחון ולאפיין תהליך חשיפה של שיקולי דעת שלי( ד"ר דיתה פישל) כמרצה, בבניית סמינריון, וניהולו באמצעות בלוג אישי. הבלוג נמצא באתר הסמינריון, פתוח לצבור אנשי המכללה, מתעדכן בהתאם לאירועים המתרחשים בשיעורים ובפורומים המלווים. מטרות העבודה: א להציג לחקור ולשפר שיקולי דעת שלי ובחירות בהתמודדות עם הכנת סמינריון; בלקדם יצירת קהילה לומדת בגישה מעורבת ( blended community ); ג. לסייע ללומדות באמצעות חשיפת התהליך האישי שלי להפיק שאלות פוריות ובהמשך לבחור נושא לסמינריון; ד) לאפשר לי, כותבת הבלוג, להפיק תובנות לגבי עשייתי המקצועית; ה. לקבל משוב מעמיתים שלי בצוות. הממצאים מתייחסים לשלב שבו נמצא הבלוג בעת הגשת ההצעה, וניתן לצפות בן באמצעות קישור המצוין בהמשך ( דיתה פישל) .

  • לינק

    מה זה אומר להיות בעל תשוקה למתמטיקה, וכיצד יכול מורה להשיג מצב זה? אלו הן השאלות המניעות של הספר. הספר מנוסח מבעד לעדשה של מסע המחבר בחיפוש אחר משמעות בהוראה שלו. יואיצ'י הנדה (Yuichi Handa) משתמש בציטוטים ובאנקדוטות כדי לחשוף את תסכולו. " רוב הספר מוקדש לפיתוח המאפיינים של קשר אישי עם תחום לימוד בכלל ועם המתמטיקה בפרט. המסגרת מבוססת על שלושה תנאים; כאשר מושגים שני המצבים הראשונים מושגים יחדיו, עולה השלישי.

  • לינק

    מאמר זה דן בשאלה, מדוע נושאים מדעיים מסוימים נחשבים כמציגי מכשולים ללמידה ומציע למורים איסטראטגיות אנליזה ועיקוף בעיות אלה. הוא קובע את הטבע של התפיסה השגויה של התלמיד ונותן מספר איסטראטגיות לחשוף אותן ולעורר את התלמיד לחשיבה חוזרת לגבי אמונותיו במערכות. הוא מציג את תפקיד המורים בתיקון התפיסות השגויות האלה על ידי התייחסות וחשיפת הסיבות שגרמו ליצירתן ( Metz B, Gooding J) .

  • לינק

    מורים או מרצים המעוניינים לשלב את שיטת הלמידה מאותגרת הבעיות בכיתות או בקורסים שלהם יוכלו להיעזר במחוון מועיל שיסייע להם ביצירת המעורבות הנכונה של הלומדים בתהליך. המחוון המיועד לרפלקציה עצמית והכוונה של המורים הניגשים לתהליך הPBL מונה את השיקולים העיקריים אותם יש לקחת בחשבון כגון השאלות המנחות בתהליך למידת הPBL , האם תכני הלימוד יוצרים העמקה של הלמידה, איך בודקים את התרומה של תלמידים השותפים בצוות למידת PBL? האם הידע שצברו הלומדים משתקף ובא לידי ביטוי בפלטפורמת הלמידה המתוקשבת המתעדת את התהליך והידע שצברו ? (Peter Skillen).

  • לינק

    בתחומי הכשרת המורים בעולם הולכת ומתפתחת ההכשרה הלוקחת בחשבון את התפיסה המשולבת technology, pedagogy, and content knowledge (TPACK) המחוללת אצל פרחי ההוראה מודעות קוגניטיבית גבוהה יותר לשילוב יישומי המחשב בהוראה. כדי לחקור את ההשפעה של הוראה בעזרת התפיסה המשולבת technology, pedagogy, and content knowledge-TPACK , מורים התבקשו ליישם נאמנות פדגוגית, מתמטית וקוגניטיבית לטכנולוגיה שבה השתמשו ביחידה ההוראה שהם מתכננים. התוצאות הראשוניות הראו שאצל המורים נוצרו קונפליקטים לגבי הגישה הקונספטואלית של שימוש בטכנולוגיה. באמצעות הבהרה והגדרה של הפדגוגיה, המתמטיקה והנאמנות הקוגניטיבית בתוך המסגרת של TPACK, המורים הפכו מודעים יותר בשימוש הלא ראוי בטכנולוגיה לצורך הוראה, לתכונות של טכנולוגיה שמובילות לפיתוח קונספטואלי, ולשילוב של טכנולוגיה ביחידות ההוראה. ה-TPACK יוצר מודל המבוסס על מחקר, על-ידי הוספת המאפיינים המכשירים הדרושים כדי למקסם את הפוטנציאל של הטכנולוגיה בכיתה. מטרת המחקר היא להתבונן במבני הידע של ה-TPACK ולבחון אותם בתכנון יחידות ההוראה (Bos, B ).

  • לינק

    הכנסת סטנדרטים לתחומי ההוראה ובעקבותיהם מערכות הערכה ובחינה נורמטיביות ארציות צמצמו למעשה את מרחב שיקולי הדעת של המורים בארה"ב. לאור זאת מציעים מחברי ועורכי הספר הנוכחי גישה מרחיבה ומעצימה מבחינת שיקולי הדעת של המורים גם כאשר זה נעשה על חשבון הסטנדרטים המהודקים מדי בחינוך ובהוראה. הדרך להחזיר למורים את החיוניות שלהם היא ליישם את המודל הפדגוגי המוצע על ידם של קבלת החלטות נרחב יותר של המורים בביה"ס. המודל המוצע אינו מבטל את הסטנדרטים בהוראה אלא מרחיב ומעצים את מרחב שיקולי הדעת של המורים ואת השליטה שלהם בדרכי ההערכה. המודל הפדגוגי, שזוכה עתה להתעניינות מחודשת בקרב גורמי החינוך בארה"ב, מעניק למורים מרחב נרחב יותר של קבלת החלטות, גמישות ביישום תוכנית לימודים אינטגרטיבית ואותנטית. חלק מההיערכות מחייבת את המורים להתנתק במידה רבה מההצמדות שלהם לספרי לימוד מבוססי סטנדרטים לטובת פיתוח עצמי שלהם של רעיונות דידקטיים וקביעת דרכי ההערכה באופן עצמאי. במוקד כל רפורמה חינוכית ושינוי חיובי בבתי הספר עומדת הנכונות להעצים את המורים והמודל המוצע בספר זה הוא ללא ספק צעד משמעותי בכיוון זה ( Michael S. Moody and Jason M. Stricker ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין