מילת מפתח: שינוי עמדות
מיון:
נמצאו 16 פריטים
פריטים מ- 1 ל-16
  • לינק

    אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהתלמיד יעשה את שיעורי הבית משום שכך צריך, כנראה שאנחנו פשוט טועים. התלמיד יעשה אותם (אם יעשה) רק משום שהוא חייב ורק משום שאם לא יעשה אותם ייתכן ויופעלו עליו סנקציות ולחצים (נזיפות, מכתבים להורים ועוד). הסנקציות והלחצים האלה, גם אם יועילו, ישאירו אותו אדיש לתכנים במקרה הטוב. במקרה הגרוע הם יהפכו אותו לשונאו של התחום שהוא לומד (זה, לצערי, מה שקורה לחלק מחבריי ששונאים פיזיקה למרות שחלפו שנים רבות מאז למדו פיזיקה בבית הספר, והתלהבותי מהתחום אינה מצליחה לשכנעם שזה מקצוע מרתק ויפה). התעקשות על עשיית שיעורי בית מובילה גם לכך שהמורה יקיים משטר מתמיד של רישומים, הערות, נזיפות, קשר עם הורים, מנהלים ועוד, רק כדי להבטיח ששיעורי הבית אכן ייעשו. דבר זה מוריד מיעילות שיעורי הבית ולו רק משום שהמורה (והמערכת שמסביבו) משקיע משאבים כדי לגרום לעשייתם על ידי תלמידים, על חשבון הפניית משאבים מקצועיים-אישיים שלו לחשיבה על מהותם של שיעורי הבית, לתכנונם, להפקת תובנות מהם ועוד ( יורם אורעד) .

  • לינק

    המחקר החדש של פרופסור אוליב צ'פמן , אחת המומחיות המובילות בקנדה ובארה"ב לחינוך מתמטי, עוסק בעמדות ובמסוגלות הקוגניטיבית של מורים למתמטיקה בביה"ס כאשר הם ניצבים בפני יישום של תכנית לימודים חדשנית למתמטיקה בביה"ס. במשך שנים עקבה פרופסור צ'פמן אחר חשיבת המורים בבתי הספר נוכח יישום תכנית לימודים חדשה במתמטיקה וניתחה את צורות החשיבה והגישות שלהם נוכח השינוי אליו נדרשו. לגישות ולאמונות של המורים כלפי שינוי בתכנית הלימודים היו השפעות הרבה יותר משמעויות מאשר יוזמי השינוי לקחו בחשבון. לכן, חייבים גורמי הכשרת המורים באוניברסיטאות ובמכללות להיות מודעים להלכי הרוח ולגישות של המורים למתמטיקה וזאת על מנת להפנים ולהטמיע אצלם מסוגלות קוגניטיבית לשינויים אפשריים בתוכנית לימודים במתמטיקה עוד במהלך ההכשרה באקדמיה או במכללות ( Chapman, Olive).

  • לינק

    סוגיית שיעורי הבית ממשיכה לעורר ויכוח ברחבי העולם . קמפיין שצובר תאוצה בצרפת טוען כי שיעורי הבית חסרי תועלת ומגבירים את אי-השוויון: "אם התלמיד לא הבין בכיתה, הוא לא יבין גם בבית". "אם הילדים לא מצליחים לעשות את המטלות בבית הספר, אין סיבה שהם יצליחו בכך בביתם", אומר ז'אן-ז'אק חזן, נשיא FCPE, אגודת ההורים הגדולה בצרפת, שמייצגת הורים ותלמידים ברוב מוסדות החינוך במדינה. "מבקשים מההורים לעשות את העבודה שצריכה להיעשות בכיתות הלימוד " ( קים וילשר | גרדיאן).

  • מאמר מלא

    ד"ר שלומית אבדור טוענת במאמרה המרתק כי במערכת החינוך יש מורים רבים וטובים אולם עצם העובדה שהיא שוב ושוב מחפשת מורים בכדי למלא את השורות המתרוקנות מעידה בעיקר על בעיה חמורה בכוח האחזקה שלה. לתפיסתה , לא חסרים מורים טובים. כל שנדרש הוא שמערכת החינוך תדע לטפח את המורים ותעניק להם תחושה של גאווה וערך מקצועיים כדי שהם עצמם ישמשו שגריריה ויסייעו לה בחיפוש ובגיוס של מורים טובים נוספים ( שלומית אבדור) .

  • מאמר מלא

    פרק זה מתוך הספר החדש על בתי ספר ניסויים – בית היוצר לחדשנות בחינוך ,חלק שני (2008) הינו מאמץ אנליטי ומעמיק להצביע על מקור אפשרי למשבר שמערכת החינוך נתונה בו. להבדיל ממאמצים רבים המחפשים קשר בין מאפיינים של המערכת לבין עדויות של הצלחה או אי הצלחה , המאמץ הנוכחי כולל ניסיון לחפש את מקור המשבר ברובד עמוק יותר, אשר סמוי לרוב מן העין- זה הכולל את הרעיונות הבסיסיים, הנחות היסוד , העקרונות והתיאוריות המהווים את הבסיס ( במודע או לא במודע) לפעולתה של מערכת החינוך. התיזה העומדת במרכז המאמר היא כי רעיונות והנחות יסוד שאינם ראויים ואינם מתאימים לחינוך השתרשו וקנו להם אחיזה בתחום ואף מהווים בסיס להתנהלותה של מערכת החינוך ( אסנת ספורטה).

  • לינק

    המחקר נועד לחשוף את האפקט של השלב בהתפתחות המקצועית של המורה על עמדות של מורים כלפי החדרת שינויים בדרכי הוראה. המחקר הנוכחי להשיב על השאלה, מהו הקשר בין עמדות של מורה כלפי החדרת שינויים בדרכי ההוראה לבין השלב בהתפתחות המקצועית שבו הוא נמצא. הממצאים מצביעים על הבדלים בציוני העמדות כלפי החדרת שינויים בדרכי ההוראה אצל מורים בשלבים שונים בהתפתחות המקצועית. עולה מהם כי השלב בהתפתחות המקצועית שבו נמצא המורה הוא אחד הגורמים המרכזיים המניעים בפועל תהליכים של החדרת שינויים. הממצאים ובעקבותיהם המסקנות מרחיבים את הידע על עמדות של מורים כלפי החדרת שינויים בדרכי הוראה באופן כללי, ועל עמדות של מורים הנמצאים בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית כלפי שינויים בדרכי ההוראה (דיצה משכית)

  • לינק

    המחקר מתמקד בתהליך הבחירה המקצועית של מורים העובדים בחינוך המיוחד במגזר הבדווי. מטרת המחקר הייתה ללמוד מה הם מניעי הבחירה בהתמחות חינוך מיוחד, ומה הם הגורמים המעצבים את התהליך.

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה ללמוד אילו שינויים חלו בתפיסת מורי מורים למדעים ולספרות חשיבה בדיסציפלינה ובדרכי הוראתה, מה היו הגורמים לשינויים אלה ואילו תהליכים קשורים בהם. תרומתו של המחקר הייתה בהבנת הדרך שבה ניתן לקדם את ההתפתחות המקצועית של מורי-מורים. המחקר התמקד בתהליכי שינוי בחשיבה באמצעות חקר סיפורי-חיים. זהו שלב שני במחקר דו-שלבי בנושא זה. (אילנה אלקד-להמן, חוה גרינספלד)

  • סיכום

    בספרו החדש טוען ד"ר רוני אבירם כי בתי הספר ומערכות החינוך בעולם המערבי "אינם מספקים את הסחורה" ולוקים בכשלים תפקודיים שונים למרות גלי הרפורמות והשינויים שעברו עליהם בעשורים האחרונים. יש צורך לשנות את בית הספר כדי שיתאים למציאות החדשה ויתפקד בה ביתר הצלחה. אולם הצורך לשינוי מעורר את השאלה כיצד יש לשנות את בית הספר? על פי איזה דגם? בית ספר העתידני צריך להתבסס על שלוש תכונות מהותיות: 1. מחויבות להתאמה (מושכלת, קונסנזואלית, מודעת ודינאמית) למציאות הפוסט-מודרנית. 2. מחויבות לשינוי מסדר שני. 3. קיום מנהיגות (מקצועית) שמקיימת את תהליכי המחקר והפיתוח, הניהול וההערכה של בית הספר העתידני (באופן לא דואלי).

  • סיכום

    רפורמה או שינוי חינוכי חדשני הוא תהליך מורכב ביותר, שהצלחתו או כישלונו תלויים במשחק ההדדי של מאפייני השינוי עצמו ושל הסביבה החינוכית אותה מבקשים לשנות. הסקירה מבקשת להציג את הגורמים המסתמנים, על פי המחקרים שנבדקו, כבעלי ההשפעה השיטתית והמשמעותית ביותר על היישום וההמשכיות של רפורמות חינוכיות. (צפרית גרינברג, ציון שורק)

  • לינק

    המאמר מנסה למצות את מה שלמד על הצלחתם של מנהיגים חינוכיים מוצלחים בעשיית שינוי בבתי ספר – שינוי שייעודו שיפור הלמידה אצל כל התלמידים. ווגנר מכנה את התיאוריה שלו בשם "תיאוריית פעולה של שינוי" (Action theory of change) כי יש בה סינתזה של רעיונות תיאורטיים שהתפתחו מהעשייה, מניסוי וטעייה ומרפלקציה, שהם השלב המקדים לחשיבה על תכנית פעולה מוגדרת (Tony Wagner).

  • סיכום

    Cochran-Smith טוענת שהכשרת מורי מורים מועשרת באופן משמעותי כאשר קיימת תפיסה של Inquiry as stance – חקר כעמדה, במובן של חקר מתמשך, המעניק מסגרת מושגית להבנת למידה של מורים בבתי הספר ופרספקטיבה אינטלקטואלית ומעשית על הכשרת מורי מורים.מדובר באופן למידה מפרקטיקה ועל פרקטיקה של הכשרת מורים בתוך קהילת עמיתים. כאשר חקר נתפס כהשקפה ולא כאסטרטגיה, הרי שכל חברי הקהילייה נתפסים הן כחוקרים והן כלומדים. עם זאת, מדובר בתהליך בעל סתירות וקשיים המורכב הן מלמידה של דעות ומנהגים, והן מ"אי-למידה" שלהם (unlearning, במשמעות של לימוד ההפך). המחברת מדגישה את הצורך בהפניית תשומת לב לצרכים ולידע לו זקוקים מורי המורים, ולהימצאותה של תמיכה מוסדית כדי להידרש לדרישות המורכבות של הכשרת המורים למאה ה-21. בהקשר זה היא מציגה, בין השאר, את תכנית ההתמחות הפרופסיונלית למורי מורים המתקיימת במכון מופ"ת, המנסה ליצור קהילייה לומדת ומלמדת של מורי המורים בישראל.

  • תקציר

    המחקר עוסק בגורמים אישיים ומוסדיים שנמצאו קשורים לעמדות חינוכיות ולהצלחה בלימודים אצל מתכשרים/ות להוראה בדואים/ות ויהודים/ות, במהלך הכשרתם. (דיתה פישל)

  • לינק

    מטרת המחקר היא לבדוק את עמדותיהן החינוכיות של אמהות לילדי גן תת-משיגים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. וכן לבדוק שינוי בעמדות החינוכיות של האמהות באמצעות תכנית התערבות מבוקרת המבוססת על עקרונות הלמידה המתווכת. בהתאם לממצאי עמדותיהן החינוכיות של האמהות נבנתה תכנית התערבות מבוקרת המבוססת על עקרונות הלמידה המתווכת (MLE- Mediated Learning Experience). במהלכה נבדקו מרכיבי התיווך הקוגניטיביים והרגשיים של האמהות, אשר שימשו לניתוח יחסי הגומלין בינן לבין הילד (מיכל שיינין).

  • תקציר

    מטרת המחקר המוצג היא לבדוק את ההשפעות של תכנית הלימודים "מיקרואורגניזמים" המבוססת על גישת ה- STS (Science-Technology-environment Society), על תלמידי כיתות ט' במגזר הערבי, במישורים הקוגניטיבי והאפקטיבי, אשר יבוא לידי ביטוי בתחומים: ידע קוגניטיבי ומטה-קוגניטיבי, מוטיבציה, עמדות כלפי איכות הסביבה ועמדות כלפי שלום. (מחמוד חליל)

  • סיכום

    הנטייה להתייחס ולשפוט את הדומים לנו (קבוצת הפנים) באופן חיובי יותר מאשר את השונים מאתנו (קבוצת החוץ), היא תופעה חברתית נפוצה שעלולה להשפיע באורח הרסני על יחסי הגומלין בין הקבוצות או על מה שמכונה "הגישות הבין קבוצתיות" (Hewstone, Rubin & Willis, 2002). בקרב מבוגרים, הטיות בין קבוצתיות נקשרו זה מכבר לדעות קדומות, אפליה, דה-הומניזציה וקונפליקטים המתקיימים בתרבויות רבות ובהן מעורבות קבוצות חברתיות שונות (Haslam, 2006). מחקרים התפתחותיים אחרונים מראים שהטיות אלה מתקיימות כבר אצל ילדים צעירים מאד ואולי אפילו בקרב תינוקות (Pun, Ferera, Diesendruck, Hamlin & Baron, 2018). מנין, אם כך, הן נובעות, וכיצד ניתן להתמודד איתן?

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין