מילת מפתח: שינוי חשיבתי
מיון:
נמצאו 33 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    ברשימה שהופיעה במגזין "השפעה" של משרד החינוך מציג אל"מ ערן אורטל, ראש צוות חשיבה במרכז דדו בצה"ל, את אסטרטגיית "האוקיינוס הכחול", תיאוריה המבחינה בין חדשנות שגרתית, למשל טעם חדש של יוגורט, לבין "חדשנות ערך" – המשנה מהבסיס את האסטרטגיה העסקית של ארגון מסוים ולעתים אף את המבנה של השוק כולו, בדומה לשינוי פרדיגמה במדע לפי תומס קון בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות".

  • לינק

    מדוע יש פערים בין הצהרות למעשים במערכת החינוך?מדוע נותרות לעתים ללא כיסוי הצהרות על דאגה לשוויון הזדמנויות, על מענה דיפרנציאלי לכל תלמיד ועל צמצום פערים מגדריים אל מול פרקטיקות רווחות של מיון תלמידים על פי קבוצות יכולת, מתן מענה אחיד לכל התלמידים ושעתוק המבנה החברתי?לפי התאוריה המוסדית החדשה לפערים אלה יש תפקיד אדפטיבי, המאפשר את המשך תפקודה של מערכת החינוך: הדרך המיטבית שבה יכולים ארגוני חינוך להתמודד עם ציפיות רבות, חלקן סותרות, המופנות אליהם ממגוון שחקנים, היא להגיב בדרכים משתנות, מגוונות ולעתים גם הן סותרות. למרות כישלונן לכאורה במונחי יעילות, לדרכים אלה יש תוצאות טובות מבחינת ההתאמה לשדה וגיוס משאבים.

  • סיכום

    כאשר המחבר היה בתיכון, הוא קיבל ציון מצוין בכל שיעורי המתמטיקה שלמד – עד שהחל ללמוד חשבון אינפיניטסימלי. באלגברה ובגיאומטריה, הוא יכול היה להסתמך על שינון נוסחאות, אבל עכשיו היה עליו לחשוב בעצמו. זה היה נורא, והסתיים בכך שקיבל ציון בינוני ובקושי עבר את שיעור החשבון האינפיניטסימלי בקולג'. המחבר היה משוכנע שהסיבה לכך היא שלא הייתה לו חשיבה מתמטית, ומאז הוא נמנע ממקצוע זה. הסתבר שהוא טעה. קרוב לוודאי שלא היה הופך לאשף מתמטי, אבל המגבלה לא הייתה שאין לו כישרון במתמטיקה, אלא אמונתו שהייתה לו מגבלה מלכתחילה. מיליוני סטודנטים בשנתם הראשונה בקולג' נכשלים בקורסים אלה, ומשום שאלגברה הוא מקצוע חובה, רבים נושרים מהלימודים לגמרי. ניתן לשנות את המשוואה הפטליסטית הזו. במספר רב של מחקרים שנערכו בקפידה, פסיכולוגים חברתיים הראו שלהתנסויות קצרות יש השפעה חזקה וממושכת על עתידם האקדמי של תלמידים על ידי שינוי הלכי המחשבה שלהם לפני כניסתם לקולג' (David L. Kirp , 2016).

  • סיכום

    אושרה לרר שייב, מנהלת היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, נתקלת לא פעם בהרמת גבה מצד מי שסבור שנשים כבר שברו מזמן את תקרת הזכוכית. המציאות, היא אומרת, שונה – ונשים עדיין נאבקות לתפוס מקום ראוי בחברה, בכלכלה ובמוסדות השלטון. ההטיה המגדרית, לדבריה, מתחילה כבר בגיל הגן – וזה המקום להתחיל לעקור אותה מהשורש (תמירה גלילי, 2015).

  • לינק

    חינוך לאחריות צריך להיות אבן פינה בכל מסגרות החינוך. במכללת אלקאסמי פותח קורס בשם "אחריות, חינוך והוראה". הקורס כולל היבטים עיוניים של אחריות ומתבסס על דיאלוג בין המרצה לבין הסטודנטיות בליווי דוגמאות וניתוח אירועים. לצורך הערכת הקורס נעשה ניתוח של הפורטפוליו ונשאלו שאלות על השפעת הקורס לאחר כמה שנים. הממצאים מראים שהסטודנטיות לקחו את נושא האחריות לתשומת לבן, למדו לבחון את פעולותיהן באופן ביקורתי ועצמאי ולמדו ליישם את המסקנות בחייהן ובעבודתן (סמדר גונן).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לזהות ולדון בשינויים שהתרחשו בהכשרת המורים בפינלנד במהלך ארבעים השנים האחרונות (בין השנים 1974-2014).המאמר מציג היסטוריה קצרה של הכשרת המורים בפינלנד, ובעקבותיה מוצגות המטרות של הכשרת המורים הנוכחית בפינלנד המבוססת על מחקר(Tirri, Kirsi, 2014).

  • לינק

    רוב מאמצי הרפורמות בארה"ב וגם בישראל מתנפצים על קרקע המציאות הפדגוגית של המורים בבתי הספר. במחקר חדש של אוניברסיטת אריזונה בארה"ב גובשה מתודולוגיה חדשה שנוער לגשר על פני הפער בין הכנסת חידושים פדגוגיים בבתי הספר ובין הדרישות המעשיות בהוראה בבתי הספר . במוקד של המתודולוגיה המוצעת חשיפה של המורים בבתי הספר למהלכים שיידרשו מהם בהטמעת השינוי תוך ניסיון להתאמה עצמית של המורים והסקה לוגית משלהם בהתאם לחשיבה שלהם ( Fred Janssen, Hanna Westbroek, Walter Doyle & Jan van Driel ).

  • לינק

    מחקר אורך זה בוחן כיצד מרצה אחת שינתה את פרקטיקת ההוראה שלה מהוראה פנים אל פנים להוראה באמצעות למידה מעורבת, בתחילה תוך שימוש במערכות לניהול למידה ולאחר מכן תוך שימוש באתרי רשתות חברתיות (Scott, Karen M., 2013) .

  • לינק

    מאמר זה מתייחס למטרת החינוך במאה ה-21 וקורא להשהיית תשומת הלב לנושא שמרבים לעשות בו אך חזון חינוכי דל בצדו – סטנדרטים לאומיים, בתי ספר ממומנים ציבורי ,שאינם נענים לדרישות שונות של המערכת המממנת, קישור בין הישגי תלמידים לבין הערכת מורים ושתיקה סביב נושאים של צדק חברתי, אתיקה והעדר ייצוג לבני קבוצות שוליים בתחומים שונים. המאמר מצטרף לאחרים המעלים שאלות בדבר מטרת/מטרות החינוך בחברה דמוקרטית. הטענה המועלית במאמר היא שבתהליכי החינוך ראוי להתייחס לטיפוח של חיים משגשגים ושחזון של צדק חברתי של החינוך חיוני לצורך זה. המשמעות של חיים משגשגים שונה בין אדם לאדם, וכוללת פרקטיקות ליבה חיוניות. חשוב שכל מי שעוסק בחינוך לטיפוח חיים משגשגים לתלמידיו בחזון של צדק חברתי יבהיר לעצמו את המשמעות של עשייה זו, יכיר בכך שהתלמידים מעוצבים ע"י ההיסטוריות שלהם ושערכי יסוד, הערכה העצמית, שאילת שאלות ביקורתית, דמוקרטיה, פעילות חברתית וקני מידה לשיפוט העשייה הן פעילויות חיוניות בהקשר זה ( Grant, A.C ).

  • לינק

    מחקרים מראים כי אחוז גדל והולך של האוכלוסייה בארץ אינו מקבל את הכלים או את התנאים להתמודדות בעולם מודרני. רמת ההישגים של ילדי ישראל במבחנים בינלאומיים נותרת ירודה ביותר. נחוצה תפיסה חדשה של מהות החינוך, המושתתת על הבנת העולם שאנו חיים בו היום. תפיסה זו צריכה להתבסס על כמה עקרונות מרכזיים, המשולבים ותלויים זה בזה ( ליאת בן דוד) .

  • לינק

    המחבר סוקר את הספר "I Used to Think..And Now I Think..: Twenty Leading Educators Reflect on the Work of School Reform" וכותב ביקורת עליו . המאמרים דנים בהיבט חשוב, אך שנידון לעתים רחוקות, של המאמצים לערוך רפורמה בבית הספר: ניתוח רפלקטיבי ביקורתי של הקשר בין החוויות שלנו לפרשנויות שלנו לאותן חוויות. (George H. Pegeas).

  • לינק

    המחבר, בריאן האריס, משתף את הקוראים בארבע דרכים פשוטות אך אפקטיביות להתמודדות עם שיבושים ואי-סדר בכיתה מתוך ספרו החדש, "75 פתרונות מהירים וקלים לשיבושים נפוצים בכיתה" (Bryan Harris, 2012).

  • לינק

    מזה שלושה עשורים – ובעיקר מאמצע שנות השמונים, תופסים עצמם המורים כקורבן של החברה הישראלית. קורבנוּת המורים הפכה להיות אחת מתוך מערך קורבנות רבים של הישראליות – קורבנות הציונות לדורותיה, קורבנות הנכבה, קורבנות הפריפריה, קורבנות הגבריות השוביניסטית, קורבנות האדם הלבן והמערב ועד קורבנות מגדריים (גן, 2011). אף כי המציאות בעלת מרכיבים פוסט מודרניים, או כדברי באומן, בעלת מרכיבים של מודרניות נזילה (באומן, 2007) אין היא קבועה ויש בה ממדים דינמיים אשר יכולים להניע את שיח המורים אל מחוץ למצור של הקורבנות לעבר בנייה והתחדשות חינוכית. למורים החדשים ולראשי מערכת החינוך יש היום הזדמנות לשנות במעט את שיח "קורבנותם – אומנותם" לשיח של תיקון ושל בניה וליצור דווקא מנהיגות פדגוגית בעידן פוסט מודרני או פוסט-פוסטמודרני. לצד השקעות ענק הצפויות במערכת החינוך בשנים הקרובות אפשר גם לשנות את המציאות בשטח ( אריה קיזל).

  • לינק

    חינוך מקוון הופך לאפשרות לגיטימית עבור מערכות חינוך ברחבי ארה"ב .הן מכללות והן בתי ספר תיכוניים מציעים שיעורים מקוונים לתלמידים. בחינוך המקוון ניתן להתאים את הלמידה ואת ההוראה לתלמיד מסוים. התלמידים משלימים את המשימות שלהם בקצב שלהם ומבקשים משוב והנחיה כאשר הם זקוקים לכך, במקום כאשר המורה מחליט על כך. התלמידים שקועים במגוון של כלים טכנולוגיים, המאפשרים להם דרכים שונות ללמוד את החומר. אולם עם כל ההשלכות החיוביות הללו, המבנים הפדגוגיים של רוב הקורסים המקוונים הם מסורתיים ואינם עונים על הצרכים של כל התלמידים ועל מגוון סגנונות הלמידה שהם מגיעים עמם (Andrew K. Miller).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את העמדות של מורים כלפי שינויים פדגוגיים המתייחסים לאסטרטגיות הוראה שונות הנוגעות לתלמידים, לתוכן, ולאוריינטציה החינוכית של המורה. העמדות של מורים כלפי שינויים כאלה נבחנים בשלבים שונים של ההתפתחות המקצועית שלהם. שאלת המחקר היא: באיזו מידה מורים בשלבים השונים של ההתפתחות המקצועית שלהם מחזיקים בעמדות שונות כלפי שינויים פדגוגיים? המשתתפים היו 520 מורים בבתי ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים. הממצאים מראים שקיימים הבדלים משמעותיים בין העמדות של מורים כלפי שינויים פדגוגיים במהלך השלבים השונים בהתפתחות המקצועית שלהם. ( Ditza Maskit).

  • לינק

    המאמר מביא השוואות מפורטות בין שני דגמים בהיבט של פרמטרים של שינוי ארגוני (Sarason,1995 ) בהקשר של הטמעת טכנולוגיה מתוקשבת . במאמר זה נותחו הגורמים המרכזיים המעורבים בתהליכי הפצה של חידושים טכנולוגיים בדרך זו. בין המסקנות העיקריות ניתן לציין כי: א) למרות התקווה שדגם זה יהווה מנוף לשינויים מערכתיים, הוא גם עלול לעכב הפצת חידושים במיוחד בארגונים המאופיינים בקשרים פנימיים חלשים ובמקומות בהם קיימים פערים גדולים בציפיות ובעניין בין השותפים ליישום החידוש; ב) בטרם פעולה יש להגדיר בבהירות את אופי השינוי, יהא מקומי או מערכתי ,לתרבות הארגון; ג) כאשר מתקבלת החלטה בדבר הדגם המועדף חשוב לבחון את התאמתו לתרבות הארגונית הקיימת; ד) כדי לשפר את פוטנציאל ההפצה של החידוש בארגון כולו על הקבוצות מכניסות החידוש לנהל שיח מתמיד עם הסביבה, בתוך הארגון ומחוצה לו ( Avidov-Unger, O. & Eshet-Alkalay,Y).

  • לינק

    בשנים האחרונות, מתרבים פרויקטי הטמעת חדשנות טכנולוגית במערכות חינוך במודל איי החדשנות, לפיו החדשנות מוטמעת באיים קטנים בתוך הארגון, בתקוה שהם יהפכו מודל לחיקוי, ינחילו לו את ערכיהם ויובילו להיווצרות חדשנות כוללת ולתרבות ארגונית חדשה. איי החדשנות נוצרים בשני מנגנונים עיקריים: של החלטות שהתקבלו "מלמעלה" ע"י מנהלי המערכת או "מלמטה", ביוזמות ספונטניות מקומיות של "משוגעים לדבר"". ממחקרי הטמעת חדשנות טכנולוגית במערכות חינוך עולה כי בדרך כלל איי החדשנות נכשלים בהנחלת החדשנות לכלל הארגון ובמעבר לחדשנות כוללת. המאמר נעזר בשלוש תיאוריות ארגוניות בולטות . המאמר מתריע מפני הקיבעון שרבים מאיי החדשנות גורמים להנהלות ארגונים, התופסות עצמן כחדשניות בזכותם, ומפני שימוש בלתי מושכל ומבוקר במודל זה להטמעת חדשנות טכנולוגית ( אורית אבידב-אונגר, יורם עשת-אלקלעי).

  • לינק

    סקירת ביקורת חיובית לגבי ספרה האחרון של פרופסור קרול דואק , פסיכולוגית וחוקרת בתחום החינוך באוניברסיטת סטנפורד. דואק כותבת בספרה על התגבשות הלכי מחשבה ( MINDSET ) או דפוסי מחשבה של אנשים והשפעתם על הצלחה בחינוך ובבתי ספר. לדעתה של פרופסור דואק, הלכי המחשבה של תלמידים מעצבים לעתים את יכולות מימוש הפוטנציאל של תלמידים בבתי הספר וניתן לשפר את היכולות הלימודיות שלהם ע"י שינוי הלכי המחשבה. תלמידים שנכשלו פעם אחת קובעים לעצמם הלך מחשבה מסוים אשר פוגע בפוטנציאל שלהם ומערכת החינוך יכולה לשנות זאת ע"י התמודדות לערעור הלכי מחשבה מוטעים. מורים בכיתה צריכים לבדוק באמצעות שאלונים או ראיונות מה הם הלכי המחשבה של תלמידיהם כנקודת מוצא לשיפור הלמידה בכיתה.

  • לינק

    בתקופה שבה הולך וגדל הפער בין למידה מתוקשבת ובין הערכה באוניברסיטאות ובמכללות נדרשת תפיסה אחרת ליישום ההערכה המתוקשבת. לדעת , כותבי המאמר נדרש שינוי תרבותי בלמידה ובהוראה שיסלול את הדרך לשילוב הערכה מתוקשבת במכללות ובאוניברסיטאות . השינוי התרבותי לשילוב הערכה מתוקשבת מבוסס על הנחות היסוד וההמלצות של החוקרים הבריטיים (Gibbs and Simpson (2004/5) ליצירת שינוי מהותי בדרכי ההערכה במכללות ובאוניברסיטאות באנגליה. לדעת המחברים, הליכים מערכתיים אלו יש בהם כדי להעביר את תהליכי הלמידה מהערכה מנותקת להערכה מתוקשבת המשולבת בלמידה והתומכת בה לאורך כל הדרך ( Henk Eijkman).

  • לינק

    אלוין טופלר כתב ב-1980 את ספרו הידוע "הגל השלישי". בספר מתואר מהלך ההיסטוריה האנושית כשלושה "גלים": חקלאי, תעשייתי ואחר-תעשייתי. לטענתו, תקופת המעבר בין "גל" אחד למשנהו כרוכה במאבקים קשים וממושכים. זו התמונה שאנחנו עדים לה היום בתחום החינוך – בעולם בכלל ובישראל בפרט. בית הספר הקיים הוא תוצר של "הגל התעשייתי", ובדפוסיו המוכרים הוא פועל כבר יותר מ-150 שנה. עם המצאת המחשב והטכנולוגיה שנבנתה עליו עבר העולם המפותח לעידן חדש. ה"גל" הפוסט מודרני יוצר בלבול בתחומים רבים, אבל בעיקר מקשה להניח את החינוך במקומו הראוי.הדבר הבסיסי הדרוש בפרדיגמה החדשה הוא רמה גבוהה של אוטונומיה למלמדים וללומדים להחליט מה הם העניינים שיעסקו בהם. האוטונומיה תגיע עד לרמת הכיתה והתלמיד. במסגרת רחבה, שיקבעו משרד החינוך ובית הספר, יחליטו המורים ותלמידיהם מה הנושאים הרלוונטיים והמעניינים שברצונם לחקור ( אברהם פרנק) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין