מילת מפתח: שינוי התנהגויות הוראה
מיון:
נמצאו 10 פריטים
פריטים מ- 1 ל-10
  • תקציר

    לצד השינויים המתחוללים בהשכלה הגבוהה, משתנה גם תפקידו ומעמדו של המרצה, חבר הסגל האקדמי. כעת, יותר מתמיד, פיתוח מקצועי בקרב הסגל האקדמי עונה על צורך מעשי ואסטרטגי כאחד. מבין שלל סוגיות העומדות לפתחנו, ראוי גם לבחון כיצד חברי הסגל האקדמי מתפתחים במסגרת ההשכלה הגבוהה, אלא שהפעם לא כמורים, אלא כלומדים מבוגרים בעצמם.

  • לינק

    מדוע יש פערים בין הצהרות למעשים במערכת החינוך?מדוע נותרות לעתים ללא כיסוי הצהרות על דאגה לשוויון הזדמנויות, על מענה דיפרנציאלי לכל תלמיד ועל צמצום פערים מגדריים אל מול פרקטיקות רווחות של מיון תלמידים על פי קבוצות יכולת, מתן מענה אחיד לכל התלמידים ושעתוק המבנה החברתי?לפי התאוריה המוסדית החדשה לפערים אלה יש תפקיד אדפטיבי, המאפשר את המשך תפקודה של מערכת החינוך: הדרך המיטבית שבה יכולים ארגוני חינוך להתמודד עם ציפיות רבות, חלקן סותרות, המופנות אליהם ממגוון שחקנים, היא להגיב בדרכים משתנות, מגוונות ולעתים גם הן סותרות. למרות כישלונן לכאורה במונחי יעילות, לדרכים אלה יש תוצאות טובות מבחינת ההתאמה לשדה וגיוס משאבים.

  • תקציר

    במחקר זה, המחברת בחנה את הקשר בין ידע מתמטי של מורים לבין הוראה. המחברת עקבה במשך שלוש שנים אחרי עשרים ואחד מורים לכיתות א' עד ח' (K-8) שנרשמו לתכנית לתואר שני, כדי לבחון כיצד הידע המתמטי וההוראה שלהם השתנו עם הזמן. התוצאות של מודלים רב-רמתיים (Multilevel Growth Models) הצביעו על כך שההישגים בידע המתמטי של המורים חזו שינויים באיכות של תכנון השיעור שלהם, בסדר היום המתמטי שלהם, ובאקלים הכיתתי (Copur-Gencturk, Yasemin, 2015).

  • לינק

    תפיסת מקצוע ההוראה כפרופסיה, בצד הדרישה להתחדש ולהתייעל במסגרת המחויבות המקצועית מופנית לא רק כלפי מורים אלא גם כלפי גננות העובדות במסגרת הציבורית והפרטית כאחת. בזיקה לכך בחן המחקר הנוכחי את הקשרים בין תפיסתן של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה לבין עמדותיהן כלפי שינויים פדגוגיים. המחקר התמקד בזיהוי התפיסה של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה בזיקה לוותק בעבודה, בזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת ובזיהוי עמדות של גננות כלפי שינויים פדגוגיים בזיקה לוותק בעבודה ובזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת, מסגרת ממלכתית ומסגרת פרטית (דיצה משכית ואסתר פירסטטר).

  • לינק

    לפני ארבע שנים, הבינה המחברת שעליה ליטול אחריות על הנזק שעשתה לתלמידים שהגיעו לחדרה כשהם אוהבים (או לפחות מחבבים) את בית הספר ונותרים עם תחושה פחותה בדרכים מסוימות. ילדים אלה אהבו מתמטיקה עד שהרצאותיה המייגעות לגבי תהליכים השאירו אותם מבולבלים ומרירים. ילדים אלה אהבו לקרוא עד שהנחיותיה הקפדניות של דוחות הקריאה ויומני הקריאה טרפו את סקרנותם לסיפורים מעולים (Pernille Ripp).

  • סיכום

    הכותבת בוחנת את הקשרים הדיאלקטיים בין אנושיות, גזע, צבע, אתניות וחינוך, את הדרך שבה הם מומשגים בקבוצות שונות וכיצד יש לתפוס אותן ולשלבן בהוראה ובלמידה. היא טוענת בעד הכנסת שינוי להוראה והפיכתה או ביסוסה כהוראה נענית-תרבותית (cultural-responsive teaching), שהיא דרך ההוראה נכונה לקידום ההישגים של תלמידים בני אוכלוסיות הנתפשות כנחשלות תוך מתן כבוד למורשתם התרבותית. במאמר זה הכותבת פורשת את תפישותיה, אמונותיה ופרסומיה בנושא (Geneva Gay).

  • לינק

    המחברת בוחנת במאמר זה כיצד הציפיות של המורה יכולות להשפיע על הביצוע של תלמידיו. פרופסור רוברט רוזנטל מאוניברסיטת הווארד היה הפסיכולוג הראשון שחקר זאת באופן שיטתי וערך בשנת 1964 ניסוי בבית ספר יסודי בדרום סן פרנסיסקו. הוא לקח מבחן IQ סטנדרטי ואמר למורים שזהו מבחן מאוד מיוחד מאוניברסיטת הווארד שיש לו יכולת מיוחדת לחזות אצל אילו ילדים יגדל ה-IQ באופן דרמטי. לאחר שהילדים נבחנו, רוזנטל בחר באופן אקראי מספר ילדים מכל כיתה. רוזנטל אמר למורים שהמבחן חזה כי ילדים אלה נמצאים על סף פריחה אינטלקטואלית אינטנסיבית.רוזנטל עקב אחר הילדים במהלך שנתיים, הוא גילה שהציפיות של המורים מאותם ילדים השפיעו על הביצוע של התלמידים(Alix Spiegel , 2012).

  • לינק

    בספרו החדש, היוצא כעת בעברית, מציע דיויד פרקינס שבעה עקרונות להוראה. ספר קודם שלו הציע עקרונות להוראת אמנות. בשיחה עמו הוא מסביר מדוע קשה לשנות את ההוראה, אבל בהחלט אפשרי, ואיך אמנות רלוונטית לחייהם של בני האדם בימינו (יורם הרפז, 2012).

  • לינק

    החוקרים יצרו שותפות כתיבה מקוונת כדי לסייע לסטודנטים להוראה בתיכון ליצור קשר בין התיאוריה שלמדו על שיטות להוראת הכתיבה לבין ההתנסות בהוראת הנושא. שותפות זו היוותה הזדמנות לבחון כיצד סטודנטים בקורס "מתודולוגיה של הוראה כתיבה" מתנסים בעבודה עם תלמידים תוך שימוש בטכנולוגיות תקשורת מקוונות בסביבה מקונות א-סינכרונית. המאמר מתמקד בהתנגדות שבאה לידי ביטוי בהתנסויות של 5 נחקרים וכיצד התנסויות אלה סיפקו להם הזדמנויות לרפלקציה וללמידת המקצוע. המוצג במאמר הוא חלק ממחקר רחב יותר על התנסויות של מתכשרים להוראה בשותפות של כתיבה מקוונת בתוכנית הכשרת מורים להוראת אנגלית בתיכון ( Nail, A., Townsend, J.S ).

  • לינק

    מנהל בית הספר הוא הדמות החינוכית המרכזית בבית הספר. במסגרת זו הוא נדרש להעריך מורים ולפעול לקידום ההוראה והלמידה בבית הספר. הגישות הקיימות בהערכת מורים לא מצליחות לשפר את ההוראה ומעלות את רף התסכול של מנהלים ומורים כאחד. שיחות המשוב בין מנהלים למורים אמנם מדגישות תחומים בהוראה שנדרש בהן תיקון, אך מתעלמות מחשיבותה של חווית ההצלחה כתרומה לשיפור ולשינוי. מאמר זה מדגיש את שיפור ההתנהגויות ההוראה באמצעות שימוש בכלי התצפית המוכר, אך תוך שינוי מהותי של שיחת המשוב המוכרת והמרתה בשיח פדגוגי. המאמר מקנה הכלים , הכללים והשפה הנדרשת לקיומו של שיח פדגוגי שיש בו כדי להצמיח מורים ולשנות התנהגויות הוראה( קובי גוטרמן).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין