מילת מפתח: שינוי ארגוני
מיון:
נמצאו 16 פריטים
פריטים מ- 1 ל-16
  • לינק

    כותרתו של מאמר זה מבטיחה להתמודד עם השאלה איך מתמודדים עם ההלקאה העצמית של מערכת החינוך. המאמר עצמו מקיים אף יותר ממה שהכותרת מבטיחה, משום שהוא מספק מרשם להתמודדות גם עם הלקאה חיצונית: כלומר ביקורת בלתי מוצדקת שמערכת החינוך סופגת מהורים, תלמידים, מומחים לחינוך, אנשי תקשורת ופוליטיקאים. לדעת המחברת, מורה מתחילה החותמת בשם העט "מורה נבוכה", יש לפתח חוסן, שלווה וביטחון עצמי, לחפש את הפתרונות בעיקר בתוך המערכת פנימה ולאו דווקא מבחוץ (אם כי שיתופי פעולה מדודים עם גורמים חיצוניים רצויים בהחלט) – ובעיקר יש לנסות להעלות את כבודם העצמי של העוסקים במקצוע ההוראה, ולצורך זה ניתן לנקוט צעדים פשוטים כמו התקנת פינות קפה ראויות בחדרי המורים. "זה לא עניין של כבוד", מסבירה הכותבת, "זה עניין של מכובדות".

  • תקציר

    ברשימה שהופיעה במגזין "השפעה" של משרד החינוך מציג אל"מ ערן אורטל, ראש צוות חשיבה במרכז דדו בצה"ל, את אסטרטגיית "האוקיינוס הכחול", תיאוריה המבחינה בין חדשנות שגרתית, למשל טעם חדש של יוגורט, לבין "חדשנות ערך" – המשנה מהבסיס את האסטרטגיה העסקית של ארגון מסוים ולעתים אף את המבנה של השוק כולו, בדומה לשינוי פרדיגמה במדע לפי תומס קון בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות".

  • לינק

    מדוע יש פערים בין הצהרות למעשים במערכת החינוך?מדוע נותרות לעתים ללא כיסוי הצהרות על דאגה לשוויון הזדמנויות, על מענה דיפרנציאלי לכל תלמיד ועל צמצום פערים מגדריים אל מול פרקטיקות רווחות של מיון תלמידים על פי קבוצות יכולת, מתן מענה אחיד לכל התלמידים ושעתוק המבנה החברתי?לפי התאוריה המוסדית החדשה לפערים אלה יש תפקיד אדפטיבי, המאפשר את המשך תפקודה של מערכת החינוך: הדרך המיטבית שבה יכולים ארגוני חינוך להתמודד עם ציפיות רבות, חלקן סותרות, המופנות אליהם ממגוון שחקנים, היא להגיב בדרכים משתנות, מגוונות ולעתים גם הן סותרות. למרות כישלונן לכאורה במונחי יעילות, לדרכים אלה יש תוצאות טובות מבחינת ההתאמה לשדה וגיוס משאבים.

  • סיכום

    תורת האילוצים (TOC-Theory of Constraints) מציעה כלי חשיבה המאפשרים לפתח ניהול ממוקד ולשכלל מיומנויות תקשורת באופן המגביר את יעילות המערכת. לפי תיאוריה זו, אילוץ הוא משאב המכתיב את תפוקת המערכת, הנמדדת על פי המידה שבה המערכת משיגה את מטרתה. ניצול טוב יותר של האילוץ מביא לשיפור משמעותי של התפוקה ובכך מקרב את המערכת להשגת המטרה.בחינוך הפורמלי מיושמת התיאוריה בשלושה תחומים עיקריים: הוראת תכנים, היבטים התנהגותיים ושיפורים ארגוניים (גולדרט, מירי ורייטר שושי, 2017).

  • סיכום

    כותבת המאמר מציגה את גישת המדע של שיפור ביצועים (Improvement Science) בעשייה החינוכית. זוהי דרך מחקרית שמטרתה לפתור בעיה מעשית ספציפית, השונה מהדרך האקספרימנטלית המקובלת של הכנסת שינוי או שיפור. הכוונה לתהליך בן ארבעה שלבים שעיקרו שילוב בין הידע של מפתחי ההתערבות לבין הידע המקומי של מורים ומנהלים כדי להבטיח שיפור מוצלח (Catherine Lewis).

  • תקציר

    מקרה זה נכתב עבור מנהיגי בית הספר, בייחוד עבור מנהלי בתי הספר ומנהלים בכירים במחוזות המנסים ליישם רפורמה מהפכנית בבית הספר.לעתים קרובות, המנהיגים יוצאים בתכנית חדשה של שינוי ארגוני בסביבות אינטנסיביות המייצרות רמות לחץ גבוהות כדי להציג שיפור בהישגי התלמידים(Mette, Ian M.; Scribner, Jay P. , 2014).

  • לינק

    תכנית "אופק חדש", המיושמת בשנים האחרונות בבתי הספר היסודיים, כמעט לא נגעה במרכז העשייה של בית הספר: ההוראה והלמידה. השינוי המשמעותי היחיד שתכנית זו הכניסה לבתי הספר בהקשר הפדגוגי הוא שעות הוראה פרטניות. שעות אלו הן תוספת חשובה למשאבים העומדים לרשות הנהלת בית הספר. אולם היעדר יעדים פדגוגיים ברורים לניצול משאב זה, אי-בהירות לאופן השימוש בשעות אלה והעובדה שסגל ההוראה אינו מקבל הדרכה על השיטה ועל דרכי ההוראה המתאימות לה פוגעים בסיכוי ששעות אלה יביאו לשינוי ממשי בבית הספר. המחבר מבקש להציע יעד אחד מרכזי לניצול השעות הפרטניות ולפרט מהי הדרך להשיג את היעד הזה ( יריב פניגר) .

  • לינק

    השעות הפרטניות מאפשרות למורים ליישם פדגוגיה אחרת, אך הן אינן מאלצות אותם ליישם פדגוגיה אחרת. מורים יכולים להחיל גם על השעות הפרטניות את הפדגוגיה הבית ספרית השלטת – את דפוסי ההוראה הפרונטלית ודפוסי הלמידה הפסיבית. לכן יש לפתח פדגוגיה חלופית לשעות הפרטניות ולחתור – וזו עיקר הטענה של הדברים שלהלן – להפיכתה לפדגוגיה כללית בבית הספר. רפורמת "אופק חדש" תהווה רפורמה פדגוגית, ולא רק הסכם שכר מורחב, אם היא תצליח להתמודד עם שני אתגרים: פיתוח פדגוגיה פרטנית והטמעתה בבית הספר. פיתוח פדגוגיה פרטנית כרוך בדרכים להבניית למידה בקבוצות קטנות. ישנן תאוריות ופרקטיקות רבות של למידה בקבוצות קטנות; יש להבחין ביניהן, להכיר את יתרונותיה וחסרונותיה של כל אחת ולמצוא או להמציא את התאוריה והפרקטיקה היעילות ביותר לשעות הפרטניות ( יורם הרפז).

  • לינק

    המסקנה העולה מממצאי המחקר של המחבר ומממצאים אחרים היא שאין להסתפק ב"אופק חדש" כהסכם שכר המוגבל בהיקפו, אלא להופכו לרפורמה כוללת שתעסוק במגוון ההיבטים של עבודת המורים, ובכללם הגדרת תפקידם, זמן עבודתם והיקף המשימות המוטלות עליהם. במילים אחרות: אין לקבוע במסגרת "אופק חדש" את מספר שעות השהייה הנחוצות ללא שליטה של מתכנני "אופק חדש" על דרישות משרד החינוך מהמורים.המלצת המחבר אפוא היא להציע הבניה מחודשת של תפקיד המורה כחלק מרפורמת "אופק חדש", אשר תכלול מטלות הניתנות לביצוע בפרק הזמן העומד לרשות המורה ביום עבודה כבסיס ראשוני להקלת עומס העבודה בהוראה. הגדרה זו, לעניות דעתו של המחבר, צריכה להתמקד בראש ובראשונה בתפקידו הפדגוגי של המורה ובצורך למקד את משימותיו בהוראה עצמה ( יזהר אופלטקה).

  • לינק

    ברפורמת "אופק חדש" גלום פוטנציאל של פדגוגיה פרטנית (פרסונלית) רב ממדית – בהוראה, בתכנון לימודים ובהערכה, בניהול עצמי ובמסגרות ארגוניות ופיזיות קטנות. האתגר הגדול שעומד בפני הוגי הרפורמה ומיישמיה הוא למצות את הפוטנציאל הזה. חינוך פרוגרסיבי. אבות החינוך הפרוגרסיבי ביקשו לחזק את נטיותיו וכישוריו הטבעיים של התלמיד. גישה זו חייבה התאמת תכנית הלימודים לצרכים משתנים של קבוצות של תלמידים בעלי עניין משותף תוך מיקוד בדיסציפלינות הלימוד המסורתיות ( עמי וולנסקי)

  • לינק

    יעקב הכט מדווח על ביקור משלחת אנשי החינוך הישראליים בחודש מאי 2012 בבתי ספר ייחודיים בארה"ב . "יום רביעי התחיל בבית ספר הקסום של אורבן-אקדמי אחד מבתי הספר שמובילים את רעיון "בתי הספר הקטנים". מודל של חלוקת בית הספר הגדול של אלפי תלמידים למספר בתי ספר קטנים ביני מאה עד חמש מאות תלמידים. במתחם שביקרנו היום קיימים שישה בתי ספר קטנים, שאורבן אקדמי הוא אחד מהם, אורבן אקדמי הוא בית ספר לנוער בסיכון של ניו יורק, נוספו לדיווח הקצר הזה רשימת מחקרים ומאמרים שצוות פורטל מס"ע אסף בנושא בתי הספר הקטנים בשנים האחרונות.

  • לינק

    מאמר זה מספק למנהיגים הזדמנות לסקור ארבע תיאוריות מרכזיות של שינוי ארגוני. התיאוריות הנסקרות במאמר:מודל השיפור המתמיד, תיאוריית הלמידה הארגונית, תיאוריית הארגון הלומד ותיאוריית החקר המוקיר. ארבע תיאוריות אלה נבחרו בשל הופעתן בתחום החינוך, יכולת ההסתגלות האפשרית שלהן למערכות בית הספר, והפוטנציאל לתמוך בשינוי ארגוני. תיאוריות כאלה יכולות לספק קווי הנחיה ברורים לטרנספורמציה ארגונית מוצלחת, לקדם ניהול שינוי אפקטיבי, ולהקל על קבלת החלטות אופרטיבית (Evans, L., Thornton, B., & Usinger, J., 2012).

  • סיכום

    במאמר מובא מחקר איכותי אתנוגרפי העוסק במנהיגות ולמידה ובמנהיגות המקדמת למידה. המחקר בחן דגם של מנהיגות קולבורטיבית המתמקד בלמידה ובפרקטיקות של צדק חברתי בהקשר של שותפות חינוכית רחבה. המחקר מנתח מגוון של זוויות ראיה של מורים חדשים, חונכים, מורי-מורים ומפקחים אזוריים על מנהיגות ולמידה (Ilana Margolin).

  • לינק

    בתקופה שבה הולך וגדל הפער בין למידה מתוקשבת ובין הערכה באוניברסיטאות ובמכללות נדרשת תפיסה אחרת ליישום ההערכה המתוקשבת. לדעת , כותבי המאמר נדרש שינוי תרבותי בלמידה ובהוראה שיסלול את הדרך לשילוב הערכה מתוקשבת במכללות ובאוניברסיטאות . השינוי התרבותי לשילוב הערכה מתוקשבת מבוסס על הנחות היסוד וההמלצות של החוקרים הבריטיים (Gibbs and Simpson (2004/5) ליצירת שינוי מהותי בדרכי ההערכה במכללות ובאוניברסיטאות באנגליה. לדעת המחברים, הליכים מערכתיים אלו יש בהם כדי להעביר את תהליכי הלמידה מהערכה מנותקת להערכה מתוקשבת המשולבת בלמידה והתומכת בה לאורך כל הדרך ( Henk Eijkman).

  • לינק

    במחקר זה נבחנים היבטים של סיכוי ושל סיכון להכשרת מורים בעקבות המלצות ועדת דוברת, כפי שעולה מעמדותיהם של 82 מורי מורים ומתחזיותיהם לשינוי הצפוי בעבודתם ובהכשרה להוראה. ממצאי המחקר נאספו בקרב שתי קבוצות של מורי מורים בשתי נקודות זמן: לאחר הפרסום דוח הביניים ובטרם פורסם הדו"ח הסופי. מהממצאים עולים סיכויים וסיכונים להכשרה בעיני מורי מורים. המשיבים הסכימו שיישום הדו"ח יוביל לחיזוק הפן האקדמי בהכשרה להוראה ולפגיעה בזמן המוקדש להכשרה המעשית, וצפו את חיזוקם של כישורים מקצועיים ואישיותיים בקרב מועמדים להוראה. הם העריכו שיחול שינוי מועט בלבד בעבודתם. ניכרה כמיהה לשינוי אצל בעלי תואר שלישי. באופן כללי, המשיבים תפסו את המלצות הוועדה כסיכון להכשרת המורים יותר מאשר כסיכוי. לאור ממצאי המחקר ניתן לומר שמורי מורים בעלי תואר שלישי , אנשי הסגל הדיסציפלינרי "עמידים" לשינויים שצפו בעקבות המלצת הוועדה, בהרגישם מחוזקים בעטיים מבחינה אקדמית, מקצועית, הוראתית ואישיותית , יותר מעמיתיהם בעלי התואר השני , מייצגי המדריכות הפדגוגיות (ניצה שוובסקי) .

  • סיכום

    מאמר זה מתמקד בתהליך שינוי אותו עברו מדריכות פדגוגיות במהלך הכנסת מחקר פעולה כחלק מתכנית הכשרת פרחי הוראה בהדרכה פדגוגית במסלול בית הספר היסודי, במכללת סמינר הקיבוצים. תכנית ההדרכה במסלול היסודי במכללת סמינר הקיבוצים עברה שינויים ועדכונים. אחד השינויים בתכנית הוא שינוי אופי פרויקט הסיום בכל אחת משנות ההדרכה. פרויקט סיום שנה ג' עד תשנ"ח היה "פיתוח נושא לימודי". החל משנת הלימודים תשנ"ט, עוסקות סטודנטיות שנה ג' במחקר פעולה כפרויקט סיום. מחקר פעולה מוגדר על ידי קמיס ומקטאגארט (1988) כצורת חקירה רפלקטיבית עצמית המתרחשת בסיטואציה חברתית (כיתה למשל) במטרה לשפר את היעילות, התוצר והרציונל של מבצעי המחקר, כמו גם לשפר את הבנת החוקרים (המורים) את הסיטואציה בה מתבצע המחקר. מחקר פעולה יוצר הזדמנויות לכל המעורבים בתהליך לשפר את יכולת ההוראה שלהם ולהשפיע על איכות הלמידה של התלמידים ( גסר דבורה , זלקוביץ ציפי ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין