מילת מפתח: שילוב תלמידים
מיון:
נמצאו 29 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    כאשר הצרכים המיוחדים של ילדים בעלי לקויות למידה אינם נענים, הדבר יכול להוביל לפיגור בלימודים ולבעיות פסיכו-סוציאליות קשורות. לכן, זיהוי מוקדם מצד המורים הוא חיוני. חשוב, אם כן, להעריך את העמדות של מורים כלפי ילדים בעלי לקויות למידה. המטרה של המחקר הנוכחי היא להעריך את העמדה של מורי בתי ספר יסודיים כלפי ילדים בעלי לקויות למידה באמצעות סולם "עמדות מורים לגבי לקויות למידה" (Teachers' Attitude about Learning Disabilities sclae). במחקר השתתפו 200 מורי בתי ספר יסודיים מ-16 בתי ספר בדרום בנגלור (Shari, Moothedath; Vranda, Mysore Narasimha, 2016).

  • לינק

    בספר זה מוצגים רעיונות להוראת מדעים בכיתות הטרוגניות שמשולבים בהן תלמידים עם ליקויי למידה. הספר מציע ללמד מדעים את כלל התלמידים באמצעות גישת "הוראת מדעים מפעילה״ (active learning instruction) התורמת לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות ומיומנויות תשתית גופניות. גישת ההוראה מבוססת על תאוריות למידה ועל גישות הנסקרות בהרחבה לאורך פרקי הספר. על פי המודל המוצע בספר, הפעילויות צריכות להיות מכוונת למוכנות התלמידים בכל שלב. מערך מגוון של אמצעי המחשה ציוריים ומילוליים מלווה את הפעלת התכנית על כל שלביה. מרבית הפעילויות המוצגות בספר נוסו והותאמו לעבודה עם תלמידי בית הספר היסודי, והן משמשות בסיס לפיתוח חשיבה מדעית בבית הספר היסודי ואחר כך גם בחטיבת הביניים ובתיכון. בספר משולבות גם דוגמאות מנושאים שיתאימו להוראה בחטיבת הביניים, כדי שיובן הרצף בתהליכי החשיבה והלמידה של כלל התלמידים (עדנה רובין, ורדה בר, היידי פלביאן).

  • לינק

    בספר זה הכותבות מציעות דרך הוראה על פי מודל "מעגל ההפנמה", מודל המאפשר מסגרת מובנית של הוראה משמעותית ורלוונטית הן לתלמידי החינוך המיוחד הן לתלמידי החינוך הרגיל. הספר מתמקד בדרכי חינוך והוראה שפותחו עבור תלמידים עם לקויות מורכבות בדרגות חומרה שונות, כגון: לקות קוגניטיבית, שיתוק מוחין, נכות גופנית, לקויות על רצף האוטיזם, הפרעות נפשיות והתנהגותיות, לקויות למידה ולקויות חושים מורכבות. תלמידים אלו לומדים במגוון מסגרות חינוך, מקצתם במסגרות נפרדות של החינוך המיוחד, כמה מהם במסגרות המשולבות כחטיבות בבתי ספר רגילים ואחרים משולבים פרטנית בכיתות הרגילות. כיווני הוראה אלה, שפותחו עבור לומדים עם צרכים מיוחדים, התגלו כמתאימים ורלוונטיים ליישום הן בכיתות משולבות הן בכיתות רגילות (פנינה שביט ושונית רייטר).

  • סיכום

    בתל אביב פועלים ארבעה מרכזים טיפוליים תחת הגג של העירייה ומשרד החינוך: מרכז אביבית, שמשרת את צפון העיר; מרכז אביב שמשרת את דרום העיר; ומרכז רימון ומרכז הירש, שפועלים ביפו. מטרת המרכזים הטיפוליים היא לתת מענה לילדים הלומדים במסגרת חינוכית רגילה ונתקלים בקשיים שונים, בעיקר כדי להכין אותם למעבר לכיתה א'. למרכזים מתקבלים ילדים הזקוקים לחיזוק בתחומים שונים – למשל בתחום החברתי, או לטיפול בריפוי בעיסוק, בקלינאות תקשורת וכדומה (לימור דומב).

  • מאמר מלא

    במסגרת בימת הדיון בביטאון זה התפרסם 'קול קורא' המזמין לדיון בנושא: ״סטודנטים עם ליקויי למידה כמורים וכמחנכים לעתיד.״ בימה זו מאפשרת לנו כאנשי חינוך להעלות מחשבות ולעסוק בסוגיות הקשורות להשפעת הלקות על תפקודו המקצועי של המורה לעתיד וגם לבחון את תפיסתנו החינוכית בהקשר זה. אנו, קבוצה של מורי מורים בחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית בית ברל, בחרנו לדון בסוגיית הכניסה להוראה של מורים עם ליקויי למידה דרך ה'קול קורא' שהתפרסם בביטאון זה ולנתח את האופן שבו ניסחו אותו מחבריו. נקודת המוצא לדיון היא שהטקסט במודעה משקף עמדות ותפיסות שכיחות בקרב העוסקים בהכשרה להוראה וגם בציבור הרחב. מצאנו כאן הזדמנות להביע את עמדתנו על השיח המתנהל בציבור סביב נושא חשוב זה. את עמדותינו נציג על פי הסעיפים השונים כפי שמופיעים ב'קול קורא' (גלעדה אבישר, מרים בן-יהודה, אורית גילור, ריבה מנדל, פנינה שביט).

  • לינק

    הספר לא חושך לא אור עוסק באופן מקיף בנושאים הקשורים לאיכות החיים של תלמידים וסטודנטים עם ליקויי ראייה ועיוורון בישראל. בספר תמצאו סקירה, פרשנות, ביקורת וחלופות המוצעות למערך התמיכה המורכב הקיים בישראל עבור הלומדים, החל בלידה ועד ההשתלבות במוסדות להשכלה גבוהה. הספר כולל פרק אשר נכתב בסיוע האגף לתלמידים עם ליקויי חושים ובו מוצג לראשונה מודל העבודה הייחודי של האגף – המודל המחוזי. עוד תמצאו בספר את מסמך ההנגשה המעודכן, המציע התאמות והנחיות להנגשת בתי הספר וסביבתם. כמו כן מוצעות תכניות לימודיות-חברתיות עבור תלמידים ועבור סטודנטים עם ליקויי ראייה ועיוורון ותכניות לימוד של הנושא עבור תלמידים שבכיתתם משתלב תלמיד עם ליקויי ראייה ועיוורון. בספר מוצגים גם ממצאי מחקרים אחרונים בתחומים הללו ופרק המציג בהרחבה את הפן הרפואי ואת החדשות האחרונות הקשורות לטיפול בליקויי ראייה ולמעקב אחריהם. רוב המידע הקיים בספר אינו מצוי ברשת האינטרנט, לא בעברית ולא באנגלית (איתי הס).

  • מאמר מלא

    פרויקט "בתי הספר המואצים" הוא ניסיון מהפכני של הנרי לוין, אחת הדמויות המשפיעות ביותר על החינוך האמריקאי, לקדם תלמידים מתקשים באמצעות העשרה חינוכית נמרצת. "למידה מואצת", אומר לוין בריאיון להד החינוך, "יכולה להכניס ילדים ונערים בסיכון לתוך המיינסטרים החינוכי, דבר שכיתות מיוחדות מעולם לא הצליחו ולעולם לא יצליחו לעשות" (יעל דקל).

  • לינק

    במאמר זה, המחבר דן בפדגוגיה האותנטית שמציעה אסטרטגיה מבוססת עבור המורים כדי שישלבו את התלמידים ויעודדו אותם לבצע את העבודה הקשה הנדרשת להבנה המורכבת, לפתרון הבעיות ולקבלת ההחלטות (Saye, John, 2014).

  • לינק

    אחת הדרכים שתורמות להשתלבות עצמאית של ילדים עם צרכים מיוחדים בחברה עוברת דרך רכישת השכלה גבוהה. אורית דהן, יעל מלצר וגיא פינקלשטיין טוענים במאמרם, שסטודנטים שיש להם ליקויי למידה הרוכשים השכלה גבוהה מצליחים לצאת מעולם העבודות המזדמנות או מאבטלה ולהשתלב היטב בעולם התעסוקה. יונה לייזר מוסיף ואומר ש"סטודנטים עם לקויות מצטרפים למערכת בגלל מניעים אישיים – רצון בעצמאות כלכלית ובהגדלת הסיכוי למציאת תעסוקה, רצון בהכנסה גבוהה יותר ובביטחון כלכלי ושאיפה לאיכות חיים טוב יותר ( שונית רייטר, יונה לייזר, גלעדה אבישר ) .

  • לינק

    בחודש מרץ 2013 יצא לאור הספר השלישי בטרילוגיה . הספר הנוכחי עוסק בעשייה וכותרתו: 'שילובים: מהלכה למעשה'. הספר הראשון בטרילוגיה יצא לאור בשנת 2007 וכותרתו: 'שילובים: לומדים עם מוגבלויות במערכות חינוך'. הספר השני יצא לאור בשנת 2011 וכותרתו: 'שילובים: מערכות חינוך וחברה' ( עורכות : גלעדה אבישר ושונית רייטר ) .

  • לינק

    שונות קיימת בכל כיתה ובכל קבוצה אנושית . השונות איננה רק נתון שיש להכיר בו, אלא גם להוקיר אותו . תלמידים משולבים אינם גורמים לשונות בכיתה רגילה, הם רק חושפים אותה . השונות מחייבת הוראה אחרת . מסקנה: מורים בכיתות רגילות צריכים לעבור להוראה מותאמת־משלבת־מכילה. במאמר זה ד"ר אורית גילור רוצה להציע כמה איכויות מנחות להוראה לכיתה משלבת, כמו גם לכיתה רגילה. הוראה משלבת, הוראה המבוססת על ההכרה בשונוּת של התלמידים, טובה לכל כיתה. בכל כיתה התלמידים שונים זה מזה ( אורית גילור).

  • לינק

    זהו הספר השני בסדרה העוסקת בסוגיות שונות בהקשר לשילובם של תלמידים עם מוגבלויות בבית הספר ובחברה. בספר הנוכחי הביאו העורכים בנוסף גם את קולם של ההורים ומאמר על אודות המענה החינוכי לתלמידים אלה בחברה הערבית בישראל (מאמר ראשון בעברית בנושא זה) .הספר השני בסדרה מרחיב את היריעה . מוצגות בספר כמה וכמה סוגיות הקשורות בשילוב בהקשר לתכניות "הכשרה לחיים" במסגרות החינוך הלא-פורמאלי, שילוב בחברה הערבית , התמודדות המשפחה עם שילוב וחייהם של לומדים עם מוגבלויות במוסדות השכלה גבוהה. בנוסף, מוצג בספר הנושא של הערכת בתי ספר משלבים לצד היכרות מעמיקה עם בעלי תפקידים בבית הספר- היועץ החינוכי והמנהל ( גלעדה אבישר , יונה לייזר, שונית רייטר).

  • לינק

    מחקר זה בדק את הקשר בין תחושת המסוגלות העצמית לבין רמת האמפטיה והעמדות כלפי התלמידים המשולבים בקרב מורים משלבים בחינוך הרגיל. המחקר נערך כשלב מקדים להשתלמות שעסקה בעולמו הרגשי של המורה המשלב והייתה מכוונת להגברת תחושת המסוגלות העצמית הרגשית בקרב מורים. תוצאות המחקר הצביעו על קשר חיובי בין תחושת מסוגלות ואמפטיה. תואר אקדמי נמצא כמחזק אמפטיה, ואילו גיל וותק נמצאו כמחזקים את תחושת המסוגלות העצמית. השכלה אקדמית, הכשרה לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים ודירוג בית-ספרי תרמו לעמדות חיוביות יותר כלפי ילדים משולבים. ממצאים אלו מחדדים את הצורך להגביר את תחושת המסוגלות של מורים כדי שיוכלו לתת מענה רגשי מותאם , מתוך עמדה אמפטית , לילדים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בכיתה הרגילה (מירב חן ).

  • לינק

    המחבר הוא מחנך, החולק עם הקוראים שבע אסטרטגיות, שאותן למד במהלך שנותיו כמחנך. הוא מתאר שבע אסטרטגיות שמטרתן להניע את התלמידים ללמוד ולעורר אותם להשתתף בשיעורים בכיתה. Tarte Justin הוא מורה , מחנך ומומחה ללמידה בבתי ספר במדינת מיזורי בארה"ב , הבלוג שלו נחשב כמקור השראה למורים ולמחנכים ברחבי ארה"ב . (Justin Tarte, 2010).

  • לינק

    במאמר מדווחים ממצאי מחקר של קורס חדש בהכשרת מורים שמחבריו שואלים שאלה שונה: כיצד לשפר את השימוש במה שהמורים יודעים כדי לטפל בקשיים בהם נתקלים תלמידיהם? הקורס הנחקר: למידה ללא גבולות – הקורס הנחקר הוא חלק ממטרות פרויקט שמטרותיו לפתח גישות חדשות להכשרת מורים ולהבטיח שהם יהיו בעלי מודעות והבנה גדולים יותר לגבי הבעיות החינוכיות והחברתיות העשויות להשפיע על למידת ילדים, ויפתחו אסטרטגיות בהן יוכלו להשתמש כדי לטפל ולתמוך בהם. מטרת הקורס היתה לפתח את הבנת המתכשרים מהי פדגוגיה משלבת. מסגרת החשיבה על קשר בין הוראה ולמידה שהציג הספר "למידה ללא גבולות" (Hart et al., 2004) , שהיה הבסיס לקורס הנחקר, תרמה להשגת מטרותיו. הסטודנטים קיבלו עידוד לזהות עצמם כ"מורים משלבים". הם קיבלו עידוד ללמד בדרכים שאפשרו להם להיות מופתעים ע"י ה"איך" וה"מה" שהתלמידים למדו. הדבר סותר תרבות בית-ספרית נפוצה יותר לפיה הציפיה היא שמורים ומתכשרים להוראה ילמדו רק על פי "כוונות/מטרות למידה" ולפי "יעדי השיעור" מוחלטים מראש ועם ציפיות מובחנות לגבי תלמידים מסוימים. המחקר גם האיר את הפוטנציאל של ההפתעה וחשיבותה בהבנה של חשיבת מורים על מתן הזדמנויות למידה לכול התלמידים.

  • לינק

    מנהל מעצב שילוב: תפיסות מנהל בית הספר כלפי שילוב תלמידים עם צרכים ייחודיים משפיעות על גישתם של כלל המורים בבית הספר לנושאגישה חיובית של מנהלי בתי הספר כלפי שילוב תלמידים עם צרכים ייחודיים מובילה לגישה דומה גם מצד מורי בתי הספר ולתפיסה חיובית של האקלים הבית– ספרי. מחקר שערך ד"ר איתי הס ממכללת לוינסקי מבליט את חשיבות עמדות המנהלים כגורם מעצב בתחום זה.במסגרת המחקר, הועברו שאלוני עמדות כלפי השילוב ל– 38 מנהלים ו– 195 מורים מ– 38 חטיבות ביניים ובתי ספר תיכון בארץ, המשלבים תלמידים עם צרכים ייחודיים. בנוסף, הועברו למורים שאלונים על תפיסת האקלים הבית ספרי.

  • לינק

    כל כיתת לימוד היא כיתה הטרוגנית. יש הבדלים התנהגותיים, קוגניטיביים וחברתיים בין ילד לילד והמורה צריכה להתמודד עם השונות הזאת כל יום. כיתת השילוב היא מיוחדת בזה שהיא כיתה רגילה, בה לומדים ילדים "רגילים", אבל היא קולטת ומשלבת בתוכה גם ילדים שאותרו כבעלי צריכים מיוחדים. עבור ציבור המורים התוצאות של שילוב הן הצורך להתמודד עם כיתה הטרוגנית במלוא מובן המילה. בכיתת השילוב עובדות שתי מורות: מורה עם הכשרה בחינוך הרגיל ומורה עם הכשרה בחינוך המיוחד. לעיתים קרובות מורים בעלי הכשרה בחינוך הרגיל נתקלים בקשיים לא מעטים כאשר הם צריכים לעבוד עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. ברחבי הארץ פועלות כיתות כאלה עם משאבים כספיים ואחרים של החנ"מ. הכיתות הללו פועלות בתוך בתי-ספר רגילים, ובכך מאפשרות מודלים שונים של שילוב הילדים של החינוך המיוחד עם הילדים "הרגילים" של ביה"ס.

  • לינק

    בית-ספר אילנות פיתח לאורך השנים גישה ייחודית לשילוב אוכלוסיות תלמידים המוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. לפי גישה זו תקופת שהותו של התלמיד בבית-ספר אילנות היא הכנה להמשך חיים חברתיים, נורמטיביים ככל שניתן. לשם כך הוא מאורגן כמסגרת הנותנת מענה המשלב מיקוד פרטני ומיקוד קבוצתי לכלל התלמידים, מכיתה א' ועד כיתה ט'. גולת הכותרת של התכנית הם מסלולי הצלחה הנבנים לכלל התלמידים כבר בכיתה א'. מסלולי ההצלחה מבוססים על חוזקות התלמידים, אך תכליתם ארוכת טווח: לנתב את המשאבים המושקעים בתלמידים להצלחה הנראית ממשית באופק. תקופת חינוכם בביה"ס הינה אימון לחיים כבוגרים בחברה. מושם דגש על חוזקות היכולות לנבא הצלחה בחיים משמעותיים כבוגרים והשתלבות מיטבית במסגרות המשך.

  • לינק

    אסתי דורון, המעורבת והחוקרת את שילוב מחשבים ניידים בהוראה ובלמידה, כתבה מאמרון מעניין על חשיבות שיתוף התלמידים בהטמעת המחשבים הניידים ויישומיהם בבתי הספר. היא מדווחת על מאמרה של סילביה מרטניז Student Support for Laptop Programs, Success and Student Ownership המצביעה על כך כי התלמידים יכולים להוות סוכני שינוי בדיוק כמו המורים. מרטינז טוענת כי יש לשתף את התלמידים בכל תהליך הכנסת הניידים, החל משלב התוכניות וכלה ברעיונות להטמעה של הטכנולוגיה וללמידה באמצעותה.

  • תקציר

    במחקר זה נבדק יישומה של תכנית השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה בין השנים תשנ“ו-תשס“א, באמצעות הפרדיגמה של העיסוק הקוריקולרי של המורה. מטרות המחקר היו לחשוף את השינויים בעבודתם היום-יומית של מורים המשלבים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה, לתאר כיצד הם באים לידי ביטוי, ולגלות את ההשלכות על תכניות הכשרה ועל השתלמויות. במהלך שש שנים אלה רואיינו 129 מורות משלבות. ממצאי המחקר מעלים שלושה תחומים שיש לתגבר או להוסיף לתכניות ההכשרה וההשתלמות הקיימות: עבודת צוות והוראה בשיתוף, ידע על קשיים בלמידה לצד מיומנויות ואסטרטגיות להוראה בכיתה משלבת והערכת הישגי התלמידים המשולבים. (גלעדה אבישר, פרח ליכט)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין