מילת מפתח: שיטות הערכה
מיון:
נמצאו 139 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    השימוש המוגבר בדיונים מקוונים בסביבות למידה פורמליות ובלתי פורמליות, מציב את המושג הנבנה (construct) של אינטראקטיביות כמרכזי ללמידה. אינטראקטיביות בדיונים מקוונים של קהילות למידה נתפסת במחקר זה כתהליך קונסטרוקטיביסטי-חברתי. זוהי רשת של אינטראקציות בין פריטי תוכן ומשתתפים המניעה תהליך הבנייה של ידע שִׁתּוּפִי. ההמשגה של אינטראקטיביות בספרות המחקר עדיין איננה ברורה ולא ידוע מספיק על תפקידה בהבניית ידע ועל הקשר שלה לתוצאות למידה. בנוסף, הערכת תוצאות למידה תוך שימוש בניתוחים מתמטיים לא הבשילה דיה ונחוץ לה עדיין פיתוח עמוק. לפיכך, מחקר זה מנסה לחקור את התפקיד של אינטראקטיביות כתהליך של הבניית ידע בדיונים מקוונים, ובפרט את הקשר שלה לתוצאות למידה, כפי שנמדדו באמצעות מטלות הערכה פורמליות (Kent, Carmel; Laslo, Esther; Rafaeli, Sheizaf, 2016).

  • מאמר מלא

    האגף להכשרת עו״ה, בתמיכה משמעותית של מנהלי מינהל עו״ה, גילה נגר ואיל רם, מנסה זה שנים מספר לקדם הנהגת תהליכי מיון שיטתיים ומבוקרים בכלי מיון תקפים ועל ידי אנשים שהוכשרו לכך, למבקשים להתקבל ללימודי הוראה. חרף הקשיים הקונספטואליים, הארגוניים והתקציביים הצלחנו בשנים האחרונות לקיים תהליכי מיון קפדניים למועמדים ללימודים בכמה תכניות. אנו מבקשים להפיק תובנות מההתנסות בתהליך המיון: לבחון את האפקטיביות של המיון, ללמוד על השימוש הנעשה בממצאים בקבלת ההחלטות במכללה, לאתר קשיים בהפעלה בקנה מידה רחב ועוד (נח גרינפלד).

  • לינק

    זה שכיח בקורסים בקולג' לבחון סטודנטים על הקריאות הנדרשות בקורסים אלו. עם צמיחת החינוך המקוון סטודנטים נדרשים לעיתים קרובות לספק ראיות לקריאת החומר. אולם, קיים מחקר אמפירי מועט הקובע את האמצעים הכתובים הטובים ביותר כדי להעריך שסטודנטים קוראים את החומרים. מחקר זה השווה באופן ניסויי את ההשפעה של מתן סיכומי קריאה או שאלות חקר על ביצועי מבחן של סטודנטים. התוצאות חשפו ששאלות חקר הובילו לציוני בוחן גבוהים יותר ולהכנה טובה יותר לבוחן, בהתבסס על משוב מהסטודנטים (Davis, Cheryl J.; Zane, Thomas, 2016).

  • תקציר

    מחקר זה השתמש בגישה רב-תיאורטית כדי לבחון את הקשרים בין מדיניות מוסדית לגבי הערכת הפדגוגיה של אנשי סגל לבין שימוש של אנשי סגל בפרקטיקות של הערכה ממוקדת לומד (learner-centred assessment) בכיתות שלהם לתואר ראשון בארה"ב. המחברים מצאו ראיות חזקות לכך שלא היה זה מספר השיטות אלא סוגי השיטות שבהן השתמשו מוסדות כדי להעריך הוראה אשר קושרו באופן מובהק למידה שבה חברי סגל השתמשו בפרקטיקות של הערכה ממוקדת לומד בקורסים שלהם לתואר ראשון (Myers, Carrie B; Myers, Scott M; Stewart, Tammy; Nynas, Suzette, 2015).

  • לינק

    המחברים טוענים שכאשר אוכלוסיות הסטודנטים משתנות במהירות, אמצעים גדולים ועקיפים של למידת סטודנטים לא יעמדו יותר בעצמם כהסבר מקיף; במקום זאת, המחברים פונים ליסודות פילוסופיים ואפיסטמולוגיים של חקירה איכותנית כדרך אחת לחשוב אודות תפיסת המורכבות במסגרת התנסויות הלמידה של סטודנטים. גישות איכותניות להערכה עשויות לספק אפשרויות חדשות עבור הידע שלנו עצמנו ביחס להערכה, וגם לספק מרחב שבו אנו לומדים יותר לגבי למידה (Newhart, Daniel W., 2015).

  • לינק

    בעידן של עתירות במבחני מדידה ומבחני הישגים בבתי ספר בארה"ב ( וגם בישראל) קשה לדמיין מורה המסוגל להעריך תלמידים ללא מבחנים, אך Joanne Yatvin , מורה לאנגלית ומדריכת מורים לאנגלית באוניברסיטת פורטלנד ( מנהלת בית ספר לשעבר) סבורה כי הדבר אפשרי ואפילו רצוי. היתרונות של הפחתת משטר הבחינות בבתי הספר הם משמעותיים ויכולים לתרום רבות למוטיבציה של הלומדים. ניתן להעריך תלמידים באמצעות מעורבות שלהם בפרויקטים , בקבוצות למידה ומטלות כתיבה מגוונות . בתקופה שבה ניהלה ביה"ס יישמה הכותבת את הפילוסופיה החינוכית הזו הלכה למעשה והצליחה לשפר את הישגי התלמידים ( Joanne Yatvin).

  • לינק

    כדי למדוד מיומנויות חשיבה מסדר גבוה כדאי לשלב את הטכנולוגיה בתהליך ההערכה. כך עולה מהמחקר של Yigal Rosen ו-Maryam Tager שהוצג בכנס ה-IAEA שנערך לאחרונה בישראל. במסגרת המחקר הוצגה בפני 190 תלמידים בני 14 (מארצות הברית, בריטניה, סינגפור ודרום אפריקה) דילמה – האם להכניס חלב אורגני לקפיטריה של בית הספר, והם היו צריכים לקבל החלטה ולכתוב המלצה לגביה על סמך מידע במגוון אתרי אינטרנט. על התלמידים היה למיין את האתרים השונים, לנתח את המידע המוצג בהם, לאסוף טענות ועובדות, לארגן אותן ולקשר ביניהן, להחליט מה חשוב ורלוונטי לצורך בחירת החלופה המועדפת ולכתוב המלצה לגביה. משימה כזאת משלבת מיומנויות של המאה ה-21, כמו חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, ניתוח והערכת מידע וכן בניית טיעון ( תמר אבירם).

  • לינק

    מחבר המאמר טוען כי אין לך "אני מאמין" בית ספרי שלא תמצא בו את המטרה "פיתוח (או טיפוח) לומד עצמאי". את הפירושים למונח "לומד עצמאי", תקצר היריעה מלהכיל. כאן הוא מנסה לטפל בנושא אחד כאוב – הערכה. מדוע כאוב? כי אין לך מכשול גדול יותר בדרך לטיפוח לומד עצמאי מאשר התלות בהערכה חיצונית (חנן יניב).

  • לינק

    המאמר (גרסה חדשה ומעודכנת של המאמר) מתייחס למערך ההערכה הבית ספרית הנהוג כיום במערכת החינוך, מציג את תהליכי מיסודו, ומציע תפיסה שונה לארגונו ולהגדרת תפקידו כגורם מערכתי רב חשיבות בהבניה של תהליכי איכות שיסייעו להצלחת בתי הספר בפעילותם השוטפת ובזיקה למדיניות ולמטרות מערכת…( שלומית אבדור).

  • לינק

    המטרה העיקרית של מחקר זה, היא, לזהות את התפקיד והחשיבות של פלטפורמת e-Learning עבור סטודנטים המשתתפים בתכניות למידה מרחוק. החוקרים ניסו לזהות את תפיסות הסטודנטים על היתרונות, המגבלות והחסרונות של פלטפורמה זאת כדי לשפר אותה (Maria Ecaterina- Unianu, Paraschiva Monica Ana- Purcaru).

  • סיכום

    עיסוק מעמיק בהערכה יכול לשנות עמדות כלפי הערכה. מן המתכשרים להוראה מצופה לפתח עמדה שונה מעמדתם כתלמיד בית-ספר ביחס למבחן ולכלי הערכה אחרים; להשתנות מעמדה של חרדה והימנעות לעמדה של הבנה וענייניות, שרואה את ההערכה ככלי התורם לתהליכי הוראה ולמידה. בהערכה הפדגוגית, במסגרת הפרקטיקה בהוראה, יכולה להתנהל מערכת הערכה מגוונת מאוד, בה יש מקום רב להערכה עצמית, לשיתוף בהערכה, לדיאלוג על ההערכה ולהכרות עם תהליכים וכלי הערכה בכיתה. מחברת המאמר מתארת להלן את ההיקף והעומק של היכרות והתנסות עם הערכה המתאפשרים בהתנסות, ואת התנאים בהם ניתן לשנות את העמדות והידע של הסטודנטים לגבי הערכה ( אסתר כהן (סייג)

  • לינק

    תוכנית שח"ף מבוססת על עקרונות כגון למידה כהשתתפות (לעומת תהליך של רכישה); מערכת מכילה (לעומת סביבה ממיינת); גישה רב-תרבותית והכנה להוראה במאה העשרים ואחת. כל אלה ועקרונות נוספים מרכזיים לסביבת הלמידה בתוכנית. הם מהווים ממדים המבנים גם את אופני ההערכה, אשר יוצרים את המרקם של תהליך הלמידה הייחודי של תוכנית ההכשרה בשח"ף ( סמדר תובל, יהודית ברק, רות מנסור).

  • לינק

    בשנים האחרונות מתרחשת במערכת ההשכלה הגבוהה תופעה מדאיגה, המכונה אינפלציה של ציונים. אינפלציה של ציונים מוגדרת כתזוזה של ציונים כלפי מעלה, וזאת מבלי שנחזית עלייה מוכחת בהישגי הידע של הסטודנטים. הטענה העיקרית שמעלים חוקרים, אנשי אקדמיה ומחנכים היא שציוני הסטודנטים באקדמיה עולים ו"משתפרים" באופן משמעותי בעת האחרונה, וזאת כאשר אין הוכחות חותכות לכך שרמת הסטודנטים והידע שלהם השתפרו בהתאמה מאז שנות השמונים של המאה העשרים ( ציפי ליבמן)

  • לינק

    המוקד של הספר הוא להרחיב ולחקור לא רק את הפרספקטיבה של המורה היחיד אלא את הניהול הכולל של הפרויקטים ללמידה מקוונת ואת הפעלתן של חלק מהשיטות צורכות הזמן, כגון: גישות איכותניות לניתוח טקסט באופן מעמיק. ספר זה מבקש להפוך את הגישות ללמידה מקוונת (e-learning) ליעילות יותר על ידי ההבטחה שתכנון המשאב המקוון (e-resource) מוערך ונתמך בצורה מתאימה על ידי הוכחה. הספר מכוון לאקדמאים המתכננים מערכות של למידה מקוונת וצריכים לתכנן מחקר הערכה מלומד כדי להעריך את הצלחתן של המערכות ללמידה מתוקשבת (Hedberg, John G . , 2014).

  • תקציר

    השימוש בטכנולוגיות חדשות בחינוך הגבוה הדגישה באופן מפתיע נטיה של הסטודנטים להתנהג באופן פסיבי בכיתה. השתתפות ואינטראקציה של סטודנטים הם חיוניים לשיפור התוצאות האקדמיות. מחקר זה מתאר ניסוי חינוכי המכוון לקדם את הלמידה האוטונומית על ידי דרישה מהסטודנטים ליצור שאלות בסגנון של אלה המופיעות במבחנים, המתייחסות אל תכני הקורס ( Marcos Sanchez-Elez , Inmaculada Pardines, Pablo Garcia , Guadalupe Min ˜ana ).

  • לינק

    אוריינות בהערכת הישגים היא אחד התחומים היישומיים ביותר בהכשרת מורים; וטוב שכך, מאחר שלמורים המתחילים לא תינתן שהות או ימי חסד, ויהיה עליהם ליישם את שלמדו כבר בשלבי ההוראה הראשונים. בין היתר יהיה עליהם להתמודד עם תכנון כלי הערכה כחלק מתכנית העל שירקמו, לשלב את הכלים עם ידע תוכני, עם דרכי הוראה ועם ניהול כיתה. כאן חשוב להדגיש שאל לה ליכולת הביקורתית להצטמצם רק בבחינה של מדיניות ההערכה של מערכת החינוך. אבן הבוחן של הגישה הביקורתית והחשיבה העצמאית שאנו מנסים לטפח תהיה בדיקה ביקורתית גם של הגישות שאנו מובילים נכון להיום במערכת ההכשרה. כוונת מחברת המאמר היא שהתובנות שהביאו למהפכה של ממש בדרך שבה אנו תופסים את תפקידה של ההערכה בשני העשורים האחרונים צריכות לעמוד לביקורת גלויה ופתוחה גם כן.

  • תקציר

    רגע לפני שאתם פותחים עצומה לביטול התעודות, קחו לכם תרגיל מחשבתי קטן: נתבונן על התעודה הבית ספרית. יש בה המון מלל. מבין כלל השותפים בתהליך הלמידה (תלמיד, חברים לכיתה, מורה, מחנך, הורה, מנהל…) – על כמה אחוזי מלל אחראי כל אחד? האם אפשר לשנות את המשקל? ככל שהתעודה תהיה יותר של התלמיד, ופחות על התלמיד – תוכל להיות לה השפעה משמעותית יותר ( חובב יחיאלי) .

  • לינק

    מאמר זה משתמש בשיטות שנובעות מהתחום של מחקרים עתידיים כדי לחקור את העתיד של הערכה המתוגברת על ידי הטכנולוגיה. בהתבסס על ראיונות ועל התייעצויות עם מומחים, המאמר מתכוון לדון בתנאים שיכולים למנוע או לטפח "חדשנות" בהערכה ובחינוך באופן רחב יותר(Carlo Perrotta, 2014).

  • לינק

    מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekin הם מעט יותר מכווני תוצר ( שיר שוורץ).

  • לינק

    ניתן לסכם ולומר כי למרות שההערכה בחינוך השתנתה והתפתחה עם השנים, השינויים וההתפתחויות הללו אינם תמיד באים לידי ביטוי במוסדות האקדמיים ובכללם במכללות לחינוך. ההערכה בחינוך אינה מתמקדת, כבעבר, בבחינת תפוקות ותוצרים בלבד אלא מתייחסת להיבטים נרחבים של מושא ההערכה, הכוללים גם את בחינת הצרכים, ההקשר, התהליכים, המדיניות, הסביבה החברתית-פוליטית ועוד ( אירית לוי-פלדמן).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין