מילת מפתח: שיטות הוראה
מיון:
נמצאו 335 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    עם החידושים המגיחים, ניתן לצפות לשימוש בכלים טכנולוגיים כדי להפוך את תהליך הלמידה לאפקטיבי. מכאן ששילוב מתאים של טכנולוגיה עשוי להוות תרומה בעלת ערך ללמידה וללא ספק הרפלקציה היא ליבת הלמידה. עם לומדי המאה העשרים ואחת של היום, חשוב שמחנכים יתמכו בשילוב של מיומנויות המאה העשרים ואחת בפעילויות הרפלקציה שלהם. מורים ותלמידים יכולים להיעזר עתה באפליקציות שונות הן מקוונות הן מבוססות מחשב כדי לבצע רפלקציה על הלמידה שלהם. מאחר ותהליך שילוב הטכנולוגיה דורש זמן ומאמצים, נדרש תכנון שיטתי. מאמר זה בוחן הוראה רפלקטיבית באמצעות שילוב מתוכנן של טכנולוגיה (Baporikar, Neeta, 2016).

  • לינק

    המאמר מציג מחקר הבוחן את ההתפתחויות שנעשו על ידי חוקרים לגבי המושג של ידע מתמטי עבור הוראה. הנושאים שנידונו כוללים את טכניקת הסקר שאומצה על ידי מחברי המחקר, ההערכה של המחברים לגבי מחקרים שונים שנערכו כגון: "ידע מתמטי עבור הוראה והבהרת משימה" (Mathematical Knowledge for Teaching and Task Unfolding) והצעותיהם של המחברים למחקר עתידי אודות המושג (Hoover, Mark; Mosvold, Reidar; Loewenberg Ball, Deborah; Lai, Yvonne, 2016).

  • סיכום

    בעת האחרונה אנו חווים שינויים רבים בעולם החינוך. אלה כוללים, למשל התמודדות עם בעיות אנושיות רחבות היקף כמו התחממות גלובלית ועוני, מיומנויות של פתרון בעיות ושיתוף פעולה, תקשורת דיגיטלית ועוד. בתוך כך, נושאים רבים שבתכנית הלימודים, שלא ברורה תרומתם למציאות העכשווית, מופיעים עדיין בספרי הלימוד ובבחינות. מכאן, עולה השאלה איזה למידה באמת משמעותית ללומדים של היום? (David N. Perkins).

  • לינק

    דיוויד פרקינס דיבר על שלושה עקרונות יסוד ב"עולם הלמידה" של תלמידים בכיתה: 1. חיבור – כלומר, לשאול עם מה הלמידה של המורה מתחברת אליו? 2. הארכה – איך המורה מצליח להרחיב את החשיבה שלהם? 3. איתגור – איך המורה מצליח לאתגר את הקונספציות השגויות שלהם (או את הידע המוקדם)? (דניאל גלילי).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בחן את הדירוגים של מורי ומנהלי חינוך קדם יסודי אסטוניים, פיניים, שבדיים והונגריים ביחס למקצועיותם של מורי החינוך הקדם יסודי בהקשר חוצה-תרבויות. לפי הדיווחים של הנציבות האירופאית ושל הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), המקצועיות של מורי החינוך הקדם יסודי היא גורם מרכזי בהבטחת האיכות של החינוך לגיל הרך. שאלת המחקר הייתה: מהם הדירוגים של מנהלים ושל מורים לגבי מקצועיותם של מורי החינוך הקדם יסודי באינטראקציה ובמעורבות משפחתית, בתכנון החינוך ובהערכה של התפתחות הילדים, תוך שימוש באסטרטגיות הוראה ותמיכה בהתפתחות מקצועית ליצירת סביבה התורמת לצמיחה ולהתפתחות של ערכים (Peterson, Tiina; Veisson, Marika; Hujala, Eeva; Harkonen, Ulla; Sandberg, Anette; Johansson, Inge; Bakosi, Eva Kovacsne, 2016).

  • לינק

    בעקבות המלצת הקריאה של ג'יי הורוויץ', רותי סלומון מציעה בבלוג שלה תרגום לעברית למאמרון מאת פרופ' רוג'ר שאנק (Roger Schank): "אז גם אני קראתי את המאמרון של שאנק וכמו ג'יי לא ידעתי אם לבכות או לצחוק, החלטתי לטובת העם והאומה לתרגם אותו (במילים שלי ולא באופן מדויק) ולשמוע מה לכם יש לומר.. מציינת מראש שלא הכל רלוונטי לנו (יש כאן קצת אמריקה), ולא עם הכל אני מסכימה.. אך בהחלט מסכימה עם רוח הדברים" (רותי סלומון).

  • לינק

    אם ילדיכם יושבים בכיתה על שטיח במעגל סביב המורה, לומדים חשבון דרך הקמת "גינה יפנית", ואינם נתבעים למטלות רציניות – כדאי שתתחילו לדאוג. מאמר מרתק שפורסם בסיטי ז'ורנל, על כשלון החינוך הפרוגרסיבי ועל חשיבותה של תכנית לימודים עשירה ותובענית (סול סטרן).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ ממליץ לנו בחום על קריאת מאמרון ביקורתי חדש של רוג'ר שאנק (Roger Schank): "רוג'ר שאנק הוא בעל קבלות רבות בתחום הבינה המלאכותית ותחומים נוספים הקשורים לעולם המחשבים וגם לעולם החינוך. כבר שנים הוא איננו חוסך את שבטו מהמתרחש בבתי הספר או בעולם החינוך באופן כללי. תמיד תענוג לקרוא את שאנק, אם כי לפעמים החריפות שלו מאפילה על הביקורת שלו… במאמרון הזה הוא מנסה לתרגם לשפה פשוטה ומובנת את המונחים החדשים בתחום החינוך שאליהם הוא נחשף בכנס חינוכי בו הוא השתתף" (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    מחקר זה בחן תפיסות של סטודנטים ללימודי תואר ראשון ולתארים מתקדמים לגבי ההשפעה של פעילויות למידה בכיתה, פעילויות למידה מחוץ לכיתה, וחומרים לימודיים על הלמידה שלהם. תוך שימוש במתודולגיית סקר, הסטודנטים העריכו באופן אנונימי את התפיסות שלהם לגבי פעילויות בכיתה, פעילויות מחוץ לכיתה וחומרים לימודיים כמשפיעות, מסייעות, ומהנות ביותר ללמידה שלהם (Lumpkin, Angela; Achen, Rebecca; Dodd, Regan, 2015).

  • לינק

    המאמר מתמקד ביכולות מורים כגורם עיקרי המשפיע על למידת תלמידים. בסופו של דבר, כל הניסיונות לשפר את החינוך מתכנסים במורה ובאיכות עבודתו/ה עם התלמידים. המורים יכולים להבנות את סוג סביבת הלמידה אשר תקדם או תעכב למידה באמצעות שיטות ההוראה, התקשורת וניהול הכיתה שלהם. מטרת המאמר היא לנתח את ספרות המחקר אודות יעילות חינוכית על מנת לברור את יכולות המורים החשובות ביותר הקשורות להישגי תלמידים (Peklaj, Cirila, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה השתמש בגישה רב-תיאורטית כדי לבחון את הקשרים בין מדיניות מוסדית לגבי הערכת הפדגוגיה של אנשי סגל לבין שימוש של אנשי סגל בפרקטיקות של הערכה ממוקדת לומד (learner-centred assessment) בכיתות שלהם לתואר ראשון בארה"ב. המחברים מצאו ראיות חזקות לכך שלא היה זה מספר השיטות אלא סוגי השיטות שבהן השתמשו מוסדות כדי להעריך הוראה אשר קושרו באופן מובהק למידה שבה חברי סגל השתמשו בפרקטיקות של הערכה ממוקדת לומד בקורסים שלהם לתואר ראשון (Myers, Carrie B; Myers, Scott M; Stewart, Tammy; Nynas, Suzette, 2015).

  • תקציר

    היכולת לזהות את הרעיון המרכזי דרך קריאה של טקסט אינפורמטיבי היא מיומנות ברמה גבוהה שהתלמידים מפתחים בכיתות של בית הספר היסודי כבסיס לרכישת מיומנויות אחרות בכיתות גבוהות יותר. מאמר זה מספק אסטרטגיות לימודיות עבור מיומנות חשובה זו כמו גם לשיפור הבנת הנקרא (Lord, Kathleen M. , 2015).

  • לינק

    ראיון עם סאל קהאן, המייסד והמנהל בפועל של אקדמיית קהאן, שהיא ארגון ללא כוונת רווח המספק חינוך מבוסס-רשת בחינם לתלמידים ברחבי העולם. כאשר נשאל לגבי הסיבות לפופולריות ההולכת וגדלה של הארגון שלו, הוא מתייחס לשיטת ההוראה השיחתית כתורמת להצלחה. הוא רואה בהיעדר הנגישות הטכנולוגית כמעקב את הרחבת החינוך מבוסס הטכנולוגיה. הוא גם הזכיר את הסטנדרטים הממשלתיים בחינוך של ארה"ב (Billy, Vernon M. , 2015).

  • לינק

    מאמר זה מציג גישה חלופית ליצירת נתונים באמצעות דיאלוג רפלקטיבי בין חוקרים, מורים ולומדים. הגישה משלבת אלמנטים של היזכרות תוך שימוש בווידאו ודיאלוג רפלקטיבי בראיונות בקבוצת מיקוד. הרציונל והאפשרויות נידונו ביחס למטרות של דיון בקבלת ההחלטות הפדגוגית של מורים ובהתנסות של לומדים במגוון פרקטיקות פדגוגיות ובתגובתם לפרקטיקות אלה. המאמר בוחן את האתגרים המתודולוגיים של תפיסת המציאות היומיומית של שיטות הוראה בכיתות עבור מורים ולומדים והאפשרויות של שימוש בדיאלוג לגבי מפגשי הוראה שנצפו כדי להשיג תובנה נוספת לגבי החשיבה והפעולה של האחד על השני (Nind, Melanie; Kilburn, Daniel; Wiles, Rose, 2015).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא לבחון כיצד אנשים המכשירים את המורים הפיניים מיישמים חינוך ליזמות בהדרכה שהם מספקים. המחברים מראים כיצד למידה באמצעות, למידה עבור ולמידה לגבי יזמות מתבטאות בהערכות העצמיות של מורי המורים הפיניים (Seikkula-Leino, Jaana; Satuvuori, Timo; Ruskovaara, Elena; Hannula, Heikki, 2015).

  • לינק

    כתב העת המדעי "נייצ'ר" חבר החודש למגזין הפופולרי "סיינטיפיק אמריקן" לגיליון מיוחד ומושקע שהוקדש לבחינת החינוך של דור המדענים הבא… סכומי עתק אמנם מושקעים בהכשרת חוקרים חדשים ובעידוד המחקר, אך מאידך גיסא גדלים שיעורי הנשירה בתחום וסימני התסכול. שיעור תלמידי המתמטיקה, ההנדסה והמדעים בקרב הסטודנטים במערב הולך וקטן, וישנם גם מומחים שמלינים על תוצרי הליך ההכשרה (שיזף רפאלי).

  • לינק

    מאמר זה מציע פתרונות עבור מורים לשפות המשתמשים במצגות פאוורפוינט של מיקרוסופט (Microsoft PowerPoint) בכיתה. הנושאים שנידונו כוללים את הנטייה של התלמידים להתרכז במצגת ולאבד את ראיית המשמעויות השונות המועברות על ידי המחוות, שפת הגוף והבעות הפנים של המציג והתייחסות למומחיות של המנחה בחומר המוצג (Don, Margaret, 2015).

  • תקציר

    התיאוריות של סגנונות הלמידה מציעות שאינדיבידואלים חושבים ולומדים היטב בדרכים שונות. אלו אינם הבדלים ביכולת אלא בהעדפות עבור עיבוד סוגים מסוימים של מידע או עבור עיבוד מידע באופנים מסוימים. אם זה נכון, לתיאוריות של סגנונות הלמידה יכולות להיות השלכות חשובות עבור ההוראה משום שהישגיות התלמיד תהיה תוצר של אינטראקציה בין ההוראה לבין הסגנון של התלמיד (Willingham, Daniel T.; Hughes, Elizabeth M.; Dobolyi, David G., 2015).

  • סיכום

    הוראה ו"ספונטניות" נשמעות אולי כמו מילים שאין ביניהן שום קשר – אבל ד"ר נפתלי שם טוב, מרצה בכיר לספרות, אמנויות ולשון, מסביר שממש כמו בתיאטרון, גם בכיתה קיימת אינטראקציה הדדית בין תלמידים למורים – ואפשר ואפילו רצוי לתת גם לתלמידים להשפיע על מהלך השיעור (רווית שרף).

  • סיכום

    מושג האידאולוגיה נדון בהקשר החינוכי על ידי צבי לם. לגישתו, מה שידוע כתיאוריה חינוכית הוא אידאולוגיה בעלת תוכן פדגוגי. הוראת חשיבה היא אידאולוגיה פדגוגית ולכן אינה עולה ישירות ממצב עניינים בעולם אף שהיא תואמת לרוב למצב כזה. במקום, היא צומחת מנטייה מוסרית או מרגש פדגוגי של מי שמציע אותה. חשיבה כזו מונעת מלפחות שלושה דימויים אוטופיים של ה"חושב הטוב", המציעים מצדם שלוש גישות, וליתר דיוק אידאולוגיות אידאליות, להוראת חשיבה – גישת המיומנויות, גישת הנטיות (דיספוזיציות) וגישת ההבנה. עם זאת, פיתוח יכולת החשיבה והמוטיבציה אליה היא עניין ראוי, והיא הולמת את התנאים התרבותיים העכשוויים ואת האתגרים העתידים. הפרספקטיבה האידאולוגית מסייעת לנו להבין את טבע הוראת החשיבה כך שניתן יהיה ליישם אותה בצורה מושכלת יותר (יורם הרפז).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין