מילת מפתח: שיטות הוראה
מיון:
נמצאו 335 פריטים
פריטים מ- 321 ל-335
  • תקציר

    מחקר זה נותן את הדעת על תולדות הוראת המשנה ותלמוד בבתי הספר החדשים בארץ ישראל מתחילת המאה העשרים ואילך. (יהודה שוורץ)

  • לינק

    מאמר זה מציג אינטגרציה של ארבעה מחקרים שנעשו על-ידי חוקרים שונים בשיטות מחקר שונות, במוסדות שונים, ועל אוכלוסיות שונות של מורים. מחקרים אלה הגיעו למסקנות דומות לגבי ממדי על, לגבי טכניקות ואסטרטגיות של הוראה יעילה באוניברסיטה, וגם לגבי המאפיינים של מורים מצטיינים. סיכום המאמר מציג רשימת ממדים ואסטרטגיות של הוראה יעילה ושל אופן השימוש בהם על-ידי מורים מצטיינים. (נירה חטיבה)

  • לינק

    כל כך מרבים לדבר על חשיבותן של "אסטרטגיות הלמידה" עבור בעלי הפרעות למידה (לקויות למידה והפרעות קשב), אבל מסתבר שבשטח הן לא תופסות תאוצה מספקת והשימוש בהן הוא די מצומצם. כיצד אפשר להסביר זאת, והאם ניתן לעשות משהו לשינוי המצב? השאלה הנובעת מכאן היא: מדוע? מדוע כל כך קשה להפוך את האסטרטגיות לכלי שימושי יומיומי? ד"ר נעמי וורמברנד סבורה כי האסטרטגיות בנויות מרצף של מהלכים מסודרים ומאורגנים, שלאנשים בעלי הפרעות למידה קשה לשמור עליהם. תהליך הרכישה של האסטרטגיות חייב להיות מלווה בתמיכה רגשית, בליווי של עמית או מלווה שהולך עם הלומד לאורך כל הדרך, מחזק אותו בנקודות הקושי ומעודד אותו להמשיך ולנסות. ד"ר נעמי וורמברנד ממליצה שלא לוותר בשום אופן על הכרות מעמיקה עם אסטרטגיות הלמידה. אולם ההיכרות הזו צריכה לעשות באופן מקצועי, תוך ליווי מההיבט הרגשיותוך הבנה שמדובר בתהליך ממושך הדורש מאמץ.

  • מאמר מלא

    עלינו לבחון את הקונסטרוקטיביזם משל היה ארגז כלים לבעיות למידה. ידע בעייתי מסוגים שונים מזמין תגובות קונסטרוקטיביסטיות ההולמות את הקשיים – לא מסגרת קונסטרוקטיביסטית קבועה אחת. המאמר דן בנושאים הבאים: מהו הקונסטרוקטיביזם על גווניו השונים?; קונסטרוקטיביזם – בעד ונגד; סוגים שונים של קונסטרוקטיביזם מועילים במקרים שונים; קונסטרוקטיביזם פרגמטי (דיוויד פרקינס)

  • לינק

    הספר החדש של ד"ר עמלה עינת חותם את הטרילוגיה מפתח לדלת נעולה, ומצטרף לשני הספרים הקודמים שיצאו לאור במסגרת זו. מחקר מקיף זה מציג את עולמם של תלמידים, הורים ומורים החייבים להתמודד עם דיסלקסיה, כל אחד בדרכו. הספרים הקודמים, לפרוץ את מחסום הדיסלקסיה ו הורים מול מחסום הדיסלקסיה עסקו בעולמו של התלמיד לקוי הלמידה ובעולמם הבעייתי של הוריו, ואילו הספר הנוכחי עוסק בעולמם של המורים. הספר הנוכחי במחקרה, פורץ הדרך של ד"ר עמלה עינת, מתמקד במורים, ומשלים את תיאורו של מעגל הסבל המאפיין את כל הגורמים השותפים למאבק הקשה. ממצאי המחקר נותנים ביטוי לתסכול, לבדידות ולתחושת הכישלון המלווה כל מורה המתמודד עם קשייו של התלמיד לקוי הלמידה (עמלה עינת)

  • לינק

    ביקורת ספרו של Chris Watkins "ניהול הכיתה במתכונת של קהילות לומדות". המטרה העיקרית של הספר ליצור השראה אצל המורים לטיפוח מודלים של קהילות למודות בכיתת הלימוד תוך כדי חשיפה של אסטרטגיות הוראה הנדרשות לשם כך. הספר מציג בחלקו הראשון ממצאים מחקריים על חשיבות הפעלת התלמידים כקהילות לומדות והמשך דן במבנה, ארגון ודרכי הפעולה נדרשים לשם כך. כמו כן, כולל הספר פרקים חשובים, מהותיים ונחוצים על חשיבות הרפלקציה של המורה לגבי תהליכי ניהול כיתה באמצעות קבוצות למידה ורפלקציה משותפת של כמה מורים היכולים להתארגן להתנסות כזו. נקודת המוצא של הספר היא שיש להעצים את המורים בכיתה על מנת שיוכלו להפעיל ללא חשש וללא אילוצים את התלמידים בכיתה כקהילות למידה. הספר מדגיש יותר את הרציונאל הפדגוגי והקונספטואלי של ניהול הכיתה כקהילות למידה ופחות מתמקד בהיבטים המעשיים שעליו המורה לנקוט, אך בכך איכותו הגבוהה.

  • תקציר

    מטרת המאמר לבחון את יכולת התלמידים לפתח ולהעריך טענות במהלך שיעור מדעים בבית ספר תיכון. המחקר מתמקד באבחנה בין “Doing Science” (ללמוד מדעים) לבין “Doing the Lesson” (להעביר את השיעור). במחקר השתתפו תלמידי כיתה ט' הלומדים בבית ספר תיכון בספרד, אשר עבדו בקבוצות במהלך שש פגישות לימוד ובמהלכן הם נצפו והוקלטו בוידאו וברשמקול. במחקר זה עוצבו יחידות הלימוד ופעילויות סביב נושא של פתרון בעיות, במטרה ליצור דיונים. יש לציין כי, בכיתות לימוד בספרד האינטראקציה בין התלמידים הינה מועטה וישנן מעט הזדמנויות לפתרון בעיות או לדון בנושאים מדעיים (M.Pilar Jimenez-Alexandre, Anxela Bugallo Rodriguez, Richard A.Dusch)

  • לינק

    החיפוש אחר דרכים להעשרת ההוראה הוביל אותנו אחורה בהיסטוריה האנושית אל תופעה ההולכת ונעלמת מנוף ההכשרה המקצועית: השולייאות (Apprenticeship), בה אדם צעיר מתקשר עם אוּמן-מומחה במקצוע כלשהו ולומד ממנו את סודות המקצוע, תוך כדי התנסות מעשית ביצירה, בה מתפקד אדם זה כשוליית המומחה. למפגש השולייאי הישיר בין השניים נודעת חשיבות גדולה במיוחד בתקופתנו, המאופיינת בהתכנסות לתוך העצמי, בה יותר ויותר מן ההתחברות עם האחרים מתבצעת באמצעות תקשורת מרחוק: דרך מחשב, לווין או טלפון, ופחות בקשר אנושי ישיר ובלתי אמצעי. באופן דומה, זמינותם של אמצעים טכנולוגיים מתקדמים משפיעה על סגנונות ההכשרה המקצועית, ההופכים מרוחקים, בלתי אישיים, ולעיתים רבות לא-רלוונטיים, בגלל הנטייה לגישות הכשרה אקדמיות-עיוניות מדי, המבקשות להחליף את ה"למידה מתוך עשייה" המאפיינת את השולייאות, בלמידה עיונית גרידא. לפי תפישת השולייאות שאנו מבקשים להציג כאן, גם מעשה ההוראה הוא סוג של אוּמנוּת, אשר השולייאות מהווה מרכיב חשוב ברכישת מיומנויות שליטה בה. מטרת מאמר זה היא להציג את תפיסת העולם העומדת בבסיס גישת השולייאות, ולבחון היבטים שונים שלה בהכשרת מורים. (יורם עשת, זאב דגני)

  • לינק

    השוליאות, מסגרת המוצעת לתלמידים במסלול לתעודת הוראה בתל-חי, הנה קורס בחירה, ללא משבצת זמן בשנתון המכללה, ללא סילבוס עם מטרות שנקבעו מראש או רשימה ביבליוגרפית נתונה. ייחודיותו של הקורס טמונה בחד-פעמיות שלו, הנובעת מהאוטונומיה שהוא מאפשר למורה ולתלמיד, ללמוד משהו ייחודי לשניהם: זוהי "תפירה סלונית" מעוצבת על פי המידות האישיות, הטעם האישי ויכולת התקשורת הבין אישית של שותפים, שהסכימו להתנסות בלמידה בעלת אפשרויות פתוחות: הרפתקה לימודית בשניים. (חביבה דרגי)

  • לינק

    המונח "הוראה על-פי נושאים" (thematic teaching), המקביל, לדעת המחברת, למונח "הוראה בין-תחומית", מתייחס לתכניות, שתכנים משולבים בהן מדיסציפלינות שונות, ולתוצאות הלימודיות שלהן, המתייחסות לתחום הקוגניטיבי ולתחום הריגושי (אפקטיבי) במשולב. הוראה בין-תחומית היא דרך הוראה, המתייחסת להיבטים השונים של נושא מסוים. המאמר עוסק במאפיינים של ההוראה הבין-תחומית, ביתרונותיה ובדרך הרצויה לארגון של ההוראה בדרך זאת בבית-הספר היסודי. המאמר מציג את יתרונות ההוראה הבין-תחומית ומסביר מדוע כדאי ללמד בגישה הבין-תחומית בבית-הספר היסודי? (נעמי וקס)

  • לינק

    ניהול שיעור באמצעות שאלות ותשובות היא דרך שכיחה ושבלונית להוראה. במתכונת זו מנסים לכאורה המורה והתלמידים להגיע להבנה משותפת של הבעיה הלימודית. המורה הוא זה שמציג את השאלות, מספק את התשובות, מחליט מי ידבר, שוקל אם התשובה טובה ומעריך את הבנתו ואת ידיעותיו של התלמיד בפני חבריו. מרבית התשובות נמצאות בידי המורה, ועל הילדים לנחש אותן. השאלות סגורות ומאפשרות מגוון מצומצם של תשובות. עפ"י רוב רק התלמידים החזקים משתתפים. לעומת זאת, כאשר הדגש הוא על שמיעת דעות והחלפת רעיונות, כמעט כל התשובות מתקבלות, וגם התלמידים החלשים משתתפים. דווקא אז התלמידים החזקים פחות מתבלטים. עם זאת גם כאשר למראית עין כל תשובה מתקבלת, יש מורים שאינם מצליחים להסתיר לאיזו תשובה הם מצפים ומי שמאכזב אותם, מקבל על כך איתות ברור ( אליעזר יריב).

  • לינק

    מה הן אינטליגנציות מרובות? כיצד ניתן לבחון את פרופיל אינטליגנציות? המשמעות החינוכית של גישת האינטליגנציות המרובות אינטליגנציות מרובות וחינוך מיוחד להיות מורה בגישת האינטליגנציות המרובות – המאפיינים של מורה על פי גישת האינטליגנציות המרובות. (שרי בראון)

  • לינק

    בשנה האחרונה החלה התעניינות מחודשת בתיאוריה של הקונסטרוקטיביזם המשותף (Communal Constructivism) שגובשה מחדש באוניברסיטת טרינטי באירלנד והותואמה לסביבות למידה ממוחשבות. נחיצות התיאוריה של הקונסטרוקטיביזם המשותף התעוררה בשנתיים האחרונות לאור הכניסה של פעילויות מתוקשבות מבוססות וויקי בקורסים מתוקשבים. הפעלת סטודנטים ולומדים בקורסים מתוקשבים מבוססי WIKI מחייבת תיאוריה מוצקה של שיתוף והבנייה. ביסודה תיאורית הקונסטרוקטיביזם המשותף טוענת כי הלומדים בקורס או בסדנה חייבים להבנות ידע בעצמם ולהתמחות בהפקת ידע ומידע ולא רק לשמש לומדים פאסיביים הקולטים מידע מהמרצה (Bryn Holmes, Brendan Tangney, Ann FitzGibbon, Tim Savage, Siobhan Mehan)

  • סיכום

    מורים מששה בתי ספר יסודיים הממוקמים בשני אזורי פיקוח מילאו שאלונים הבודקים תרבות ארגונית בבתי-הספר לפני ואחרי השתתפותם במשך שלוש שנים בפרויקט שינוי שיעדיו שיפור הוראה והישגים. הממצאים חשפו הבדל בין שני האזורים. בשלושת בתי הספר מאזור אחד חל בתום הפרויקט שינוי בכיוון חיובי בתפיסת התרבות הארגונית בבית-הספר. בשלושת בתי-הספר מהאזור השני חל שינוי בכיוון שלילי או שלא חל כל שינוי משמעותי. ניתוחים של 500 דו"חות, שנכתבו על ידי שש יועצות שהנחו את סגלי ההוראה בששת בתי-הספר במשך שנתיים, מספקים מידע והסבר להבדלים שנמצאו בין שני האזורים בתגובות המורים לפרויקט השינוי (חנה שחר, סאס גוין, שלמה שרן)

  • סיכום

    שיתוף פעולה מחקרי זה בחן שלוש תכניות של הכשרות מורים עירוניות על מנת לעמוד על הדרכים באמצעותן מוכשרים מורים חדשים לבצע רפלקציה ביקורתית. באמצעות מחקר שבחלקו התנהל באופן עצמאי ובחלקו היה משותף, בנפרד ובצוותא, צוות החוקרים ניתח והשווה בין המתודות הפדגוגיות של שלוש הכשרות המורים העירוניות ובין מאפייניהן. מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד ישפיעו שיטות הוראה שונות על יכולת המורה לעתיד לבצע רפלקציה ביקורתית. המלצת החוקרים היא לעבוד עם ולצד דילמות, לעקוב אחר פרוטוקולי דיון מובנים ולקיים מחקר המבוסס על שיתופי פעולה, כאמצעי להוראת רפלקציה ביקורתית. עם זאת, החוקרים מכירים בצורך להמשיך ולפתח את הנחות העבודה שלהם באשר לרפלקציה ביקורתית.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין