מילת מפתח: שיח
מיון:
נמצאו 46 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • סיכום

    Julian Treasure סבור שאנו מאבדים את ההקשבה שלנו. הקשבה מודעת יוצרת הבנה ולכן יש ללמד הקשבה בבתי הספר. בהרצאה שנשא במסגרת TED הוא מציע את ראשי התיבות הבאים: קליטה/קבלה, איתות הערכה, סיכום, שאלה. העובדה ש"האזנה" נכללת בסטנדרטים של חינוך לשוני (גם אצלנו אינה מספקת לדידו של Treasure (איריס ישי) .

  • לינק

    סנגור עצמי הוא פעולה שבה האדם מדבר בעד עצמו ומייצג את האינטרסים האישיים שלו. זוהי פעולה שנועדה להגן על זכויותיו של האדם ולהבטיח שיסופקו לו השירותים המתאימים (קוזמינסקי, 2004). המילה "פעולה" היא מילת מפתח בהגדרה זו, כי לא די לאדם להכיר את עצמו ואת צרכיו, עליו לעשות מעשה כדי להבטיח שזכויותיו ימולאו. לומדים עם ליקויי למידה הם קבוצה מוחלשת שפנתה לשיח של סנגור עצמי כדי לשקף את האינטרסים של חבריה, שהמערכת החינוכית החזקה לא קידמה. אך הישענות בלעדית על השיח המשפטי של זכויות וחובות עשויה להנציח דווקא את פערי הכוח הקיימים בחברה. לכן, מציעה הכותבת שלא להסתפק בשיח זכויות ולבחון גם את תרומתו של שיח זהות לקידום הבנת המאפיינים של תלמידים בעלי ליקויי למידה ( קוזמינסקי, לאה).

  • לינק

    פרופסור אנה ספרד מסבירה מגוון סוגי למידה ושיח כיתתי ואת תפקיד המורה והתלמיד בכל אחד מהם. היא מבחינה בין שני סוגי למידה: האחת, למידה במסגרת השיח – כללי המשחק ועולם המושגים נשארים קבועים, והילד לומד דבר-מה חדש בתוך מסגרת השיח; כך קורה למשל כאשר הוא מתבקש להגדיר סוג חדש של פרח או לומד סוג חדש של פונקציה (בהנחה שהוא כבר יודע מהי פונקציה מתמטית). הלמידה במסגרת השיח יכולה להיעשות בין תלמידים לבין עצמם ובקבוצות קטנות ( אנה ספרד) .

  • לינק

    העיסוק בנושא השואה במגזר היהודי בישראל בכל אחד מהנגזרות מתנהל במישור הפרטיקולרי כאשר ההתמקדות היא בזיכרון השואה כסיפור השמדת יהודי אירופה, סבלם וקורבנם אשר מועבר באמצעים סיפוריים המגולמים באמצעים חזותיים שונים. בתוך המבנה הסיפורי של תהליך העברת הזיכרון, מוקדש ומקודש מקום מרכזי לעדות ולעדים כנושאים החיים של המוות ושל הזיכרון. כאשר העבר נחווה כנוכחות, כאשר העדים הם מוסרי האמת התקפה של כאן, בתוקף מי שהינם בזיכרון של שם, נוצרת הכללה בלתי מובחנת של הטראומה ההיסטורית לכדי רעיון של "תרבות פצע" (wound culture) שבמסגרתה "כולנו קורבנות" ו"כולנו ניצולים" (נעימה ברזל).

  • לינק

    ספרו החדש של פרופ' אדיר כהן להיות הסופר של חייך: שיח נרטיבים – האישי והספרותי (הוצאת אמציה, 2010) המחזיק בתוכו 541 עמודים מסכם מפעל ארוך שנים של טיפול בעזרת סיפורים המסייע לאדם לנתח את עמדותיו ואת התנהגותו במטרה להביאו להבנה טובה יותר של תגובותיו האמוציונאליות, הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות, להגברת מודעותו לעצמו ולאחרים. הטיפול בעזרת סיפורים הוא פרק מרכזי בביבליותרפיה שבדרכה מוליך כהן את הספר כתהליך של יחסי גומלין דינמיים בין אישיות הקורא ובין הספרות בה הוא מעיין, יחסי גומלין אשר ניתן להגיע בעזרתם לפורקן, לשחרור ממתח, להארה חדשה של בעיות, לטיפוח המודעות לבעיות ה"אני", לפתיחת מחסומים ריגושיים, לפריצת איסורים, להזדהות, להגברת התובנה, למציאת דרכי התמודדות ולסיוע בגדילה העצמית ( סקירת ביקורת של ד"ר אריה קיזל) .

  • לינק

    דיאלוגים של חונכות על התנסויות הוראה הן הקשר (context ) חינוכי חשוב שבו מסתייעים מתכשרים להוראה, מפתחים את הידע המקצועי שלהם ומשנים דרכי הוראה קיימות (Hiebert et al., 2002). תפקידי המורים החונכים באים לידי ביטוי בכוונותיהם, בתכנים המועלים בשיחות ובגישותיהם בשיחות עם המתכשרים (Helman, 2006, Edward & Protheroe,2004,). המחקר הנוכחי התמקד בחקר דגם דו-ממדי קונצפטואלי אמפירי של תפקידי המורה החונך/המאמן בשיחות חונכות או אימון Hennissen et) al.,2008)).המחקר מבוסס על ההנחה שהשיעור שבו מורה חונך/מאמן יכול להתייחס לצרכים האינדיווידואליים של הסטודנט המתכשר המונחה על ידו הוא גורם חשוב בהצלחת תהליך החונכות/האימון. אין גישה אחת נכונה בתהליך זה, ולכן פיתוח גיוון בניהול שיחות החונכות הוא אתגר מרכזי ) Crasbornm F., Hennissen, P., Brouwer, N., Korthagen, F., & Bergen, T).

  • לינק

    אחד הספרים הפדגוגיים הזוכים לאחרונה להערכה רבה בארה"ב, אירופה ואוסטרליה הוא ספרה של Sophie Haroutunian-Gordon המציע גישה פדגוגית אחרת להוראה . הספר של פרופסור Haroutunian-Gordon מציג כמה חקרי מקרה של מורים המתכשרים להוראה בבתי ספר יסודיים כאשר הדגש הוא על יצירת דיאלוג ודיון המבוסס על יצירת רצף משתנה של נקודות מבט אותן צריכים להביע בכיתה בר-שיח. המורה אינו רק מעביר ידע ותכנים אלא יוצר רב-שיח בכיתה שמאתגר את התלמידים ופרופסור Haroutunian-Gordon מאמינה כי זהו אחד הכיוונים שצריך להחזיר להכשרת המורים. הרעיונות המרכזיים של Sophie-Haroutunian-Gordon באים לידי ביטוי גם במאמר שכתבה לאחרונה בכתב העת הפדגוגי החשוב Teachers-College-Record. פרופסור Sophie-Haroutunian-Gordon היא מומחית להוראת המדעים והפדגוגיה באוניברסיטת Northwestern University.

  • לינק

    מאמר זה מציג היבטים תיאורטיים ומתודולוגיים של שיטת ארבעת העולמות לניתוח שיח אינטראקטיבי. המסגרת התיאורטית שגישה זו נשענת עליה מבוססת על גישות פונקציונלית לחקר השיח המדגישות שמשאבים לשוניים הם כלים לבנית משמעות. עוד מדגישה המסגרת את מושג המיצוב בשיח המראה כיצד ניתן לחבר ניתוח ברמת המיקרו עם ניתוח ברמת המקרו. הגישה גם נשענת על המושג "זמן נרטיבי" המאפשר לבני אדם לנוע בחשיבתם קדימה ואחורה וכך להתגבר על "הזמן הכרונולוגי" הנע בכיוון אחד תמיד. שיטת הניתוח מאפשרת לחוקרים לפרק את הטקסט לעולמות שיח , עולמות הווה , העבר והעתיד של המשתתפים ולבחון אותם בעולם רביעי- עולם פרשני , שבו הם מחברים את הניתוח ממוקד הטקסט עם תיאוריות המנחות אותם ( עירית קופפרברג).

  • לינק

    מנהל בית הספר הוא הדמות החינוכית המרכזית בבית הספר. במסגרת זו הוא נדרש להעריך מורים ולפעול לקידום ההוראה והלמידה בבית הספר. הגישות הקיימות בהערכת מורים לא מצליחות לשפר את ההוראה ומעלות את רף התסכול של מנהלים ומורים כאחד. שיחות המשוב בין מנהלים למורים אמנם מדגישות תחומים בהוראה שנדרש בהן תיקון, אך מתעלמות מחשיבותה של חווית ההצלחה כתרומה לשיפור ולשינוי. מאמר זה מדגיש את שיפור ההתנהגויות ההוראה באמצעות שימוש בכלי התצפית המוכר, אך תוך שינוי מהותי של שיחת המשוב המוכרת והמרתה בשיח פדגוגי. המאמר מקנה הכלים , הכללים והשפה הנדרשת לקיומו של שיח פדגוגי שיש בו כדי להצמיח מורים ולשנות התנהגויות הוראה( קובי גוטרמן).

  • לינק

    המאמר עוסק בידע ובשיח בהקשר של למידת מדעים בבית הספר. במחקר החינוכי קיימות עדויות לכך שגישות פדגוגיות המעוגנות ברקעים התרבותיים ובידע היומיומי של תלמידים עשויות להשפיע על למידה (Lee & Luykx, 2006). לאחרונה חוקרים הדגישו את קיומם של מקורות ידע מגוונים המעוגנים בהשתייכות של לומדים ובהתנסויותיהם בעולמות היומיומיים שלהם שמחוץ לבית הספר (Gonzalez & Moll, 2001). חלק מהחוקרים ניסו לחשוף את התפקיד המרכזי שיש למורה בגיוס מקורות ידע אלה בהוראת מדעים (Upadhyay, 2006). חשוב לבדוק כיצד מקורות ידע מגוונים אלה מתווכים באמצעות שיח מלווה. התייחסות למקורות השיח התרבותיים השונים של התלמידים מאפשרת מעבר חלק (smooth ) בין חיי הלומדים לבין למידת מדעים בכיתה, שיח ולמידה שוטפים ושילוב של מקורות לא מסורתיים אלה בלמידה (Basu et al., 2007). גישה פדגוגית זו מובאת במאמר בהקשר של תלמידים מאוכלוסיות חלשות בכיתה ( Calabrese, A., & Tan, E) .

  • לינק

    המחקר עוסק בחקר התקשורת הלשונית בהקשרה. מטרתו הייתה לבחון את תרומת של משחקי "כאילו" לחיברות הלשוני של ילדי גן בגילאי 4 -6 בכלל ואת תרומתם להתפתחות כישורים של אוריינות שיח בפרט. ההתבוננות במשחק הייתה כפולה: האופן שבו השיח במשחק ממלא תפקיד בהבניית החיים החברתיים של ילדי הן וביצרית תרבות בני הגיל בהווה של ילדותם, והאופן שבו מאפשר שיח זה התפתחות של "כשירות פרגמאטית" אצל הילדים כחלק מהחיברות הלשוני שלהם, לקראת תפקוד בחייהם בעתיד. המחקר הוא מחקר אתנוגראפי-לשוני של תרבות שיח העמיתים בגן. הנתונים נאספו בשני גני ילדים באמצעות תצפיות פתוחות בשעות הפעילות החופשית בגן. בוצעו כ-15 ימי תצפית בתדירות של כפעם בשבועיים ( מור, א.).

  • לינק

    במאמר זה מציגה ריבי כרמל ממצאים מתוך מחקר שנערך בשיטת ניתוח ביקורתי של השיח ( CDA- Critical Discourse Analysis) במטרה לבחון, לנתח ולהסביר שיח של הורים, תלמידים ובעלי תפקידים בנושא הוראת אנגלית ללומדים צעירים ( English for Young Learners –EYLׂ) בכיתות א' ו-ב' בבתי ספר יהודיים בישראל. ניתוח של 33 ראיונות עומק חצי-מובנים ומדגמי טקסטים שפורסמו בארץ, מצביעים על שיח ספציפי, בו משתמשים הנחקרים בדברם על נושאים הקשורים ל-EYL. שיח זה הוגדר כשיח ה-EYL . הממצאים מאירים את הדרכים הסמויות שבהן פועל שיח ה-EYL ככוח בעל עוצמה לקידום הוראת אנגלית ללומדים צעירים בבתי ספר, תוך שהוא משפיע על סדר-היום הבית-ספרי, מווסת את ההתנהלות בכיתה ומעצב את חיי היום-יום ואת הנוהג החברתי. בנוסף, העדויות המחקריות מורות על כך שישראלים רואים את עצמם, מתוך תקווה ושאפתנות, כחלק מעולם גלובלי ומופשט שנעשתה לו אידיאליזציה, תהליך שבו שיח ה-EYL מממלא תפקיד חשוב ( ריבי כרמל ) .

  • לינק

    מהי חשיבותה ומהם אפיוניה של תקשורת בין-אישית במסגרת חינוך הומניסטי? איך מטפחים אותה הלכה למעשה? איך מגבירים את מעורבותם של התלמידים בתוכני הלימוד, ואיך מאפשרים לכל תלמיד לתת ביטוי הולם למחשבותיו ולרגשותיו? הספר מעגלים של קשר מציג את "מעגל הקשר" ככלי לטיפוח ביטוי אישי ותקשורת בין-אישית של מורים ותלמידים במוסדות חינוך המעוגנים בהשקפת עולם הומניסטית. הספר מתאר מאפיינים אחדים של חינוך הומניסטי וקווים לרקע העיוני ש"מעגל הקשר" מבוסס עליו; הוא מצביע על דרכים ליישומו בתחומים השונים של חיי המוסד החינוכי; ומעלה אחדים מן הקשיים ומהבעיות הכרוכים בהפעלתו. בנוסף לכך הספר מציג אוסף של טקסטים – ספרותיים ועיוניים – הנוגעים בחינוך, המאירים את הנושאים הנדונים בספר מזווית ייחודית ומהווים בסיס לדיון של מחנכים בנושאים אלה ( אורה בן-יוסף ).

  • לינק

    עבודה זו עסקה בניתוח שיח של מתכשרים להוראה שנושאו היה משימה מסוימת. מטרת העבודה הייתה לבחון את תרומת המשימה ואת תרומת השיח הקבוצתי לידע, לאמונות ולעמדות המשתתפים על אודות אנשים עם מוגבלויות אינטלקטואליות. השיח הנחקר הוא שיח א-סינכרוני מתוקשב, העוסק במשימת אורך סמסטריאלית, שבה התבקשו המשתתפים בקורס להתלוות לאדם עם מוגבלויות אינטלקטואליות קשות למשך עשרה מפגשים שבועיים. אפיון השיח של כל משתתף מראה שרובם עסקו בתיאור חוויות מתוך המשימה ותגובות לאירועים שעלו בשיח. נראה שהשיח בפורום יצר מעין אווירה שעודדה את המשתתפים להפגין תחושות חיוביות, לפרש אירועים ברוח טובה. כך בעיקר התאפיינו המשתתפים שנכנסו לשיח מתחילתו, ואילו משתתפים שהצטרפו מאוחר יותר הציגו יותר בעיות וקשיים. עם זאת, כולם זכו לתמיכה ולעידוד מחברי הקבוצה ( דיתה פישל).

  • לינק

    התכנית "מפגשים מלב אל לב", תכנית חברתית-ערכית המיועדת למחנכי כיתות א'-ו', פותחה על ידי המחלקה לחינוך לחיים בחברה באגף לחינוך יסודי. התכנית נועדה לסייע למחנכים בניהול מפגשים בינם לבין קבוצת תלמידים קטנה המונה עד חמישה תלמידים, בהם ישוחחו על נושאים הרלוונטיים לעולמם של התלמידים. המהלכים הנכללים בתכנית מדגימים מודל מובנה לניהול שיח רגשי, חברתי וערכי, המאפשר להעמיק את ההיכרות בין המחנך לתלמידים ובינם לבין עצמם, לטפח את הלכידות החברתית ולהעצים את הפרט ואת הקבוצה. בערכה המלווה את התכנית מוצגות למורה ולתלמידים כרטיסיות שולחניות, המפרטות את מהלכם של 42 "מפגשים מלב אל לב" סביב מגוון נקודות מוצא לשיח.

  • סיכום

    המאמר דן בהפיכתם של צוותי מורים ושל סטודנטים להוראה לקהילות לומדות במסגרת הכשרת מורים במערך של "בית ספר לפיתוח מקצועי" (PDS) ובשילובם של שני סוגי שיח למידה- פנים –אל-פנים ודואר אלקטרוני (דוא"ל) – בהליך זה שני תהליכים אלה שינו את תפקידי המורה ואת תפקידי המדריך הפדגוגי. המחקר התמקד בקהילה לומדת אחת, שהתרכזה סביב מדריכה פדגוגית להוראת הלשון העברית, והשתתפו בה סטודנטים ומורים משני בתי ספר. הפעילויות שנחקרו חולקו לשתי קטגוריות עיקריות: פעילות פנים-אל-פנים ופעילות בדוא"ל. נראה כי שימוש בתקשורת מקוונת לצדן של פגישות יזומות עשוי לייעל את פעילות הקהילה ולכונן ולהצמיח את המשתתפים ואת תפוקתם (חנה שגיא, דרורה כפיר)

  • תקציר

    המחקר עוסק בחקר השיח של ילדים, בנים ו/או בנות, בסביבה של תוכנות להעברת מסריים מידיים (I.C.Q, Messenger.) מטרתו המרכזית של המחקר היתה לבדוק מדוע משתמשים ילדים בסביבה של מסרים מיידים, על אלו צרכים עונה הסביבה הזאת והאם יש הבדל בין המינים. ניתן להגדיר את הכתיבה של ילדים בתוכנה להעברת מסריים מידיים כ'כתיבה דיבורית'. הכתיבה דומה במאפיניה לדיבור, אך עם דגש על תהליך רפלקטיבי ועל הבעת רגשות בסביבה סטרילית-מוגנת, להבעת רגשות ללא חשיפת שפת הגוף, הקול, הבכי ותומכי תקשורת אחרים. נמצאה שונות בין המינים בסגנון הדיבור ובאוצר המילים במהלך ניהול השיח בסביבות להעברת מסרים מידיים. בסביבה הזאת מתפתח, בין הילדים, שיח לשוני ער ובעל משמעות, המאפשר תקשורת בין אישית משמעותית. לשיח זה עשויות/עלולות להיות השלכות על התפתוחתה של השפה, בהתחשב בעובדה כי המבוגרים לא מעורבים ועל כן הם לא מספקים חיזוקים תרבותיים וחברתיים. (גילה זלכה)

  • לינק

    ספר זה בא לתת בידי המורים כלים מגוונים לניהול שיחה אישית עם תלמיד, עם הורה או עם איש צוות. הוא פונה ישירות אל המורה ומנהל עמה דיאלוג. עמדה מנחה בכתיבת הספר היא פסיכולוגיה החיובית המזמינה לחקור את האדם תוך שימת דגש על הכוחות החיוביים שבו. הוא כתוב כמעין סדנה אישית-התנסותית שתאפשר למורה במהלך הקריאה לשפר כלים קיימים ולפתח כלים חדשים בניהול דיאלוג. הכוונה היא לשכלל יכולות כמו הבנת העולם הפנימי, שלה ושל הזולת, ולחזק מיומנויות של הקשבה, אמפתיה, הכלה, ניהול שיח מתכוון ואימון ( צוות שפ"י , דפנה בראשי-אייזן, מאירה לוטנר-טמיר, מיכל עוז, חנה שדמי).

  • לינק

    המאמר דן בתרבות הוראה-למידה עדכנית בחינוך לשוני, הדורשת מן המורים הוראה מכוונת מטרה, רלוונטית ומוגדרת. כיום ברורה יעילות ההוראה המפורשת והשפעתה על הוראת השפה. ההבנה מה זו הוראה מפורשת מכוונת את המורים להבנות את הסביבה הלימודית, בהתחשב בהשפעת האינטראקציות החברתיות על רכישת השפה.שיח הוראה מפורשת מונע מהתלמידים את משחקי הניחוש ומעניק לתלמידים הזדמנות להשקיע בלמודים באופן משמעותי יותר, במקום לבזבז אנרגיה "להיכנס אל ראשו של המורה". כאשר נושאי הלמידה לא ברורים דיים ורק מרומזים, יכולים התלמידים למצוא עצמם לעיתים מבולבלים ובלתי מסוגלים לתפקד. הנסיון לחבר פיסות של אינפורמציה ששמעו, מבלי שהמורה מכוון אותם בארגון המידע – זוהי משימה קוגנטיבית קשה ליישום. ההוראה המפורשת נותנת כוח לתלמידים "להכנס לסוד הגדול של מה שמתרחש" והתוצאה הינה הוראה הממוקדת בתלמיד ומכוונת לשונות בין התלמידים (Christine Edwards-Groves)

  • לינק

    תלמידי כיתות ז' בבית הספר "רמות" בבת ים לא מתחילים את הבוקר כמו בכל בית ספר רגיל. במקום שיעור במתמטיקה או באנגלית, יום הלימודים נפתח בשיחה בין המורה לבין 15 תלמידים, שיושבים במעגל ומדברים על נושאים שונים. בבית הספר מופעל מתחילת השנה פרויקט החינוך האישי. את הפרויקט יזמה עיריית בת ים כדי לחזק את הקשר בין התלמידים לבין המורים, במטרה למנוע אלימות בבתי הספר ולשפר את הישגי התלמידים (יולי חרומצ'נקו)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין