מילת מפתח: שיח
מיון:
נמצאו 46 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    שיח ומלים שמורים משתמשים בהן בדברם על חינוך והוראה נחקרים מזה זמן רב תחת הכותרת "ידע", ובעיקר "ידע מקצועי של מורים". גישה זו נובעת בעיקר מההבחנות שנעשו בין סוגים שונים של ידע מורים ומהעניין בתפקיד החשיבה הפרקטית והשיפוטית הנעשים בתהליכי הוראה. המחקר המופיע במאמר זה הוא חלק משיח רחב על ידע ושיפוט בפרקטיקות מקצועיות שונות. כותבי המאמר גילו עניין מיוחד בממדים הנרטיביים של "ידע אישי פרקטי" של מורים. המוקד הוא בשאלות: מהו תפקיד שיח/נרטיב מורים בתהליך גיבוש תפיסת החינוך והעשייה החינוכית שלהם (פעלנוּת)? באיזו דרך ובאיזו מידה שיח כזה מקדם או מעכב את יכולת המורים לכוון את העשייה ההוראתית היומיומית שלהם? זאת כאשר ראוי לזכור שפרקטיקות כאלה אינן רק תוצאה של פעולות ובחירות של המורים, אלא גם של השפעת מבנים ותרבויות שבתוכם הם פועלים (Biesta, G, Priestley, M., & Robinson, S).

  • לינק

    אקטואליה, אוריינות ותקשורת הם הצירים סביבם נע ספרה האחרון, ולעניות דעתי הבלתי אובייקטיבית, החשוב של ד"ר מירה פוירשטיין מדברים אקטואליה: אוריינות תקשורתית (הוצאת מכון מופ"ת, 2016) שבו היה לי העונג לכתוב פרק אודות "שכול ותקשורת". פרשנויות רבות מצויות כיום למילה אוריינות: מהיכולת של האדם הלומד להבין את המציאות עבור ביכולת הפענוח של האדם הלומד את אותה מציאות וכלה ביכולת של האדם הלומד לתפקד באותה מציאות באמצעות שורה של כלי סריקה, סקירה, ביקורת ובעיקר אינטגרציה של כל השלוש לכלל סיכום בעל ממשות. אלא שבתוך סבך ההבנות הללו, המיומנויות אם תרצו, שבהם עוסקת פוירשטיין באופן מושכל, מצויים אנו כיום, במיוחד בישראל, במשבר סביב תפקידה הערכי של התקשורת (אריה קיזל).

  • סיכום

    ניהול שיחות מקצועיות הוא מרכיב חיוני בעבודתם של מורים ושל רופאים. במחקר ניסויי זה נבדקה האפקטיביות היחסית של שלוש פעילויות הכשרה שונות שהתבססו על למידה מרחוק ובה צפייה בווידאו של מקרים ועל משחק תפקידים ו/או שילוב ביניהם, זאת תוך פיקוח על ידע קודם ויכולות קוגניטיביות של הנחקרים. הממצאים עשויים לסייע בידי מתכנני תוכניות לפיתוח כישורי שיחה, במיוחד במקצועות הרפואה והחינוך. הם גם מאירים את התרומה של האסטרטגיות השונות ששימשו בהתערבות זו לפיתוח כישורי שיח ותקשורת ולכוחו של שימוש בווידיאו בהכשרה להוראה (Gartmeier, M., Bauer, J., Fischer, M., Karsten, G., & Prenzel, M).

  • לינק

    שי פירון טלטל את מערכת החינוך והלך. מה הוא רצה להשיג? מה הוא השיג? מה יישאר מכל זה? שיחה גלוית לב בביתו (יורם הרפז).

  • לינק

    בפוסט הקודם כתבתי על השלב הראשון של שיעור SOLE – איך לשאול את השאלה הגדולה? – או במילים אחרות, שאלת SOLE זה לא שאלת PBL. בשלב הראשון המורה במרכז ומניעה את תהליך הלמידה על ידי שאלה גדולה. ובשלב הבא, השלב שבו נעסוק כעת, הילדים יושבים בקבוצות וחוקרים…מבנה מרחב העבודה בשלב החקירה: 1. הפעילות מתקיימת במרחב רחב עם שולחנות עגולים ואזורים נוחים לשבת בקבוצות על הרצפה; 2. מוודאים שמוצב בקדמת המרחב לוח מחיק שעליו ירשמו הילדים שאלות משנה; 3. הילדים מתחלקים לקבוצות של 4; 4. כל קבוצה מקבלת מחשב אחד המחובר לאינטרנט – ולא יותר (כדי לעורר שיח בין הילדים, שיתוף פעולה ועבודת צוות); 5. כל קבוצה מקבלת דף בריסטול גדול, טושים ופתקים עם מדבקות (כדי שחברי הקבוצה יוכלו להוסיף הערות ומסקנות על הדף המרכזי); 6. לכל ילד כלי כתיבה ודף מכוון/מחברת כדי לתעד את התהליך ולבצע רפלקציה (רותי סלומון).

  • תקציר

    הנרטיב הממוקף – הנרטיב המזרחי החדש שעומד במרכז השיח המזרחי הרדיקלי – יוצא נגד שלילת הציונות את המזרחיות-ערביות ומעמיד את עצמו כאלטרנטיבה זהותית, אינטלקטואלית ואסרטיבית. ספרו של אריה קיזל בוחן את עלייתו והתבססותו של הנרטיב המזרחי אשר מהווה נקודת ציון במאבק הנרטיבים המתנגשים כביטוי לרצונן של זהויות לבטא את עצמן כנפרדות והיברידיות באתרי הישראליוּת (אריה קיזל).

  • תקציר

    מאמר זה פונה לתוצאה החברתית החשובה של הופעתם של קורסי ה-MOOC כתבנית חינוכית על ידי בחינה של הבניית השיח הפופולרי של קורסי ה-MOOC בתוך מקורות הזרם המרכזי של התקשורת החדשותית בארה"ב, באוסטרליה ובאנגליה במהלך 24 החודשים שחלפו. בייחוד, המחברים מספקים דיווח ביקורתי לגבי מה שהיווה שלב חשוב בהיסטוריה של הטכנולוגיה החינוכית – תוך פירוט התקופה שבה הדיון הפופולרי לגבי קורסי ה-MOOC עלה בחשיבותו על ההשתתפות/שימוש בפועל בקורסים אלו (Bulfin, Scott; Pangrazio, Luci; Selwyn, Neil, 2014).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את מאפייניו ואת גבולותיו של "הדיבור המתוכנן" (לרבות ההאזנה לדיבור זה), בהתבסס על הנתונים המוצגים בתכניות הלימודים בעברית (כשפת אם) בבית הספר העל-יסודי משנות החמישים של המאה ה-20 ועד ימינו. נחקרו גם היסודות הקבועים והשינויים שחלו בהוראה-למידה של "דיבור מתוכנן" בבית הספר העל-יסודי (רחל רוזנר).

  • תקציר

    המאמר מתחקה אחרי קשרי משמעות בשדה הסמנטי של מילות ה'שקר'. הוא מציע כלים בלשניים-סמנטיים שיבהירו את מעמדו ואת תוכנו של מושג מופשט כ'שקר'. המאמר עושה שימוש בכלי ניתוח סמנטיים שפיתחה הסמנטיקה הקוגניטיבית התאורטית בעשורים האחרונים מתוך ביקורת על המושג הקלסי והצר של ה'הגדרה' (תמר סוברן).

  • לינק

    מטרת מאמר זה היא לבדוק אם ההשתייכות של תלמידים יוצאי אתיופיה למעמד חברתי-כלכלי נמוך היא הגורם המשפיע ביותר על הישגיהם בשפה, ולאו דווקא השתייכותם לקבוצה אתנית מסוימת, או העובדה שהם מהגרים. הטענה המרכזית של מאמר זה היא שמדידת הישגיהם של עולי אתיופיה באמצעי מדידה סטנדרטיים מערביים, שאינם רגישים לתרבותם ולמגוון סוגי הידע האורייני המאפיינים את הקהילה, עלולה להשפיע על רמת הישגיהם.במאמר מוצגים מחקרים ותכניות התערבות שבהם ניסו החוקרים – ובין השאר, מחברת מאמר זה – להתאים לתרבות יוצאי אתיופיה את כלי ההערכה ואת המתודולוגיה המחקרית, הקשורים לרכישת העברית המדוברת והעברית הכתובה. אחריהם מפורטים סוגי ההתאמות התרבותיות שעשויים לשפוך אור על ההתנהגויות התקשורתיות והאורייניות הייחודיות לבני הקהילה האתיופית. בסיום המאמר מוצגות המלצות לטיפוח העברית כשפה שנייה והמלצות למחקר עתידי ( מיכל שלייפר) .

  • לינק

    מטרתו העיקרית של מאמר זה היא לטעון ש'גישות מבוססות-שיח' (discourse-based approaches) להוראת שפה שנייה וללמידתה צריכות לעמוד במרכזו של תהליך המביא את הלומדים למצב שבו הם מסוגלים להשתמש בשפה החדשה ביעילות ובמיומנות. תלמידים הלומדים שפה נוספת צריכים לפתח כישורי שיח בשפה זו, לתפקד בהקשרים חדשים וביחסים בין אישיים חדשים ולהתמודד עם גורמים לשוניים, תרבותיים וחברתיים שלפעמים זרים להם לחלוטין. הפדגוגיה המודרנית בהוראת השפות מחפשת ללא הרף דרכים חדשות להקלת תהליך התפתחותי זה. מאמר זה דן במסגרת שנועדה לשרת מטרה זו ( מריאן סלסה-מורסיה ועלית אולשטיין).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על קטע ממחקר פעולה בחינוך במסגרת של הכשרת מורים, הבוחן את האפשרויות של שימוש בסביבה מקוונת של google.doc לצורך פתיחה בשיח בקרב סטודנטים להוראה לגבי טבעם של יחסי ההכללה בין פרטים לבין הסביבה, והדרכים לשיפורם (Gedzune, Inga and Gedzune, Ginta, 2013).

  • לינק

    בבתי הספר של קבוצת עמל מופעלת השנה תכנית להקניית מיומנויות בניהול משא ומתן – Negotiation. התכנית מתנהלת בשיתוף PON – Program On Negotiation, בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד האמריקנית, ובחסות שגרירות ארה"ב. התכנית מקנה לתלמידים ידע ומיומנויות על בסיס מתודולוגיה שפותחה בהרווארד על ידי פרופ' רוג'ר פישר ומותאמת לתלמידי תיכון בארץ. במסגרת התכנית נפגשים תלמידים יהודים וערבים בסדנאות ובלימודים וירטואליים, כדי לחפש פתרונות שיהיו מקובלים על שני הצדדים. המפגשים מתנהלים בשפה האנגלית ( קו לחינוך) .

  • לינק

    אל שיח הקורבנות המזכך, שהפך נעים וחסר ביקורת עצמית, נשאבו בעשורים האחרונים גם המורים ולעיתים קרובות מדי גם מנהליהם ואפילו מפקחיהם. אלה אותם המחנכים החיים בשיח יום יומי שהוא שיח פוסט-מודרני מתעתע ובעייתי אשר יוצר בעיות יום יומיות בהן המחנכים מתקשים לתפקד. מצב זה יוצא כנגד ערכי היסוד ואף כנגד מבנה העל של מערכת מדינת הלאום הציונית-יהודית במספר תחומים. הראשון, בדחיית רעיון הקדמה. השני, בקביעה כי אנו בעידן קץ האידיאולוגיה. השלישי, בהתנערות מנרטיב העל. הרביעי, בהתנערות מהאמת המוחלטת או מתקפותה של כל אמת. החמישי, בתביעה לפלורליזם וריבוי קולות והשישי בדחיית הרצף ההיסטורי ( אריה קיזל) .

  • לינק

    בהרצאה שהועברה על ידי גב מאיה בוזו שוורץ מאבי ראשה הוצגו ממצאים המתמקדים בתקשורת מילולית זו. על פי המחקר מתברר כי מורים מדברים למעלה מ- 70% מזמן הכיתה, וחלק גדול מהתקשורת שלהם הוא בצורת שאלות (סה"כ כ- 90 שאלות בשיעור, למרות שהמורים חושבים שהם שואלים רק כעשרים בשיעור). מתברר כי יש משמעות רבה לאופן שאילת השאלות וניהול שיח ה"פינג פונג" עם הלומדים ( גדעון זילר) .

  • לינק

    שירות שיחות הווידאו של גוגל, Hangouts, מאפשר לכם לקיים מפגשי לימודים בשיא הנוחות מבלי שתצטרכו לצאת מהבית. הנגאאוטס (או בשמו העברי "זולה"), התחיל כפיצ'ר בתוך גוגל פלוס, והיום הוא זמין מתוך ג'ימייל, ומאפשר לכם לקיים שיחות וידאו באיכות גבוהה עם חברי הג'ימייל שלכם ועם חברים שמשתמשים באפליקציות אנדרואיד וiOS.

  • סיכום

    בתוך השיח הסוער והמתרחב עד מאוד בשני העשורים האחרונים על אודות אופייה של הזהות היהודית עולה גם שאלת עמדתם של הורים כלפי סוגיית החינוך בתחום. ההתחקות אחר הקול ההורי במרחב החילוני מעלה תדר בעל עוצמה נמוכה. השיח ההורי על החינוך היהודי הוא שיח חלקי, מצומצם ואף מנומנם במידה רבה. המאמר הנוכחי מבקש לתאר תמונה של שיח הורים על חינוך יהודי, שהובילה לקביעה האחרונה בדבר מאפייניו של שיח זה ( נורית חמו) .

  • סיכום

    מטרתו של הדיון שלפנינו לסייע בהגדרת התחום ובאופקיו העתידיים: מה היה חינוך יהודי לאורך ההיסטוריה של העם היהודי, ומהי המשמעות של השימוש בתחום דעת מעין זה בימינו? יש לזכור שבדורות קודמים היה שיח החינוך חלק בלתי נפרד משיח הזהות של הציבור; במובן הרחב, פירושו של "לחנך" היה לחברת ולכוון את ילדי העדה או הקהילה למסלול של חברות מלאה בחיי הקבוצה, העדה, השבט או העם. מתובנה זו משתמע שגם המושג "חינוך יהודי" צריך להיבחן על רקע המציאות החברתית בכל עת ועת. יתברר לנו שבפרקים נרחבים של ההיסטוריה היהודית לא נבדלה השאלה של "חינוך יהודי מהו?" מהשאלה "מהו להיות יהודי?" ( משה שנר ) .

  • לינק

    המאמר מתאר התפתחות של כישורי שיח ורפלקציה בקרב שלוש מתכשרות להוראה בגיל הרך .באמצעות קריאה חוזרת של ספרי ילדים בקבוצה הטרוגנית קטנה. המתכשרות השתתפו בתוכנית הכשרה במכללת לוינסקי. המחקר מבוסס על חקר רב-מקרים, ומתמקד בניתוח הפרשנות של המתכשרות והרפלקציה שלהם מתוך תעתיקי השיח במהלך שלוש שנות התנסות מעשית ( Tal, C) .

  • לינק

    תמונת המחקר העדכנית העומדת לרשותנו כיום בארץ התפרסמה לאחרונה בספר עשיר ומלא הפתעות, פרי של מחקר בן שלוש שנים שבו השתתפו 20 ילדים בני ארבע עד שש בראשית הדרך, ועוד 20 בני תשע – להם הקשיבו רוב קשב שמונה חוקרים (שבע נשים וגבר אחד). מתברר כי דפוסי השיח החופשי של ילדים – שיח עמיתים – מגלים שפה ונימוקים מתוחכמים ועשירים יותר מאשר אלה העולים בשיח מונחה על ידי הגננת למשל. זה לא אומר, כמובן, שאין לנוכחות הגננת ערך, נהפוך הוא, אלא שהגדרת התפקיד שלה צריכה להתעדכן כך שתשאיר לילדים כר נרחב ליצירת השערות ולבדיקתן בינם לבין עצמם (סקירת הביקורת נכתבה ע"י" ד"ר צביה ולדן , בעיתון "הארץ" – מוסף הספרים השבועי ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין