מילת מפתח: שיח פדגוגי
מיון:
נמצאו 5 פריטים
פריטים מ- 1 ל-5
  • תקציר

    שיפור הישגי תלמידים וחיזוק הלמידה תלויים בעיקר בשיפור ההוראה, ושיפור זה תלוי במידה רבה בתצפיות הוראה ובשיח בלתי אמצעי על השיעור הנצפה. ואולם תהליכי הערכת מורים המתבצעים מאז שנת 2010 באמצעות הכלי להערכת מורים אינם תורמים לקידום ההוראה ומשמשים יותר ככלי להערכה מסכמת ולא כתהליך מעצב ומשפיע על השבחת ההוראה, בבחינת מדחום שאינו מוריד חום, אלא רק מודד אותו (קובי גוטרמן).

  • לינק

    ההרצאה של ד"ר רינת שחף-ברזילי התמקדה בשיח פדגוגי בבית ספר המתפקד ברמה גבוהה בממדים של קהילת למידה מקצועית בית-ספרית . תוארו בה יחסי הגומלין בין היבטים ארגוניים ותרבותיים של קהילת למידה זו) מנגנונים של פומביות הפרקטיקה, דיונים סדירים, חקירה/הערכה של הפרקטיקה הבית- ספרית) ; היבטים תרבותיים של אחריות משותפת ללמידת תלמידים וללמידת מורים, מיקוד בלמידת תלמידים ותפיסות קונסטרוקטיביסטיות של מורים את ההוראה, הלמידה והערכה (הל"ה) לבין ממדי הערכת השיח : איכות רשת הידע השיתופי שנבנה במהלכו (התוצר), תהליך הבניית הידע השיתופי ודפוס התרומה של המשתתפים לדיון. איכות השיח נבחנה מנקודות מבט מתודולוגיות מגוונות: ניתוח תוכן, ניתוח שיח מוסדי ומודל מעגלי חקירה ) מעגלי הל"ל) (רינת שחף-ברזילי) .

  • לינק

    במערכת החינוך מדברים כיום הרבה על הכשרת התלמידים למיומנויות המאה ה 21- , פיתוח חשיבה מסדר גבוה ולומד עצמאי. בפועל, בתהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים במרבית השיעורים לא חל כל שינוי. סגנון ההוראה השכיח הוא עדיין ההוראה הפרונטאלית, של הרצאת הידע, ובמקרה הטוב – הרצאת הידע בתוספת שאלות ותשובות. כך עולה מניסוי בכלי חדש לתצפית בשיעורים, שפיתחה הראמ"ה במשרד החינוך. כלי התצפית, שעדיין נמצא בשלבי פיתוח, בוחן את הזמן האפקטיבי של השיעור והאינטראקציות הלימודיות בכיתה. כמו כן, בוחן הכלי מדדים של הוראה מיטבית, כמו הצגת מטרות השיעור, עריכת סיכומי ביניים, סיכום השיעור, בדיקה שהתלמידים מבינים לפני שמתקדמים בחומר, שימוש בדוגמאות, בייצוגים ועזרים ושימוש בשגיאות של תלמידים להעמקת הנושא.

  • לינק

    מנהל בית הספר הוא הדמות החינוכית המרכזית בבית הספר. במסגרת זו הוא נדרש להעריך מורים ולפעול לקידום ההוראה והלמידה בבית הספר. הגישות הקיימות בהערכת מורים לא מצליחות לשפר את ההוראה ומעלות את רף התסכול של מנהלים ומורים כאחד. שיחות המשוב בין מנהלים למורים אמנם מדגישות תחומים בהוראה שנדרש בהן תיקון, אך מתעלמות מחשיבותה של חווית ההצלחה כתרומה לשיפור ולשינוי. מאמר זה מדגיש את שיפור ההתנהגויות ההוראה באמצעות שימוש בכלי התצפית המוכר, אך תוך שינוי מהותי של שיחת המשוב המוכרת והמרתה בשיח פדגוגי. המאמר מקנה הכלים , הכללים והשפה הנדרשת לקיומו של שיח פדגוגי שיש בו כדי להצמיח מורים ולשנות התנהגויות הוראה( קובי גוטרמן).

  • לינק

    מטרת המאמר לבחון דרכים שבהן מורי בתי ספר ומורי אוניברסיטאות משתפים ביניהם פעולה. המחקר שואף ליצור מסגרת תיאורטית של מרחב הלמידה שנוצר בשותפויות והוא מבוסס דגם על ניתוח השיח הפדגוגי של ברנשטיין (Bernstein, 1999,2000). כל אחד משני המקרים שנחקרו מייצג דרכים שונות שבהן מורים וחוקרים באוניברסיטאות יכולים לעבוד יחד. המסקנה המרכזית היא שאינטראקציות ביניהם אפשרו פיתוח והעברה של רעיונות, מומחיות ויידע בין שתי מערכות – בית ספרית ואוניברסיטאית, בדרכים רב-צדדיות שאפשרו את קיומה של למידה מקצועות בשתי הקבוצות. השותפות והאינטראקציות המתקיימות בה והקישור בין מעשה ומחקר ובין מורים לבין אנשי אקדמיה, סיפקה אתר הן להפקה והן ליישום של ידע. אינטראקציה זו יוצרת הזדמנות ללמידה ולהתחדשות פדגוגית וקוריקולרית בבתי הספר כמו גם למחקר על צורות משתנות של פדגוגיה ושל קוריקולום.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין