מילת מפתח: שיח עמיתים
מיון:
נמצאו 10 פריטים
פריטים מ- 1 ל-10
  • לינק

    ההרצאה של ד"ר רינת שחף-ברזילי התמקדה בשיח פדגוגי בבית ספר המתפקד ברמה גבוהה בממדים של קהילת למידה מקצועית בית-ספרית . תוארו בה יחסי הגומלין בין היבטים ארגוניים ותרבותיים של קהילת למידה זו) מנגנונים של פומביות הפרקטיקה, דיונים סדירים, חקירה/הערכה של הפרקטיקה הבית- ספרית) ; היבטים תרבותיים של אחריות משותפת ללמידת תלמידים וללמידת מורים, מיקוד בלמידת תלמידים ותפיסות קונסטרוקטיביסטיות של מורים את ההוראה, הלמידה והערכה (הל"ה) לבין ממדי הערכת השיח : איכות רשת הידע השיתופי שנבנה במהלכו (התוצר), תהליך הבניית הידע השיתופי ודפוס התרומה של המשתתפים לדיון. איכות השיח נבחנה מנקודות מבט מתודולוגיות מגוונות: ניתוח תוכן, ניתוח שיח מוסדי ומודל מעגלי חקירה ) מעגלי הל"ל) (רינת שחף-ברזילי) .

  • לינק

    תמונת המחקר העדכנית העומדת לרשותנו כיום בארץ התפרסמה לאחרונה בספר עשיר ומלא הפתעות, פרי של מחקר בן שלוש שנים שבו השתתפו 20 ילדים בני ארבע עד שש בראשית הדרך, ועוד 20 בני תשע – להם הקשיבו רוב קשב שמונה חוקרים (שבע נשים וגבר אחד). מתברר כי דפוסי השיח החופשי של ילדים – שיח עמיתים – מגלים שפה ונימוקים מתוחכמים ועשירים יותר מאשר אלה העולים בשיח מונחה על ידי הגננת למשל. זה לא אומר, כמובן, שאין לנוכחות הגננת ערך, נהפוך הוא, אלא שהגדרת התפקיד שלה צריכה להתעדכן כך שתשאיר לילדים כר נרחב ליצירת השערות ולבדיקתן בינם לבין עצמם (סקירת הביקורת נכתבה ע"י" ד"ר צביה ולדן , בעיתון "הארץ" – מוסף הספרים השבועי ).

  • לינק

    כיצד המורים למתמטיקה לומדים מתוך באינטראקציות עם עמיתיהם ומהאינטראקציות הללו? מאמר זה בוחן שני מבנים הקשורים זה בזה, המציבים את המורים למתמטיקה ללמוד לגבי הוראה כאשר הם יוצרים שיח ועובדים יחד. מבני שיח אלה, שהמחברת מכנה אותם , מצבי חזרה והתבוננות של הוראה (Teaching Replays) וחזרות על מצבי ההוראה (Teaching Rehearsals), ממקדים את המורים בייחודיות של הכיתה, כאשר הם מצוותים יחד תוך השתתפות בראייה מחדש (Goffman, 1981), של תהליכי ההוראה בכיתה. השיח השיתופי והמפגשים לניתוח מצבי ההוראה מסייעים להם לפתח ידע פעיל ומעודכן עבור ההוראה, ידע שנוצר משילוב עקרונות כלליים אך ממוקם בפרקטיקה של הוראה בכיתה. חזרות וניתוח חוזר של מצבי הוראה בכיתה הם משאב חשוב עבור הלמידה השיתופית הזו משום שהם יוצרים תובנה רגשית וקוגניטיבית בדיון ( Ilana Seidel Horn).

  • לינק

    מנהל בית הספר הוא הדמות החינוכית המרכזית בבית הספר. במסגרת זו הוא נדרש להעריך מורים ולפעול לקידום ההוראה והלמידה בבית הספר. הגישות הקיימות בהערכת מורים לא מצליחות לשפר את ההוראה ומעלות את רף התסכול של מנהלים ומורים כאחד. שיחות המשוב בין מנהלים למורים אמנם מדגישות תחומים בהוראה שנדרש בהן תיקון, אך מתעלמות מחשיבותה של חווית ההצלחה כתרומה לשיפור ולשינוי. מאמר זה מדגיש את שיפור ההתנהגויות ההוראה באמצעות שימוש בכלי התצפית המוכר, אך תוך שינוי מהותי של שיחת המשוב המוכרת והמרתה בשיח פדגוגי. המאמר מקנה הכלים , הכללים והשפה הנדרשת לקיומו של שיח פדגוגי שיש בו כדי להצמיח מורים ולשנות התנהגויות הוראה( קובי גוטרמן).

  • לינק

    מורה בבית הספר הדמוקרטי "גבעול" בגבעת אולגה מאמין שגישת הלמידה הדיאלוגית +תפישת ווב 2 מחוללת מהפכה הכרחית ולכן הקים רשת חברתית מתוקשבת בבית הספר בו הוא מלמד. 120 תלמידים, מורים והורים חברים ברשת המתוקשבת , מתוכם כ-25 אחוז פעילים; כמה שיעורים המתבססים על הרשת לעבודה מתוקשבת (בנוסף למפגשים המתוקשבים בשיעוריי); מעורבות ראשונית של הורים בתכנים שנלמדים בעזרת הרשת וכו'. בהקשר למידת ההשתתפות ברשת, בכוונת ביה"ס "גבעול" לשים דגש רב על מעורבות הורים בתכנים הנלמדים. למשל אם בשיעור נדונה שאלה על הלבטים של בן-גוריון ערב הכרזתו על הקמת המדינה, יכולים הורי תלמידים להכנס לפורום השיעור ולענות על השאלות העקרוניות שעלו במהלכו ( הראל צ'רניס) .

  • לינק

    המאמר דן בערך של צפיית עמיתים המלווה בשיחות מקצועיות לפיתוח המקצועי של מורי מורים. הכותבים מנתחים את התנסויות הלמידה שלהם, מבארים מה אתגר אותם בתהליך ובמה תפישותיהם שונות או דומות. לדעתם אמון וקשרים מקצועיים הוא המרכיב החיוני ביותר של תהליך הלמידה. המאמר מאיר את החשיבות של היבטים קוגניטיביים-רגשיים ואישיים-מקצועיים(Day & Leitch, 2001 ) של חיי מורי מורים בתמיכה בלמידתם תוך שילוב של תצפית עמיתים ושיחות מקצועיות מתמשכות. לדעת הכותבים ארבעה התחומים, הקוגניטיבי-רגשי והאישי-מקצועי צריכם להיות חלק מלמידה ומהתפתחות של מורי מורים. הנחת היסוד שלהם הן שרווחה רגשית וקשרים אישיים מרכזיים לשיפור ההוראה. הם רואים בשיחות למידה דרך מרכזית לקיום משא ומתן בין מורים על מהות ההוראה. החוקרים מראים את חשיבות השיחות שקיימו, את הערך של חקר ההבנות שלהם באמצעות פיתוח מודעות לכך וזה לזה בקהיליית עמיתים ( Schuck, S., Aubusson, P. & Buchanan, J).

  • סיכום

    המאמר דן בהפיכתם של צוותי מורים ושל סטודנטים להוראה לקהילות לומדות במסגרת הכשרת מורים במערך של "בית ספר לפיתוח מקצועי" (PDS) ובשילובם של שני סוגי שיח למידה- פנים –אל-פנים ודואר אלקטרוני (דוא"ל) – בהליך זה שני תהליכים אלה שינו את תפקידי המורה ואת תפקידי המדריך הפדגוגי. המחקר התמקד בקהילה לומדת אחת, שהתרכזה סביב מדריכה פדגוגית להוראת הלשון העברית, והשתתפו בה סטודנטים ומורים משני בתי ספר. הפעילויות שנחקרו חולקו לשתי קטגוריות עיקריות: פעילות פנים-אל-פנים ופעילות בדוא"ל. נראה כי שימוש בתקשורת מקוונת לצדן של פגישות יזומות עשוי לייעל את פעילות הקהילה ולכונן ולהצמיח את המשתתפים ואת תפוקתם (חנה שגיא, דרורה כפיר)

  • סיכום

    עבודה זו מציגה ניתוח שיח אישי וקבוצתי של מתכשרות להוראה, במהלך קורס, במכללה להכשרת מורים. השיח עוסק במשימת הקורס, חניכה שבועית, של אדם מאותגר שכלית על ידי מתכשרת להוראה. מטרת העבודה לאפיין את התפתחותן המקצועית של משתתפות הקורס, המתכשרות להוראה, באמצעות מודל התפתחות מקצועית של קגן (Kagan).ממצאי ניתוח ראשוני של דגימות שיח, מצביעים בתחילת המשימה על חששות וקשיים אישיים ובהמשך על רכישת ידע חדש, ללא שימוש במקורות ידע חיצוניים, כגון חומר קריאה. הממצאים ראשוניים, ועשויים להצביע על תהליך התואם בחלקו את המודל של קגן, לפיו, התנסות תורמת לרכישת ידע חדש ושינוי באמונות אצל מתכשרות להוראה (דיתה פישל)

  • סיכום

    המחקר בחן כיצד מורות מתמחות, המעלות קשייהן והתלבטויותיהן במסגרת פורום באינטרנט, בונות את חשיבתן המקצועית. המחקר התמקד ב-19 מורות, בשנה הראשונה לעבודתן. מורות אלה השתתפו בפורום מקוון במסגרת סדנת ליווי ותמיכה בהתמחות, שנערכה במכללה להכשרת מורים. תוכני הפורום נותחו על פי "התיאוריה המעוגנת בשדה" ונוסף על כך זוהו מאפייני שיח כמיצוב, חזרות ומטפורות מנחות לצורך חשיפת תכנים סמויים. השיח המקוון יצר מרחב בטוח להעלאת קשיים. השוואה בין קווי השתתפות של הסטודנטיות בפורום מראה כי מורכבות הפנייה שלהן לחברותיהן, לכידות הפנייה ושקיפות המניעים העומדים מאחוריה קבעו במידה רבה את איכות התגובות ומורכבותן ואת המידה שבה קידמו תגובות אלו את מסוגלותן ל"התיר" בעיות ודילמות בעבודתן ולהעשיר את חשיבתן המקצועית (לוטן צביה, שרה שמעוני)

  • סיכום

    המחקר המוצג מבוסס על תהליך חינוכי מחקרי המתרחש למעלה משנתיים במסלול לגיל הרך במכללת קיי. מטרת המחקר לתאר ולאפיין שיח הילדים במהלך "משחק כאילו" לאחר שהוקרא להם סיפור, ולבדוק את הזיקה בין מאפיינים אלו להתפתחות כישורים אורייניים. מאפייני השיח העולים מהמחקר יכולים לעודד את אנשי החינוך בגיל הרך להתוות תכנית חינוכית שתטפח אוריינות אצל הילדים באמצעות "משחק כאילו" בעקבות סיפור. ניתן לומר כי גישה זו, המקרבת את הילד לספר בדרך בלתי שגרתית, נותנת לו מקום והרשאה להשתמש בדמיון שלו ובאמצעותו לפתח את התחום האורייני (אסתר ורדי –ראט, חוה תובל' תמר אילון, זהבה כהן, תרצה לוין והדסה אילנברג.)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין