מילת מפתח: שיוויון
מיון:
נמצאו 13 פריטים
פריטים מ- 1 ל-13
  • תקציר

    מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם באחרונה (דצמבר 2018) דוח בשם מערכת החינוך: מבט-על. הדוח מציג בפני מקבלי ההחלטות ובפני הציבור הרחב תמונה כוללת של מערכת החינוך, המשלבת בין הממדים החברתיים והכלליים בהתוויית המדיניות הציבורית. רבים מהממצאים בדוח השנה מעודדים, ומציגים התקדמות בשורה של מדדים במערכת החינוך בישראל.

  • לינק

    רשימה זו סוקרת הנחיות חדשות בנוגע להחלטה כיצד לחגוג יום הולדת בגן, לשיקולים שעל הגננת לשקול בהקשר זה, לרבות שיתופם של ההורים בחגיגה. הרשימה מדגישה את התפקיד החיברותי ואת הקשרו הרחב יותר של אירוע יום ההולדת ומבקשת להשקיף על תפקיד זה בעת יישום ההנחיות.

  • סיכום

    רשימה זו סוקרת ספר חדש, הדן בנושא של הפרטה במערכת החינוך בישראל ומדגימה תופעה זו במישורי חינוך מגוונים.

  • לינק

    מדוע יש פערים בין הצהרות למעשים במערכת החינוך?מדוע נותרות לעתים ללא כיסוי הצהרות על דאגה לשוויון הזדמנויות, על מענה דיפרנציאלי לכל תלמיד ועל צמצום פערים מגדריים אל מול פרקטיקות רווחות של מיון תלמידים על פי קבוצות יכולת, מתן מענה אחיד לכל התלמידים ושעתוק המבנה החברתי?לפי התאוריה המוסדית החדשה לפערים אלה יש תפקיד אדפטיבי, המאפשר את המשך תפקודה של מערכת החינוך: הדרך המיטבית שבה יכולים ארגוני חינוך להתמודד עם ציפיות רבות, חלקן סותרות, המופנות אליהם ממגוון שחקנים, היא להגיב בדרכים משתנות, מגוונות ולעתים גם הן סותרות. למרות כישלונן לכאורה במונחי יעילות, לדרכים אלה יש תוצאות טובות מבחינת ההתאמה לשדה וגיוס משאבים.

  • תקציר

    הבטחת זכויות חברתיות של אזרחים וצמצום שוניות חברתיות הינם עקרונות מרכזיים אשר עיצבו את המדיניות החינוכית של פינלנד ושל מדינות הרווחה הנורדיות האחרות. שוויון היווה סדר-יום רשמי בפוליטיקה ובמדיניות חינוכית החל מהרפורמות הבית-ספריות המקיפות של שנות השישים והשבעים של המאה העשרים. אולם, המשגת השוויון לא הייתה יציבה, דבר המשקף את האקלים הפוליטי שבו הטענות הפוליטיות נוצרו. במאמר זה, המחברים מנתחים מסמכי תכניות לימודים פיניות הנוגעים לחינוך בחטיבה העליונה משנות השבעים של המאה העשרים ועד העשור השני של המאה העשרים ואחת כדי לגלות כיצד מוצגות המטרות של שוויון חינוכי (Lappalainen, Sirpa and Lahelma, Elina, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את החשיבות היחסית של בחירת תחומי דעת (subject choice) ושל הישגים בחטיבה העליונה בהסברת אי-השוויון החברתי בנגישות להשכלה הגבוהה בסקוטלנד ובאירלנד. שתי מדינות אלה שונות במידת הבידול בתוכנית לימודים (curriculum differentiation), בדרגת הסטנדרטיזציה בבחינות בית-ספריות ובקריטריונים לכניסה להשכלה הגבוהה. בפרט, בסקוטלנד בחירת תחומי הדעת בחטיבה העליונה מבודלת יותר (הן במונחים של מספר הן בסוג תחומי הדעת הנבחרים) והקצאת המקומות בהשכלה הגבוהה מתוקננת (standardized) פחות ותלויה יותר בתחומי הדעת שנלמדו בבית הספר מאשר באירלנד (Iannelli, Cristina; Smyth, Emer; Klein, Markus, 2016).

  • סיכום

    הכותבת בוחנת את הקשרים הדיאלקטיים בין אנושיות, גזע, צבע, אתניות וחינוך, את הדרך שבה הם מומשגים בקבוצות שונות וכיצד יש לתפוס אותן ולשלבן בהוראה ובלמידה. היא טוענת בעד הכנסת שינוי להוראה והפיכתה או ביסוסה כהוראה נענית-תרבותית (cultural-responsive teaching), שהיא דרך ההוראה נכונה לקידום ההישגים של תלמידים בני אוכלוסיות הנתפשות כנחשלות תוך מתן כבוד למורשתם התרבותית. במאמר זה הכותבת פורשת את תפישותיה, אמונותיה ופרסומיה בנושא (Geneva Gay).

  • לינק

    הספר "מאבקים בינלאומיים לחינוך דמוקרטי ביקורתי" חושף את האתגרים החינוכיים העומדים בפני קבוצות שוליים בהקשר של מדינות שונות. מדינות מפותחות, כמו ארצות הברית, ישראל וקוריאה, ומדינות פחות מפותחות, כמו סין, הודו וברזיל, מתוארות כולן כבלתי מושלמות במרדף שלהן אחר חינוך שוויוני; יחד עם זאת, כולן הוצגו כבעלות פוטנציאל לשיפור. בניתוח בתי ספר יסודיים ותיכוניים כמו גם מוסדות של השכלה גבוהה, ספר זה מספק הצצה על האופן שבו סדר היום הנאו-ליברלי השפיע על הדרך שבה מדינות חושבות על חינוך. בעיקר, הוא מדגיש כיצד חלקן נלחמות לשיפור האפשרויות החינוכיות המוצעות לאלו הנמצאים בשוליים כך שהן נמצאות בעמדה טובה יותר כדי להצדיק את עצמן. כל פרק מספר סיפור משכנע אודות הבעיות העומדות בפני יחידים ומוסדות המחפשים לספק חינוך דמוקרטי לאלו שאחרת היו עלולים להתעלם מהם או שלא לקבל יחס ראוי בבתי ספר מסורתיים ( Pinkney, A).

  • סיכום

    רמת ההוראה הירודה, התנאים הפיזיים הבלתי נסבלים, הצפיפות וחוסר המשמעת גורמים לתלמידים רבים לפנות למורים פרטיים. תעשיית המורים הפרטיים משגשגת, ומגדילה את הפערים בין מי שיש לו למי שאין. בשנים האחרונות, התרחבה מאוד תופעת הפנייה למורים פרטיים במקצועות הריאליים וגם במקצועות הומניים כמו היסטוריה, ספרות, תנ"ך ולשון. השימוש במורים פרטיים התפשט אפילו לגיל הרך, וכיום הורים רבים לוקחים אפילו פעוטות לשיעורי הדרכה פרטיים, מחשש לקשיי קליטה בהשתלבותם בגני הילדים.

  • לינק

    אחת ממטרותיה המוצהרות של מערכות החינוך הממלכתיות היא מתן שוויון הזדמנויות לתלמידים מרקע כלכלי וחברתי שונה בכוונה ליצור חברה שוויונית יותר. כך,בין השאר, נחקקו חוקים אשר מבטיחים חינוך חינם לכל, נוצרו אזורי רישום אשר מתעלים תלמידים לבתי ספר ציבוריים לפי מקום מגוריהם ונכפתה אחידות פדגוגית ומינהלית על בתי הספר. אחת מתופעות הלוואי של מדיניות חינוך זו היא התמעטות מספרם של בתי הספר הפרטיים או העצמאיים מהם שרדו בעיקר אלו אשר מיועדים לאוכלוסיות חזקות מאד (בתי ספר אליטיסטיים). דומה שמקובל כיום על הכול כי זו הדרך היחידה כדי להבטיח שוויון והקטנת פערים. האומנם? המאמר המוצג כאן מביא ממצאים ממחקרים אמפיריים אשר מערערים על חד משמעותיותה של התפיסה הזאת. הממצאים והמסקנות שמחקרים מהסוג שהציג ד"ר גבי בן עמי כאן מחזקים את הטענה שבסך הכול, תוכניות בחירה פועלות לטובת כלל האוכלוסייה ואינן אחראיות להגדלת פערים חברתיים. בכל מקרה לא מעבר לפערים ולסגרגציה אשר קיימים בכל מקרה במערכת הנוכחית ש(כמעט ו) איננה מאפשרת בחירת הורים בחינוך ( גבי בן-עמי) .

  • רפרנס

    ביבליוגרפיה מקיפה ומומלצת בנושא מגדר וטכנולוגיה בחינוך. הרשימה מורכבת מכמעט 700 פריטים שונים (ספרים ומאמרים), וכוללת מלבד מידע ביבליוגרפי מלא, מילות מפתח והערות. את הרשימה ערכה Jo Sanders, מומחית לשיווין מגדר (Gender Equity), לצורך סקירה ספרותית שערכה בנושא: Gender and Technology: A Research Review והיא עדכנית לשנת 2005.

  • סיכום

    בקונטקסט הביקורת הקיימת בעולם כיום על הכשרת מורים, יש צורך בהתייחסות מחודשת לתחום ההכשרה ולמקצוע ההוראה כמו גם – בהערכה ביקורתית של הכשרת המורים וביה"ס. המאמר עוסק בנושא "שאלת התוצרים" תוך התמקדות בצדק חברתי כהיבט משלים לעיסוק בהצטיינות אקדמית. Cochran-Smith טוענת שיש צורך שמכשירי מורים ואחרים יבחנו מקרוב את ההגדרות השונות של תוצרים חינוכיים ויעמידו אותן לביקורת ולדיון. המאמר מבקש לתרום לדיון הקיים בנוגע להתחדשות של הכשרת מורים תוך התייחסות ספציפית לתנועת הסטנדרטים המתפשטת והולכת ולטובת הציבור כמו גם להתנהגות ולניהול החינוך באופן כללי.

  • לינק

    המחקר הנוכחי בוחן את השאלה מדוע וכיצד מגשרים מורי מורים על הפער בין חינוך רב-תרבותי וחינוך גלובלי במשמעם הרחב בהכשרת מורים להתמודדות עם שונות, שוויון ותקשורת בקהילה המקומית, הלאומית והעולמית. המאמר מתמקד בממצאים העוסקים בהתנסויות ממשיות/חיות שמורי מורים תיארו כמשמעותיות בהתפתחותם המקצועית. בהתנסויות ממשיות /חיות הכוונה להתנסויות בעלות מבנה זמני שאי אפשר לתופשו בביטויו המיידי אלא רק כרפלקציה במבט לאחור. זוהי התנסות בעלת מהות מסוימת, שניתן לעמוד עליה רק ברטרוספקציה. במסגרת המחקר המורים בחנו לאחור את חייהם המקצועיים וכתבו כיצד הם רואים את ההתנסויות האלה בהווה ואת תרומתן לעיצוב העבודה והמחויבות שלהם לרב-תרבותיות וגלובליזציה. מתן משמעות ברטרוספקציה היא יותר מרפלקציה. מורי המורים התבקשו לבחור את ההתנסויות המשמעותיות ביותר ולכתוב עליהן כך שישקפו את הקשרי החיים, הקריירות, התיאוריה והמעשה שלהם ובכך לשתף את זולתם (Merryfield, M.M).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין