מילת מפתח: שונוּת
מיון:
נמצאו 27 פריטים
פריטים מ- 21 ל-27
  • לינק

    מן הספרות עולה כי היחס לתלמידים בעלי מאפייני מגדר מיוחדים לא טופל בבתי הספר והיחס אליהם אף הורע (Kosciw et al., 2008). מורים רבים מסרבים לגעת בנושאים אלה, מתוך פחד או בושה (Heifetz & Linsky, 2002). לאור הממצאים האלה חקר המקרה המתואר במאמר זה מתייחס לשאלה: "אילו נושאים עולים ברפלקציות כתובות של מורים מתחילים בוגרי הכשרה לאחר הרצאת אורח בנושא חינוך, מגדר ואוכלוסיות מיוחדות בו?". המאמר מתאר ומסביר מה קרה במהלך ההרצאה ומנתח את ההשפעה של המרצה. כדי לקדם צדק חברתי ראוי שמורים יממשו את פוטנציאל המנהיגות הקיים בהם. מורים מנהיגים השואפים לחנך לצדק חברתי בעבודתם עשויים להיראות כמי שמממשים את תחושת המטרה, רפלקטיביים ומעשיים. הם מודעים לעצמם ומקבלים אחריות על למידת תלמידיהם, ואינם מושתקים ע"י סביבתם (Lambert, 2003). מנהיגים חינוכיים אלה צריכים להיות בעלי ידע על צרכים שונים של תלמידים ובהם אלה שזהותם המגדרית שונה ( Larrabee, G.L., Morehead, P).

  • לינק

    השוני הקיים בין מורים, תלמידים ומורי מורים משפיע על ההחלטות הקוריקולריות שלהם; מחויבות פרוגרמטית רחבה להתמודדות עם שוני עשויה להיות אידיאלית, והמחקר תומך בגישה שיטתית מסוג זה (Villegas & Lucas, 2002). הבנה של המושגים שלהלן היא קריטית להכשרת מורים, שכן הימנעות של מורים מלראותם כבסיס לקבלת ההחלטות עלולה לפגוע בהישגי התלמידים. המאמר סוקר חמש תפישות שחשוב שתהיינה חלק מהרפרטואר הקונצפטואלי של מורים בהקשר זה. חשוב שבמסגרת הכשרת המורים תהייה תוכנית ליבה אחידה בנושא השונות. החזון של הוראה/הכשרה-הנענית-תרבותית צריך להיות משותף לכל מכשירי המורים והוא צריך לצמוח מתוך דיאלוג ומשא ומתן ביניהם (Villegas & Lucas, 2002). לדעת הכותב על כל מורי המורים לבנות, מתוך הבנה ושיתוף של מורי בית ספר, תוכנית של "לימודי שונות בהכשרת מורים". חמשת התחומים הנזכרים לעיל עשויים להיות משותפים ומקובלים על כולם ( Milner, R.H).

  • לינק

    מטרת מאמר זה היא לחשוף את הנחות היסוד הפילוסופיות, המפורשות והמובלעות שעליהן מושתת תפישת החינוך כסוציאליזציה. המאמר בוחן באופן ביקורתי את שתי המטרות המרכזיות של החינוך כסוציאליזציה: א. לשלב את הפרט ולהתאימו לנורמות ולדפוסי ההתנהגות המקובלים בחברה שאליה הוא משתייך. ב. לאמן את היחיד ולהכשירו למילוי תפקידים ( אזרחיים, משפחתיים , תעסוקתיים) , לדעת מחבר המאמר , כאשר הסוציאליזציה הופכת לאידיאולוגיה הרשמית של ביה"ס היא : 1. מדרדרת את החינוך לכיוון של "אימון" ו"תעמולה". 2. מעודדת בינוניות, קונפורמיות וחוסר סובלנות כלפי החריג והשונה. בחברה סובלנית, המורים מסייעים לתלמידים לממש ככל הניתן את הפוטנציאל שבהם ללא דגם מוכן מראש שאליו עליהם להידמות. הם לא שופטים ולא ממהרים להדביק תוויות. הם מכבדים ומטפחים את השוני כאיכות שתורמת לקהילה. במקום שבו מנסים קודם כל ל"חברת" את התלמיד אין סבלנות , אלא להפך בינוניות , צרות אופקים, תסמונת של "ראש קטן" , סטריאוטיפים מגדריים וגזעניים, עדריות ואפילו אלימות – פגיעה פיזית באנשים – שמקורה בשנאת השונה ( אבינון , יוסף).

  • לינק

    האוניברסיטה של B.C בקנדה הנחשבת לאחת האוניברסיטאות המובילות בהכשרת מורים בקנדה עורכת בימים אלו שינויים מהותיים בקורסים להכשרת מורים. בכל הקורסים הנלמדים במסלולים להכשרת מורים יהיו מעתה דגשים בשני נדבכים: שונות וצדק חברתי. ההיערכות החדשה נועדה לתת מענה לצרכי המורים המלמדים כיום בבתי הספר בקנדה ולכן היסודות של הוראה ולמידה בה יש מרכיבים גבוהים של שונות תלמידים מקבלים משנה חשיבות מבחינת שיטות ההוראה הנלמדות והתפיסות החינוכיות. לאוניברסיטה יש עניין רב להיות קשובה לצרכי השטח ומכאן השינויים בהדגשי ההכשרה להוראה. כל פרחי ההוראה שיירשמו בשנים הקרובות למסלולי הכשרת המורים באוניברסיטה יידרשו להתמודד עם הסוגיות והסוגות של שונות וצדק חברתי כבר בשלבים ההתחלתיים של ההוראה, ההכשרה והלמידה .

  • מאמר מלא

    היכולת והמיומנות לחשוף ולהכיר מידע מעודכן, ולהבנות בעזרתו ידע חדש נתפס כיום בעיני חוקרים כחשוב יותר מן הידע הקיים, המצוי בידנו. הדגשת חשיבותה של יכולת החשיפה לידע חדש מעניקה ערך מוסף לשונות. השונות היא זו המעשירה ומבנה ידע מקורי חדש. הידע טוענים חוקרים, מעוגן דווקא בגיוון ובשוני בדרך עיבוד המידע. "ולנגד עיננו המנהלים, הופכת הסביבה החוץ בית ספרית, מסביבה צורכת מידע, כפי שהייתה מוכרת לנו עד היום, לסביבה יוצרת ידע." לנוכח זאת, נדרשים המנהלים כיום לגבש אסטרטגיה וטקטיקה הן כלפי פנים והן כלפי חוץ המתייחסת לממדי אי הוודאות מחוץ לארגון והשפעתה על הנעשה בתוכו.

  • סיכום

    במחקר, שבחן 37 מורים מנוסים שמלאו תפקיד חונכים למורים מתחילים, נמצא שמורים חונכים מסוגלים למקד את המתחילים בלמידת התלמידים, ובמיוחד בחלשים שבהם, כבר בשלבי ההוראה הראשונים. לשם כך נזקקים החונכים לידע על תלמידים ועל למידת מורים, על פדגוגיות להוראה בכיתה ולהדרכת מורים, ובמיוחד ידע רב רובדי ויכולות בכמה תחומים של הערכה. שימוש נכון בידע זה עשוי להעמיד במרכז את הלמידה של התלמיד ולעזור למורה המתחיל ליצור שיטות לעיצוב ההוראה תוך היענות לצורכי התלמידים השונים. תוצאות מחקריות אלה מציבות אתגר בפני דרכי עבודה שמרניות של חונכים וקוראות ליצירת בסיס ידע רלוונטי להתפתחות החונכים כך שימקדו את המורים המתחילים בשלב מוקדם בהוראה אינדיווידואלית בהתאמה לתלמידים. (Athanases, S.Z., & Achinstein, B.,)

  • לינק

    המחקר הנוכחי בוחן את השאלה מדוע וכיצד מגשרים מורי מורים על הפער בין חינוך רב-תרבותי וחינוך גלובלי במשמעם הרחב בהכשרת מורים להתמודדות עם שונות, שוויון ותקשורת בקהילה המקומית, הלאומית והעולמית. המאמר מתמקד בממצאים העוסקים בהתנסויות ממשיות/חיות שמורי מורים תיארו כמשמעותיות בהתפתחותם המקצועית. בהתנסויות ממשיות /חיות הכוונה להתנסויות בעלות מבנה זמני שאי אפשר לתופשו בביטויו המיידי אלא רק כרפלקציה במבט לאחור. זוהי התנסות בעלת מהות מסוימת, שניתן לעמוד עליה רק ברטרוספקציה. במסגרת המחקר המורים בחנו לאחור את חייהם המקצועיים וכתבו כיצד הם רואים את ההתנסויות האלה בהווה ואת תרומתן לעיצוב העבודה והמחויבות שלהם לרב-תרבותיות וגלובליזציה. מתן משמעות ברטרוספקציה היא יותר מרפלקציה. מורי המורים התבקשו לבחור את ההתנסויות המשמעותיות ביותר ולכתוב עליהן כך שישקפו את הקשרי החיים, הקריירות, התיאוריה והמעשה שלהם ובכך לשתף את זולתם (Merryfield, M.M).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין