מילת מפתח: שולייתיות קוגניטיבית
מיון:
נמצאו 5 פריטים
פריטים מ- 1 ל-5
  • סיכום

    מטרת המאמר הייתה לבחון כיצד ניתן לשנות גשטלט קיים, תפיסות והבנות על הוראה, למידה והערכה, שנוצרו בקרב מתכשרים להוראה בשנות היותם תלמידים בתהליך של "שוליתיות של תצפית", ולהבנות עמם, מתוך מודעות, סכמה חדשה או הבנות חדשות ומשמעותיות. הבחינה נעשתה באמצעות מודל תלת-ממדי של למידת מורים (Korthagen, 2010a) בפיסיקה, שכלל פרזנטציה של מחקר שנעשה על שימוש בכלי הקשור לתחום דעת זה (Morris, et al., 2012) (Force Concept Inventory). מסקנות הכותבים הן שניתן וחשוב לשנות אמונות ותפיסות נאיביות של מתכשרים כדי להובילם לבניית תפיסות מבוססות ומושכלות (Westrick, J.M., & Morris, G.A).

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון מסוגלות-עצמית, הנעה, יכולות של כיול ידע תוכן (knowledge calibration) ותפיסות של חקר בקרב מורים למדעים במהלך לימודים במסגרת תוכנית התפתחות מקצועית חד-שנתית למורים למדעים (כאן: ביולוגיה ומדעי כדור הארץ). בתוכנית למדו המורים בהובלת מדען שהיה המלווה המקצועי של התוכנית בדגם של שולייתיות קוגניטיבית. החוקרים ביקשו לבחון אם תוכנית כזו משנה מאפיינים קוגניטיביים ולא-קוגניטיביים של התפתחות מקצועית של מורים (Peters-Burton, E.E., Merz, S.A., Ramirez, E.M., & Saroughi, M).

  • לינק

    המאמר מציג מסגרת מושגית וחקר מקרה בדבר הדרך שבה ארבעה מורים מתפקדים כמורי-מורים בית-ספריים (School-based teacher educators) בשני בתי-ספר המקיימים שותפות עם מוסד הכשרה בהולנד. מדובר בשותפות המאופיינת באחריות משותפת להכשרה ולהערכה של מתכשרים להוראה ולארגון ההכשרה על פי העיקרון של "למידה באמצעות הוראה בפועל, ממשית ומשמעותית" (Ten Dam & Blom, 2006, 649).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בדק האם למידה בסביבה מתוקשבת מביאה לשינוי בתפיסות אפיסטמולוגיות של סטודנטים הלומדים במכללה ולשינוי בהתייחסויותיהם, בתובנותיהם ובהעדפותיהם לגבי מהותה של סביבה לימודית מתוקשבת. הממצאים מצביעים על כך שהתנסות הסטודנטים בלמידה בסביבה מתוקשבת מסייעת בשינוי תפיסותיהם האפיסטמולוגיות בכל מדדי התפיסות ומבטאים מעבר מתפיסות שהן יותר נאיביות לתפיסות שהן יותר מתוחכמות ( תמר לוין, שלומית בן-שחר) .

  • סיכום

    הכותבים מציגים במאמר דגם של הוראה שיש בו משום חזרה למושג השולייתיות המסורתית הנושנה אך משלב מאפיינים בית-ספריים חדשים. הם קוראים לדגם זה "שולייתיות קוגניטיבית" (Collins et al., 1989). שולייתיות מסורתית נתפשה בדרך כלל כלמידה שבה מומחה מראה/מדגים ללומד/מתלמד כיצד לבצע מטלה, משגיח על התנסויותיו ומעביר אליו בהדרגה יותר ויותר אחריות עד שהוא מיומן דיו. שולייתיות קוגניטיבית עיקרה לא בצפייה במעשה אלא בהנגשה של חשיבת המומחה ושיקולי הדעת שלו בעשייה למתלמד. היא בעלת היבט חברתי בהיותה מעוגנת בתרבויות הייחודיות של כל השותפים לביצוע המטלה (Collins, A., Brown, J. S., & Holum, A).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין