מילת מפתח: שאלת שאלות
מיון:
נמצאו 47 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    ידע נוסף או התמחות מעמיקה יותר לא יכולים למנוע מאיתנו מלבצע טעויות שוב ושוב. גם המומחים הגדולים בתחומם עומדים לבצע טעויות טריוויאליות בתחום ההתמחות שלהם. הדרכה נוספת לא תסייע כי הטעות נובעת מהתעלמות שלנו ממידע שסותר את מה שאנחנו כה בטוחים בו. אם מומחים רוצים להימנע מלבצע טעויות בעתיד, הם צריכים שיהיה מישהו לצידם שיוכל להטיל ספק ולשאול שאלות על הפעולות שלהם (מתודיקה).

  • לינק

    בבחינת הדרך שבה קהילות חקר פילוסופיות משמשות כמרחב דיאלוגי המאפשר חיפוש אחר משמעות במישור האישי והקולקטיבי, מאמר זה מבקש להרחיב את הדיון לגבי האם/כיצד מציאת משמעות ברמה פרטית או קהילתית יכולה לקדם הכרה בייחודיות הקיומית של כל פרט ואת פיתוחה של תחושת אחריות עבורו או עבורה. בהתבסס על כתביו של מאתיו ליפמן, המאמר מקשר את רעיונותיו לגבי מציאת משמעות בקהילות חקר פילוסופיות עם אלה של ז'אן-פול סארטר, ויקטור פראנקל ועמנואל לוינס, בייחוד ביחס לקשר בין משמעות לבין אחריות (Arie Kizel, 2017).

  • לינק

    מאמר זה מפתח מסגרת תיאורטית להבנת היישומיות והרלוונטיות של "פילוסופיה עם ילדים" בתוך בתי הספר ומחוצה להם כפלטפורמה עבור למידה מכוונת עצמית לאור ההתפתחויות ב-40 השנים האחרונות (Kizel, A., 2016).

  • לינק

    בארגונים שונים ברחבי העולם התנפצה התיאוריה של שיתופיות בידע בקרקע המציאות, ויש מעט מאד סיפורי הצלחה של ידע שיתופי מהותי שהתפתח והתגבש. אבל בשנים האחרונות הביאה עלייתם המחודשת של אתרי שאלות ותשובות באינטרנט לכך שהחלו להתגבש מרבצי ידע שיתופיים, כאלו שהניעו אנשים בעלי ידע לשתף את מומחיותם. בראש ובראשונה אחראי להצלחה מחודשת זו אתר השאלות והתשובות Quora (עמי סלנט).

  • לינק

    מאמר זה מבקש לתרום לאתגר של הצגת הקולות המושתקים של קבוצות מודרות בחברה באמצעות קהילת חקר פילוסופית המורכבת בעיקר מילדים ואנשים צעירים. המאמר מציע מודל תיאורטי שנקרא "איפשור זהות" המציג את השלבים שבהם, תחת התפקיד המנחה שמגלמת קהילת החקר הפילוסופית, המטא-נרטיב ההגמוני של הזרם המרכזי בחברה מפנה מקום לזהות של חברי קבוצות הנמצאות בשוליים. המודל מבוסס על ההכרה בנרטיבים שונים בתוך רשת של נרטיבים משותפים שאינה מבכרת את המטא-נרטיב. המאמר מדווח על ההתנסויות של מתווכים ותלמידים ממגזרים חלשים ומודרים בחברה בשתי מדינות אשר השתתפותם בקהילות חקר פילוסופיות סיפקה להם לא רק "קול" אלא גם נוכחות וזהות (Arie Kizel, 2016).

  • לינק

    פילוסופיה עם ילדים, כדרך חיים וכמתודה חינוכית, מבדילה את עצמה מהוראת הפילוסופיה בבתי הספר ומלימודי הפילוסופיה האקדמיים. בעוד שהוראת הפילוסופיה בבתי הספר מתמקדת, בעיקר בבתי ספר תיכוניים, בלימודי תולדות הפילוסופיה והרעיונות הפילוסופיים לאורך ההיסטוריה האנושית, פילוסופיה עם ילדים (ופילוסופיה לילדים) היא אפשרות לדרך חיים של שאילת שאלות קיומיות ורוחניות, מגיל צעיר, על אודות עצמנו, על עולמנו ועל הסובב אותנו. פילוסופיה עם ילדים אינה מעמידה במרכז את הילד וגם לא את המבוגר (הורה, מורה), אלא את החיפוש (אריה קיזל).

  • לינק

    דיוויד פרקינס דיבר על שלושה עקרונות יסוד ב"עולם הלמידה" של תלמידים בכיתה: 1. חיבור – כלומר, לשאול עם מה הלמידה של המורה מתחברת אליו? 2. הארכה – איך המורה מצליח להרחיב את החשיבה שלהם? 3. איתגור – איך המורה מצליח לאתגר את הקונספציות השגויות שלהם (או את הידע המוקדם)? (דניאל גלילי).

  • לינק

    מערכות חינוך בעולם מתלבטות כבר שנים לגבי התפיסה הרצוייה של הקניית מיומנויות לתלמידים בבתי ספר, במיוחד בעידן הדיגיטלי. מרבית התפיסות הפדגוגיוות להקניית מיומנויות לתלמידים נראות כיום מיושנות לנוכח משב הרוח הרענן שנשא בכינוס International Society for Technology in Education בפילדלפיה מרצה מרתק שיש לו ניסיון של שנים רבות בהוראה חדשנית בבתי ספר בארה"ב. אלן נובמבר הציג כמה כיוונים עדכניים להקניית מיומניות לתלמידים, ביניהם חוכמת שאילת השאלות הנכונה, התובנה לגיבוש התשובות הנכונות על ידי התלמידים, היכולת של תלמידים להעריך עבודות ומיזמים של תלמידים אחרים בכיתה, לדעת לתקשר עם תלמידים ברחבי העולם ולשתף אתם פעולה, ויכולת רפלקציה עצמית של התלמידים בכיתה (עמי סלנט).

  • סיכום

    המאמר נסוב על האדם שעצם שאילת השאלות היא ממהותו האנושית. האדם שואף לחרוג מעצמו אל מעבר לעולמו הנוכחי, והצעד הראשון הוא העמדת הנתון בשאלה. הבעייתיות בחינוך היא המתח בין רצונו של המורה להשפיע על תלמידו ולהביאו לכלל חיקוי, ובין שאיפתו לחנך את התלמיד כך שלא יירתע מהצגת שאלות (שמואל שקולניקוב).

  • סיכום

    המאמר שואל היכן מצויות השאלות הגדולות אצל ילדים קטנים ומהם התנאים הנחוצים כדי ששאלות אלו לא ידוכאו אלא יעלו ויבואו לידי ביטוי? ובהקשר זה מתאר את תכנית "לב לדעת", שמטרתה פיתוח תנאים אלה בבית הספר: אישיותו של המורה, אופי השיח במרחב הלמידה ותכני הלמידה (משה וינשטוק).

  • סיכום

    המאמר שואל מה תכלית החיים בכללם? מהי משמעותם? הוא מביא מהגותם של עמנואל קאנט ולודוויג ויטגנשטיין בשאלות אלה. מכאן הוא עובר לדון בשאלת המשמעות בחיים, תוך כדי הסתמכות על הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית מתוך זיקה למוטיבים של סבל, בדידות, אבסורד ומוות (תמי יגורי).

  • סיכום

    המאמר עוסק בפחדם של המבוגרים בכלל ושל מערכת החינוך בפרט מעיסוק בשאלות האדם, פחד המנהל את חיינו החינוכיים. הוא סוקר את הדרכים שבהן אנו חוסמים את השאלות ומציג את ההצדקות שאנו נותנים לכך. הוא קורא לנו להתגבר על פחדנו ולעסוק בפילוסופיה עם ילדים (אריה קיזל).

  • לינק

    רותי סלומון מפרסמת בבלוג שלה את החלק השלישי בסדרה של שלושה פוסטים העוסקים בלמידה על פי דגם Self-Organized Learning Environment) SOLE). לאחר שלב השאלה הגדולה ושלב החקירה, היא סוקרת כעת את השלב האחרון של שיעור על פי דגם SOLE, שלב הסקירה."בסיום כ-40-50 דקות של החקירה המורה מבקשת מהקבוצות להתאסף ולשבת ביחד בנוחות. כל קבוצה מציגה את הממצאים שלה ומספרת על תהליך החקירה בקצרה…אחרי שכל הקבוצות הציגו את המסקנות שלהם מקיימת המורה דיון על השאלה עצמה ועל תהליך החקירה. זה גם הזמן שלה להוסיף ולסכם את המידע שהציגו התלמידים" (רותי סלומון).

  • לינק

    סקרנות לא תמיד נחשבה תכונה חיובית, מזכיר לנו העיתונאי הבריטי איאן לזלי בספרו החדש על נושא הסקרנות "Curious", ובתרגום חופשי לשמו המלא: "מסקרן: התאווה לדעת ולמה עתידך תלוי בכך". למעשה, היא כמעט תמיד נחשבה בעיני רבים חשודה. כיצד להתייחס ליצר הסקרנות? מהו התמהיל הנכון? לפי ספרו של לזלי, ולפי ההשלכות ההיסטוריות שהוא מצא לדיכוי הסקרנות או עידודה לאורך השנים, התמהיל הוא זה: כמה שיותר סקרנות, תמיד. כמה שיותר שאלות, מהבסיסיות והטיפשיות ועד מרחיקות הלכת והמוגזמות. את כל אלה יש לעודד, כי העלאת שאלות היא לא פחות מצורך הישרדותי (שיזף רפאלי).

  • לינק

    רותי סלומון מפרסמת בבלוג שלה את החלק הראשון בסדרה של שלושה פוסטים שיעסקו בלמידה על פי דגם Self-Organized Learning Environment) SOLE): "שיעור הבנוי על פי דגם SOLE נפתח על ידי שאלה שמטרתה להניע את הילדים לעבר חיפוש משמעותי. לשאלה יש השפעה קריטית על האפקטיביות של השיעור. משיעורים שהתבוננתי בהם ראיתי שהשאלה שנשאלת יכולה לבנות או לרסק את השיעור. לכן חשוב לוודא שהיא מסקרנת, רלוונטית, מתאימה הן לרמת הידע והן לרמה הרגשית של הילדים ומעוררת חשק לחקירה. יחד עם השאלה כדאי לעורר סקרנות על ידי הצגת סרטון או תמונה להמחשה".

  • תקציר

    פילוסופיה עם ילדים, כדרך חיים וכמתודה חינוכית, מפתחת רגישות פילוסופית אצל ילדים ומבקשת לראות בשאלה מרחב חי, נושם ומבעבע של חיים תוך יצירת תנאים שיאפשרו יצירתיות, אכפתיות ודאגה. מאמר זה מבקש להצביע על כך שילדים צעירים יכולים לפתח רגישות פילוסופית-חברתית באמצעות קהילת חקר פילוסופית (Community of Philosophical Inquiry) סביב סוגיות הקשורות בעוני, בקו העוני ובמעמד אנשים מוחלשים בחברה (אריה קיזל).

  • לינק

    מחקר זה חקר את ההשפעות של פעילויות אמון ותרגול מקוונות תוך שימוש בשאלות שהועלו על ידי סטודנטים על הביצוע האקדמי והמוטיבציה בהשוואה לשאלות אמון ותרגול מקוונות, שהועלו על ידי מורים ולשאלות אחרות, שלא לצורך אימון ותרגול , בהקשר של למידה משאלות סטודנטיםstudent question- generation (SQG) . מתן תשובות לשאלות שנשאלו על ידי תלמידים, בתוספת לשאלות של התלמידים, לא הביא לכל יתרון בלמידה בהשוואה עם קבוצת ה- סטודנטים (student question- generation (SQG .

  • לינק

    במחקר זה אנו בוחנים את יישום 'סילבוס –הצללים ' עבור תלמידי יסודי. במסגרת המחקר נאספו שאלות מ 58- תלמידי כיתה ה' בנושא 'משאבי-טבע', הנלמד במסגרת תכנית הלימודים במדעים. השאלות היוו בסיס לפיתוח שתי סביבות למידה מתוקשבות. האחת מפנה את התלמידים לתשובות מוכנות שעליהם לקרוא ואילו השנייה מפנה אותם לחפש את התשובה בעצמם תוך ניווט בין קישורים למקורות מידע. תלמידי קבוצות ההתערבות התנסו בשתי הסביבות, בתתי נושאים שונים. השינוי ברמת העניין, תחושת המסוגלות ותחושת הקשר והשייכות נבחנו באמצעות שאלונים סגורים לפני ולאחר כל התנסות (חני סבירסקי , אילת ברעם -צברי ).

  • לינק

    blubbr – אתר חינמי המאפשר שילוב קטעי סרטונים מיו-טיוב (20 שניות) ושאלות משלכם. אחרי כל קטע סרטון שמכניסים, ניתן לשלב שאלה שאתם חיברתם. ניתן למצוא דוגמאות רבות בעברית במנוע החיפוש שבאתר. מדריך לעבודה עם כלי זה באתר כלים קטנים גדולים.

  • לינק

    המחברת למדה גם במהלך השנים ששאילת שאלות ישירות ובמלים פשוטות יכולה להיות אפקטיבית כמו שאילת שאלות מורכבות.היא מעלה חמש שאלות שיאפשרו למורים לאזן בין הוראה ישירה לבין מתן הזדמנויות רבות לתלמידים להבין את המידע החדש וליישמו (Rebecca Alber, 2013).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין