מילת מפתח: רשתות חברתיות
מיון:
נמצאו 234 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    בני דור ה-Z הם ילידי סוף שנות התשעים עד 2010, כלומר בני כיתות ג' עד הסטודנטים כיום. סקירת מידע זו מציגה את מאפייניהם ואת צורכיהם הלימודיים הייחודיים, ומפרטת את הצעדים המעשיים שעל מערכת החינוך לנקוט כדי להתאים את עצמה למאפיינים ולצרכים אלה. בין השאר מתוארות כאן דרכי הוראה וסביבות למידה חדשניות שנועדו להקל את השתלבותם של בני דור ה-Z בעולם התעסוקה העתידי ובסביבה הטכנולוגית, התרבותית, האנושית, הגלובלית והפוליטית המשתנה.

  • תקציר

    לטכנולוגיות המידע, לתקשורת הדיגיטלית ולרשתות החברתיות הזמינות יש השפעה ניכרת על עולם המשתמשים בהן, בעיקר על צעירים השולטים בהן היטב. צעירים אלה שוהים חלק ניכר מזמנם בבתי הספר, שאף ברובם מאובזרים בטכנולוגיות חדישות, בכל זאת יש פער בין עולמם המהותי של הלומדים במרחב הדיגיטלי לבין העולם הבלתי רלוונטי שהם חווים במרחב הבית-ספרי.

  • סיכום

    השימוש בטכנולוגיות של רשתות חברתיות כמו פייסבוק, ווטסאפ וטוויטר נוכח בכל. רשתות אלה מאפשרות העלאה ושיתוף של מידע למטרות הוראה ולמידה בצורה מהירה ונוחה, הן על ידי מרצים והן על ידי סטודנטים. מחקר זה מתאר את המאפיינים העיקריים של פרקטיקות שיתוף המידע האלה ולדון בפוטנציאל השימושי שלו, כמו גם בחסרונותיו.

  • לינק

    הרשתות החברתיות מסייעות ליצור ולתחזק קשרים ובכלל זה בין מורים לתלמידים. יש חוקרים המדווחים כי תלמידי תיכון נוטים לראות בפייסבוק טריטוריה משלהם, ולכן אינם רואים בחיוב תקשורת עם מוריהם במדיה זו. לעומתם, ניתן למצוא במחקרים אחרים דיווחים על שימושים שונים של מורים בתיכון ברשתות חברתיות ועל המטרות שלשמן מורים בוחרים לתקשר עם תלמידיהם במדיה זו.במחקר שלפנינו מרואיינים מורים מובילים העושים שימוש ייחודי ברשתות חברתיות, מורים העשויים לבשר שינויים בקרב מורים רבים אחרים.

  • סיכום

    פייסבוק ודומותיה הגדילו מאוד את מספרם של המשתתפים בשיח הציבורי, אך פעמים רבות גם דרדרו את רמתו. על מערכת החינוך להתמודד עם ההזדמנויות והסכנות במצב החדש

  • לינק

    עדכון מעניין על יוזמה פדגוגית מתוקשבת של מורה ישראלית רבת-יוזמה המלמדת בצורה מתוקשבת בסביבת הרשת החברתית ללמידה שיתופית ניפגש (עמי סלנט).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את הסיבות לשימוש באתרי מדיה חברתית כתקשורת בין חוקרים בקרב מדגם של 6139 חוקרים איטלקיים במטרה לנתח אילו גורמים משפיעים בעיקר על עמדות אלה. ההנעות לשימוש במדיה החברתית נותחו בקשר לתדירות השימוש ולגורמים כמו מגדר, גיל, שנות הוראה, תואר אקדמי מקצועי ותחום הדיסציפלינה (Stefania Manca and Maria Ranieri, 2017).

  • לינק

    נכון כי מנוע החיפוש של גוגל הוא הדומיננטי בחיינו, אבל תמיד נשאלת השאלה: אולי יש שחקנים יעילים נוספים בענף איחזור המידע בתחומים מוגדרים יותר כגון רשתות חברתיות? דבר הנסיין: ממשק החיפוש של Social Searcher הוא מאד אינטואיטיבי וניתן לסנן בקלות את סוג המידע (כגון תמונה, לינק, וידאו, פוסט) ואת תאריך הפרסום, ביחס לרשת חברתית מסויימת (כגון פייסבוק, טוויטר, פליקר ואחרים). התוצאות מאורגנות היטב בלוח התצוגה המאוחד של Social Searcher, אך הרלבנטיות שלהם נמוכה למדי בהשוואה למנוע החיפוש של גוגל (גם בגרסת החיפוש המתקדם וגם בגרסה הרגילה) וגם במנוע החיפוש BING (המצטיין באיסוף ובאינדוקס פוסטים מפייסבוק) (עמי סלנט).

  • לינק

    פליקר (Flickr) הכריזו אמש (7 במרץ 2017) על פיתוח חדשני שמאפשר לאתר תמונות דומות בצורה ויזואלית. הפיתוח המעניין מאפשר לחפש בצורה ויזואלית תמונות דומות במאגר האדיר של פליקר. דבר הנסיין (עמי סלנט, שעתיים): "ניסיתי לחפש תמונות דומות בכמה וכמה נושאים. שיעור ההצלחה, מבחינתי, נע בין 15% לבין 20%. יצוין כי פיתוח של חיפוש ויזואלי דומה קיים זה שנה גם במאגר פינטרסט (Pinterest). גם שם ניסיתי במשך שעה לחפש תמונות דומות. שיעור ההצלחה, מבחינתי, היה קצת יותר גבוה, בסביבות 30%" (עמי סלנט).

  • תקציר

    השימוש בווטסאפ כאמצעי תקשורת רווח בקרב בני נוער כיום, שרבים מהם מבלים שעות במרחב הווירטואלי, בייחוד במהלך הערבים ושעות הלילה בפרטיות בתיהם. מאמר זה מבקש לתרום לדיון לגבי השפה הדיאלוגית וה"שיחות" הנערכות במפגשי המרחב הווירטואלי והדרך שבה אנשים צעירים תופסים מרחב זה, השפעתו עליהם, והקשרים ההדדיים שלהם בתוכו. המאמר מציג את הממצאים ממחקר שהתבסס על קהילת חקר פילוסופית שבה תלמידים דנו ב"אני" ו"אתה" (האחר) ובאינטראקציה ביניהם בקהילת ווטסאפ (Kizel, Arie, 2017).

  • לינק

    החברה שפיתחה ומפעילה את מנוע החיפוש דאקדאקגו (DuckDuckGo), הודיעה בבלוג הרשמי שלה שהיא חצתה את קו ה-10 מיליארד חיפושים שבוצעו באמצעות מנוע החיפוש שלה. שנת 2016 הייתה השנה בה הציג המנוע את הצמיחה הגדולה ביותר שלו כשצבר רק במהלך השנה הזו כארבעה מיליארד חיפושים, וזאת לאחר שהושק בשלהי 2010. בעקבות הכתבות, שהתפרסמו לאחרונה, אודות ההתפתחות וההתרחבות של מנוע החיפוש דאקדאקגו, החליט עמי סלנט להיפרד זמנית ממנועי החיפוש גוגל (Google) ובינג (Bing) בהם הוא משתמש בשילוב קבוע ולנסות בצורה שיטתית את מנוע החיפוש דאקדאקגו (עמי סלנט).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הרשת החינוכית חברתית אדמודו (Edmodo) – "פונקציות מרכזיות: הקצאת משימות (כולל קביעת מועדי הגשה ואפשרות הגשה באיחור) ופעילויות (חידונים ומבדקים שנבנו במערכת), מעקב אחר התקדמות ומתן ציונים; עבודה בקבוצות; ניהול דיונים; ספריית תכנים; ניהול יומן; פלטפורמה משחקית – חלוקת תגים לתלמידים על ביצוע משימות וכד'; אפשרות להתחברות ממכשירים ניידים – IOS | אנדרואיד | Microsoft; הרשמת תלמיד / הורה באמצעות קוד שסופק על ידי המורה" (אפרת מעטוף).

  • תקציר

    שכיחותם של סוגים שונים של מכשירים אלקטרוניים ונפח התוכן ברשת העלה את כמות הגניבה הספרותית, שנחשבת לפעולה לא מוסרית. אם אנו רוצים להיות יעילים בזיהוי ובמניעה של פעולות אלה, עלינו לשפר את השיטות הקיימות כיום לגילוי גניבה ספרותית. המאמר מציג מחקר המציע מסגרת לזיהוי משופר של גניבה ספרותית. המסגרת מתמקדת בשילוב מידע מרשתות חברתיות, מידע מהאינטרנט וויזואליזציה מתקדמת של מידע המועשרת מבחינה סמנטית לגבי מחברים ומסמכים, ומאפשרת לחקור את הנתונים שהושגו באמצעות חיפוש של דפוסים מתקדמים של גניבה ספרותית (Zrnec, Aljaz; Lavbic, Dejan, 2017).

  • לינק

    המחברות מציגות מחקר מקיף שבדק את תופעת ההצקה ברשת בהשוואה לממדים ולאפיונים של הצקה פנים-אל-פנים. הן בדקו את קשת המעורבים: המציקים, הקורבנות והעומדים מן הצד בשני המרחבים החברתיים והגיעו למסקנה שמדובר בתופעה זהה שהרשת משמשת לה כר פורה. אלא שקורבנות האלימות ברשת מאופיינים באופן שונה מאשר קורבנות האלימות המתרחשת בבית הספר. ההמלצות המוצעות להורים ולמחנכים כיצד להתמודד עם חולי חברתי זה אכן דורשות מימוש של 'כאן ועכשיו' (מיכל דולב-כהן ונעם לפידות-לפלר).

  • לינק

    חלון ראווה מתחלף (תצוגה דינאמית מתחלפת) הוא אחד השינויים העיצוביים של ממשק המשתמש ברשת פינטרסט בשבועיים האחרונים. מנגנון חלון הראווה החדש בפינטרסט מאפשר למנהלי הלוחות/תצוגות להציג פריטים חדשים באותם לוחות/תצוגות שהם בוחרים עפ"י שיקולי עניין ותצוגה. הדבר דומה לחלון ראווה שמציג כל העת בצורה אטרקטיבית את התכנים/פריטים החדשים בחנות או בגלריה (עמי סלנט).

  • תקציר

    מחקר זה מספק סקירה ביקורתית מעודכנת של ספרות המחקר לגבי פייסבוק כסביבת למידה המוגברת באמצעות טכנולוגיה בהתבסס על מאמרים שפורסמו בשנים 2012 עד 2015. המחקר מאמץ סיווג משופר של הקטגוריות שזוהו במחקר קודם, שהדגישו שלוש תכונות מזמינוּת (affordances) עיקריות של פייסבוק – ערבוב מידע ומשאבי למידה, הכלאה של מומחיות והרחבת הֶקשר הלמידה. המטרה היא לחקור באיזו מידה מחקרים המשתמשים בפייסבוק כסביבת למידה ניצלו תכונות אלה. ספרות המחקר נותחה גם בהתאם לשלושה סוגי שימוש חינוכי בפייסבוק – שימוש פורמלי במסגרות למידה פורמליות, שימוש בלתי פורמלי במסגרות למידה פורמליות ושימוש במסגרות למידה בלתי פורמליות – כדי להדגיש אם וכיצד תכונות המזמינוּת של פייסבוק נוצלו במסגרות למידה אלה (Manca, S.; Ranieri, M., 2016).

  • תקציר

    פרק זה חוקר כיצד טכנולוגיות דיגיטליות וחברתיות עשויות להשפיע על המסעות ההתפתחותיים של סטודנטים בקולג' בגילאים המסורתיים (22-18). הוא מספק הבחנות מושגיות חשובות וחוקר את היישום של התיאוריה ההתפתחותית של סטודנטים בקולג' במרחבים דיגיטליים יחד עם השלכות עבור פרקטיקה ומחקר (Brown, Paul Gordon, 2016).

  • תקציר

    פלטפורמות של מדיה חברתית כמו פייסבוק הן דבר שבשגרה ברחבי החברה. אולם, בתוך מוסדות ההשכלה הגבוהה סביבות רשת כאלה נמצאות עדיין בשלב ההתפתחותי. מאמר זה מתאר ודן בנתונים של חקר מקרה מדף הפייסבוק של סגל ההוראה במדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה. המאמר מציג סקירה כללית של ספרות המחקר הנוגעת למדיה חברתית בהשכלה הגבוהה ובוחן כיצד סגל ההוראה במדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה עשה שימוש בפייסבוק כדי לסייע בבניית קהילה אקדמית (Callaghan, George; Fribbance, Ian, 2016).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לבחון את ההבדלים בין כמות הזמן שסטודנטים אמריקניים וצ'יליאנים מקדישים לקריאה אקדמית שגרתית, קריאה מחוץ לתכנית הלימודים וקריאה בפייסבוק, ולדווח גם על סוגי החומרים שהם מעדיפים לקרוא. התוצאות מלמדות שהן עבור המשתתפים האמריקניים הן הצ'יליאנים, חומרי הקריאה המקוונים היו סוג חומר הקריאה הפופולארי ביותר ואחריו מגזינים/עיתונים, רומנים גרפיים/ספרי קומיקס, רבי מכר וספרים אקדמיים בדפוס שאינם שייכים לתחום הלימודים העיקרי של הסטודנטים (Huang, Suhua; Orellana, Pelusa; Capps, Matthew., 2016).

  • לינק

    במאמר שהתפרסם השבוע (ספטמבר 2016) באתר Curatti מדגיש הכותב, מומחה לאוצרות תוכן, כי רשת פינטרסט היא פלפטפורמה מתוקשבת אשר 90 אחוז מהפעילות בה היא בעיקרה אצירת תוכן (curation). פינטרסט מאפשרת ליצור ולהבנות בקלות תהליך של איסוף, מיון ושיוך פריטי מידע על פי קטגוריות. פינטרסט מאפשרת לאתרים שיש בהם הרבה תוכן, לסדר את התוכן הזה על פי קטגוריות באמצעות הלוחות של פינטרסט; וכך, לאפשר לקוראים לגשת ישירות לקטגוריה המועדפת עליהם במקום לחפש אותה באתר. כמובן שברוב אתרי התוכן יש תפריט שמאפשר לעשות זאת – אך פינטרסט מרחיבה את מספר הקטגוריות האפשריות למספר אינסופי, ומאפשרת ליצור אותן באופן אינטואיטיבי ויצירתי יותר (עמי סלנט).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין