מילת מפתח: רפורמה בחינוך
מיון:
נמצאו 228 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    שנחאי- מערכת החינוך בעיר הגדולה בסין הביאה את תלמידיה למקום הראשון במבחן פיזה גם במדעים, גם במתמטיקה וגם בקריאה. בדירוג OECD אמנם מופיעה דרום קוריאה במקום הראשון בקריאה, אך זאת מאחר ששנחאי היא עיר ולא מדינה שלמה. לסין כולה עדיין אין דירוג במבחנים. תוצאותיו של מבחן פיזה היממו את האמריקאים, שמעמדם כמעצמה כלכלית גלובלית מאוים על ידי סין והצמיחה הדוהרת שלה ( דפנה מאור).

  • לינק

    בשעה שברוב העולם המפותח המרדף אחר ציונים, הישגים והצלחה במבחנים השוואתיים רק מחריף, סינגפור – שהתלמידים במערכת החינוך שלה מדורגים בעקביות בין המצטיינים בעולם – פועלת כבר כמה שנים בדיוק בכיוון ההפוך, ומנסה למתן את המרוץ, או לפחות לקחת אותו למקום אחר. –2004 החזון התגלגל לרפורמת Teach Less ,Learn More‏ ( TLLM), שנועדה לשנות באופן יסודי את טבעו של החינוך בסינגפור. המניע לביצוע הרפורמה היה החשש שלמרות הציונים הגבוהים, התלמידים בסינגפור לא אוהבים ללמוד, ולא יצליחו לגדול להיות יזמים ומנהלים שיכולים לקדם את סינגפור בתחרות הגלובלית ( דפנה מאור, ליאור דטל).

  • לינק

    ברפורמת "אופק חדש" גלום פוטנציאל של פדגוגיה פרטנית (פרסונלית) רב ממדית – בהוראה, בתכנון לימודים ובהערכה, בניהול עצמי ובמסגרות ארגוניות ופיזיות קטנות. האתגר הגדול שעומד בפני הוגי הרפורמה ומיישמיה הוא למצות את הפוטנציאל הזה. חינוך פרוגרסיבי. אבות החינוך הפרוגרסיבי ביקשו לחזק את נטיותיו וכישוריו הטבעיים של התלמיד. גישה זו חייבה התאמת תכנית הלימודים לצרכים משתנים של קבוצות של תלמידים בעלי עניין משותף תוך מיקוד בדיסציפלינות הלימוד המסורתיות ( עמי וולנסקי)

  • לינק

    בראיון עם המומחה הפיני לחינוך, ד"ר פאסי סאלברג, יש כמה עובדות מעניינות , שלא שמענו עד כה על מערכת החינוך בפינלנד. מהראיון עם ד"ר פאסי סאלברג ניתן ללמוד כי דווקא המשבר בחינוך בפינלנד והקיצוץ התקציבי שם לפני 20 שנה הוליד את הכורח להזדמנות חדשה וליצירת שינוי . "ביטלנו את מערך הפיקוח על בתי הספר וקיצצנו את תקציב משרד החינוך ב–15% בתוך שנה. ביצענו את הקיצוץ באמצעות מתן הרבה יותר עצמאות לבתי הספר ולרשויות המקומיות", אומר סאלברג ( ליאור דטל, דפנה מאור) .

  • תקציר

    חלק שני של מאמרו של פרופסור Larry Cuban , מגדולי המומחים בעולם לרפורמות בחינוך, המחבר נהג לחשוב שרפורמות מבניות (למשל, יצירת בתי ספר ללא דרגות כיתה; מבני מנהל חדשים של מחוזות ואתרי בית ספר; טכנולוגיות חדישות; בתי ספר תיכוניים קטנים עם שעות לימוד במסגרת של בלוקים, יועצים, וקהילות לומדות של תלמידים) יובילו להוראה טובה יותר בכיתות. ועכשיו המחבר חושב שרפורמות מבניות כאלה, לכל היותר, עשויות להוות צעדים ראשונים הכרחיים לשם שיפור ההוראה אך לעיתים רחוקות הן (והיו) מספיקות כדי לשנות פרקטיקות הוראה מסורתיות ( Larry Cuban ) .

  • לינק

    ניהול מבוסס בית ספר (School-based management) היה אחת מרפורמות הביזור המצוינות והבולטות במיוחד במדינות מערביות כגון: אוסטרליה, ניו זילנד, בריטניה וארה"ב. גם במצרים החלה אופנה זו. כחלק מצעד זה, ניהול מבוסס בית ספר קודם באמצעות מספר יוזמות של ביזור המכוונות להעביר יותר סמכויות של קבלת החלטות לרמת בית הספר המקומית. מאמר זה מדגיש את הפרדוקס בין המדיניות לבין הפרקטיקה ומספק לכך הסברים אפשריים (Hammad, Waheed, 2013).

  • לינק

    המחבר, פרופסור לארי קובן, נהג לחשוב שבתי ספר ציבוריים הם אמצעים לתיקון החברה. ועכשיו הוא חושב שבעוד שמורים ובתי ספר טובים עשויים לקדם שינוי אינטלקטואלי, התנהגותי, וחברתי חיובי בקרב ילדים ובני נוער אינדיבידואליים, בתי הספר הם (והיו) חסרי השפעה לגבי שינוי של אי-שוויון חברתי ( Larry Cuban ) .

  • לינק

    מחקרו של מעגן מהלמ"ס אשר הוצג בכנס האגודה הישראלית לכלכלה טוען כי רפורמת אופק חדש לא הצליחה בהשגת אחד מיעדיה המרכזיים: צמצום נשירה של מורים מהמערכת. מסקנה זו מסתמכת על השוואת שיעורי הנשירה של מורים טרם הרפורמה, לפני שנת 2008, ובשנתיים שאחריה: 2009 ו- 2010. בהתאם לממצאים שיעורי הנשירה עלו ל- 22% בממוצע. מנתוני המחקר עולות מספר תהיות ( רינת ארביב-אלישיב) .

  • תקציר

    מחקר ראשון מסוגו, שהוכן על ידי חוקר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס), בדק את השפעת רפורמת “אופק חדש” בבתי הספר היסודיים וחלק מחטיבות הביניים. המחקר, שהגיע לידי “הארץ”, בחן אם בעקבות העלאת שכר המורים חל שיפור בביקוש למקצוע ההוראה, באיכות הפונים להוראה ובשמירה על מורים במערכת. בנוסף, ניסה חוקר הלמ”ס דוד מעגן לבדוק אם לתוספת השעות הפרטניות יש קשר להישגי התלמידים וצמצום פערים בהישגים. ממצאי המחקר, שהוצג אתמול בכנס של האגודה הישראלית לכלכלה, מגלים כי אופק חדש נכשלה בהשגת כמה ממטרותיה העיקריות: הרפורמה לא גרמה לעלייה בשיעור הסטודנטים להוראה שבחרו להתמחות במקצוע לאחר לימודיהם. כמו כן, לא חל שיפור בשיעור המורים שבחרו להיכנס למקצוע אחרי ההתמחות, וחלה עלייה הן בשיעור הנשירה של מורים חדשים מהמערכת והן בשיעור הנשירה של מורים ותיקים ( ירדן סקופ) .

  • תקציר

    מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בצורה מעמיקה את מסלול התפתחותם המקצועית של מורות מנקודת מבטן. שאלת המחקר היא כיצד מורות תופסות את התפתחותן המקצועית לפני ואחרי רפורמת אופק חדש? הממצאים המרכזיים משקפים את הדרך שבה המורות תופסות את האוטונומיה המקצועית שלהן לפני ואחרי החדרת רפורמת אופק חדש בבתי הספר שלהן. כמו כן הממצאים מצביעים על היתרונות והחסרונות הנוספים שהמורות מיחסות לרפורמה בכל הקשור להתפתחות הזהות המקצועית שלהן ( רוקסנה רייכמן) .

  • לינק

    רפורמת "עוז לתמורה" מהווה הזדמנות יוצאת דופן וחד פעמית לשדרוג מערכת החינוך העל יסודית. הרפורמה מאפשרת הזנק פדגוגי במספר היבטים, נתייחס להזדמנויות ולאתגרים המפורטים במאמר. מרחב המורים: קהילת המורים הופכת למועדון חברים המקיים קשרי גומלין יום-יומיים. יום העבודה הארוך, ישיבות הצוות, ופינות העבודה – הם הזדמנות ליצירת קהילה מקצועית שבה נולדים מנהיגים פדגוגיים, ומתקיימת אחריות ושותפות קהילתית להצלחת הקבוצה ובית הספר; מרחב התלמידים: זמן האיכות של מורה לקבוצה קטנה של תלמידים, הזמן לשוחח ולהקשיב, תשומת הלב ללמידה וגם לנשמה הינם הזדמנות למתן תשומת לב לתלמידים הדורשים תמיכה לימודית או טיפוח המצוינות ולטיפול באלה הנמצאים בחסך של רווחה חינוכית וחברתית; נוכחות מספר רב של מורים בבית הספר מאפשרת חשיבה אחרת באשר לדגמים של חינוך אישי יותר ( אל רוטשילד, מרב אלקן, אלי איזנברג) .

  • לינק

    גילה קיין היא מורה ותיקה לספרות, מחנכת ורכזת "שורשי ישראל" בבית הספר אורט ע"ש רוגוזין במגדל העמק. לשאלת מחברת המאמר – במה תרמה הרפורמה "עוז לתמורה" למקצועיותה – היא ענתה כי ההיבט הפרופסיונלי תרם באופן בולט, כי נוצרה האפשרות לתת לתלמידים מתקשים באופן קבוע מדי שבוע 6 שעות למידה איכותיות. גילה מציינת כי מניסיונה, ההוראה בקבוצות קטנות בנות 6-2 תלמידים איכותית יותר ויעילה מאוד ( אלונית בר ).

  • לינק

    בעזרת רפורמות מקיפות, נפטרה פולין מהמורשת הקומוניסטית שביקשה להפוך את התלמידים לפועלים, ורשמה קפיצה מרשימה בתוצאות המבחנים הבינלאומיים. הרפורמות כללו גם שיפור משמעותי של איכות ההוראה, בדגש על חטיבות הביניים: השתלמויות למורים, מתן אוטונומיה לבתי הספר ולמורים ללמד את החומר כראות עיניהם ושינוי בגישה להוראה – מהעברת ידע חד-כיוונית לתלמידים, לעידוד מעורבות של תלמידים בשיעור ובחומר הנלמד. "שיטות ההוראה השתנו", מספרת אלזבייתה דלאקה, סגנית מנהל ומורה למתמטיקה בחטיבת ביניים בוורשה, בסרטון מיוחד שהוכן על ידי ארגון המדינות המפותחות (OECD) וחברת החינוך המובילה בעולם "פירסון", בנושא השינוי שעשתה מערכת החינוך בפולין. "כעת, מורים משתתפים בתכניות השתלמות שונות בהן שמים דגש על שיטות הוראה אקטיביות. אנו נפרדים מהמודל בו מורים עומדים לפני הלוח ומרצים לתלמידים, ומנסים לערב את התלמידים בשיעור ( מיכל רשף ) .

  • לינק

    מהי מטרת מערכת החינוך הישראלית? כהצעה ראשונית וכללית מבקש מאמר זה לקבוע כי מערכת החינוך הישראלית שואפת לכך, שבוגריה יהיו בעלי קשר והזדהות עם החברה והתרבות, בעלי בסיס וכלים לימודיים ושיהיו בעלי סקרנות ומוטיבציה, שיאפשרו את השתלבותם באתגרי המאה ה-21. דבר זה יביא למימוש הפוטנציאל האישי של כל בוגרי מערכת החינוך ויתרום לקידום החברה והכלכלה בישראל. מאמר זה מבקש להציע בסיס לרפורמה בחינוך העל יסודי, שתקרין גם על החינוך בגילאים הצעירים יותר. הרפורמה תכלול את ארבעת המרכיבים המפורטים במאמר ( ניר ארגוב) .

  • לינק

    אסטוניה נמצאת בקדמת הרפורמה החינוכית בעולם. בשנה האחרונה הוכנסו לתכניות הלימוד של ילדים הגיל 7, נושאים כמו תכנות ורובוטיקה.Conrad Wolfram המייסד של Computerbasedmath. Org ומדען בתחומי המתמטיקה והפיזיקה בעולם טען (בסדרת הרצאות ב-TED) : הפסיקו ללמד לחשב, התחילו ללמד מתימטיקה. במידה רבה בהשראה של קונרד וולפראם יהיו תלמידים מ-30 בתי ספר באסטוניה מעורבים בקרוב בתכנית ניסויית חדשה להוראת מתימטיקה המבוססת על מחשב, אשר מפחיתה את הדגש על חישובים – ביצוע סיכומים- והגדלת הדגש על הבנת השימושים של מתימטיקה בדוגמאות מציאותיות, מחיי היום יום ( Ben Rooney) .

  • לינק

    סין המודרנית חווה שתי רפורמות חשובות בתכנית הלימודים הלאומית: רפורמת תכנית הלימודים של שנת 1922 ורפורמת תכנית הלימודים של שנת 2001. המחקרים לגבי תכנית הלימודים נהנו מהתפתחויות משמעותיות כתוצאה משתי הרפורמות הללו. המחברת מכלילה את ההתפתחות בת עשר השנים של מחקרי תכנית הלימודים הסיניים לארבעה תחומי מחקר עיקריים: מחקר על הרפורמה בתכנית הלימודים, הבנת תכנית הלימודים בהתבסס על מסורות החוכמה הסינית, מחקר על תיאוריות של תכנית הלימודים הזרות ומחקר על טקסטים סינופטיים(Zhang Hua, 2013).

  • לינק

    העיסוק במבחנים הבינלאומיים ובהישגיה של ישראל בהם מחמיץ את הסוגיה העיקרית בדיון על החינוך בישראל. עתה, כשהשתחררה ישראל מטראומת מעמדה העגום במבחנים הבינלאומיים, ראוי להציב במרכז הדיון את אופי הלמידה וההוראה. אומות אחדות נערכות לשינויים הללו. כך לדוגמה, ראש ממשלת סינגפור קרא להתפכח מאשליית הישגיה הגבוהים של ארצו במבחנים הבינלאומיים. מה תועלת בהם "כאשר אין לנו יוצרים ואין לנו פורצי דרך?" שאל, והכריז על רפורמה שלא תחניק עוד את רוח היצירה והמחשבה המקורית של התלמיד (עמי וולנסקי ).

  • סיכום

    העיתון "קו לחינוך" מדווח בכתבה הרפורמות בעל יסודי; לא לילד הזה התפללנו על התפלגות בין מידת שביעות הרצון של המורים לבין אלו של המנהלים, המשתתפים ברפורמות עוז לתמורה ואופק חדש. מסתבר שרוב המנהלים מביעים שביעות רצון מן הרפורמות ואילו ההיפך קורה אצל המורים, שרובם אינם שבעי רצון מן הרפורמות הללו. אחד היתרונות המוצגים על ידי המנהלים ברפורמות היא שבניגוד למצב הקודם, בו מורים "ברחו" הביתה מיד לאחר תום שעות העבודה, הרי שעכשיו הם נאלצים להישאר. המנהלים מציינים גם שהם שמחים על כך שיש להם עם מי לחלוק בעיות שונות במהלך יום הלימודים ולהסתייע בדעות נוספות לצורך ניהולו של בית הספר. אחת הבעיות המציקות למורים היא שעון הנוכחות.

  • לינק

    ניתוח-מטא זה מציג מסגרת עבור הוראה מבוססת חקירה שמבחינה בין מאפיינים קוגניטיביים של פעילות לבין דרגת ההדרכה הניתנת לסטודנטים(Furtak, Erin Marie. Seidel, Tina. Iverson, Heidi and Briggs, Derek C, 2012).

  • לינק

    במאמר זה, מוצג מודל המספק מסגרת עבודה מקיפה לניתוח של רפורמות חינוכיות. הרפורמות בחינוך של החטיבה העליונה בתיכון שננקטו בשנות התשעים של המאה העשרים בהולנד מאומצות כמקרה מבחן כדי להעריך את התועלתיות של המודל. (Johan Luttenberg, Th?r?se Carpay, and Wiel Veugelers, 2012).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין