מילת מפתח: רפורמה בחינוך
מיון:
נמצאו 228 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    המאמר מתאר בהרחבה את התכנון והיישום של תכנית ייחודית לשינוי בבתי ספר יסודיים בארה"ב המבוססת על חיזוק אלמנטים רגשיים ואמפטיה במקביל לשינויים בדרכי ההוראה והלמידה . התכנית הייחודית המיושמת בכל בתי הספר של אוקלנד בארה"ב נקראת social-emotional learning (SEL) והיא נועדה לשפר את הרווחה הנפשית וביטחונם הרגשי של התלמידים בבתי הספר היסודיים במחוז החינוך ( 87 בתי ספר בהם לומדים 36 אלף תלמידים) . בתהליך היישום של הרפורמה הפדגוגית בבתי הספר נוטלים חלק 4400 מורים אותם מלווים צוותי ה תכנית SEL . כל המהלכים וההתערבויות מבוססים על הליך הנקרא Instructional Rounds , גישה שפותחה באוניברסיטת הרווארד (Vicki Zakrzewski ) .

  • תקציר

    מאמר זה משתמש במסגרות ליצירת תכנית הלימודים כדי לנתח ולהבנות את המודל הסיני ליצירת תכנית הלימודים ולפרק את הדינמיקות, את המורכבות ואת האילוצים של הרפורמה בתכנית הלימודים בסין מאז תחילת שנות התשעים של המאה העשרים. המאמר טוען שהרפורמה בתכנית הלימודים היא האסטרטגיה העיקרית של סין לפיתוח ההון האנושי לצורך התמודדות עם האתגרים של המאה העשרים ואחת, ושהמדינה משחקת תפקיד חשוב ברפורמה של המכניזמים ליצירת תכנית הלימודים ובפיזור החברתי של הידע, של המיומנויות ושל הנטיות באמצעות הכנת תכנית הלימודים (Law, Wing-Wah, 2014).

  • תקציר

    מאמצי רפורמה חינוכית לעיתים קרובות מוכנסים ומופסקים מבלי להפיק את ההשפעה המובטחת. הבעיה עשויה להיות נעוצה לא באיכות יוזמת הרפורמה אלא באיכות היישום או בהגינות הטיפול בה. מאמר זה סוקר את המשתנים המשפיעים על ההגינות בטיפול וגישות ספציפיות מסוימות להגברת ההגינות הזו (Detrich, Ronnie, 2014).

  • תקציר

    לפני קרוב לשני עשורים, המחבר שרטט בקווים כלליים את ההשלכות התאורטיות והמתודולוגיות של המושג שדה חברתי של פייר בורדייה (Pierre Bourdie) עבור ניתוחים סוציולוגיים של מדיניות חינוכית ורפורמה בית-ספרית. הניתוח הנוכחי מרחיב עבודה זו ומתייחס לחשיבות הסוציולוגית של אחת מהצורות השכיחות ביותר של רפורמה חינוכית: רשתות רפורמה בית-ספרית (Ladwig, James G).

  • תקציר

    מאמר זה מאתר ודן בהיבטי המפתח של הגישות הנוכחיות לרפורמה בבית הספר בעולם הערבי כנגד הרקע של מה שמקובל כיישומים הנבחרים בספרות הבינלאומית לגבי השינוי החינוכי והרפורמה האפקטיבית בבית הספר. המטרה העיקרית של מאמר זה היא להדגיש את ההנחות ואת הפרקטיקות, שנחקקו באופן עמוק, שעשויות ליצור חסמים עבור הרפורמטורים המעוניינים ביישום אפקטיבי של הרפורמה החינוכית בעולם הערבי (Karami Akkary, Rima, 2014).

  • לינק

    היישום הוא שלב מאתגר ברפורמה החינוכית. באזורים רבים, הדחיפות היא ליישם במהירות את הסטנדרטים הממשלתיים החדשים בחינוך. בחלק מהמחוזות, ספרי הלימוד והחומרים של תכנית הלימודים הועברו מספר ימים בלבד לפני תחילת הלימודים. רבים הציעו התפתחות מקצועית מעטה כדי שתסייע למורים להבין לאיזה סוג של למידה של התלמיד הסטנדרטים החדשים מתכוונים, וכדי לפתח צורות הוראה חדשות שיתמכו בלמידה זו. למרות הנסיבות הללו, עדיין ציפו מהמורים ללמד באמצעות הסטנדרטים הממשלתיים החדשים בחינוך, ולהכין את התלמידים להערכות חדשות ותובעניות יותר שיגיעו במהרה. במקרים רבים מדי, ניתנה הערכה מעטה לכך ששלב היישום הסופי תלוי במורים שמתכננים, שמנסים ומתקנים שיעורים חדשים. השינוי מגיע מדי שבוע, בצעדים קטנים. ההתקדמות לעיתים קרובות אינה שווה, איטית יותר מהמצופה, ומפעילה לחצים המחסלים את הרפורמות לפני שהתחילו ליישם אותן באופן מלא (Ronald Gallimore & James Hiebert, 2014).

  • תקציר

    אנחנו נמצאים אחרי שלל רפורמות שאף אחת מהן לא באמת מציירת בפנינו איך ייראה החינוך בעתיד , שרים ומנכ"לים נכנסים ויוצאים מתפקידיהם, וגם משקיעים את מרצם ונשמתם כדי לשפר את מערכת החינוך , אבל מתי תגיע הממשלה שתחליט להוביל שינוי. על אנשי המקצוע, החוקרים, פקידי הממשל והפוליטיקאים להסתכל סביב, ולהבין שמה שקורה במציאות היומיומית של הכלכלה הגלובלית הוא הרפורמה האמיתית, שדה הקרבהמודרני. כמו המרחב העסקי היצרני, עם השיתופיות שבו, התחרות הבינלאומית בקרב המדינות המפותחות היא המודל לביצוע הרפורמה בחינוך ( שמעון עמר) .

  • לינק

    בספרה "ציונים זה לא הכול: לקראת שיקומו של השיח הפדגוגי" ניצבת פרופ' ענת זוהר לצד חוקרי החינוך, ויחד עם רבים וטובים מתריעה על הסיכונים שמערכת החינוך נחשפת אליהם בקדחת הציונים והדירוגים. הספר ממלא חלל בשיח המקצועי הקיים בעברית. זוהר פורשת את משנתה בלי להבטיח הבטחות שווא, או לקשור כתרים לתהליכים שהובילה כראש המזכירות הפדגוגית ( יולי תמיר) .

  • לינק

    הרפורמות החברתיות והכלכליות במהלך שני העשורים האחרונים בברזיל ובצ'ילה הובילו לשיפורים ניכרים באיכות החיים בשתי המדינות. מיליונים מאזרחי ברזיל ואזרחי צ'ילה הצטרפו למעמד הביניים, ואחוז האזרחים החיים בעוני צנח. גם איכות החינוך הציבורי השתפרה באופן ניכר בשתי המדינות מאז 1990. אולם מעמד הביניים, שהרוויח מהרפורמות ומההישגים בחינוך ובכלכלה, הוביל את המחאות בשתי המדינות. המאמר מתאר את הרפורמות החינוכיות בשתי המדינות ומסביר את הסיבה למחאת מעמד הביניים בהן (Gregory Elacqua and Fatima Alves, 2014).

  • לינק

    ההתעניינות של מערכות חינוך בעולם במאפייני מערכת החינוך בפינלנד הולכת וגוברת , יש מדינות שנוטות לקבל החלטה אסטרטגית לאמץ את המודל הפיני הלכה למעשה ולא רק בדיבורים. כך לדוגמא, מערכת החינוך הבריטית נערכת לאמץ את קווי המתאר של מערכת החינוך בפינלנד במחוז וווילס , אך מתמודדת עם שמרנות והתנגדות רבה של הפיקוח החינוכי וגורמים נוספים .סדרת סרטי וידאו קצרים ב- BBC הכוללים ראיונות עם מורים ומחנכים בפינלנד , הם חלק מתהליך הכשרת הלבבות בבריטניה לשינוי באיכות המורים שהם מבקשים ליזום.

  • לינק

    ד"ר אברהם פרנק , מומחה לחינוך ומנהל חדשני של ביה"ס תיכון בעבר, סבור שניתן לבצע שינוי, הוא מונה חמש דרכים שיכולות יחד להביא שינוי- גם בחינוך וגם בחברה כולה. טכנולוגיות שוות לכל נפש מאפשרות שיטות הוראה שמקפיצות תלמידים מכל שכבות האוכלוסייה.

  • לינק

    במאמר זה, נידונים ההקשרים, הצורות והתוצאות של התנגדות של המורים לרפורמות בבית הספר שהתבססו על מדיניות להבטחת האיכות. הבעיות מוצגות על ידי התרחשות שנית של המחקר שהוקדש לקבלה ו/או התנגדות של מורים (גרמניים) כנגד המדיניות של מתן דין וחשבון המבוסס על סטנדרטים. תוצאות אלה מדגימות שהרוב בקרב המורים מתעלם, מפרש שלא כהלכה, משתמש שלא כהלכה במידע על משוב ממבחני ביצוע מבוססי סטנדרטים המכוונים להתפתחות מונעת נתונים של הוראה בכיתה (Ewald Terhart, 2013).

  • לינק

    כל רפורמה חינוכית חייבת להתמודד עם שאלת אופיו ומבנהו של בית הספר הרצוי. כדי להציע את החזון בדבר בית הספר הרצוי יש להצביע ראשית על המטרות והיעדים שבית ספר כזה ישאף להשיגם, ולאחר מכן על האסטרטגיות והתכונות הבית-ספריות המתחייבות ממטרות אלה. חשוב שבית הספר יציב מטרות בארבעה מישורים לפחות ( דוד גורדון) .

  • לינק

    בדומה לרופאים ולפסיכולוגים, שמחויבותם העליונה היא לרווחת המטופלים, כך על אנשי חינוך להגדיר ולעצב את זהותם המקצועית מתוך מחויבות עליונה לליבת העשייה החינוכית ולדעת לעמוד איתן לנוכח לחצים של קבוצות אינטרס חיצוניות – אידיאולוגיות, דתיות, מפלגתיות או כלכליות;וכדי להגיע אל כל תלמיד ותלמידה – לדאוג לשלומם ולהתפתחותם ולזמן להם את המיטב עבור התפתחותם ורווחתם – אין המורים יכולים להסתפק בכשירויות הטכניות של הוראה יעילה (על פי מתכונות סטנדרטיות), אלא עליהם להתפתח לכלל "דיאלוגיסטים" מיומנים שמזמנים מפגשים של אמון, פתיחות, קשב ורגישות ( נמרוד אלוני).

  • לינק

    המסמך שלהלן מציע המלצות ליישום "הצעד הבא" של רפורמת "אופק חדש". הרפורמה החלה בשנת 2007, וה"צעד הבא" יימשך בחמש השנים הבאות. ההמלצות מבוססות על שורה של מחקרים מהארץ ומהעולם, ועיקרן חתירה להעמיד את עובדי ההוראה – מורים וגננות – במוקד התהליך החינוכי. "הצעד הבא" יעסוק בתנאי עבודתם, באוטונומיה שלהם ובהתפתחותם המקצועית והאישית. למסמך המקורי בדפוס מצורפים נספחים – הערות על היבטים של "אופק חדש: הצעד הבא" – אשר נכתבו בידי פרופ' יזהר אופלטקה, ד"ר יורם הרפז, פרופ' עמי וולנסקי, ד"ר יריב פניגר, ציון שורק, פרופ' נמרוד אלוני ופרופ' דוד גורדון.

  • לינק

    מסלול ההתמחות האישית מציע לחלק מסוים מהמורים (הרוצים והיכולים) להתמחות גם בתחום חינוכי מסוים, כגון הערכה, הערכה חלופית, שילוב מחשב בהוראה, הוראת מקצוע, הוראה פרטנית, ליווי מורים חדשים וקליטתם; ולמלא תפקיד באותו תחום בבתי הספר שלהם. מורים אלה יחליפו את המדריכים, המנחים והמפקחים ש"נוחתים" על בית הספר מבחוץ ומחלישים את האוטונומיה שלו. הרעיון הוא להעצים את היכולות החינוכיות של בית הספר ולבסס אותו על כוחות פנימיים. תוך כדי כך תקטן התלות של בית הספר ברשויות החינוך השונות, שיבטיחו קביעת מדיניות, קביעת מטרות החינוך ותקצוב מלא של כל הצרכים ( ציון שורק) .

  • לינק

    תכנית "אופק חדש", המיושמת בשנים האחרונות בבתי הספר היסודיים, כמעט לא נגעה במרכז העשייה של בית הספר: ההוראה והלמידה. השינוי המשמעותי היחיד שתכנית זו הכניסה לבתי הספר בהקשר הפדגוגי הוא שעות הוראה פרטניות. שעות אלו הן תוספת חשובה למשאבים העומדים לרשות הנהלת בית הספר. אולם היעדר יעדים פדגוגיים ברורים לניצול משאב זה, אי-בהירות לאופן השימוש בשעות אלה והעובדה שסגל ההוראה אינו מקבל הדרכה על השיטה ועל דרכי ההוראה המתאימות לה פוגעים בסיכוי ששעות אלה יביאו לשינוי ממשי בבית הספר. המחבר מבקש להציע יעד אחד מרכזי לניצול השעות הפרטניות ולפרט מהי הדרך להשיג את היעד הזה ( יריב פניגר) .

  • לינק

    השעות הפרטניות מאפשרות למורים ליישם פדגוגיה אחרת, אך הן אינן מאלצות אותם ליישם פדגוגיה אחרת. מורים יכולים להחיל גם על השעות הפרטניות את הפדגוגיה הבית ספרית השלטת – את דפוסי ההוראה הפרונטלית ודפוסי הלמידה הפסיבית. לכן יש לפתח פדגוגיה חלופית לשעות הפרטניות ולחתור – וזו עיקר הטענה של הדברים שלהלן – להפיכתה לפדגוגיה כללית בבית הספר. רפורמת "אופק חדש" תהווה רפורמה פדגוגית, ולא רק הסכם שכר מורחב, אם היא תצליח להתמודד עם שני אתגרים: פיתוח פדגוגיה פרטנית והטמעתה בבית הספר. פיתוח פדגוגיה פרטנית כרוך בדרכים להבניית למידה בקבוצות קטנות. ישנן תאוריות ופרקטיקות רבות של למידה בקבוצות קטנות; יש להבחין ביניהן, להכיר את יתרונותיה וחסרונותיה של כל אחת ולמצוא או להמציא את התאוריה והפרקטיקה היעילות ביותר לשעות הפרטניות ( יורם הרפז).

  • לינק

    המסקנה העולה מממצאי המחקר של המחבר ומממצאים אחרים היא שאין להסתפק ב"אופק חדש" כהסכם שכר המוגבל בהיקפו, אלא להופכו לרפורמה כוללת שתעסוק במגוון ההיבטים של עבודת המורים, ובכללם הגדרת תפקידם, זמן עבודתם והיקף המשימות המוטלות עליהם. במילים אחרות: אין לקבוע במסגרת "אופק חדש" את מספר שעות השהייה הנחוצות ללא שליטה של מתכנני "אופק חדש" על דרישות משרד החינוך מהמורים.המלצת המחבר אפוא היא להציע הבניה מחודשת של תפקיד המורה כחלק מרפורמת "אופק חדש", אשר תכלול מטלות הניתנות לביצוע בפרק הזמן העומד לרשות המורה ביום עבודה כבסיס ראשוני להקלת עומס העבודה בהוראה. הגדרה זו, לעניות דעתו של המחבר, צריכה להתמקד בראש ובראשונה בתפקידו הפדגוגי של המורה ובצורך למקד את משימותיו בהוראה עצמה ( יזהר אופלטקה).

  • לינק

    המאמר דן במערכת החינוך של אמריקה ובסטנדרטים הממשלתיים החדשים בחינוך מאז ספטמבר 2013, תוך התמקדות בהתנגדות לסטנדרטים הללו מצד המפלגה הרפובליקנית בארה"ב. בסתיו הקרוב, בפעם הראשונה, רוב הילדים האמריקאים בבתי הספר הציבוריים ילמדו לשלוט באותו סט קפדני יותר של מיומנויות במתמטיקה ובאנגלית. מטרות חדשות אלה, הידועות כסטנדרטים הממשלתיים בחינוך (Common Core State Standards), אומצו על ידי 46 מדינות במהלך גל הרפורמה (Ripley, Amanda, 2013).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין