מילת מפתח: רפורמה בחינוך
מיון:
נמצאו 228 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    יורם אורעד מפרסם פוסט חדש שבו הוא מעלה תהיות לגבי הרפורמה המוצעת במערכת החינוך הפינית שעל פיה: "בתי הספר לא ילמדו עוד לפי מקצועות או נושאים (כמו פיזיקה, גיאוגרפיה, היסטוריה), אלא לפי תחומים "רוחביים" שבהם ירכשו התלמידים את הכישורים הדרושים להם לעולם העבודה…הלימוד בדרך זו הוא ללא ספק מרענן ומושך אך קשה להתעלם מאלמנט מטריד – נטישת הלמידה על פי תחומי הדעת, למידה שמשמעותה הבנת תחומי הדעת ברמה כללית ויסודית יותר מאשר למידת תכני תחומי הדעת עצמם בלבד" (יורם אורעד).

  • לינק

    אחרי שוויתרה על לימודי כתב היד מנהיגה מערכת החינוך הפינית עוד מהפכה ראשונה מסוגה בעולם: בתי הספר לא ילמדו עוד לפי "מקצועות" או "נושאים" (כמו גאוגרפיה והיסטוריה), אלא לפי תחומים "רוחביים" שבהם ירכשו התלמידים את שלל הכישורים הדרושים להם לעולם העבודה.הרפורמה באה על רקע השינוי שהביאו איתן המודרניזציה, התעשייה והטכנולוגיה לעולם העבודה לעומת זה שהיה קיים לפני כמאה שנה למשל. התקווה היא לאפשר לתלמידים לפתח כבר בשנות התיכון את כישוריהם המקצועיים והאינטלקטואליים בהתאם לנטיותיהם.

  • לינק

    שי פירון טלטל את מערכת החינוך והלך. מה הוא רצה להשיג? מה הוא השיג? מה יישאר מכל זה? שיחה גלוית לב בביתו (יורם הרפז).

  • תקציר

    במהלך שלושה עשורים, המדינות אימצו חבילת רפורמות למערכות החינוך שלהן במאמץ לשפר את ביצועי בתי הספר. בעוד שחוקרים עוסקים בספקולציות לגבי התוצאות הפוליטיות של מהלכי מדיניות אלו, עד היום לא נערך מחקר אמפירי שבחן כיצד רפורמות אלה משפיעות על הפרקטיקה של הדמוקרטיה האמריקנית. על ידי שילוב נתונים מסקר מקורי של הורים לילדים הלומדים בבתי הספר הציבוריים עם מידע לגבי הסטנדרטים הממשלתיים לחינוך, בחינה ומדיניות של מתן דין וחשבון, המחבר בוחן כיצד מאפייני התכנון של מדיניות זו משפיעים על העמדות של ההורים כלפי הממשלה, ההשתתפות בפוליטיקה ומעורבות בחינוך של ילדיהם (Rhodes, Jesse, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן האם המורים מוכשרים לחינוך משלב (inclusion) מוצלח ביפאן על ידי סקירה של התפיסות של כל הסטודנטים להוראה באוניברסיטה אחת לגבי המוכנות שלהם בהפיכתם לאנשי מקצוע משלבים. צעד לקראת גישה משלבת לחינוך ביפאן מקודם באמצעות שיתוף פעולה ותמיכה בין מורים שהוכשרו לחינוך הרגיל לבין מורי החינוך המיוחד. לפיכך, תפיסות שונות של סטודנטים להוראה המתכוננים לעבוד בבתי ספר יסודיים או בבתי ספר של החינוך המיוחד נמצאות במוקד מחקר זה (Forlin, Chris; Kawai, Norimune; Higuchi, Satoshi, 2015).

  • מאמר מלא

    פרויקט "בתי הספר המואצים" הוא ניסיון מהפכני של הנרי לוין, אחת הדמויות המשפיעות ביותר על החינוך האמריקאי, לקדם תלמידים מתקשים באמצעות העשרה חינוכית נמרצת. "למידה מואצת", אומר לוין בריאיון להד החינוך, "יכולה להכניס ילדים ונערים בסיכון לתוך המיינסטרים החינוכי, דבר שכיתות מיוחדות מעולם לא הצליחו ולעולם לא יצליחו לעשות" (יעל דקל).

  • תקציר

    מקרה זה נכתב עבור מנהיגי בית הספר, בייחוד עבור מנהלי בתי הספר ומנהלים בכירים במחוזות המנסים ליישם רפורמה מהפכנית בבית הספר.לעתים קרובות, המנהיגים יוצאים בתכנית חדשה של שינוי ארגוני בסביבות אינטנסיביות המייצרות רמות לחץ גבוהות כדי להציג שיפור בהישגי התלמידים(Mette, Ian M.; Scribner, Jay P. , 2014).

  • לינק

    ביוזמת משרד החינוך של ישראל מתנהל כיום מחקר השוואתי בין שבע מדינות, אשר הציבו את שינוי מבנה תוכנית הלימודים כיעד לאומי. המחקר, אף כי הינו בראשיתו, חושף את המורכבות הגדולה של הרפורמה בכל המדינות: בעוד שהרפורמות הקודמות בחינוך התמקדו בשינויים מבניים, הדור הנוכחי של הרפורמה מבקש לחולל שינוי בדפוסי ניהול הלמידה בכיתה. לא עוד מורה אקטיבי ותלמיד פסיבי בבניית עולם הידע, אלא תלמיד אקטיבי ומורה יועץ, מכוון ותומך (עמי וולנסקי).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לחקור את הנתיב של הרפורמה בחינוך בטייוואן תוך התמקדות בשינוי הפרדיגמה של החינוך משנת 1994. נידונו שני היבטים הכוללים הכשרת מורים ותכנית הלימודים. ראשית, המחברים מציגים את ההקשר החברתי של הרפורמה העכשווית בחינוך ויוזמות מפתח שונות. בחלק השלישי של מאמר זה, המחברים ממפים את המסלול של המדיניות, של השינויים ושל היישומים בהיבטים שהוזכרו לעיל במהלך הרפורמה בחינוך עם סוגיות, אתגרים וכיוונים לעתיד שהועלו (Lin, Tzu-Bin; Wang, Li-Yi; Li, Jen-Yi; Chang, Chihming, 2014).

  • תקציר

    הדאגה המוגברת לגבי איכות בתי הספר העלתה ניסיונות נרחבים ומוגברים לרפורמה חינוכית בעת האחרונה. בחינות של ההנחות הבסיסיות לגבי האופן שבו בתי הספר מאורגנים, נשלטים ומובלים תרמו לשינויים במדיניות חינוכית בשבדיה, בפינלנד, בנורבגיה, בדנמרק ובארה"ב (Bjork, Lars G.; Johansson, Olof; Bredeson, Paul, 2014).

  • תקציר

    ארבע מגמות – תארים מבוססי מוק (MOOC-based degrees), חינוך מבוסס יכולת (competency-based education), פורמליזציה של הלמידה (the formalization of learning) ורפורמה רגולטורית (regulatory reform) – מסיטות את הפרקטיקה החינוכית מעקרונות הליבה של החינוך המסורתי, ואינן מציינות תופעה ארעית אלא דווקא שינוי יסודי של הסטטוס קוו. זה אירוני שבזמן שההשכלה הגבוהה מחוברת לכאורה יותר מתמיד, קיימות מחלוקות עמוקות לגבי אופן ההוצאה לפועל הטוב ביותר של חזון הליבה (James G. Mazou?).

  • סיכום

    המאמר דן ביישום המוצלח של למידה מבוססת פרויקטים (PBL) בבית הספר התיכון וויליאם סמית (William Smith High School) בעיר אורורה שבקולורדו.הנושאים שכוסו כוללים את האופן שבו למידה מבוססת פרויקטים גורמת לתלמידים להיות מעורבים במחקרי עומק נרחבים של נושאים אותנטיים, פרויקט השיא שנמשך לאורך השנה ונקרא "מסע הבוגרים", ושיקולים של התפתחות מקצועית (Mack, Michelle; Westenskow, Jackson, 2014).

  • תקציר

    המאמר דן בהבנייה הניאו-ליברלית של חינוך ציבורי בארה"ב. הוא מתייחס למודל של בית ספר תאגידי המשנה את המדיניות החינוכית, את הפרקטיקה, את תכנית הלימודים, ואת ההיבטים האחרים של הרפורמה החינוכית (Saltman, Kenneth J., 2014 ).

  • תקציר

    תכנית הלימודים האוסטרלית החדשה היא אירוע מדיניות חינוכית חשוב, שבו הבנות לגבי הסמכות המקצועית של המורה מוגדרות מחדש.במאמר זה, המחברים בוחנים כיצד שיפוטים לגבי הסמכות המקצועית של המורים משמשים כדי להגן, לקדם, ולהסביר את תכנית הלימודים האוסטרלית החדשה (Gerrard, Jessica; Farrell, Lesley, 2014).

  • מאמר מלא

    דיאן רביץ' היא המבקרת הגדולה של מערכת החינוך האמריקאית ושל מדיניות החינוך של נשיאיה (נאוה דקל).

  • מאמר מלא

    רק חוקרים ומנהיגי חינוך אחדים קוראים תיגר על מדיניות החינוך הנאו־ליברלית החדשה שהתפשטה בעולם כאש בשדה קוצים. קול אחד, חד וברור כזה, הוא קולו של פסי סאלברג מפינלנד (עמי וולנסקי).

  • מאמר מלא

    במבנה הנוכחי שלו, אומר פרופ' יצחק קשתי, "משרד החינוך אינו רלוונטי למבנה הרב-תרבותי של מדינת ישראל". לפי הצעתו, המשרד, שיגדיר את עצמו מחדש, יופקד על רגולציה ורישוי, ותכניות הלימודים של כל מגזר ייקבעו על ידי מרכזי חינוך עצמאיים (אריה דיין).

  • מאמר מלא

    קבוצה של אנשי אקדמיה וחינוך מרחבי העולם פרסמה בחודש מאי האחרון ב"גרדיאן" הבריטי מכתב פתוח לפרופ' אנדריאס שלייכר, מנהל מבחני פיזה. במכתב הם מביעים דאגה עמוקה מהשפעתם של המבחנים, קוראים לעצירתם ומציעים רעיונות שיתרמו לטיפול בסוגיות שהעלו.

  • לינק

    לדעת הכותב , חובב יחיאלי עקרונות התוכנית החדשה – "ישראל עולה כיתה" – תואמים כמעט במדויק את העקרונות המופיעים במסמך חוזר מנכ"ל מיוחד תשנ"ו-1996 אבל הפעם הוחלט ללכת "על כל הקופה" , ולבצע שינוי מעמיק בכל ההתנהלות של מערכת החינוך. התכנית הנוכחית מתבצעת באופן גורף ומיידי, ולא בפיילוט של מספר בתי ספר או מספר מקצועות. מורים ומנהלים רבים מרגישים מבולבלים, ויו"ר התאחדות המנהלים כבר פנה לשר בבקשה לדחות את יישום הרפורמה עקב חוסר היערכות ראויה, אך נראה שישנה החלטה נחושה 'לדחוף את כולם למים' על מנת שיתחילו לשחות ( חובב יחיאלי) .

  • תקציר

    המאמר מציג את ההשקפות של המחברים לגבי רפורמות חינוכיות שהם רואים כבלתי אפקטיביות בנוגע לקיץ 2014, תוך התמקדות במה שהמחברים תופסים כחמשת המיתוסים הנוגעים לרפורמה אפקטיבית (Glass, Gene V. and Berliner, David C., 2014).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין