מילת מפתח: רפורמה בחינוך
מיון:
נמצאו 228 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    כמורי מורים, אנו רוצים שהמחקר שלנו ישפיע בתרומתו למדיניות ולפרקטיקה חינוכית. אולם, קיימת הבנה מועטה לגבי דרכים בהן מורי מורים עשויים להיות מעורבים באופן פרודוקטיבי יותר הן זה עם זה הן עם קובעי מדיניות על מנת למקסם את השפעת המחקר שלהם. בהסתמך על מחקר אמפירי וניתוח מסמכי מדיניות, מאמר זה מבקש לטפח "דיאלוג קובע מדיניות-חוקר" יוצר, באמצעות הבנה רבה יותר של פרספקטיבות קובעי המדיניות לגבי מה שמעצב את קבלת ההחלטות שלהם והתפקיד הנוכחי של ראיות מחקר בהחלטות אלה (White, Simone, 2016).

  • לינק

    בשנת 2006, במסגרת ועידת TED, הרצה חוקר החינוך הנודע קן רובינסון על הנושא "איך בית הספר הורג את היצירתיות". בתוך זמן קצר הפכה ההרצאה לנצפית ביותר בתולדות TED, עם יותר מ־37 מיליון צפיות. בהרצאתו טען רובינסון שמערכת חינוך הממוקדת בהישגים וציונים מונעת ממרבית הילדים לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. בבתי ספר יצירתיים חוזר רובינסון אל אותה הרצאה מפורסמת ומפרט את הפתרונות לבעיה שהציג בה: מה עלינו לעשות על מנת שכל ילד, בכל בית ספר, יוכל לגלות את הכישרונות והתשוקות החבויים בו ולהפיק מהם את המיטב (קן רובינסון ולו ארוניקה).

  • תקציר

    השילוב הטכנולוגי, רכיב אינטגרלי בהוראה ובלמידה, נחקר בהרחבה במהלך העשורים האחרונים כאשר תכניות להכשרת מורים נאבקו ליישם ולדגום את הפרקטיקות הטובות ביותר לשילוב של טכנולוגיה בהוראה בהכנתם של פרחי הוראה. דו"ח זה מספק מבט חטוף למספר יוזמות ורפורמות אלה אשר פותחו בידי הממשלה, ארגונים מקצועיים לאומיים, סוכנויות להסמכת מורים ושיתופי פעולה עסקיים המשפיעים ומחזקים את אימוץ הטכנולוגיה בתכניות להכשרת מורים (Nesrin Bakir, 2016).

  • לינק

    המאמר מתמקד בסקר ה-2015 Education Next על רפורמות בית-ספריות בארה"ב. הנושאים שנידונו כוללים את ממצאי הסקר לגבי עמדות הציבור האמריקני; מדידת הביצועים של בתי ספר ומורים; השקפותיו של ראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאזיו (Bill de Blasio) לגבי מבחנים מתוקננים; והעברת הצעת החוק של האצלת הסמכות מחדש בידי בית הנבחרים (Henderson, Michael B.; Peterson, Paule.; West, Martin R, 2016).

  • לינק

    אם ילדיכם יושבים בכיתה על שטיח במעגל סביב המורה, לומדים חשבון דרך הקמת "גינה יפנית", ואינם נתבעים למטלות רציניות – כדאי שתתחילו לדאוג. מאמר מרתק שפורסם בסיטי ז'ורנל, על כשלון החינוך הפרוגרסיבי ועל חשיבותה של תכנית לימודים עשירה ותובענית (סול סטרן).

  • לינק

    ילדים אמריקניים גרועים במתמטיקה כבר למעלה ממאה שנה כעת. מאז 1895, רפורמטורים חינוכיים מקוננים על "התוצאות הדלות" של האמריקנים בתחום. במהלך השנים, מבקרי החינוך המתמטי בארצות הברית שבו והעלו קבוצת האשמות מוכרות, כגון: הכשרת מורים לא מספקת, מוטיבציה עמומה של תלמידים ותכנון לימודים חסר ברק של הסגל. הוויכוחים של היום אודות הסטנדרטים המתמטיים הממשלתיים (Common Core mathematical standards) הם רק האיטרציה האחרונה של ויכוח זה (Christopher J. Phillips).

  • סיכום

    הקשר המחקר המוצג במאמר הוא מגמת התביעה המודגשת לאחריותיות בחינוך בארה"ב לפיה מורים נדרשים לתוצאות למידה מהירות הנמדדות בדרך כלל במבחנים, וגם חווים סנקציות בתהליך זה. מחקר זה נערך בקרב קבוצות מורים במסגרות של עמיתות "אוניברסיטה – בית ספר" ומצביע על השפעות שונות ולעתים בלתי הוגנות כלפי המורים ובתי הספר שסביבות האחריותיות השונות יוצרות. המחקר תורם להבנות קיימות על למידה מקצועית של מורים בהקשר של רפורמות פוליטיות חינוכיות קיימות. ספציפית, הוא מחזק את הנרטיב של אחריותיות עתירת סיכון והשפעותיה על ההוראה ובהן: צמצום קוריקולרי, הוראה למבחן או המבחן כתוכנית הלימודים ועוד (Jacobs, J., Burns, R.W., & Yendol-Hoppey, D).

  • סיכום

    המאמר יוצא בביקורת נוקבת נגד זרמים פוסט-מודרניים ופוסט-ציוניים בחינוך. תוך כדי שהוא בוחר בס' יזהר כמייצגם, המאמר קורא לשיקומה של התפיסה החינוכית ההומניסטית-יהודית והלאומית-ציונית, ליישומה במציאות החברתית והכלכלית של ימינו ולהחזרת עטרת הפילוסופיה בהכשרת המורים, בעיצוב תכניות הלימודים ובתפקוד המחנכים (אליעזר שביד).

  • סיכום

    פרופ' לארי קובן, אשר הוכשר כהיסטוריון של החינוך והבקיא לגבי כל נחשול של רפורמה חינוכית לשיפור הוראה ולמידה במהלך המאה שעברה, מציין כי איננו יכול להציע תכניות ספציפיות עבור מועצות מנהלים בית-ספריות, מפקחים, מנהלים, מורים, הורים ומצביעים. מדוע? בשל חשיבותו הרבה של ההקשר (context). אך יש מספר עקרונות שהוא מאמץ אשר מנחים את החשיבה שלו לגבי הוראה, למידה ורפורמה. עקרונות אלה קובעים את הכיוון שיש להתאימו למסגרות שונות. עקרונות אלה מגיעים מההתנסות של המחבר במשך חמישה עשורים כמורה, כמנהל וכחוקר (Larry Cuban, 2015).

  • תקציר

    בשנת הלימודים תשע"א הושקה "תוכנית התקשוב הלאומית- התאמת מערכת החינוך למאה ה-21", המבוססת על תקשוב מקיף ופדגוגיה חדשנית. מטרות המחקר היו להעריך את מידת המוכנות לשינוי בקרב מורים בבתי ספר המשתתפים בתוכנית התקשוב הלאומית, ולבחון את הקשר בין התאמת ערכי היחיד והארגון למוכנותם של המורים לשינוי. כמו כן, עקב ייחודה של הרפורמה הנחקרת, שבה על המורים לאמץ טכנולוגיה חדשה במטרה לפתח פדגוגיה חדשנית, נבדקו הקשרים בין תפיסות לגבי השליטה המוקדמת בישומי תקשוב וההתנסות בתקשוב בבית הספר לבין מוכנות המורים לשינוי, בנוסף נבדקו הקשרים בין מאפייני הרקע הכללי והמקצועי של המורים למוכנותם לשינוי (גילת כהן, גלית ברנשטוק).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא להתמקד באופן שבו מנהלי בתי הספר "נותנים מובן" לרפורמה חינוכית בהקשרים המקומיים שלהם. כדי לעשות זאת, נבחן חקר מקרה של שני בתי ספר שהשתתפו ביוזמות של רפורמת מדיניות המכוונות לשימוש נרחב בטכנולוגיית מידע ותקשורת בהקשר של עיר-מדינה בסינגפור (Chua Reyes, Vicente, 2015).

  • לינק

    מאמר זה בוחן כיצד מאמצי הרפורמה בחינוך לגיל הרך בקוריאה, אשר נועדו לטפח את העצמי של הילדים, יוצרים סביבה חינוכית מקוטעת ומסוכסכת. המחברת מתמקדת בדרכים המורכבות והבלתי אחידות שבהן אידיאלים חינוכיים ומיובאים מיושמים בהקשרים מקומיים (Ahn, Junehui, 2015).

  • סיכום

    במקום להמשיך לקנא בכיתות הקטנות בפינלנד או במשכורות המורים הנאות בסינגפור ובארה"ב – החליטו במשרד החינוך לצאת למחקר השוואתי, שינסה לגלות את סוד ההצלחה של הרפורמות בחינוך במדינות נבחרות. עם זאת, ציונים וחדרי מורים מעוצבים הם לא הכל – ובכל מקום על הגלובוס, מתברר, נאבקים לבנות מערכת חינוך חדשנית, שתדע להתמודד עם אתגרי המחר (תמירה גלילי).

  • לינק

    בהתייחסו למאמרון "למה כיסוי התוכן של חומר הלימודים מיותר: גילוי דעת!" מאת אנדרו מילר (Andrew K. Miller), כותב יורם אורעד בבלוג שלו כי: "החזון שמילר מציג במאמרונו איננו חדש אבל כבר שנים רבות רבים מאתנו מייחלים להתגשמותו והוא מתעכב. מורים רבים וטובים היו מצטרפים אל החזון. מחוייבות ללמידה עמוקה וקביעת סדרי עדיפויות על פי צרכי התלמידים וקבלת החלטות תוך התכוונות אליהם, הינם אבני יסוד בחינוך. מילר גם מביע רצון לשלב למידה שמעבר למבחן, שאולי היינו קוראים לה בשם למידה משמעותית, וזאת בלי לזנוח כליל את הצורך במבחנים ובהיבחנות התלמידים בהם. בכך הוא מפגין אחריות משום שהתקוממות נגד המערכת כולה ובנייתה מחדש באופן שונה לחלוטין אינה מעשית במיוחד, ואף עלולה להזיק לתלמידים, שאליהם אנו מכוונים ללמד ולחנך" (יורם אורעד).

  • סיכום

    הרב שי פירון, שר החינוך לשעבר, בוחן את השיעור הפיני ומשוכנע שרק שינוי תרבותי כולל בחברה הישראלית יוכל להבטיח שינוי של מערכת החינוך שלה. רפורמה חינוכית אינה יכולה להצליח אם אין בה ביטוי לתפיסת עולם חברתית־לאומית רחבה וחיבור בין עקרונות חיים כוללים למערכת חינוך שאמורה לשקף אותם (שי פירון).

  • תקציר

    מחקר אתנוגרפי ביקורתי זה בוחן כיצד הזיכרונות מהעבר הסובייטי מסופרים מחדש כדי להעריך את הרפורמות החינוכיות העכשוויות. המחברת משתמשת בתיאוריית ההתהוות ההיסטורית (Historical Becoming) של מיכאיל בכטין (Mikhail Bakhtin) כדי לנתח כיצד שרידי העבר מתקיימים יחד עם צורות של ההווה הניאו-ליברלי ומעצבים את האופן שבו מורי המורים והסטודנטים שלהם מפרשים את הרפורמות החינוכיות ואת עבודתם היומיומית (Aydarova, Olena, 2015).

  • לינק

    הכול חינוך, ספרו החדש של שר החינוך לשעבר שי פירון, הוא סיפורה של המהפכה החינוכית שביקש לחולל במדינת ישראל. הספר מאתגר את החשיבה הקונבנציונלית על אודות חינוך ומעודד את קהילת אנשי החינוך לחשוב מחוץ לקופסה ולגעת בנפשם של התלמידים. בנימה אישית ובדברים היוצאים מהלב פורש הרב פירון את חזונו ומניח על השולחן תכנית עבודה חינוכית לשנים הבאות (שי פירון).

  • סיכום

    פרויקט "עיר חינוך" של המכון לחינוך דמוקרטי מבקש לפתוח את גבולות בתי הספר אל המרחבים העירוניים והקהילתיים שבתוכם הם פועלים. צוותי התערבות של המכון מניעים במקומות שונים בארץ ובעולם תהליכי שינוי המבוססים על שיתוף פעולה ודיאלוג. "עיר חינוך", אומרת יעל שורצברג, "זה הרעיון שלקהילה יש אחריות לייצר מרחב שבו כל פרט יכול להביא את הייחודיות שלו לידי ביטוי" (אמתי מור).

  • לינק

    לומדים מפינלנד מביא לקורא עדות ממקור ראשון על הצלחתה של מערכת החינוך הפינית במהלך שלושה עשורים להיחלץ מבינוניות מדשדשת ולהיהפך למופת עולמי של חינוך איכותי ושוויוני. מתוך התפלמסות ביקורתית עם הגישה העסקית-תחרותית ועם מגמת הסטנדרטיזציה המאפיינות את הרפורמות החינוכיות של ימינו, מציג לפנינו פרופ' סאלברג בכתיבתו השיטתית והכריזמטית את מאפייניה המרכזיים של "הדרך הפינית": תקצוב ציבורי במלואו, הימנעות מהרחבת שעות הלימוד ומהעמסת שיעורי בית, התנגדות לבחינות חיצוניות ולהערכות מספריות, שכלול ההוראה הפרטנית מתוך קשב לצרכיו ולקשייו הייחודים של כל תלמיד, העצמת האוטונומיה של המורים, בניית אקלים חינוכי של אמון ואחווה, פיתוח השכלה כללית וטיפוח מיטבי ושוויוני של אישיות התלמידים (פאסי סאלברג).

  • לינק

    מה היא המדיניות המומלצת לשיפור החינוך בעת הזו? האסופה שלפניכם נכתבה עבור השר החדש, אישה או גבר, שייכנס למשרד החינוך. מטרת קובץ המאמרים הזה היא כפולה: להציע לשר/ה הנכנס/ת נקודות מבט שונות על מה שנדרש למערכת החינוך הישראלית בזמן הזה; וליצור שיח מושכל בין אנשי החינוך באשר הם: בתי הספר, אקדמיה, משרד החינוך, ראשי רשויות ובעלי-עניין אחרים (אברהם פרנק ואורן יהי-שלום).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין