מילת מפתח: רישוי מורים
מיון:
נמצאו 18 פריטים
פריטים מ- 1 ל-18
  • לינק

    סקירה זו מבקשת לתאר, למפות ולדון בתהליכי רישוי של מורים חדשים ובהערכתם של אלה בקשר עם התהליכים האמורים. בחינת תהליכי הרישוי וההערכה של מורים חדשים לצורך כניסתם למקצוע ההוראה תיעשה באמצעות השוואה למערכות חינוך במדינות שונות בעולם, שדומות לישראל במגוון רחב של קריטריונים הרלבנטיים לאיכות כוח האדם בהוראה. המדינות שנבחרו להשוואה הן ארה"ב (פלורידה וקליפורניה), קנדה (אונטריו), אנגליה, שבדיה, אוסטרליה, פורטוגל, איטליה, צרפת, גרמניה והולנד. הסקירה פותחת בהצגת מבט-על, הנוגע לכניסה למקצוע ההוראה, ודנה בשילובה של תכנית התמחות למורים חדשים באופן ספציפי. בחלק השני של הסקירה, מוצע ניתוח מעמיק ורחב של תהליכי רישוי והערכה של מורים חדשים, המתקיימים ב-11 מדיניות שונות. בחלק האחרון של הסקירה, מוצע סיכום הדגשים העיקריים והבולטים, העולים ממרבית המדינות, אשר תורמים להבהרת תהליכי הרישוי וההערכה של מורים חדשים במדינות שנסקרו (דניאל שפרלינג).

  • סיכום

    המאמר מבוסס על חמש הרצאות נשיאותיות בכינוסי AERA בחמישים השנים האחרונות שהיוו ציוני דרך במחשבה ובמעשה החינוכיים, ועוקב אחר התפתחות של מחקר על הוראה ועל הכשרת מורים כמו גם אחר השפעות קריטיות של המחקר על מדיניות ומעשה הקשורים להכשרת מורים והערכת מורים בארה"ב. הדיון מראה כיצד הרצאות אלה שיקפו התפתחות ואתגרים במחקר בהתאמה למאפייני הזמנים שבהם הן נישאו. הדיון גם מאתר השפעות מרכזיות של עבודות אלה על איכות ההכשרה, על הערכה של אפקטיביות מורים ועל תפיסות מתחרות על אחריותיות מורים.המאמר מסתיים בדיון על תפקיד הפוליטיקה בהצבת מדיניות חינוכיות, קריאה לחוקרי חינוך להרחיב את הידע והיכולות שלהם ולהיות מעורבים באופן בונה יותר בזירות פוליטיות ומדיניות (Linda Darling-Hammond).

  • תקציר

    בשנים האחרונות נראתה תנועה מרוכזת ושיטתית לעבר מערכת של הכשרה ראשונית של מורים המובלת על ידי בתי הספר באנגליה. מערכת זו קראה תיגר באופן רדיקלי על תפקידן של האוניברסיטאות, ובייחוד על חלקן בחשיפת מורים חדשים לתיאוריה חינוכית. רק כמחצית מהנכנסים החדשים למקצוע ההוראה מגיעים כיום ממסלולי ההכשרה באוניברסיטאות. שינויים מרחיקי לכת אלו בהכשרת המורים הועברו בהתייעצות פורמלית ודיון ציבורי מינימליים. בחוברת דחופה ומחייבת זו, המחברים טוענים לתפיסה של מורים כאנשי מקצוע הדורשים הבנה עמוקה של המימדים המושגיים, האמפיריים והנורמטיביים של הפרטיקה החינוכית. מחברי החוברת מסבירים מדוע המחלקות לחינוך באוניברסיטאות ניצבות במקום טוב יותר מאשר בתי הספר כדי לעזור למורים חדשים לרכוש הבנה זו (Orchard, Janet; Winch, Christopher, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה מדווח על מה שלמדו 13 מורי מורים באמצעות פרוצדורת רישום כמורה מורים לשנת 2012-2011, אילו מטרות הם ניסחו עבור ההתפתחות המקצועית העתידית שלהם ואילו פעילויות הם תכננו כדי להשיג מטרות אלה. השיטות ששימשו במחקר זה דמו בעיקרן לשיטות ששימשו בזמן שקהילת הלמידה הראשונה עברה את פרוצדורת הרישום בשנת 2002. קהילת הלמידה שנבדקה בשנת 2012 השתתפה בתכנית תמיכה, בעוד שקהילת הלמידה של שנת 2002 לא השתתפה בתכנית כזו (Boei, Fer; Dengerink, Jurri?n; Geursen, Janneke; Kools, Quinta; Koster, Bob; Lunenberg, Mieke; Willemse, Martijn, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר כיצד רשויות המדינה בנורבגיה ובפינלנד מתכננות את תכנית הלימודים הלאומית כדי לספק תנאי מדיניות שונים עבור עבודה על תכנית לימודים מקומיות ברשויות המקומיות ובבתי הספר. הנושא נחקר באמצעות השוואה בין האופן שבו הרשויות הלאומיות בנורבגיה ובפינלנד יוצרות מרחב עבור תכנית לימודים מקומית (Molstad, Christina Elde, 2015).

  • סיכום

    המחקר על הכשרת מורים הוא תחום מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות נוגדים על מטרות המחקר והחינוך. העבודה הנוכחית התפרסמה בשני מאמרים (חלק 1 וחלק 2). היא נבנתה על בסיס מחקרים אמפיריים ושפיטים על הכשרת מורים ראשונית להוראה ביסודי ובעל-יסודי שהתפרסמו בין השנים 2000–2012. שלוש קבוצות המחקרים ("Research programs") שעלו בסקירה: מחקרים על אחריותיות, אפקטיביות ומדיניות בהכשרת מורים – נסקר במאמר הראשון; מחקרים על הכשרת מורים בחברת הידע- נסקר להלן; מחקרים על הכשרת מורים לשונות ושוויון – נסקר להלן (Cochran-Smith, M., Villegas, A. M., Abrams, L., Chavez-Moreno, L., Mills, T., & Stern, R).

  • תקציר

    יכולת כאמת-מידה ל"התאמה לפרקטיקה" ולהערכתה באמצעות מנגנונים של בחינת ביצועים אישית, הובילה להכנסת מערכות במספר מקצועות הקושרות בין הערכה לבין תמיכה בסטנדרטיזציה מקצועית. תנועה זו לקראת הדרישה לתמוך בצורה פעילה בסטנדרטיזציה הופכת ליותר ויותר מקובלת במקצוע ההוראה במדינות רבות גם כן. במאמר זה, המחברות מנתחות את שיח המדיניות והרטוריקה סביב הכנסת ההסמכה המקצועית מחדש של מורים בסקוטלנד (Watson, Cate; Fox, Alison, 2015).

  • לינק

    כבר דיווחנו בעבר על מדיניות התקשוב החינוכי באוסטרליה ועל המאמץ השיטתי והממוקד של משרדי החינוך הפדראליים (לכל חבל ארץ באוסטרליה משרד חינוך מקומי משלו) האוסטרליים לקדם את תכניות התקשוב בבתי הספר. עתה עברו האוסטרלים לשלב פעולה שיטתי חדש והוא יצירת רישוי למורים להוראה מתוקשבת. מורים בבתי הספר נדרשים תוך חמש שנים לקבל הסמכה רשמית של משרד החינוך שם ללמד בצורה מתוקשבת. תכנית הפעולה שהתחילה בשנת 2010 מחייבת את המורים לדעת לשלוט היטב בכל סוגיות התקשוב החינוכי ולדעת לתכנן היטב את מערך התקשוב שלהם להוראה בכיתה. המורים צריכים להוכיח בקיאות בשיטות פדגוגיות מתוקשב ולהמחיש יכולת לשלב את הפדגוגיות הדיגיטאליות המתוקשבות בהוראה פעילה בכיתה. האוסטרלים גם יצרו תימרוץ כספי למורים שעוברים את ההסמכה להוראה מתוקשבת.

  • סיכום

    בשנים האחרונות גדל העניין בדרכים לשינוי ההערכות המסורתיות של יכולות מורים בין היתר בכיוון של הערכות ביצוע כבסיס לקבלת החלטות לגבי שיבוץ, מתן קביעות, רישוי, גמולים ובחירה לתפקידי הנהגה. הדוח בוחן כמה שאלות: כיצד למדוד/להעריך אפקטיביות מורה? כיצד עשויות הערכות ביצוע של מורים לקראת קבלת תעודת הוראה ורישוי הוראה לשקף ולנבא הצלחה בהוראה? האם הערכות ביצוע עשויות להוות בסיס לקבלת החלטות למטרות נוספות ובהן העלאת איכות ההכשרה, חיזוק החונכות וההתפתחות מקצועית? הדוח מתאר בנייה של הערכת ביצוע מהימנה, תקפה ונגישה שעשויה להבנות מערכת סטנדרטים משותפת ושימושית למקצוע, בדומה לקיים בפרופסיות אחרות (Linda Darling-Hammond).

  • לינק

    המורים בבריטניה מתקוממים כנגד מבדקים לחידוש רישיון הוראה מידי 5 שנים. המבחן המעשי נועד לבדוק את יכולות וכישורי ההוראה של המורה הן מבחינת תכנון השיעור והן מבחינת העברתו. עפ"י ההצעה , מורים שלא יעברו את המבחן המעשי , לא יורשו לחזור וללמד בכיתה. ההצעה הועלתה ע"י משרד החינוך הבריטי ותת-השר האחראי לבתי הספר. איגודי המורים באנגליה מתנגדים בתוקף להצעה לרישוי חוזר וההתנגדות גם לדיון בפרלמנט הבריטי. אי השקט של המורים באנגליה נמשך בימים אלו נוכח הכוונה של משרד החינוך ליישם את מבחני הרישוי החוזרים כבר השנה.

  • לינק

    סוג מערכות הערכה הנקראות מבחני רישוי למורים מיועד למורים מתחילים ומטרתם לקבוע מי יקבל רישיון הוראה. מבחני רישוי משרתים את הדרישה שכל מי שמועמד להיכנס בשערי ביה"ס וללמד תלמידים יעמוד בהצלחה בסטנדרטים שקבעה המדינה. מבחינה זו המבחנים הם חלק ממנגנון הבקרה אשר נועד לעצב את כוח ההוראה של המדינה. נייר העמדה שלהלן שנכתב ע"י ד"ר צפורה ליבמן עוסק במבחנים אלה ומורכב מארבעה חלקים. החלק הראשון בוחן את נושא מבחני הרישוי במדינות שונות בעולם: מהן הדרישות לרישוי, האם משתמשים במבחנים ומי קובע את הסטנדרטים. החלק השני מתמקד בשאלה מיהו מורה אפקטיבי, בחלק השלישי מובאות דעות בעד ונגד מבחני רישוי, ובחלק הרביעי והאחרון מוצגת עמדתה של הכותבת.

  • סיכום

    במסגרת המאמצים לשפר את איכות המורים בארה"ב עורך מרכז ההערכה החינוכי הפדראלי (ETS) מחקרי הערכה תקופתיים על מנת לבדוק האם אכן חל שיפור ברמת פרחי ההוראה בארה"ב. מחקר ההערכה הנוכחי של ה-ETS נערך בקרב מאגר פרחי ההוראה האמריקאיים הנדרשים לעבור את בחינות הערכת הביצועים הידועות כבחינות Praxis II . מחקר ההערכה הנוכחי נערך בקרב פרחי הוראה בשנים 2002-2005 תוך השוואה לממצאי ההערכה הקודמים שנערכו בשנים 1994-1997. בעשור האחרון העלו האמריקאיים את סף הידע הנדרש בבחינות ההערכה מסוג PRAXIS בנוסף למיומנויות הפדגוגיות הנדרשות. ממצאי המחקר הנוכחי מעידים אכן כי הפרופיל האקדמי של פרחי ההוראה בארה"ב השתפר בהשוואה לפרחי ההוראה בעשור הקודם. במיוחד בא לידי ביטוי השינוי בקרב פרחי הוראה המיועדים ללמד בחטיבות ביניים בארה"ב. רמת הידע והמיומנויות של פרחי ההוראה המיועדים ללמד בחטיבות הביניים עלתה משמעותית, אך עדיין היא דומה ביסודה למורים של בתי הספר היסודיים מאשר למורי התיכוניים. למרבית פרחי ההוראה שנבחנו בבחינות ה- PRAXIS תואר שני בחינוך, אך ציונים נמוכים יחסית בבחינות סף נורמטיביות (SAT ). ממצאי המחקר מוכיחים כי המדיניות להעלאת דרישות הידע והמיומנויות בבחינות PRAXIS לפרחי הוראה נושאת פרי ומביאה לשיפור איכותי הדרגתי של מורים חדשים הנכנסים ללמד בארה"ב ( Drew H. Gitomer).

  • מאמר מלא

    מטרת סקירה זו היא לנסות ולבדוק קיומן של התארגנויות מבניות ורשויות שעוסקות באופן עצמאי הכשרת מורים המתמקדים, בין השאר, בתחומים של קידום ועיצוב סטנדרטים מקצועיים ותוכניות להכשרת מורים ופיקוח על מורים ורישומם. מהבדיקה, שנעשתה באמצעות מנועי חיפוש ומאגרי מידע באינטרנט לגבי מדינות הספציפיות, עולה כי ניכרת כיום מגמה במדינות העולם לבסס מועצות וגופים ציבוריים שישמשו רגולטורים על תחומי הכשרת המורים או איכות ההוראה. מרביתם אינם מנוהלים בהכרח ישירות ע"י הממשלה, אך לגורמי הממשל יש השפעה וייצוג במועצות. חלקם הגדול נוטה גם לשתף את נציגי איגודי מועצות המורים ומגזרי החינוך השונים במועצות או בפיקוח. פעילותם של הגופים הותוותה ע"י רפורמות חינוכיות בחינוך שהונהגו בעשור האחרון או הוסדרה בחוק כחלק ממדיניות חינוכית כזו או אחרת שננקטה ע"י גורמי ממשל.

  • סיכום

    בקונטקסט הביקורת הקיימת בעולם כיום על הכשרת מורים, יש צורך בהתייחסות מחודשת לתחום ההכשרה ולמקצוע ההוראה כמו גם – בהערכה ביקורתית של הכשרת המורים וביה"ס. המאמר עוסק בנושא "שאלת התוצרים" תוך התמקדות בצדק חברתי כהיבט משלים לעיסוק בהצטיינות אקדמית. Cochran-Smith טוענת שיש צורך שמכשירי מורים ואחרים יבחנו מקרוב את ההגדרות השונות של תוצרים חינוכיים ויעמידו אותן לביקורת ולדיון. המאמר מבקש לתרום לדיון הקיים בנוגע להתחדשות של הכשרת מורים תוך התייחסות ספציפית לתנועת הסטנדרטים המתפשטת והולכת ולטובת הציבור כמו גם להתנהגות ולניהול החינוך באופן כללי.

  • מאמר מלא

    סקירה על פעילות מרכזי ההערכה של מרכז רישוי המורים NBPTS בארה"ב. כל הפעילות של החלק השני (מבחנים כתובים) מתנהלת באמצעות 230 מרכזי הערכה הפרוסים ברחבי ארה"ב. מרכזי הערכה (ASSESSMENT CENTERS) פועלים ברציפות בין החודשים מאי-יולי כל שנה. במרכזי ההערכה מועסקים באופן זמני מורים ותיקים ומורי מורים. החלק של מרכז ההערכה בתהליך הרישוי מורכב מיום שלם של העברת תרגילים ומצבי סימולציה הבוחנים גם ידע פדגוגי וגם ידע בתחומי התוכן /הדעת. חלק מהתרגילים וההתנסויות הנערכים במרכזי ההערכה הם מודפסים וחלקם מועבר באמצעות מחשבים ומצבי סימולציה ממוחשבים. (עמי סלנט)

  • מאמר מלא

    במסגרת הגדרת אחריות מערכת החינוך הציבורית לשיפור ההישגים הלימודיים (השכלתיים התנהגותיים וחברתיים) של תלמידי ישראל, ובהקשר של העברת אחריות המדינה מניהול תשומות לניהול תפוקות ולאחריות להישגים, מוצעים שני מהלכים נגזרים למורים: א. מבחני רישוי ממלכתיים כתנאי יחיד ומספיק לקבלת רישיון ראשוני להוראה. ב. קידום מקצועי של מורים, ובכלל זה קבלת קביעות, ייעשו בזיקה להצלחה בעבודה: להצלחה מוכחת בשיפור הישגי התלמידים של אותו מורה ולתרומתו בפועל ל"שעות תלמיד שבועיות". לימודי המשך, חלקם מטעם המדינה, יסייעו למורה להשיג את מטרות ההוראה, קרי – להצליח. (אביטל דרמון)

  • סיכום

    הדרישה הגוברת בעולם לרישוי מקצוע ההוראה היא נחלתן של המדינות המתקדמות, המאמינות כי ההסמכה המקצועית מחייבת רישוי תקופתי ולא מצב חד-פעמי של מדידת ידע בנקודת זמן אחת. במדינות אלו הולכת ומתגבשת ההכרה, כי הרישוי אינו הליך חד פעמי והתחלתי (כמו במקרה של מרבית המקצועות האחרים, כגון עורכי דין או מהנדסים), אלא חלק ממחזור ההתפתחות המקצועית של המורים וממסלול הקריירה וההתקדמות שלהם לאורך זמן. תהליכי רישוי המורים באירופה ובארה"ב מייצגים כיום רמות שונות לחלוטין של התפתחות. באירופה, תחום רישוי המורים הוא חלק בלתי נפרד ממערכת הכשרת המורים ומתפיסות היסוד שלה, בעוד שבארה"ב התפתח התחום באופן מלאכותי, ללא קשר למערכת הקיימת של הכשרת המורים, ולעתים אף בסתירה לעקרונותיה. עם זאת, המאמצים המושקעים בארה"ב ברישוי המורים הם משמעותיים הרבה יותר מאלה באירופה. (עמי סלנט)

  • לינק

    השינויים העיקריים שנכנסו לתוקף לגבי רישוי מורים במדינת ניו יורק מתבטאים בהגדרת 3 רמות של רישוי מבחינת המורים: רמה ראשונה: Initial רמה שנייה: Transitional רמה שלישית: Professional

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין