מילת מפתח: רגשות תסכול
מיון:
נמצאו 11 פריטים
פריטים מ- 1 ל-11
  • תקציר

    ספר חדש בהוצאת מופ"ת: זה שנים רבות השיח השולט במערכת החינוך מתמקד בהישגים לימודיים, בסטנדרטים פדגוגיים, באחריותיות המורה, בתחרות, בשיווק ועוד. בשיח זה, שרבים רואים כמייצג תפיסות עולם ניאו-ליברליות, נעדר מקומם של הרגשות בתהליך החינוך בבית הספר בכלל ובעבודת המורה בפרט. למותר לציין, כי רגשות שזורים בעולמם המקצועי של המורה והמנהל ומכוונים אותם בעבודתם החינוכית.

  • תקציר

    בספרו "אושר, תקווה וייאוש", מאתגר רוברטס את השיח השגור ושואל האם חינוך צריך להיות מונע אך ורק מרגשות חיוביים, מאופטימיות ונחישות, או שמא יש מקום בפעילות החינוכית היומימית גם לייאוש, לסבל, לספק ולכאב.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי מבקש לעקוב אחר אופני ניהול הרגשות בעבודה של מנהלי בתי ספר ישראלים . המחקר הציב שתי שאלות: 1. כיצד מנהלים מבטאים אמפתיה כלפי אחרים בבית הספר? 2. כיצד מנהלים מווסתים אמפתיה בעבודה? מתוך ראיונות עומק חצי מובנים שנערכו עם עשרה מנהלים ישראלים עולה שלתחושתם מותר להם ואפילו מעודדים אותם להציג בנסיבות מסוימות, שלושה מרכיבים של אמפתיה: אמפתיה קוגניטיבית, אמפתיה אפקטיבית (חמלה) ואמפתיה התנהגותית (דאגה), ובמקביל נמצא כי עליהם לכבוש באופן מודע כל ביטוי ציבורי של כעס או פחד.

  • סיכום

    פרופ' אנה ספרד עורכת חשבון נפש מקצועי נדיר: "אני מצהירה כאן בפה מלא שלעתים קשה לי להצדיק את הציון שנתתי לתלמידה הטוענת כי מגיעות לה לפחות חמש נקודות נוספות" (אנה ספרד).

  • מאמר מלא

    מאמר זה בוחן מהו בית ספר שבנוי לצרכים העכשוויים של תלמידיו. יש לברר מהם אותם צרכים, אבל בכל מקרה, בית ספר זה יהיה שונה בוודאי בתכלית מאלה המוכרים לנו כיום. המורים ה"ממוצעים" בַמערכת התחנכו ולימדו בדפוס פרונטלי: הם אנשי מקצוע בתחום דעת, ואת הידע שברשותם הם "מעבירים" לתלמידים. מורים אלה למדו מעט מאוד כיצד לעסוק בסוגיות מתחומי הרגש והחוויה. חלק קטן מהם יודעים את המלאכה בזכות ניסיונם וכישוריהם האישיים, אבל מרביתם אינם מכניסים את היד לאש השורפת הזאת. התלמידים של היום, שנולדו למציאות מורכבת מאוד, נאלצים להתמודד עם הקשיים בעצמם או בעזרת גורמים מזדמנים, ובהם ההורים. מעטים הם ההורים שיודעים כיצד לטפל נכון בבעיות של ילדיהם (אברהם פרנק).

  • לינק

    שימוש מוגבל בגדג'טים יכול להיות יעיל עבור ילדים מאחר וזה יאפשר להם להיות מעודכנים בטכנולוגיה העכשווית. אולם, שימוש-יתר באותם פיתוחים יכול למנוע או אפילו להזיק לצמיחה ולהתפתחות האישית שלהם.המאמר מתבונן בארבע דרכים שבהן שימוש יתר בטכנולוגיה משפיע על ילדים באופן שלילי (Alice Martin, 2013).

  • לינק

    מאמר זה דן ביכולות הרגשיות והחברתיות של המורה, וטוען שהן חיוניות לאפקטיביות שלהם כמורים ולהצלחה של בתי הספר ושל תלמידיהם. במאמר מודגש הרעיון של למידה רגשית וחברתית ( בראשי תיבות SEL) כחלק מההתפתחות של המורה ונבחנת חשיבותו עבור הפחתת השחיקה והלחץ של המורה. המחבר חוקר גם את הדרכים שבהן למידה רגשית וחברתית יכולה להשתלב בהוראה היומיומית הכוללות שילוב של רפלקציה, חיפוש אחר בניית מודעות רגשית, ובניית תרבות של שיפור מתמשך (Jones S, Bouffard S, Weissbourd R. , 2013).

  • לינק

    מחקר זה בחן את האקלים הרגשי בהקשר להוראה ולמידה של מדעים לכיתה ז' (Tobin, Kenneth; Ritchie, Stephen M.; Oakley, Jennifer L.; Mergard, Victoria; Hudson, Peter, 2013).

  • לינק

    מטרתו המרכזית של מאמר זה הייתה להציע ולבחון מודלים אמפיריים של המשתנים האמורים לנבא את ניהול הרגשות בעת הכנת שיעורי הבית ברמת בית הספר התיכון. המודלים התבססו על שני סוגים של מחקרים: א) מחקר ותיאוריה על ויסות הרגשות ו-ב) ממצאים ממחקר על שיעורי בית שהזכיר מספר גורמים שעשויים להשפיע על ניהול הרגשות בעת הכנת שיעורי הבית (Jianzhong Xu, 2011).

  • לינק

    מחקר חדש שבדק מה חשים המורים בבתי הספר בישראל כלפי מקצוע ההוראה, גילה שרבע מן המורים שנבדקו מצטערים שבחרו במקצוע. כשליש מהמורים חשים כפיות טובה ולחץ בעבודה. במסגרת המחקר התבקשו כ-200 מורים בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים להשיב על שאלונים, ולציין אילו רגשות הם חשים במהלך עבודתם. את המחקר ערכו פרופ' זמירה מברך, דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן, וד"ר דיצה משכית, מהמכללה האקדמית לחינוך "גורדון" בחיפה. תדמיתם של המורים, מציינות החוקרות, נמוכה לא רק בעיני הציבור, אלא גם בקרב המורים עצמם, שרבים מהם חשים במהלך עבודתם מבולבלים, חסרי ביטחון וכפיות טובה על כך שבחרו בהוראה. מנתוני המחקר עולה כי 22% מהמורים העידו כי הם חשים תחושות של פחד בעבודתם, 28% העידו כי הם מאוכזבים וכרבע הודו שהם לא חשים הנאה או שמחה בעבודתם.

  • לינק

    סקירתו המרתקת של לירון און (M.A.), פסיכולוג חינוכי ((M.A.), ודוקטורנט באוניברסיטת תל אביב . ניכור הינו תופעה סבילה ופעילה כאחת. הפרט שגרמו לניכורו מנכר גם את סביבתו. התוקפנות היא תגובה טבעית ברפרטואר התגובות שמעוררת חווית הנידוי. למידה של עקרונות למניעת הסלמה, פעולה על פי הם והעצמת תחושת הנוכחות מקטינות מאוד את תחושת המצוקה של המורה הבודד בעמידתו מול קשיי המשמעת. היא מוכיחה למורה, כי המערכת אינה מתנכרת לו. אנו מקווים, כי היא מוכיחה לתלמידים – גם לאלו שהתנהגותם אינה עולה בקנה אחד עם מוסכמות ההתנהגות המקובלת- כי בית הספר אינו מפנה להם עורף, אלא ער לקריאתם ליצירת קשר, ער לצורך שלהם בחיבור למבוגר משמעותי. קריאה זו כמובן שאינה נענית בשלמותה מבלי התייחסות ייחודית גם לצורכיהם של תלמידים בעלי קשיים לימודיים ורגשיים. יחד עם זאת דומני, כי סיפוק סביבה לימודית בטוחה, ברורה ומודעת למעלות ולמגבלות השימוש בסמכותה הוא תנאי הכרחי לפיתוח תחושת ערך עצמי ( לירון און).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין